יום-הולדת 5 ל-The Alternative

אחד הליינים הוותיקים והקבועים שמספק אפשרות בילוי למטאליסטים בסופי שבוע, הוא ליין האלטרנטיב המתקיים מידי יום חמישי במועדון "המוסד" שברח' קיבוץ גלויות בתל אביב. מזה 5 שנים מתקיימות במקום מידי שבוע מסיבות מרובות רחבות שבהן יכול המטאליסט הממוצע ליהנות ממגוון של ז'אנרים בסגנון, מניו מטאל ועד ט'ראש ודת', בשעה שליינים רבים אחרים קמים ונופלים כמו פיטריות אחרי הגשם הליין הצליח לשרוד ואף לגדול במהלך 5 שנות קיומו עד שהפך לליין המוביל וככל הנראה רב המשתתפים מאלו הקיימים.

ליאור, אחד ממקימי הליין, מספר על ההתחלה הצנועה:

"הערב הראשון של ליין האלטרנטיב התקיים ביום רביעי, השביעי במרץ 2001. הליין הוקם לא למטרות רווח, לא למטרות קידום עצמי ולא בכדי לקדם שום מטרה מלבד המוזיקה, אותה אנחנו אוהבים ושלא היה ניתן לשמוע אותה בשום מועדון אחר. היינו שני שותפים, בלי שום ניסיון בהפקה של ערב, בלי ניסיון ביחצון, או בקיצור, בלי ניסיון בשום דבר שקשור להרמת ליין. היו לנו חברים, שהם כמונו, מאסו באופציה היחידה שהייתה דאז – האזימוט, שמסיבותיו הוא הפך להיות יותר מיינסטרימי – ורצו מקום חדש. "שלנו".

באותם ערבים ראשונים הליין היה עם רחבה אחת שכללה בתוכה מטאל, נו מטאל ואלטרנטיבי. הכול בחבילה אחת. דאגנו למחיר כניסה סביר (25 ש"ח + שתייה ראשונה חינם) ומחירי שתייה סבירים גם כן (15 לחצי). מה שתמיד הנחה, ועדיין מנחה אותנו הוא להתייחס לעצמנו כחלק מהקהל, וכתוצאה מכך, מה אנחנו היינו, בתור אנשים ששילמו כניסה, רוצים לשמוע, לקבל וממה היינו נהנים ומרגישים מסופקים יחסית למחיר הכניסה ששילמנו."

מהר מאד דברים השתנו עבור ליין המטאל המתחיל, ליאור ממשיך:

"כתוצאה מהקו הזה, ולאחר שהמוזיקה הופסקה באחד מהערבים בקומה השנייה בגלל שנשברה מנורה באחד משולחנות הפול, החלטנו לעזוב את המקום ולחפש מקום אחר. נראה לנו מוגזם להעניש קולקטיבית את כל הקהל בגלל אדם אחד. עד לאותו יום היינו שני שותפים. אני, ליאור ואורי. הבאנו בכל שבוע DJ אחר מהסצנה בכדי לשמור על גיוון רחב עד כמה שאפשר. לאחר שעזבנו והתחלנו לחפש מקום חדש, הצטרפה אלינו הצלע השלישית – אבי בנוזיו. לאחר כמה שבועות של חיפושים, מצאנו מקום בשם האקו, החלטנו לנסות את המקום החדש, ובוא נאמר שהוא לא התאים לנו במאת האחוזים, המשכנו את הליין, ותוך כדי עבודה המשכנו לגשש לכיוון מקום אחר. אותו מקום, אליו הגענו בסופו של דבר, נקרא הקאט-בלו, במקום רץ בימי חמישי ליין בשם הגות'יק סוסייטי, ואנחנו נכנסו לרחבה אחרת עם כניסה נפרדת, כל החודשים הללו היו בעיקר גישושים לכיוון אליו אנחנו מכוונים את הליין."

כמו כל ליין שעדיין נמצא בחיתוליו, ייסורי הגדילה עדיין היו קשים:

"4 חודשים לאחר הכניסה לקאט בלו, החלטנו לפתוח רחבה נוספת, אלטרנטיבית. ההחלטה הוכיחה את עצמה מיד כהחלטה נכונה וכמות האנשים הוכפלה. יותר אנשים –> בעל בית מרוצה יותר -> יותר אפשרויות לפנק את הקהל שלנו (מיותר לציין שלא ראינו שקל מהקהל הזה וכל הרווחים הלכו לבעל הבית. לא עניין אותנו כסף). בינתיים הגות'יק סוסייטי עזבו את הקאט-בלו, ואנחנו "השתלטנו" על הרחבה בה הם השתמשו, מה שיצר רחבה אחת ריקה. הבעלים של הקאט בלו-רצו, מן הסתם, יותר אנשים, ולכן דיי רצו להנחית עלינו רחבת להיטים. לאחר ויכוחים אינסופיים רחבת הלהיטים הפכה ללהיטים וקלאסיקות (כגון Led Zeppelin, Black Sabbath וכו').

וכך, תוך תקופה של פחות משנה, הליין גדל ל-3 רחבות, הקהל גדל וגדל והכול היה מעולה. הבעיה הייתה שבשלב מסוים הקאט בלו היה קטן מדי מכדי להכיל את כמות האנשים (ממוצע של 350 איש בערב). היה חם, מחניק, צפוף. בקיצור, אנשים התחילו ליהנות פחות, מה שלא היינו מוכנים לקבל. בנוסף, רצינו כל מיני דברים בשביל הקהל שהבעלים לא היה מוכן לתת משיקולים תקציביים. (מחיר הכניסה היה כבר 35 ש"ח בלי הזמנה, 30 ש"ח (עם חצי ליטר בירה ב-12, שליש ב-7) ואז (אחרי שנה ותשע בקאט בלו), שוב, לא לפני ויכוחים אינסופיים ומלחמות התשה, יצרנו קשר עם המועדון סטודיו 49, הידוע גם בשם המוסד. בתוך חודש עברנו אליו. עכשיו היינו במועדון ענק, מתעסקים בתקציבים עם בעל הבית, ומחליטים הכל בעצמנו. נשמע מעולה, לא?"

אבל דברים מהר מאד הסתברו כבעיתיים, מה קרה שם?

"היינו בטריטוריה עוד יותר לא מוכרת ומסובכת, כשהתחרות רק גדלה מיום ליום וכל שיקול שלנו יכול לגרום לליין לשרוד או להתמוטט ולהיסגר. בכל מקרה, החלטנו שאנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות. אם זה מספיק טוב, הקהל יבוא, ואם לא, כנראה שיש משהו/מישהו יותר טוב מאיתנו ומגיע לו "לנצח" בתחרות. בנוזיו, שהיה כל התקופה הזו בצבא, הפך לעסוק יותר ויותר בצבא, ולאחר כמה שבועות עזב מסיבות מובנות לחלוטין. התחלנו לחפש, בנוסף ללנהל את הליין, צלע שלישית חדשה. מישהו שיאזן את השיווי משקל בין שנינו, כשהאחד מציע להכנס בכולם והשני מנסה לחשב כל פינה (או בקיצור, לחשוב יותר מדי). ניסינו כמה אנשים, כולם היו אנשים טובים, מלאים במוטיבציה וניסו את מיטב יכולתם, אבל היה משהו חסר, בינתיים פתחנו רחבה רביעית – גותית."

כמו בהרבה מקרים שונים הקשורים למטאל, הפתרון נמצא באלכוהול:

"יצרנו קשר עם הגותיק סוסייטי והצענו להם להתארח אצלנו פעם בשבועיים ובשבועות האחרים הייתה ברחבה EBM ו-Synthpop (שבוע Oldschool, שבוע Nuschool). לאחר ניסיון של כמה חודשים, החלה לדעוך הסצנה הגותית, ולאחר שיקולים מסויימים (בעיקר של בעל הבית) החלטנו לנסות לשנות כיוון. שבוע EBM שבוע ניינטיז… זה כבר לא הרגיש בכיוון שאליו כיוונו כשפתחנו את המועדון, ואז ב-1.1.2004, הכנסנו לרחבה את הבריטים. זה כבר, אפשר לומר, היה יותר בכיוון אליו כיוונו כשפתחנו את המועדון, בינתיים גם התחיל לעבוד אצלנו אחראי יחצנים חדש בשם אבי כהן (כן, עוד אבי) שבסופו של דבר גם הפך להיות הצלע השלישית שקיימת עד היום.

אחד מהוויתורים שהיינו צריכים לעשות כשנכסנו למוסד, היה להעלות את מחיר הכניסה ל-45 ש"ח, ו-40 עם הזמנה. מחירי השתיה נשארו כמו בקאט בלו. לקראת יום ההולדת השלישי של הליין התחלנו לחשוב בכיוון של שתיה חינם. הבעיה, כרגיל, הייתה מה הקהל יעדיף: כניסה זולה יותר, ולשלם על מה שהוא שותה, או כניסה יקרה יותר ושתיה חינם. החלטנו לנסות… איך להגיד את זה? הקהל היה צמא. שתיה חינם It Is!

זהו, דברים הסתדרו, הליין הפך להיות דבר של קבע, איך אתה רואה אתכם היום?

"מאז המשכנו לנסות קצת מפה וקצת משם, לראות מה הקהל חושב על זה ולפי זה להחליט. ניסיון וטעיה. DJs התחלפו, היו הופעות, גימיקים למיניהם, כל מה שרק אפשר כדי לשמח ולרצות את הקהל, אחד מהדברים שאני יכול להגיד מניסיון (והאמת היא שאמרנו מאז ומתמיד) אי אפשר לרצות את כולם. תמיד יהיו אותם אנשים שלא אהבו את המסיבה הזו, אבל כן את הקודמת, ואחרים שבדיוק ההיפך. אנחנו מנסים תמיד למצוא איזון בין השניים. למקסם את הגיוון עד כמה שאפשר. תמיד השתדלנו להתייעץ עם מי מהקהל שהכרנו לגבי שינויים מהותיים. לא משנה מה, הקהל שלנו תמיד בא קודם.

היו אנשים שאמרו שהתמסחרנו, שאנחנו לא מחתרתיים יותר, קצת קשה להיות מחתרתי כשאתה ליין הרוק הגדול בארץ, אבל עדיין אנחנו עושים את המקסימום שאפשר כדי לא להתמסחר, לא להפוך לליין "כלכלי" אלא להשאר אותו ליין שעושה את המקסימום בכדי לרצות את הקהל שלו. להגיד שתמיד אנחנו מצליחים בזה? ברור שלא. יש ימים גרועים, יש ימים טובים. למדנו לחיות עם זה ולא לקחת ללב כל ערב גרוע, אלא פשוט להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה.

טוב, לסיום, מה צפוי בחגיגת 5 השנים המתקרבת בסוף השבוע?

"לפני כשבועיים היה לליין יומולדת חמש. דחינו קצת את המסיבה בכדי לסיים ולהתארגן על ההפקה (הלא פשוטה בכלל) של חגיגות החמש. עכשיו, כשנשארו רק עשרות פרטים ולא מאות בכדי לסיים את ההתארגנות, אפשר לומר שב-30 במרץ, יחגוג ליין האלטרנטיב מסיבת יומולדת 5. עם הרזידנטים שלנו פלוס כמה אורחים, וגם הלהקות Betzefer, Eternal Gray וזבל יעשו כבוד ויבואו להופיע. ושוב, לאחר הפקת לקחים, הערב יפתח ב-21:30 והלהקה הראשונה תעלה ב-23:00 בול, ככה שלא כדאי לאחר. :-)"

מזל טוב!