מגזין מטאליסט מציג לפניכם את יומן מסעו של יוסי סאסי, גיטריסט להקת Orphaned Land שככתב לנו ככתב אורח על החוויות במסגרת סיבוב ההופעות Guitar Universe 2012 לצד הגיטריסטים Marty Friedman ו Stefan Forte מלהקת Adajio.

אז איך מוצאים את עצמם שני גיטריסטים יהודים בדרכים, בסיבוב הופעות באירופה?

מרטי ואני מגיעים שנינו עם היסטוריה מכובדת בלהקות שהצליחו לפרוץ יפה (נו טוב, הוא בלהקת-על עם Dave Mustane ונגניו האגדיים, ואני במפעל חיי הצנוע שהגיע להישג או שניים), עדיין,- שנינו "שועלי רוקנרול" וותיקים עם הרבה נסיון במה ודרכים, הפקות מוזיקליות עשירות עם מגוון אומנים וכו’. בסופו של יום, עם כל הדמיון והשוני, הכלי שמגדיר אותנו הכי טוב כמעט 30 שנה היה ונותר,- הגיטרה. אותו חלק בלתי נפרד מגופנו שגורם לנשים בחיינו לקנא ולהרגיש כאילו הן המאהבות בעצם, לצד האישה האמיתית עימה אנו מבלים את רוב היממה..

מרטי ואני הכרנו ביוזמה של חברי משכבר הימים, ישי שוורץ, במסגרת אחת ההופעות שלו. היה בינינו "קליק" חברי ומוזיקלי מיידי. הוא הזמין אותי להתארח אצלו ב"Thunder March" ומשם הכל היסטוריה. מרטי ניגן סולו אורח באלבום הסולו שלי “Melting Clocks” (שיצא בהפצה של Warner Music Group השנה), והתחלנו להיות בקשר רציף לגבי שיתופי פעולה שונים.

מרטי, כמוני, מאוד אוהב לנגן עם מוזיקאים אחרים בכל הזדמנות. פעם אחת כשג’ימג’מנו יחד הוא אמר לי: "אתה מוזיקאי מדהים! בחיים לא ראיתי מישהו מנגן כמוך. מה כל הסולמות האלה? מאיפה הרעיונות האלה מגיעים??" כשהתאוששתי מהמחמאה התחלתי להסביר לו על מאקאמים – סולמות ערביים, מקצבים בלקנים, הילדות בצל המוזיקליות של אבא שלי וסבי זכרונו לברכה יוסף סאסי, השראות מהתרבות הטורקית, מצרית ויוונית שספגתי ועוד. משם התגלגלה השיחה לאחד הרעיונות שתמיד חזרנו לדבר עליהם מאז: כמה הכלי הכה פופולרי הזה, הגיטרה, בא לידי ביטוי כל כך שונה ברחבי העולם. כמה עושר וגיוון סביב אותם 6 מיתרים כשהם פוגשים נגנים שונים ממקומות שונים בעולם. זה ריתק אותנו.. וכך נולד GUITAR UNIVERSE.

הרעיון הוא “Exotic G3”,- כמו הSHOW המפורסם של סטריאני, וואי וחברים, רק בקונספט של וירטואוזים מארצות וסגנונות שונים,– מרטי אמריקאי אך נשמע ומנגן כמו יפני כבר 10 שנים כמעט, סטפן פורטה מייצג את האירופאים עם הסאונד ה"טכני"\ניאו-קלאסי שלו, ואני מייצג את המזרח התיכון ושלל הסולמות האוריינטליים למיניהם, בתוספת ה"בוזוקיטרה" שהמצאתי, כקינוח: אותה גיטרה ייחודית שמייצגת בגוף אחד שילוב של מזרח ומערב, בוזוקי אקוסטי מסורתי משולב עם גיטרה חשמלית מדהימה, שני צווארים, שתי נשמות, גוף אחד.

ה"שוס" של הטור הזה הוא בצוות,- מלבד הצרפתים (סטפן פורטה, מייסד ADAGIO וגיטריסט-על) , היפני(ם), הולנדית, טורקיה ונהג גרמני, כל הצוות ישראלי. סאונד, גיטר-טק, דראם-טק,- על טהרת ארצנו. והכי בולט – להקת הבית של מרטי ושלי זהה – אור לוביאניקר על הבס (מנגן גם בOceanic), שי יפרח על התופים ובן עזר על הגיטרות. הלהקה שלי מנגנת עם מרטי כל הטור, ערב ערב, סט שלם מהשירים שלו גם כן, מINTRODUCTION דרך Tornado of Souls, מDragon’s Kiss וסולואים מ-Rust in Peace ועד לTokyo Juke-Box. גאווה ישראלית גדולה!

זה הטור הראשון של “Melting Clocks” באירופה, וההתרגשות גדולה. הסאונד חדש לאנשים רבים והביקורות מחממות את הלב. קורעים את הערים אחת אחרי השניה, מצפון צרפת דרך הולנד, דרך הופעה גדושה בלונדון ואחכ דאבלין אירלנד (שתינו סיידר אירי מדליק שהשבית אותנו קלות…), בהמשך נגיע לספרד, פורטוגל, שוב צרפת (מחר פריז) ועוד, ונקנח באיטליה.. כיף לסיים במילאנו.

מרטי בחור COOL לגמרי, בקושי ניכר עליו הפז"מ המטורף כרוק-סטאר. אחרי שבשנות ה80 ייסד את "CACOPHONY" עם חברו ג’ייסון בקר, הוציא אלבומי סולו בלתי נשכחים והמשיך הלאה לעשור הגדול בתולדות MEGADETH, בו הצליח בשנות ה90 לתת למגדת” את השנים היפות ביותר שלה, עם שירים שנצרבו לכולנו בראש וסולואים אלמותיים, מעל 12 מליון עותקים ו5 מועמדויות גראמי. היום הוא Big in Japan, פשוטו כמשמעו. עושה הרבה טלוויזיה ופרסומות, ונהנה מהמוזיקה המקומית ברמות אחרות.

מגיעים להופעות מעריצים במיוחד מנורבגיה, יפן וכו, זה מדהים לראות כמה מרחק יעברו חובבי מוזיקה אמיתיים בכדי להיות ברגעים ההיסטוריים של הצעדים הראשונים עם Melting Clocks באירופה. באחת ההופעות הגדילה לעשות בחורה מיפן כשבאה במיוחד להופעה שלי בהולנד עם שוקולדים מעוטרים בעטיפות הקאבר של Melting Clocks והלוגו שלי, בייצור מותאם-אישי מיפן. כנראה השמועה שאני שוקו-הוליק יצאה לה מרחוק.

מעריצה אחרת מהולנד קיעקעה את הלוגו של הרכב הסולו שלי על הכתף שלה, מחווה שהשאירה אותי פעור פה..
לאן הלאה מכאן? ההופעות הולכות מעולה ואנחנו כבר מדברים על מהדורה אמריקאית ואסייאתית לסיבוב ההופעות הזה ב2013. מרטי מבסוט, הצרפתים חוגגים, הצוות הישראלי נותן בבלאגן, ויחד כולנו מוכיחים שוב את התובנה הכה ברורה, שמוזיקה מחברת בין אנשים יותר מכל כח ביקום הזה. השפה האוניברסלית מצליחה לחבר בין יפן, אירופה והמזרח התיכון, ולייצר כל ערב הרמוניה ואחווה לאלפי אנשים.

ישראל על המפה! 😉
Rock-On!
יוסי