הקשר הישראלי – על David Draiman, להקת Disturbed, והקשר הישראלי.

לאחרונה התבשרנו על חזרתה המיוחדת של להקת Disturbed להופעה שנייה בישראל, 4 שנים מאז ההופעה המדוברת בלייב פארק ראשון לציון, שהרבה זוכרים דווקא בגלל שלא הצליחו להגיע אליה עקב ההפגנות וחסימות הכבישים שהתרחשו במקביל לה. הפעם הלהקה מופיעה בביתן 1, מה שאומר מספר כרטיסים מוגבל יותר בכמות מזה של ההופעה הקודמת, מה שכנראה יוביל לכך שההופעה תהיה סולד-אאוט מהיר יחסית. לכבוד חזרתה של הלהקה לארץ – אנחנו פה במטאליסט עשינו מסע קטן במנהרת הזמן ועקבנו אחרי ההקשר הישראלי של סולן הלהקה דויד דריימן, מתחילת הדרך – ועד לאחרונה:

אי שם ב 1997 נחשפנו לראשונה ל Disturbed.
זה היה בתחילת גל ה Nu Metal, ולצד Korn, Godsmack ו Limp Bizkit, אלבום הבכורה של Disturbed כבר מיצב אותם בפסגת הז'אנר המתהווה, למרות שפורצת הדרך הגדולה של הז'אנר הייתה ללא ספק Linkin Park.

השירים Stupify ושיר הנושא של האלבום Down With The Sickness היו כבדים מרוב מה שהלך בז'אנר באותה תקופה, אבל מעבר להכול – זה היה הסולן David Draiman שעשה את זה להצלחה. קול ניחר, תוקפני, ייחודי, לצד מראה מיטריקסי משהו, וכמובן, השירה/שיעול והקולות הלא סטנדרטים שבקעו מגרונו והפכו את הדליברי שלו למשהו שלא נשמע קודם בז'אנר.

אבל מה באמת הפך אותנו פה בישראל? זה שהוא דפק באמצע Stupify איזה מוואל שנשמע שכלל את המילה "תפחד", כולל ח' ישראלית משהו. היו מאיתנו שתהו לגבי זה, אבל האינטרנט אז היה לא משהו, וזה נותר בגדר תיאוריה שיש להם איזה קשר ישראלי או שהסולן יודע עברית או סתם מצא מילה מגניבה בשפה אקזוטית.

כמה שנים אחרי זה דריימן סיפר שגם השיר עצמו מתקשר עם היהדות שלו. מסתבר שהשיר נכתב בעקבות מערכת יחסים שלו עם בחורה לטינית נוצריה – וההורים שלה מעולם לא קיבלו אותו בגלל המוצא היהודי, וזה גם הוביל אותו לשלב את המילה בעברית בתוך מילות השיר.

עכשיו, במהלך השנים הבנו כבר שהוא משלנו. בן למשפחה יהודית, שלמד בישיבה, שאפילו למד חזנות – ושחלק ניכר ממשפחתו, כולל אחיו הצעיר, גר בישראל – ושחלקם הגיעו לכאן עוד בתחילת המאה הקודמת. קשה היה לפספס את זה כשהלהקה שיחררה את השיר Never Again, שמתייחס לשואה, וגם בתמיכה המתמשכת של דריימן בישראל בטויטר, בראיונות וכמעט בכל התבטאות פומבית שלו.

אבל הדימוי שיש לדריימן כאיזה אמריקאי ציוני משיחי, איש ימין ציוני ותומך ישראל השלמה, רחוק מהמציאות. בראיונות איתו הבחור, מלבד זה שהוא יודע להתבטא בצורה ברורה, מנומקת ועם משנה די סדורה, ברור שהוא אולי ציוני – אבל בהחלט לא אדם דתי שמאמין בעקרונות של בעלות דתית על הקרקע בישראל כצידוק לציונות. הוא ער להיסטוריה של האזור, לזו של עם ישראל, וכן מאמין בפתרון מדיני שהוא לא גירוש אוכלוסייה פלשתינאית וארץ ישראל השלמה.

אז נכון, בהופעה הקודמת שלו הוא הופיע עם חולצה של צה"ל, מה שעלול לבלבל ולגרום לו להראות כמו תייר אמריקאי חסר מושג, אבל רמת ההבנה שלו של הקונפליקט תפתיע רבים משני צידי המפה הפוליטית.

במהלך מבצע צוק איתן ב 2014 נחת דריימן בתוך לוע הזעם של התקשורת העולמית, שחלקים ממנה תיארו את המבצע בעזה כטבח אזרחים המוני, והוא הופך לסוג של אישיות הסברה, השיא היה בפוסט ארוך ומפורט שמסביר את העמדה של ישראל והצידוקים הבטחוניים והמדיניים ביציאה למבצע.

לפוסט המלא
https://www.twitlonger.com/show/n_1s3as06

מי שיקרא את הפוסט יבין את העומק שבו דריימן נכנס לנושא. נכון, הוא לא בדיוק עושה מאמץ לזהות את כל המורכבויות של הקונפליקט, אבל מצד שני – באותה תקופה, תחת מתקפות הטילים מעזה, גם חלק גדול מהישראלים מהצד המרכזי והשמאלי של המפה מצאו את עצמם מתווכחים און-ליין עם תומכי BDS וכאלו שטענו שישראל מבצעת טבח מכוון באזרחי עזה.

דריימן משקיע במאמר מפורט, שכולל קישורים לסרטונים וכתבות, ואין ספק שהשקיע כמה שעות טובות וידע לא מבוטל ברצון להגן על ישראל.

מאוחר יותר, ב 2019 התראיין לישראל היום, וסיפר שם עוד כמה פרטים על משפחתו והקשר לישראל – בין השאר דיבר על כך שסבו וסבתו שירתו בהגנה, ושסביו היה גם העורך של עיתון המודיע.

בסוף נובמבר 2021 הגדיל דריימן והגיע לארץ להדליק נר בירושלים – במיקום שבו נרצח אלי קיי ז"ל, את ההצהרה על כך הוא העלה בפוסט עם חולצה של צה"ל מההופעה בישראל ודגל ישראל ענקי ברקע.

לפוסט על הדלקת הנר
https://www.instagram.com/p/CWqFSIflf2D/?utm_source=ig_embed&ig_rid=ef816b15-2260-4482-a1cd-b9f8f51c4e16

לאחרונה התראיין דריימן לפודקסט שאותו מנחה מיס עיראק לשעבר, Sarai Ian, שבאופן יוצא דופן היא גם תומכת ישראל עם מספר חברים מקומיים, ובראיון איתה הוא התייחס שוב לכל נושא ה BDS, כשהוא לועג לפעילים בנושא וטוען כי הופעות בישראל לא רק שלא פגעו באמנים זרים – אלא רק שיפרו את המכירות שלהם. בהמשך הוא גם נתן התייחסות עמוקה יותר לנושא וציין כי תמיד הקולות הרמים ביותר הם קולות הקיצוניים. דריימן ממשיך ואומר שמוזיקה צריכה להיות גורם שמחבר אנשים, ולא עוזר להפריד אותם, וגם כי לא ניתן לזקוף פעולות של ממשלות כנגד אזרחי אותן מדינות. הוא מודה כי הוא לא תמיד מסכים עם מדיניות הממשלה בישראל, ולעיתים זה עולה לו בווייכוחים עם חבריו תומכי ישראל האחרים, אך זה לדעתו האופי של מחשבה עצמאית.

לראיון המלא בפודקאסט

ב 28 ליוני דריימן והלהקה חוזרים שוב לישראל, עם האלבום הטרי Divisive וסיבוב הופעות חדש, האם יהיו שם נאומי תמיכה בישראל? כנראה שכן, האם הוא ידבר אל המעריצים בעברית? בוודאות.
האם אנחנו נסמיק מהנאה למשמע כל אלה? אם תהיו שם, כנראה שכן. ובצדק.