טור אישי: רדיו, אינטרנט ומה שביניהם

בערוב ימיו של חיבור ה-K56 בארץ (כי בחו"ל זה תמיד קורה לפני) – אי שם בתחילת המילניום, עוד אף אחד לא ניחש איזו בעיטה הולכת לקבל תעשיית המוזיקה. טוב, יכול להיות שהיו כאלה שכן ידעו אבל אלה היו הבועטים אז זה לא ממש נספר לטובת המודעות של חברות התקליטים שממש נרדמו על המשמר. ממש מתחת לאף שלהם פרח עולם וירטואלי שבו המוזיקה היא כבר לא קופסת פלסטיק עם סרט מגנטי או תחתית לכוס קפה שמחזירה אור יפה.

במקום "לנחש", כי צריך תובנות מאות עמוקות "לנבא" שהאינטרנט לא יישאר כל כך איטי לעוד הרבה זמן, חברינו במגדלי השן הנוצצים של הלייבלים וחברות ההקלטות פשוט הביטו מהצד ולא ממש ראו את מפלצות האלף ה-3 עולות מהביצה הדיגיטאלית וראשונה הגיחה "נסי" או כפי שאנו מכירים אותה: Napster וזה לא היה לפני שהיא כבר הוציאה 4 רגלים גדולות והתחילה להרוס את הדשא הירוק שבכניסה לבניין, כשמישהו התחיל לצעוק "גוועלד!" אבל זה כבר היה מאוחר מידי (גם כי בנוסף לנזק היא רמסה את הגנן ולא היה מי שיתקן את הדשא עכשיו)

הטעות הגדולה הייתה דווקא של חברי מטאליקה ובראשם, לארס "המפציץ הדני" אולריך שלא תפסו עדיין את הקונספט הפשוט שאם מפוצצים חצ'קון אז ישר צצים 10 חדשים מסביב לגופה שלו. למלחמה יצאו כל אותם אמנים קשיי יום שמגדרים שקל מפה ושקל משם כדי לסגור את החודש, אסופים זולת מטאליקה, פאף דדי, מדונה ושריל קרואו… שינסו מותניים ורצו לעבר תחנות הרוח…

ברקע של כל המולת הקרב הזאת ובזמן ש-Motley Crue מצאו גם דרך מקורית לנצל את הרעש לטובתם, אי שם מאחור החלו לצוץ תחנות רדיו אינטרנטי. ברור שהתחנות לא הופיע רק בתקופה שציינתי אבל אני זוכר שדווקא אז הופיע דיי הרבה באופן מאוד מפתיע. מפתיע כי הטכנולוגיה לא ממש הייתה ידידותית לכך. נכון, בארה"ב כבר היה אינטרנט מהיר אבל עדיין לא מושרש בכל בית כמו שכיום בישראל, השרתים לא היו מהירים כמו היום ולא יכלו לעמוד בזרימת מידע כל כך רב לכמות משתמשים מרובה בו זמנית. באירופה המצב היה דיי דומה ובהרבה מקומות אחרים מזרחה מכאן עוד לא שמעו על חייגן).

אני זוכר שפתחתי לא מעט תחנות רדיו, בעיקר רדיו מטאל, נתתי לזה לרוץ או לפחות לנסות לרוץ ברקע, האיכות הייתה זוועתית, הסטרים היה מקוטע ולא הפסיק להיתקע… מהר מאוד ויתרתי על הרעיון והנחתי שזה לא רק אני ושאין פה משהו שהולך להישאר. הדעה הזאת התחזקה יותר ויותר כשתוכנות השיתוף החלו ללבלב ולאפשר הורדה של שיר בכמה שניות ואלבומים שלמים בדקות. מבחינתי זה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של התעשייה במודל המוכר.

אז למה אני עורך את הסקירה ה"היסטורית" הזאת בעצם? למה אני "מתפאר" בזקנתי ושיבתי? מה הפואנטה? האמת שלרגע גם אני אבדתי את זה אבל זה חזר אליי (שוב, הזקנה). אני מריח משהו חדש באוויר, דווקא עכשיו, כשכבר אפשר להוריד דיסקוגרפיה שלמה של אמן בקובץ ZIP אחד, כשאפשר להוריד DVD שלם עם כל האיכות והכובד, דווקא עכשיו הרדיו האינטרנטי עושה קאמבק ולא סתם קאמבק, משודרג ואינטראקטיבי, מוטמע בתוך כל דף שני כיום ברשת, קל וגם דיי יפה לפעמים, מלינק כחול מכוער שנפתח ב"שו שו" בWinamp לפעמים בלי שנשים לב הוא הפך להיות אחד הדברים הפופולאריים שיש באינטרנט.

אז נכון, הטכנולוגיה התקדמה, האינטרנט מהיר, המחשבים מהירים, פלאש ועוד טכנולוגיות אחרות מאפשרות לבנות נגנים מגניבים והאינטרנט כ"מקום" הפך להיות מאגר מידע מאוד נגיש מכל מקום מה שמאפשר יצירה של נגנים שהם גם מדליקים וגם אינפורמטיביים ופונקציונאליים. מה שיפה זה שבנוסף לרדיו אינטרנט בפורמט הקלאסי כמו Stick my Radio למשל שגם חוזר וגם מחליף הרבה תחנות רדיו רגילות, הופיע גם רדיו אינטראקטיבי כמו Pandora ו-Last.FM שמאפשרים למשתמש שליטה מלאה במה שהוא שומע והודות למנגנון חכם מאוד הרדיו לומד את הרגלי השמיעה שלך ומביא לך מה שאתה אוהב ומה שהוא חושב שאתה תאהב.

מה שמפליא אותי וגם משמח אותי זה שהפורמט הזה תופס יפה, עדיין לא גיבשתי דעה מוצקה למה אבל אני מניח שזה קשור איכשהו לדור חדש של משתמשים וגולשים שמקבלים את מה שיש כיום באינטרנט מבחינת מוזיקה כמובן מאליו ומחפשים אלטרנטיבות כמובן, תוסיף לזה שעם הזמן למדנו כולנו לרצות הכל הכי מהר והכי "עכשיו!" ולא אחר כך, גם להוריד אלבום לוקח חצי שעה ולפעמים יותר כי אין מקורות או שהשרת עמוס ואני רוצה לשמוע עכשיו.

אז במקום להיכנס ל-"חמור" (למרות שזה אמור להיות "פרד" אנשים ממשיכים לקרוא לזה חמור משום מה, eDnokey מתה מזמן), במקום לחפש שם את האלבום ולחכות שהוא ירד ויוסיף עוד לבלגן שיש לי בתיקיית ה-MP3 שלי, ואולי זה בכל לא שווה ואני אמחק את זה אחר כך, אני נכנס ל-Last.FM ומוצא שירים של הלהקה שאני מחפש ועל הדרך בזמן שזה רץ ברקע אני מוצא פה ושם שירים שאני לא מכיר, לומד עוד על הלהקות ומכיר חדשות, אם משהו לא מוצא חן בעיני – אני פשוט מקפיץ שיר.

אני בהחלט חושב שזה סוף סוף פרודוקטיביות וניצול נכון של המשאב האדיר הזה שנקרא אינטרנט לטובת כל הצדדים, המשתמש נחשף למוזיקה בחינם, באיכות טובה ובזמינות מלאה, מקבל המלצות חכמות ואופציות לרכישה של האלבום אם הוא רוצה, אם לא הוא תמיד יוכל לחפש את האלבום בתוכנות השיתוף. חברות התקליטים שמספקות את השירים האלה למפעילי הרדיו מקבלות תמלוגים, מפעילי הרדיו מפרסמים באתר ומרוויחים לא מעט מהקמפיינים שהם מריצים, כולם מרוויחים.

יתרה על כך, אני תמיד אמרתי שההורדות באינטרנט לא ממש יפגעו בתעשייה במבט לרחוק וכמובן בדיעבד החששות התבדו להיות מיותרים היות והתעשייה לא מפסיקה להגדיל את הרווחים שלה משנה לשנה למרות ההורדות הפיראטיות ויש לזה מספר סיבות: קודם כל האופקים שנפתחו בפני התעשייה הם בלתי מוגבלים ויש היום אמנים, להקות, מוזיקאים שלא היו מגיעים לשום מקום אילולא האינטרנט וההורדות, לאו דווקא בגלל שהם לא טובים אלא בגלל שיש מקום מאוד מוגבל בMTV ובערוצי הטלוויזיה שמשדרים מוזיקה, יש מעט מאוד במות שמקבלות כל אמן מתחיל והחשיפה שאתה יכול לקבל מעצם הקיום של הדיסק שלך על מדף נידח בחנות תקליטים היא לא ממש גדולה, על אחת כמה וכמה שמדובר במטאל ומוזיקה אלטרנטיבית שלא רק באתר נדחפת לפינת החנות.

החשיפה הזאת והציחנה הקלה במכירות הדיסקים הביאה אמנים רבים למסקנה שצריך לצאת, לקום מהכורסה שרובם נשתלו בה לאחר שהקליטו אלבום, נשתלו וישבו בציפייה לתמלוגים מהמכירות, לקום ולצאת אל הבמות, אל הקהל, לנגן, להופיע ועל הדרך למכור גם כמה חולצות, כובעים, סיכות, תליונים וחוטיני עם לוגו הלהקה. וזה הכסף האמיתי וזה מה שצריך להיות.

בואו נניח את הסצנה המקומית רגע בצד כי היא סיפור בפני עצמו, בחו"ל מכירות אלבומים של אמנים ממוצעים ומעלה נספרים במאות אלפים ומיליונים, גם אם נצא מנקודת ההנחה שעל כל דיסק שנמכר ב12 דולר, אמן פלוני, מקבל 2 דולר זה עדיין יכול להגיע לסכומים מכובדים, וגם אם הוא מקבל 50 סנט, אם הוא מוכר 300,000 עותקים שזה אפילו לא "אלבום זהב" לפי RIAA certification. לפי RIAA זהב זה 500,000, פלטינה זה 1,000,000, מולטי פלטינה זה 2,000,000 ויהלום זה 10,000,000. עכשיו צאו בדקו כמה אמנים באירופה הגיעו לזהב, אתם תתפלא לגלות שהמספר לא קטן כלל. אז מכרנו 300,000 שזה מעט ויש לנו 150,000 דולר (לחברה יש ברוטו של כמעט 3.5 מליון וזה אם מדובר באמן שלא מוכר טוב).

גם בחלוקה – 5 חברי להקה זה סכום מכובד, תוסיפו לזה הופעות ומרץ' ואתם יכולים להבין למה התעשייה לא תיפול כי אנשים לא יפסיקו לקנות! תמיד יהיה את האחד שכן יקנה כי לדעתו (וגם לדעתי) אין תחליף למקורי, הן מבחינת איכות והן מבחינת עמידות לאורך זמן. כי תחפשו ולא תמצאו הרבה שירים ב-320KBPS שזו אמורה להיות איכות מעולה של MP3 וגם זה לא משתווה לאיכות של דיסק, פשוט לא. משהו באלגוריתם של ה-MP3, בדחיסה שלו מוריד מהאיכות. בנוסף קבצי מחשב הם ארעיים, היום הם פה, מחר הם נמחקים בטעות כי פרמטנו ולא העתקנו את התיקייה או שהייתה תקלה והלך הכונן הקשיח.

והמחשבה הזאת מחזירה אותי לנושא הרדיו, כי אנשים היום רוצים הכל און-ליין, אנשים העלו את המוזיקה שלהם לרשת לאתרים כמו StreamIt ושמעו אותם ממחשבים אחרים עוד הרבה לפני Pandora ושות', אנשים מעלים את המועדפים שלהם כדי להיכנס לאתרים האהובים מכל מקום, אנשים פותחים גלריות מכוונות ולא מחזיקים את כל התמונות על המחשב (בואו נעזוב לרגע את העובדה שזה דבילי כי להבדיל ממוזיקה – תמונות אי אפשר לשחזר אם נופל השרת, הדוגמא עדיין משרתת את הרעיון שלי), כדי לראות את התמונות מכל מקום ברשת.

וכך, אנשים היום מעדיפים את המוזיקה שלהם און ליין, בנגישות עם קצת תוספות מהצד כמו המלצות, אינפורמציה וקישורים לאנשים אחרים שאוהבים את אותה המוזיקה. זה מצוין בעיקר למטאל ולמוזיקה האלטרנטיבית שלא מקבלת מספיק חשיפה במדיה. אם זה יקדם עוד אמן, להקה שללא Pandora איש לא היה יודע שהיא מנגנת אותו סגנון כמו After Forever והיא ממש טובה, עכשיו מעריצי הז'אנר מצאו עוד להקה טובה, חלקם יקנו את האלבום, חלקם אף יבואו להופעה אם תהיה אחת ובעוד שחלקם עלולים להוריד את האלבום מתוכנת שיתוף תמיד אפשר להתנחם בהנחה שככל הנראה הם לא היו נתקלים בקליפ של הלהקה ב-MTV או בדיסק שלהם על מדפי החנויות.

זה מחזיר אותי לימי הזוהר של חנויות הדיסקים כשאני וחברים שלי היינו הולכים "לצוד", אז היינו מגיעים לחנות והולכים ישר לסוף החנות, שם על 4 מדפים היו דחוסים כל אלבומי המטאל, אם בכל אות היו כ-10 דיסקים בממוצע הרי שמדובר ב-280-300 דיסקים ובהנחה שלרוב הלהקות שם יש 2 אלבומים בממוצע קיבלנו 150 להקות בקושי… אז היינו מסתכלים על העטיפות, קוראים את שמות השירים ואם היו זוג אוזניות פנויות בפינת ההאזנה היינו שומעים את הלהקה. בדר"כ אחרי 2-3 דיסק המוכרים היו עושים פרצוף. עכשיו הודות לאינטרנט ולטכנולוגיה יש לנו חנות עם 37351682135 להקות והמוכרים לא מסלקים אותך אתרי 3 האזנות אלא נותנים לך המלצות ואני אומר, אהלן וסהלן, למה לא?!