יום אהבה חשמלי – שירים ליום האהבה
בואו נודה בזה – מטאל זה פחות או יותר הדבר האחרון שאנחנו מקשרים עם משהו כמו יום האהבה, אין שום דבר רומנטי ב Cannibal Corpse אלא אם כן אתם נקרופילים, ואין שם דבר אוהב ב Slayer אלא אם כן אתם אוהבים לנגח מישהו ב Mosh Pit. אבל זה לא היה כך תמיד, בשנות השבעים נוצרו כמה בלדות גדולות ללהקות ההארד רוק של התקופה, וכמובן – בשנות השמונים, שהרכבי הגלאם עמוסי ספריי השיער הצליחו לייצר את הלהיטים הגדולים שלהם בדמות בלדות רגישות ומרגשות שהצליחו בגדול גם במיין סטרים. אז אם אתם קשוחים וחסרי רגישות, אתם מוזמנים להעניק לבחור/בחורה שאתם אוהבים את מתנת האדישות המטאליסטית, אבל אם אתם מאלו שלמחוות סנטימנטליות יש מקום בליבם המקועקע, שלחו לאהוביכם את אחד מהשירים הללו, ותראו אותם נמסים (או עוזבים אתכם לטובת מישהו קשוח יותר).
אגב, Stairway To Heaven מוכר מספיק כדי שהתעלמנו ממנו.
Deep Purple – Lalena
כמה מאיתנו שמעו את השיר הזה וממש לא רצו לקבל שמדובר בשיר של אחת מאבות ההארד רוק? נכון, זה לא נשמע כמו Deep Purple, אולי בגלל שזה הוקלט ב 1968, אולי בגלל שזה קאבר לאומן הבריטי Donovan, ואולי בגלל שהסולן הוא Rod Evans, ששר עם הלהקה בשלושת אלבומיה הראשונים, אבל נמחק לגמרי מהתודעה כשהגיע הטורנדו האנושי Ian Gillan.
לשיר
Black Sabbath – Changes
גם להקה בריטית אחרת התחילה דרכה עם בלדה רגישה לצד שירים רועמים יותר. היה זה באלבום הבכורה של Black Sabbath ב 1969, ולצד ניצני הבי מטאל בדמות שיר הנושא הכבד דווקא השיר הזה נצרב בתודעה כאחד הרגעים היפים של הלהקה הצעירה. השיר זכה לביצוע מאוחר יותר של Ozzy לבדו, אבל גם לקאברים של להקות כמו Vader, Type O Negative ורבים אחרים.
לשיר
Alice Cooper – Only Women Bleed
ב 1975 Alice Cooper נתן את אחד מאלבומי ההארד רוק הגדולים אי פעם, Welcome To My Nightmare מיצב אותו סופית כאומן Shock Rock אמיתי. באלבום הזה הוא גם הציג את הבלדה Only Women Bleed, בלדת הארד-רוק כאובה העוסקת באישה מוכה. נכון, לא רומנטי במיוחד, אבל עדיין בלדה מהגדולות שיש.
לשיר
Aerosmith – Dream On
להקת ההארד רוק האמריקאית Aerosmith זכתה להצלחה אדירה עם אלבום הבכורה שלה ב 1973, והסינגל שהוביל אותו היה הבלדה האפית Dream On, שיר שבעיקר הציג לעולם את הקול הצרוד ובעל הטווח המרשים של הסולן Steven Tyler.
לשיר
Nazareth – Love Hurts
עוד קאבר שזכה לעדנה דווקא בביצוע מאוחר יותר. השיר נכתב במקור ע"י ה Everly Brothers ב 1960, אבל זה היה הביצוע של להקת ההארד רוק הסקוטית Nazareth ב 1975 שעשה אותו ללהיט ענק. לפני כמה שנים כמה אנשים נזכרו בשיר, דווקא בגלל שנכלל בפסקול סרט האימה Halloween שביים Rob Zombie כגרסא מחודשת לסרט המקורי של John Carpenter בשנות השבעים. אגב, מי שתהה למה Axel Rose שר כמו שהוא שר, מספיק להקשיב ל Dan McCafferty, סולן הלהקה, ש Rose הזמין לשיר בחתונתו בעקבות ההערצה שלו אליו.
לשיר
The Scorpions – Still Loving You
כמי שגדל בשנות השמונים, לי אישית זכורים לא מעט ריקודי סלואו מלחיצים בטירוף, בו אתה מבלה את שבע הדקות של השיר הזה בסוג של חשש איפה כדאי להניח את הידיים על הילדה שממולך, זה נמוך מידי? קרוב מידי? תודה לאל שגדלנו. השיר, שיצא ב 1984 כחלק מהאלבום Love At first Sting, הפך ללהיט ענק, וגם היום יש אנשים שגדלו איתו והוא גורם להם להזעת יתר עם זכרון אותם ריקודי סלואו מיוזעים במיוחד.
לשיר
Bon Jovy – Wanted Dead or Alive
ל Bon Jovy היה הכול בשנות השמונים, לאחר שני אלבומים כושלים למדי בתחילת העשור, הוא הוציא את Slippery When Wet, שהפך לאחד מאלבומי ההארד-רוק המוכרים בכל הזמנים עם 28 מיליון עותקים, ומשם הוא רק טיפס. הבלדה Wanted Dead Or Alive היא אחת הגדולות של הז'אנר, שיר שעוסק באומן הרוק כסוג של קאובוי מודרני שרוכב להנאתו על סוס הברזל שלו (אוטובוס ההופעות) בדרך להופעה נוספת, כשהרובה שלו (גיטרה) הוא כלי הנשק. טוב, אולי מטאפורה לא גאונית, אבל בלדה אמריקאית מופתית בכל מקרה.
לשיר
Guns N' Roses – Sweet Child Of Mine
עוד להקת גלאם/הארד רוק אגדתית שהצליחה בגדול, Guns N' Roses הדהימו את העולם עם אלבומם Appetite For Destruction שיצא ב 1988, ולצד שירי הארד רוק נצחיים כמו Welcome To The Jungle ו Paradise City, הייתה זו הבלדה הזו שעשתה את המעבר למיין-סטרים באלגנטיות לא אופיינית. גיטריסט הלהקה Slash סיפר לאחר מכן שהריף העיקרי נוגן כבדיחה בחדר החזרות, ושאר השיר מצא עצמו כתוב בבערך 5 דקות לאחר מכן.
לשיר
Def Leppard – Love Bites
היישר משנות השבעים פרצה לה הלהקה הבריטית האגדית הזאת, שהצליחה לחצות את תקופת ה NWOBHM היישר למיין-סטרים האמריקאי, ובגדול. ההצלחה הגיעה לאחר שורה של אסונות שהלהקה ספגה במהלך הקריירה שלה, בין השאר מות הגיטריסט Steve Clark ואובדן היד של המתופף Rick Allen בתאונת רכב (כן, זאת הלהקה עם המתופף בעל היד האחת). Hysteria יצא ב 1987 עם הפקה מצוחצחת ביותר, שירי הארד-רוק שגובלים גם בפופ לפרקים, ושורה מטורפת של להיטים שגרמה לכך שהאלבום מכר למעלה מ 20 מיליון עותקים. לי אישית האלבום זכור ככאב רציני בקלטת, זה היה האלבום הארוך ביותר שלהקה הוציאה עד אז כאלבום שאינו כפול, והדבר הארור לא נכנס לי בקלטות ה 60 דקות שהוקדשו לאלבום יחיד, ומצד שני השאיר לי 20 דקות פנויות בקלטת של 90 דקות. באותה תקופה כל האסונות של הלהקה נראו לי הוגנים בעקבות זה. Love Bite היא בלדת קיטש, אבל אי אפשר להכחיש שהיא אחת הגדולות, וגם הקליפ שלה הוא פיסת שנות שמונים נצחית של ממש. אגב, בסוף השיר יש שורה מדוקלמת עם אפקט Vocoder, שבסופה יש משפט לא מובן שזכה לפרשנויות הזויות במהלך השנים, מה שבאמת נאמר שם זה Yes It Does, Bloody Hell, משפט שנקלט בטעות ממפיק האלבום "Mutt" Lange במבטא בריטי מאזור יורקשייר..
לשיר
Motley Crue – Home Sweet Home
ב 1985 להקת הגלאם האולטימטיבית Motley Crue עשתה את הפריצה שלה למיין-סטרים עם להיט הענק הזה, זאת לצד גרסת כיסוי ל Smoking In the Boys Room של להקת Brownsville Station (שגם הפך ללהיט בישראל בדמות "מעשנים ביחד" של להקת תיסלם..). השיר זכה לעדנה מחודשת ב 1991 בעקבות רימיקס שיצא עם האוסף של הלהקה – Decade Of Decadence, שם ראוי בהחלט לפועלה של הלהקה בשנות השמונים.
לשיר
Gary Moore – Parisienne Walkways
כמה ראוי שנסיים עם השיר הזה. ולא, שלא כמו מי שכתב את השם של הוידיאו הזה ב Youtube, לא קוראים לו Still Got The Blues, למרות שהשם הפך להיות הכי מזוהה עם בלדת הבלוז-רוק הרגישה הזו. Gary Moore שנפטר ממש בשבוע שעבר, כתב את הבלדה הזו לאלבום הסולו שלו Back On The Streets ב 1979 ושר בו Phil Lynott, סולן ההרכב Thin Lizzy בו התחיל Moore את דרכו. השיר זכה לגרסא מחודשת ב 1993 שגם הפכה ללהיט, ואין ספק שהוא אחת הבלדות המוכרות והמצליחות ביותר בתולדות המוזיקה.
לשיר