הפטישים מישראל והאגדות מברזיל – יומן מסע חלק ב'

חלק שני: פטישים, גרמנים והיפים.

להקת המטאל הישראלית Hammercult ממשיכה במסע מעיכת הפוזרים העולמי שלה. לאחר שחתמה עם חברת התקליטים האגדית SPV, ההרכב יצא לסיבוב הופעות אירופאי נרחב עם ענקית המטאל הברזילאית Seputura, וצפוי להופיע עוד שבועיים במפגש פסגה של הרכבי מטאל ישראלים לצד Desert ו Dim Aura. עם כל זה במורד השרוול, ישב סולן הלהקה יקיר שוחט ועדכן אותנו על כמה מהחוויות שחוותה הלהקה במסגרת הופעתה לצד האגדות מברזיל

נפרדנו מצרפת, ואחרי נסיעה ארוכה חוזרים להולנד. כן, הופענו במדינה הזאת ממש לפני כמה ימים בפסטיבל Neurotic Death Fest לצדCarcass, Possessed, Vader והיום חוזרים להולנד לעוד 2 הופעות עם SEPLUTURA בערים Haag ,Utrecht . תמיד כיף להופיע במדינה הזאת.

ההופעה בUtrecht הייתה מצויינת, אבל חשוב לי במיוחד לציין את ההופעה בHaag (האג, Hague). למי שלא יודע מדובר באחת הערים הגדולות בהולנד, עם מעל לחצי מיליון תושבים וללא ספק אחת הערים היותר יפות בשיש במדינה. הערב ההופעה היא במועדון הPaard שהוא מועדון ענקי ומפואר שפרוס על גבי 2 קמות ורחבה ענקית. פינוק. גם הערב SEPULTURA מנגנים עם Kevin כמתופף המחליף את Eloy הפצוע והוא עושה עבודה מצויינת. הקהל ממלא את כל היציאה התחתון והעליון והם מראים לנו, וכמובן ללהקה הראשית בסיבוב ההופעות, הרבה אהבה ותמיכה.

חוזרים לגרמניה. כן כן – גרמניה, הארץ שלמרות שהופענו בה עד היום מעל 25 הופעות עד היום, הופענו כן בסיבוב ההופעות בנתיים פעם אחת בלבד – וזה היה לפני שבועיים. אבל הערב.. הערב מדובר בהופעה מאוד מיוחד, כי אנחנו מופיעים בבירת הת'ראש של גרמניה, הלא היא Essen, ומה שעושה את הערב הזה לבתי נשכח היא העובדה שהיום מצטרפת על HAMMERCULT וSEPULTURA אגדת קאלט גרמנית בשם Accuser. אם השם לא מוכר לכם – תחפרו קצת ברשת ותגלו להקה שמאמצע שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90 ננתנה ת'ראש מטאל גרמני בועט ורעב – ת'ראש גרמני קלאסי.

ההופעה במועדון הTurock שבעיר, ורק מבט על הקירות מראה את ההיסטוריה שיש למועדון הזה. במועדון עצמו חיכתה לנו חבילה עם סטמפה גדולה של SPV עליה. חייכתי כי היה לי ברור מה מחכה לנו שם, ההוצאה מחדש אלבום הבכורה שלנו ANTHEMS OF THE DAMNED על תקליט וניל! איזה דרך לפתוח את הערב!
אכלנו ארוחת ערב מצויינת, והתפננו למשהו אחר – בשנה האחרונה (מאז הוצאת אלבום הבכורה שלנו) הספקנו כבר לכתוב את האלבום השני שלנו שיצא בסוף השנה הנוכחית. ביקשנו מAndreas Kisser, גיטריסט ומנהיג להקת Sepultura להקליט לנו סולו לאחד השיר. הוא שמח להסכים, התיישב עם אריה לסשן הקלטה מאולתר ישירות לכרטיס קול וכעבור כמה סשנים הבריק עם סולו מדהים. הבן אדם אגדה.

Showtime! ואנחנו הערב פותחים את ההופעות. הקהל בEssen עומד בציפיות – מדובר בקהל ת'ראש משוגע! אני מסתכל סביב ורואה משהו מוכר. פטיש. פטיש בצבעים של דגל ישראל. מי שלא מכיר קצת היסטוריה של HAMMERCULT, זה אחד מהפטישים שהיו חלק מסימני ההיכר שלנו בשנה הראשונה לפעילות (2011) ואיתם חגגנו במיוחד בפסטיבל WACKEN באותה שנה. הוא שמר את הפטיש, שעבר כמה פאטצים ותיקונים – והגיע לתת איתו בראש. זה לא פעם ראשונה שאנחנו רואים את פטישי הגומי האלה בגרמניה, אבל זה מחמם את הלב כל פעם מחדש

אחרינו עולים Accuser ונותנים סט אולדסקול לפנים. המקום שהיה מפוצץ עד אפס מקום בהופעה שלנו, פתאום כבר נראה טיפה פחות מלא, והרבה חברים מהקהל עלו לשתות בירה בפאב בקומה העליונה. כנראה שהגרמנים רגילים לראות להקות משלהם ומחכים להופעה של Sepultura. הערב Hammercult ביצעה 3 ראיונות למגזינים גרמניים, לכן לא היה לנו זמן לבדוק את ההופעה של Sepultura, למעשה מרוב שדיברתי הרגשתי כאילו אני מאמץ את מיתרי הקול שלי בראיונות יתר מאשר בהופעה, מרוב הדיבורים ההולכים והחוזרים. במהלך הערב הקהל התנפל על התקליטים של ANTHEMS OF THE DAMNED , מאחר וההופעה היום הייתה "הופעת השקה" של התקליט – אשר נמכר לראשונה כאן, והקהל בEssen חובב האולדסקול חי בשביל זה! איזה ערב מצויין. מחר Berlin קוראת לנו.

ההופעה בברלין במועדון הפאנק האגדי (והענקי) SO36 ממש מרגשת אותנו. אנחנו אוהבים את ברלין. הפעם האחרונה שהופענו פה הייתה בסיבוב ההופעות הראשון שלנו ב2011 עם DRI. נראה כאילו זה היה לפני 10 שנים, ולא פחות משנתיים… מדהים איך דברים משתנים. הערב אנחנו פוגשים עוד חבר ישראלי וגאווה מקומית, אלירן קנטור – שבתור אומן אחראי לא רק על עטיפת גירסת הדיסק של אלבום הבכורה שלנו Anthems Of The Damned , אלה גם על עטיפות של להקות ענק כמו Testament, Sodom, Hatebreed והרשימה עוד ארוכה.

איך אמרתי קודם? אנחנו אוהבים את ברלין? ובכן, ברלין אוהבת אותנו חזרה עם המון קהל, הרבה אהבה והמון מטאליסטים שמכירים את השירים שלנו בעל פה. אחת ההופעות היותר טובות שלנו!

הכל נראה מצויין, אומנם הגעגועים לאנשים האהובים עלינו מכים בנו מידי פעם – אבל אנחנו עדיין רעבים. אנחנו טורפים את 2 ההופעות הבאות בגרמניה בNurnberg ובDarmstadt ומקנחים הערב בהופעה האחרונה בגרמניה לסיבוב ההופעות הזה בעיר Lindau. הערב פגשנו שוב את Gummo Maniacs שפגשנו בהופעה הראשונה בסיבוב ההופעות הזה. גם הערב הם מחממים אותנו. עברו מאז יותר מ-3 שבועות, אבל מרגיש כאילו עבר לפחות 3 חודשים. מדהים איך הזמן מאבד משמעות בדרכים. הדרך… הדרך תלעס אותך ותירק אותך החוצה כמו מסטיק שנגמר ממנו הטעם. הדרך תגרום לך להתנהג בחוסר סבלנות, בחוסר שפיות, ברגישות יתר, בלי רגישות בכלל. זה רק אתה והכביש. הדרך תקרע אותך.

סיבוב ההופעות הזה עומד להסתיים. אנחנו נוסעים הלילה לשוייץ, בעיר Aarau. פעם אחרונה שהופענו פה היה גם עם Sepultura בשנה שעברה, אבל בצד השני של המדינה בBellizona. הלילה אין לנו מנוחה כי ממש למחרת היום עלינו להופיע שוב בגרמניה בפסטיבל המטאל Berg Open Airשבעיר Eichstatt. ההופעה היא בערב, אלה ביום – והנסיעה עצמה היא בערך 8 שעות. כלומר – האמרקאלט מופיעים, מקפלים את העניינםי ונוסעים כל הלילה חזרה לתוך גרמניה. טירוף. הערב Andreas עולה להופיע עם חולצה של Hammercult בתור מחווה ללהקה שחלקה איתו את הבמה בשנה וחצי האחרונות כ-30 הופעות. כבוד גדול. הם אפילו מקדים לנו את הלהיט Roots Bloody Roots השיר האחרון שמסיים איתם את ההופעה. איזה אנשים מדהימים. אפילו Eloy חזר לתופף איתם כשהוא הבריא מהפציעה שהעיקה לו כל סיבוב ההופעות.

Sepultura תופיע גם מחר בפסטיבל Berg Open Air, אבל לו"ז הופעות שלנו בפסטיבל שונה לגמרי ואין לנו זמן לצערי להיפגש בפסטיבל. אנחנו נפרדים בחיבוקים ולוקחים איתנו סט של זכרונות שלא נשכח.

נוסעים על הלילה חזרה לגרמניה. פטסיבל OPEN AIR היא אחלה דרך לסיים את סיבוב ההופעות הזה, שאומנם המועדונים והבמות היו עצמות בגדולן, אבל מאז Wacken 2012 לא עשינו הופעת Open Air ואנחנו שמחים לפרק גם שם את המקום. אחרי נסיעה ארוכה אנחנו מגיעים. לא ישנו, אנחנו פאקינג רעבים אבל משהו בתוכנו בוער – אנחנו הולכים להתפוצץ הערב על הבמה בהופעה האחרונה של סיבבו ההופעות. Berg Open Air הינו פסטיבל מעניין למדי. למעשה מי שיסתכל על הלהקות שמופיעות בו יגלה שמלבד Hammercult, Sepultura, ו Skindred אין להקות מטאל בפסטיבל הזה, שמיועד לניו אייג' ואלטרנטיב. מה שבטוח, המטאליסטים אולי מקופחים, אבל הם בהחלט כאן. ובכן, אם אני צריך להוציא את המטאליסטים מהחור שלהם – זה מה שיהיה.

"שלום לכם היפים, באנו לעשות באלגן". אני שואג על המיקרופון. וכן, אומנם קראתי להיפים החוצה, אבל הנה הם באים, המטאליסטים. ואכן מאות מטאליסטים צברו את הבמה. הופעה אחרונה – יאללה בלאגן. הקהל השתגע ונהנה מכל רגע, וראיתי אפילו כמה מהלכי האבקות מרשימים בפוגו על הדשא – שזה משהו שלא ראיתי בקהל בכל חיי. האווירה על הבמה ובקהל פשוט מדהימה. איזה כיף. מרוב אדרנלין אני הכאתי בכוח עם האגרוף באחת המצילות, הרמתי את הסטנד כולו וזרקתי אותו לריצפת הגדר. הסטאנד נשבר ל-2 ולפני ששמתי לב מה קרה אני מבין שאני מדמם מהיד שנחתכה מהברזל. כנראה שאני לא עשוי ממטאל אחרי הכל. זה לא משנה – זאת ההופעה האחרונה ובאנו לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב. אין כאב.

בחור צעיר צורח מהשורה הראשונה שהוא רוצה את הגרב שלי (wtf?) ובכן, זה כבר סוף סיבוב ההופעות, אני מסריח וכפות הרגליים שלי רקובות. אם הוא רוצה את הגרב שלי, בבקשה – הוא יקבל אותה. חבר אחר, מזיע להפליא מבקש מאלעד להחליף איתו חולצה, חולצת ה Skid Raw של אלעד בשביל חולצת ה Amon Amarth של המעריץ. ובכן, אלעד סמך לנדב את החולצה שלו כמתנה, אבל בשל כמות הזיעה המטורפת שספגה חולצת המעריץ, הוא הציע לו לשמור גם אותה. איזה דרך נפלאה לסיים סיבוב הופעות. האמת שממש קשה לי לסכם את כמות החוויות שהיו לנו בחודש האחרון.

אז אנחנו חוזרים עכשיו לישראל, עד הפעם הבאה באירופה בפסטיבלים Metaldays בסלובניה וSummer Breeze בגרמניה, אבל הכי חשוב, לתת לקהל הישראלי בראש בערב מטאל כחול לבן באוזן בר. אין כמו הארץ.

לחלק א' של יומן המסע