טור אישי: על סמים ומוזיקה

במשך השנים הקשר ההדוק בין סמים ומוזיקה המשיך וממשיך להתקיים והשאלה היא למה? מה יש בסמים כמו הרואין או קוקאין שגורמים לאומנים שיש להם כסף ופרסום להתמכר כל כך קשה? חלק ישאלו את עצמם למה בנאדם שיש לו כמעט כל מה שהוא רוצה בחיים יעשה בצורה מודעת משהו שבסופו של דבר יהרוס אותו ובואו נודה בזה אין הרבה איגי פופים שעשו המון הרואין ועדיין מסוגלים בגיל מופלג ביותר לרוץ על במות ולקפוץ יותר מקהל שמורכב גם מאנשים צעירים. רוב מי שנכנס לבריכה הזאת טובע בסופו של דבר…

אחת הסיבות שגוררות לסמים היא חוסר היכולת של אומן להתמודד עם כל הפרסום וההצלחה וזה בדרך כלל קורה לאומנים שההצלחה באה להם מהר מאוד ובגיל צעיר, ולאומנים שלא באמת חשבו שהם הולכים להצליח בצורה מטאורית. דוגמאות לזה יהיו ליין סטיילי, סולן של Alice In Chains שכל הקריירה שלו והכתיבה שלו התעסקה בסמים ולמקומות שהם הביאו אותו, סטיילי היה, כמו שאיתן גפני כתב "הבחור הרזה מסיאטל שרק רצה לשיר" וניסה להתרחק מכל הפרסום שפתאום עטף אותו. סטיילי ומצא נחמה בסמים שבסופו של דבר הרגו אותו.

דוגמה אחרת תהיה קורט קוביין, סולן Nirvana, שניסה לברוח לעולם שלו שבו לא רודפים אותו עיתונאים ומדברים על זה שהוא ואשתו משתמשים בסמים כשאשתו בהריון, מעבר לזה לא הכי פשוט להתמודד עם הידיעה שאתה סוחב על הגב שלך דור שלם שגדל עליך ומצפה ממך להברקה הבאה שצריכה להיות טובה לפחות כמו הקודמת, יש בזה משהו מלחיץ מאוד שהסמים היו עוד מפלט ממנו.

הקוקאין הוא סם בעייתי במיוחד לאומנים היותר מופנמים וחסרי הביטחון העצמי שכן הוא מעניק הרגשה של חוסן של ביטחון ושל אנרגיות שיכולות להשתחרר, הקוקאין נותן הרגשה של חדות מדומה או לא , ולכן הוא "מושלם" וקטלני באותה מידה לאומנים האלה שמפתחים בו תלות קשה. זה התחיל עם JJ Cale, שכתב את השיר "Cocain", שיר שזכה ללא מעט ביצועים. גרג דולי, הסולן של Afghan Whigs אמר בראיון שהוא הבין שהוא ממש צריך להפסיק כשהוא הגיע למצב כשבהפסקה בין שיר לשיר בהופעות הוא הלך מאחורי הבמה והריץ שורה, הוא אמר שלפעמים הוא היה פשוט עושה את זה מאחורי המגבר.

רשימת המטאליסטים שמשתמשים באופן קבוע ומוכר אינה ארוכה כמו זו של כוכבי הרוק הגדולים, אבל גם שם יש נציגים. הידוע מכולם הוא ככל הנראה למי, סולן להקת Motorhead. למי היה נגן הבס של להקת הספייס-רוק Hawkwind, להקה של צרכני סמים ידועים, אבל הוא הועף ממנה כשלא הצליח להתנקות ונעצר כשהלהקה אמורה הייתה לעשות סיבוב הופעות בארה"ב… למי אף פעם לא הכחיש את הרגלי הסמים שלו, ואיך שהוא הוא גם שרד וממשיך ליצור גם היום.

למי שלא ידע מה פירוש השם של הלהקה, והשיר הקרוי על שמה, Motorhead הוא הכינוי למשתמש באמפטמינים, הידועים גם כ-"ספידים". יש תיאוריות שהז'אנר המוזיקלי "ספיד מטאל" נקרא כך על שם המוזיקה של Motorhead, שבעצמה נקראה כך על שם הסם… מי שגם התייחסו לנושא הם Black Sabbath, לא צריך יותר מידי דמיון כדי להבין על מה השיר "Snowblind" מדבר, מספיק לקרוא את השורה "Feeling Happy In My Vein" כדי להבין שלא מדובר בשלג בחג המולד.

Guns N' Roses הנציחו את ההתמכרות הידועה שלהם ב-"Mr. Brownstone", שיר שבהחלט תיאר את דרך החיים של הלהקה, שעברה מאנונימיות יחסית להצלחה אדירה ומכירות של מיליוני אלבומים, את ההשפעה של השם הפזמון הבהיר: "I used ta do a little but a little wouldn't do, So the little got more and more….". גם Faith No More, מהלהקות החשובות של שנות התשעים, הייתה להקת מכורים ידועה ומוכרת. העבודה שהאלבום שנחשב לחשוב ביותר של הלהקה נקרא Angel Dust, השם הנפוץ ביותר ל-PCP, סם הזויות מוכר היטב.

זה המשיך לאורך השנים, להקת הת'ראש Exodus הייתה עוד להקה שחבריה נאבקו בהתמכרות לסמים קשים, והשיר "Deathamphetamine" מצביע על זה די בבירור. להקת הסלאדג' האמריקאית Eyehategod כתבה את השיר "Methamphetamine", שיר שעוסק שוב באותם סמים ממריצים.

אז כמו שאפשר לראות, הסמים הממריצים נפוצים מאד בקרב מוזיקאים, הסיבות? אפשר להמשיך לנחש, אבל יתכן שעוד סיבה להתמכרויות של אומנים יכולה להיות סיבובי ההופעות הארוכים ששוחקים אותך לאט לאט אבל בביטחון, הגעגועים לבית לחברים ולחיים הפשוטים יותר – על זה העיד ג'ון פרושיאנטה, הגיטריסט של ה-Red Hot Chilly Peppers ואומן סולו מצליח בפני עצמו בראיון שנתן בתקופת ההתמכרות שלו. פרושיאנטה התחיל להופיע בגיל צעיר, סבל בשל כך, עזב את הלהקה, נגמל וחזר.

יש גם סמים מסוג אחר, אבל הם נפוצים פחות בימינו. בעבר היו אומנים כדוגמת Pink Floyd שלקחו את המוזיקה למקומות יותר פסיכדליים בתחילת הקריירה שלהם והסמים עזרו להם ליצור צלילים חדשים שלא נשמעו עד אז, הסמים שם התחברו טוב לקהל המשתמשים ב-LSD ועבדו בהופעות עם אומנים של תאורה וצלליות שהוצגו על מסכים ויצרו צורות פסיכדליות שניסו להתאים למוזיקה. גם הסולן והגיטריסט של ההרכב, סיד בארט, אדם לא ממש יציב מלכתחילה, השתגע משימוש יתר בסמים הזייתיים והלהקה נאלצה להעזיב אותו אחרי אלבום אחד גאוני.

חברים של בארט אמרו אחרי שאם היו שואלים אותו אם הוא היה מוותר על כל חוויות הסמים שלו ולא יוצר את האלבום הזה בתמורה לחיים רגילים הוא היה אומר שהוא מעדיף לעבור את כל מה שעבר למרות הגורל שגזר על עצמו. כיום דמות ידועה שקשורה לסמי ההזיות היא וורל דיין, סולן להקת Nevermore, שכתב לא מעט בהשפעת ה-LSD וסמי הזיה אחרים, תוך שהוא אפילו קורא לשיר ומקדיש אותו לטימותי' לירי, המוכר כ-"נביא" סמי ההזיות.

כמה מהיצירות הכי גדולות של הרוק והמטאל נכתבו על סמים, "Hand Of Doom" של Black Sabbath שנכתב על הרואין, השיר "The Pot" שכתב מיינארד קינן מהאלבום האחרון של Tool בהחלט ראוי להיכנס לשם, ומיותר אפילו להיכנס לכל אותן להקות סליז וגלאם שחיו על אותם סמים וכתבו בהשראתם. אם אני הייתי באותה סיטואציה אני לא יודע מה הייתי עונה.

האם אפשר היה ליצור את היצירות הגדולות שנוצרו בהשפעת סמים ללא השימוש בהם והאם המחיר שצריך לשלם אחרי זה שווה את זה? סביר להניח שלא נדע … את רשימת הטוב והרע בנושא ניתן למנות לכל הכיוונים, ועם טיעונים משכנעים לכאן ולשם, מה שבטוח אומנים ימשיכו לצרוך סמים וליצור תחת השפעתם. חלקם ישרדו, חלקם לא, אבל בכל מקרה מעניין מי יהיה האומן הבא שירקח לנו את הסם המוזיקלי הבא?