המצב המדיני – פינלנד
כמות התושבים הגרים בה עומד על 5.1 (לעומת 6.3 בישראל)נכון לשנת 2002 כאשר בעיר הבירה הלסינקי מתגוררים רק קצת יותר מחצי מליון תושבים.(657,500 בירושלים).
למרות היותה מדינה בעלת אוכלוסיה דלילה למדיי, היא יכולה להתגאות בתעשיית מוזיקה משגשגת שבולטת גם מחוץ לתחומי המדינה ובסצינת מטאל שלא תבייש אף מדינה אירופית גדולה יותר.
התהוות המטאל במדינה
אם חוזרים לעבר , אל תחילתו של הסאונד המתכתי במדינה , החל מסוף שנות השבעים נגלה לפנינו בסיס רחב של Heavy metal עם להקות כמו Tarot ,Havana Black, Sarcofagus ו Stone וללא בושה להקות אגדיות כמו Mercyful Fate ו Celtic Frost מודות כי התחנכו על ברכיהן.
באמצע שנות השמונים הוקמה Stratovarius אחת מהלהקות המשפיעות והחשובות ביותר בפינלנד.
בתחילת דרכה ניגנה הלהקה מוזיקה בהשראת להקות הענק של אותה התקופה כמו Heloween ו Black Sabbath אך
עם המעבר לשנות התשעים העבירה הלהקה הילוך והחליטה שניתן לנגן את המוזיקה יותר מהר ויותר חזק , ולמעשה
עשתה את צעדיה הראשונים במה שנקרא היום "פאוור מטאל" , מוזיקה בעלת סולוים מהירים של גיטרה שזונחת מעט את הצד הרגשי והסולמות הבלוזיים\פנטטוניים בנגינה והופכת אותו לטכניים במיוחד.
במהלך שנות התשעים להקות רבות חיכו את הסגנון המוזיקלי בהוספת אלמנטים יחודיים משלהם והבסיס הפולקלורי העשיר שיש למדינה תרם את חלקו לעניין.
בתחילת שנת 1989 Abhorrence היו הראשונים לנגן ד'ת מטאל על אדמת פינלנד אך לאחר אלבום אחד התפצלו חברי הלהקה והקימו שתי להקות חדשות שלימים יתקעו יתד באדמה הפוריה הזו ויהיו ללהקות מובילות בשנים שלאחר מכן – Amorphis ו Impaled Nazarene.
Impaled Nazarene יחד עם Beherit ו Barathrum היוו את כניסתו של הבלאק מטאל למדינה בשנות ה 90 המוקדמות כאשר הלהקות הנ"ל מושפעות באופן ישיר מהסגנון הנורווגי שקיבל בחיבוק את שכניו ממזרח. בשנים ההם חברי להקת Mayhem הנורווגית המקושרת לכל כך הרבה סיפורים ושערוריות, נהגו להזמין את שכניהם השוודיים והפינים למסיבות מטאל פרטיות שערכו ובכך אף תרמו לחיזוק הקשר עם להקות ההולכות בדרכם.
אמורפיס פנתה לכיוון פולקלוריסטי ובשנת 94 השיקה את יצירת המופת שלה Tales from the thousend lakes שזיכתה אותה בתהילת עולם. הרבה מקורות השראה קיימים בפינלנד למוזיקת הפולק:
"לפלנד" המחוז הצפוני שמעבר לנילס הולגרסון ואווזי הבר 😉 מכיל מאות אגדות על טרולים גיבורים שנלחמו במסעות הצלב שכבשו לבסוף את האיזור , מרכז המדינה המלא באגמים שעליהן נכתב ספר האגדות הפיני Tales from the thousend lakes , ושפת הים הצפונית המביאה עימה אגדות מהמיתולוגיה הנורדית על אלים למיניהם ששכנו בתוך המים.
המיתון
עם חלוף השנים קמו להקות נוספות שמיזגו בין הפולק למטאל כדוגמת Finntroll , Ensiferum,Moonsorrow ורבות נוספות אך למרבה הצער דווקא Amorphis היו אלה שלאט לאט נטשו את הסיגנון על ידי מיתון המוזיקה והפיכתה למלודית יותר שלא לומר פופ והוספת אלמנטים אלקטרוניים השנואים כל כך על מרבית המטאליסטים.
פינלנד ידועה כמדינה בה תרבות האלקטרו משגשגת ולא מעט להקות נדבקות בחיידק.המוכרות הן And oceans… ,
Timo Rautiainen & Trio Niskalaukaus
(כן כן יש דבר כזה והם אפילו מפורסמים עם 7 אלבומים מאחוריהם) Waltari , Amorphis , ואפילו באלבומם האחרון של Children of bodom ניתן למצוא סממנים כאלה.
להקות גדולות נוספות כדוגמת Sentenced שהשפיעה רבות על התפתחות הדת' מטאל במדינה מיתנו את נגינתם ועברו דווקא יותר לכיוון הרוק\גותי. כהוכחה לעוצמת השפעתה של הלהקה , גם בכיוון החדש אליו פנתה נולדו להקות שחיכו את הסיגנון כדוגמת Charon , poisonblack,HIM
מה שמפליא הוא האומץ שיש ללהקות ליצור שינויים כאלה דרסטיים במוזיקה שלהם כי הרי הם מסתכנים בעזיבתו של הקהל שהלך איתם לאורך כל הדרך. בראיון ל Metalist לפני כשנה טען Kenny סולנה של להקת And oceans… שלא צריך לפחד משינויים כאלה וטען: "על כל קהל שעוזב מגיע קהל חדש שאוהב"
הרוח החדשה
אם כך עידן המטאל הכבד בפינלנד התפוגג לו לאט לאט ואת מקומו תפס ז'אנר שחלק יגדירו כבלאק\דת מטאל מלודי וחלק יגדירו כפאוור מטאל כבד.
בראש הז'אנר הזה עומדת להקת Children Of Bodom ששמה קרוי על מאורע שהתרחש בשנות השמונים ביער השוכן לצידו של אגם בודום. באירוע ההוא חבורת ילדים החליטה לעשות קמפינג לצד האגם ופשוט נעלמו ועד היום לא נמצאו עיקבותיהם. האגדה מספרת שרוחות רעות שוררות במקום והן הסיבה להעלמותם של הילדים.
הסגנון המוזיקלי חילחל להרכבים צעירים רבים כגון kalmah , Catamenia , Norther , Eternal tears of sorrowוהפך להיות המוביל והמוכר ביותר בתעשיית המטאל המקומית.
התעשיה
כל אם או קשיש ברחוב שתשאלו , ידעו להשיב לכם "מהו מטאל". אלבומי מטאל שיוצאים לאור צועדים במצעדי המוזיקה הרשמיים של המדינה לצד בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה , 2 ערוצי טלויזיה משדרים אך ורק קליפים ותוכניות מטאל שלא נדבר על ערוצי רדיו ותקשורת כתובה… כל קיץ מתחרים הפסטיבלים ביניהם מי יהיה הראשון שיזמין את הלהקות המובילות. במדינה מתרחשים 2 פסטיבלים גדולים כל קיץ. פסטיבל Nummirock הגדול יותר המתרחש כ 400 קילומטרים מהלסינקי הבירה באמצע שומקום בתוך יער ופסטיבל Tuska שנערך בעיר הבירה בחסות מועדון Tavastia שלצורך ההסבר נשווה אותו למועדון הרוקסן שהיה פעיל פעם בישראל ו"סחב" על הגב את כל סצינת המטאל והאירועים החשובים.
במדינה קיימות מספר חברות תקליטים שתומכות ומקדמות את הלהקות המקומיות והגדולה מבינהן היא חברת Spinefarm records שהוציא לאור כותרים של כל הגדולות בתעשיה.
אם כך , איך זה שבמדינה דלת אוכלוסיה כזו יש כל כך הרבה מטאל ועוד נתמך על ידי המדיה? אוליי נמאס להם מהשקט האופף אותם? אולי הם הבינו יותר מהר מכולם שזו תרבות לכל דבר? נתון שהמדינה פחות מתגאה בו הוא שיעור ההתאבדויות הגבוה בעולם. ולא בגלל המטאל… אלא בגלל השיעמום והשקט שמכניס את התושבים לדיכאון. עוד סיבה טובה להעדיף את המטאל…
פרוייקט אלקטרוני של 2 מחברי Catamenia ניתן להוריד את הדמו שההרכב שיחרר השנה.
אתר הנצחה ללהקת Abhorrence באתר ניתן להוריד את כל החומר שהוציאה הלהקה.