וולקם טו דה ג'נגל (רוק) – על 10 שירים שהייתם שומעים במועדון מטאל בשנות התשעים המוקדמות
שעת ערב. אני מנסה לבחור בין 3 חולצות הלהקות המקוריות שיש לי, או בין השתיים שצייר לי חבר – זו של Nocturnus או זו של Slayer, חולצות לבנות עם ציור תוצרת בית שכבר מתחיל לדהות, ואני הולך על Nocturnus, להקה מספיק לא מוכרת כדי שאנשים יבינו שאני מבין עניין.
השנה היא 1992, לי עוד היה די הרבה שיער על הראש, Orphaned Land בדיוק החליפו את השם מהשם Resurrection המקורי בהשפעת שורה של יהודה פוליקר, ואני תיקנתי את הרעיון המקורי של Orphan Land ל Orphaned Land, בשביל הדקדוק הנכון.
אנחנו ארבע ח'ברה בערך, מחכים לאבא שלי שיסיע אותנו לפתח תקווה למועדון הג'נגל רוק, לערב תקליטנות שיאפשר לנו לדפוק את הראש, אורי זילכה יושב במושב האחורי לצד תמוז, חבר שלי מהתיכון הקודם, ולידו שרון פדידה, חבר ילדות של אורי מבת ים וחלק מהחבורה הבת ימית, כמות מכובדת של בת ימים שאולי התחילו בתור בת ימיים אופייניים אבל עשו סוויטץ' לכיוון המטאליסטי.
עדיין לא כדאי להתעסק איתם. הם לא תושבי רמת אביב ג'.
מגיעים למקום, בצד עומד קובי פרחי, אחד ממובילי החבורה הבת ימית, תלמיד תיכון מילטון, ומסביבו לפחות בחורה אחת. ברגע כבר מנגן Eternal של Paradise Lost, ההמנון הגדול מהאלבום Gothic, ולטובת זה קובי נוטש את החברה הנשית ומצטרף לדופקי הראש שמתגודדים במרכז הרחבה. אני ואורי ברחבה כל הזמן, אנחנו ידועים בתור אלה שמכירים כמעט הכול ולא ממש חזקים בקטע של הבחורות. קובי לעומת זאת יבלה חצי ערב עם מישהי בצד, וינטוש אותה רק לטובת השירים שהוא באמת אוהב.
היום בערב יתכנסו כמה מהנפשות הפועלות באוזן בר בתל אביב לערב שנועד להחיות את הימים ההם, ימי השיער ולא הקרחת, ימי העבודה תמורת 5 ₪ לשעה כדי לקנות כל איזה חודש איזה תקליט או דיסק, הימים שהפתרון החינמי היחידי היה קלטות באיכות חרא שהיית חייב להקליט ממישהו שהשקיע כסף באותו תקליט או דיסק מקורי. לא אינטרנט, לא יו טיוב, לא טורנט. הכסף הולך למטאל. מה היינו שומעים שם? אספתי כמה מהלהיטים הגדולים, בחזרה לימי הפינגווין, הרוקסן, הג'נגל רוק, ואולי גם האפרה באזור התעשייה בבת ים:
Pestilence – Land Of Tears
כולם כבר אהבו את "האלבום עם הנמלים" של Pestilence כשיצא Testimony Of The Ancients המפתיע, הגיטריסט השתלט על עמדת הסולן, והכיוון עבר לדת' מטאל איכותי עם יציאות מלודיות מפתיעות. הקליפ לשיר Land Of Tears, כולל הליד המלודי עם קולות הבכי ברקע הפך את השיר ללהיט ענק. חרישה רצינית ב Headbanger's Ball לא הזיקה, והנה להיט אקסטרים מטאל לפנים.
להאזנה לשיר
Massacre – Dawn Of Eternity
Massacre בעצם היו ההרכב השני של Death ללא Chuck, אלא עם סולן ענק בשם Kam Lee שהיה אחראי לאחד הגראולים הכי עמוקים בסביבה. האלבום From Beyond עשה הכול נכון, דת' איכותי, יציאות מלודיות קטנות, עטיפה מגניבה. Dawn Of Eternity, עם פתיחת הקלידים, הריף הבלתי נשכח והמהירות שבאה אחרי – הוא אחת הקלאסיקות הגדולות של המטאל הקיצוני.
להאזנה לשיר
Overkill – Elimination
Overkill אולי לא הגיעו למקום של Slayer ו Metallica מבחינת הגודל וההצלחה, גם לא בארץ, אבל פה תמיד היה מקום חם ללהקה הבלתי מתפשרת הזאת שהנפיקה אלבום אחר אלבום של Thrash איכותי. Elimination היה המנון ענק, מהיר, קליט, עם כמה חלופות מקצבים מגניבות, עם עליית מקצב שהתאימה בול ל "פוגו" (הידוע גם כ Mosh Pit) וליד חזק שישב לנו על ה Air-Guitar בדיוק.
The Gathering – The Mirror Waters
למרות שבאנו בעיקר מהמטאל הקיצוני, בשנות התשעים דווקא הניסיוניות, הדום, והמלודיה בתוך המטאל הקיצוני היו מה שעניין אותנו. אם זה Gothic של Paradise שלקח כיוון מעניין עם שירה נשית ומלודיות, ואם זה Tiamat שעשו דום מלודי קודר. The Gathering היו השלב הבא, שילוב של דת' מטאל עם מוזיקה קלאסית, זמרת, באלבום שהפך לאחד החרושים ביותר אצל רוב המטאליסטים של אותה תקופה.
להאזנה לשיר
Paradise Lost – As I Die
האלבום השלישי של הענקים מאנגליה לקח את הכיוון של Gothic שקדם לו, ונתן לו עוד טיפה מלודיה, בדיוק השלב הנכון לפני שהסולן החליט לנטוש את הגראול שלו כמעט לגמרי ב Icon שבא אחרי. As I Die היה השילוב המושלם של קדרות, מלודיה וכבדות, ואחד השירים החזקים ביותר בכל ערב תקליטנות.
להאזנה לשיר
Sepultura – Inner Self
החיות מברזיל הפכו מהר מאד לדבר הכי חזק בשילוב של Thrash עם דת' מטאל, הם היו כבדים יותר מהאחים האמריקאים שלהם, והאלבום Beneath The Remains היה מהוקצע, מופק היטב – אבל גם כבד ומהיר מאד.
Inner Self היה המנון ענק שלא יכולת לעבור ערב בלי השמעה אחת שלו בלבד, כולל קהל שנובח עם Cavalera את הפזמון הקליט.
להאזנה לשיר
Death – Pull The Plug
Death הם דוגמא ללהקה שלא לקחה צעד לא נכון מימיה, החל מהאלבום הראשון והפחות מלוטש, ודרך Leprosy, האלבום השני שהיה התקדמות אדירה והנפיקה את Pull The Plug, המנון אלמוותי בז'אנר. כל אלבום נוסף שיצא לאחר מכן הפך לנכס צאן ברזל בשבילנו, החל מ Spiritual Healing, דרך Human הטכני וכך הלאה. החוכמה של Chuch Schuldiner הייתה שהוא ידע לא רק לכתוב ריפים מבריקים וקליטים, אלא גם לחבר מהם שיר טוב, וזה מצרך נדיר בכל ז'אנר.
Terrorizer – Fear Of Napalm
הרכב העל של סצנות הדת' מטאל הבריטית והאמריקאית שילב את Morbid Angel ו Napalm Death לאלבום גריינד-קור מהיר ורצחני. השיר Fear Of Napalm היה קרוב בהרבה לצד הבריטי של האוקיינוס, עם סוג של גרוב, בס בולט וקופצני – הרבה פחות לוקח את עצמו ברצינות מהח'ברה ב Morbid Angel. ללא ספק להיט דפיקת ראש מסיבי.
להאזנה לשיר
Kreator – Terrible Certainty Live
Kreator היו עוד להקה שלא יכלה לטעות – עוד משנות השמונים. דרך האלבומים המוקדמים והמחוספסים, דרך Terrible Certainty המעולה שהתחיל לסמן סאונד קצת יותר מלוטש ושירים קצת יותר מסודרים, ועד פסגת ה Thrash הנצחית Extreme Aggression.
בין לבין היה ה EP האגדי Out Of The Dark, ומשום מה דווקא גרסת הלייב שבו לשיר הנושא מ Terrible Certainty היא זו שתפסה במעדוני המטאל של התקופה. אין מה לומר, מדובר בלהקה אדירה בשיא הקריירה שלה, וזו דוגמא לכל מה שאלים, איכותי ונצחי במוזיקה שלה.
להאזנה לשיר
Ministry – Thieves
את הרשימה סוגר שיר שמוכיח עד כמה אקלקטית הייתה התקופה, כל סוג של מטאל קיצוני – דת' מטאל, בלאק, הארד-קור וגם מטאל תעשייתי תפס לנו את האוזן. ו Ministry, שהלכו לכיוון יותר ויותר מטאלי עם כל אלבום שהוציאו, הביאו כמה שירים שלמרות שנוגנו בעיקר במחשבים הצליחו לייצר פוגו רצחני, אחד מהם היה Thieves הגאוני.