טור אישי: על מטאל ונצרות

בואו ונתחיל בסיפור קטן. להקת הפאוור מטאל הגרמנית Helloween היתה הצלחה אדירה בשנות השמונים. היה זה סולן צעיר בשם מייקל קישקה שהיה חלק גדול מההצלחה של הלהקה, ואלבומה, Keeper Of The Seven Keys II, הפך להיות להיט שמכר למעלה ממיליון עותקים מאז יציאתו. אותו קישקה התגלה גם כנפילתה של הלהקה, הוא הוביל אותה בכיוון פופי הולך וגובר, ולאחר צאת האלבום Chamelon הוא פוטר.

קישקה מאז פרסם את דעתו על ז'אנר המטאל, הוא שנא את הסגנון וכל מה שקשור בו, ומאז התעסק באלבומים שנעו בין רוק לבין פופ מלודי. רק בשנים האחרונות נראה היה כי הבין שההצלחה היחידה שלו תבוא מאלבומי מטאל, והוא נצפה כשהוא התארח במספר אלבומים, ביניהם שני אלבומי הפרויקט Avantasia של טוביאס סאמת איש Edguy, ואלבום הסולו של טימו טולקי, גיטריסט Stratovarius.

חלק משנאתו של קישקה לז'אנר המטאל ניתן להבין בגלל סיפור פיטוריו, אבל מי שיכנס לעמוד ה-MySpace שלו יגלה משהו הרבה יותר מורכב, קישקה הוא נוצרי שנולד מחדש. מסתבר שבשנים האחרונות קישקה, זמר המטאל, הפך להיות קישקה המטיף, שכתב מספר ספרים בנוגע לנצרות בשפה הגרמנית. הוא בא בגישה יוצאת דופן למדי, הוא מתנגד לנצרות הקתולית והכנסיה המודרנית, אבל הוא נוצרי מאמין בכל קנה מידה.

כשיודעים את זה, כמה עובדות מסתדרות. למי שלא הבין, Avantasia הוא פרויקט נוצרי, גיבוריו הם נזירים, והשירים בנוים על טקסטים בעלי תכנים נוצריים. גם ב-Avantasia הנצרות הממוסדת והכנסיה הקתולית מצוירות רע, אבל אמונה, נצרות וחיי נצח דווקא בולטות לטובה. אז עכשיו ברור למה קישקה בחר להשתתף באלבום. רוצים להיכנס עמוק יותר? רק שימו לב לשמות כמה מהשירים של Edguy ביניהם "Paradise", "Steel Chrurch", "Hallowed", "Jerusalem" ו-"Save Us Now". התמונה כבר מתבהרת.

הנוכחות הנוצרית במטאל היא לא משהו חדש, זה התחיל עם גל שנקרא ה-Jesus Movement, סוג של תת-זרם שנבע מתופעת ה-"היפים" של שנות השישים, כשהפתרון המיסטי שאליו פנו אנשים היה ישו, ולא סמי הזיה, וזה המשיך עם גל הולך וגובר של להקות רוק ומטאל נוצריות במוצהר שהחדירו מסרים נוצריים לכל השירים שלהן. אחת הגדולות הייתה Stryper, להקת הבי\גלאם שהצליחה מאד בשנות השמונים, עם שירים כמו "In God We Trust" ו-"To Hell With The Devil", היו גם Bloodgod ו-Whitecross, וגם להקות כבדות יותר מז'אנר הת'ראש כגון Deliverance ו-Vengeance. רוב אותן להקות נכחד כבר, אבל התנועה הנוצרית המטאלית לא מתה, רק שינתה צורה.

מה קורה כיום? תתפלאו, אבל דווקא במטאלקור זה חזק במיוחד, מסתבר שלא מעט להקות אמריקאיות מצליחות מאד הן נוצריות, בצורה גלויה יותר או פחות. הגדולה מכולן היא ככל הנראה Avenged Sevenfold, להקה ששמה לקוח מהברית החדשה, והטקסטים שלה בהחלט שואבים לא מעט נצרות גם כן. עוד דוגמא היא Demon Hunter, להקת קור מצליחה ונוצרית באופן גלוי בהרבה. מי עוד? Norma Jean, Haste The Day, Zao והרשימה נמשכת.

במטאל המלודי הז'אנר אף פעם לא נעלם לגמרי, על כמה כבר דיברנו, אבל יש את Narnia, להקת פאוור שבדית נוצרית במיוחד, שמרבית חבריה מנגנים היום עם הסולן הוותיק Rob Rock, שגם הוא נוצרי ידוע. רוב עצמו ניגן בעבר עם הגיטריסט מייקל אימפלטרי בהרכב שנקרא על שמו, וגם שם הכול הובל ע"י רעיונות נוצריים. גם הגדולים ביותר בתחום לא רחוקים מזה. דייב אפלסון, לשעבר בסיסט Megadeth, הוא נוצרי מאמין, דייב מוסטיין בעצמו הוא נוצרי שנולד מחדש, וגם דן ספיץ, לשעבר גיטריסט Anthrax הוא יהודי משיחי, כלומר נוצרי שנולד יהודי.

האם זה רע? האם זה אמור להפריע? בגדול אני יכול לומר שלא, אני מאזין ללא מעט להקות נוצריות, ובשנים האחרונות לא מעט חברות תקליטים שמתמחות בלהקות נוצריות שולחות לי דיסקים מכיוון שעבורם סקירה בעברית בארץ הקודש היא סיבה למסיבה, הם ממש אוהבים יהודים שם, ימי האינקוויזיציה נגמרו ולמזלנו אין הרבה מל גיבסונים בנצרות העכשווית. חלק מהלהקות טובות מאד, Balance Of Power היא דוגמא ללהקת פרוג \ פאוור מצוינת, Temple Of Blood היא להקת ספיד טובה ו-Common Yet Forbidden עושה דת'קור \ מאת'קור מעולה.

הבעיה מתחילה כשהטקסטים הנוצרים נדחפים לך במורד הגרון כמו כדור מתוק של גועל נפש. כש-Stryper שרו בלדות על ישו שהלך על מים בלי לטבוע, או כש-Rob Rock ילל על גן העדן שמצפה לנו אם נאמין באיזה יהודי קדום ומזוקן, אז זה כבר מתחיל לעצבן. זה גרוע יותר מכל אותן להקות "שטניות"? אני לא בטוח, אבל אני בהחלט מאמין שאצל מרבית אותן להקות "שטניות" העניין הוא יותר הפרובוקציה והמחאה מאשר אמונה של ממש בקיומו של בעל זבוב וחבר מרעיו, זאת לעומת האמונה העיוורית והמטיפנית של הלהקות הנוצריות – ומכיוון שאלו הדברים, אני עמיד יותר בפני אלבום של Mayhem מעוד מטאלקור נוצרי נוטף אהבה.