ימים קדומים – עשרת אבני הדרך שלי בפולק-מטאל
בואו נדבר רגע על היסטוריה. אני אישית מת על היסטוריה – מגיל קטן ידעתי שהיסטוריה היא המקצוע שאבחר ללמוד כשאהיה גדול. כמה ששנאתי יותר מתמטיקה ומספרים ככה גדלה התעניינותי באדם ובסיפור שלו על הפלנטה הקטנה שלנו. לא פלא שאת שני הקורסים הריאליים היחידים שנדרשתי לעשות במסגרת התואר (סטטיסטיקה א' ו-ב') דחיתי למתישהו לאחר הראגנארוק שבוודאי יגיע באחד הימים. לעזאזל, בין הדילמות הכי מענגות שהיו לי בחיים חוץ מהשאלה התמידית מתי לקום ביום חופש – בשתיים עשרה בצהריים או לקראת אחת ככה? – היא באיזו תקופה היסטורית לבחור כהתמחות? בקיצור, כמו שהבנתם, תנו לי סיפור היסטורי טוב ותוכלו לרוקן לי את הכיסים תוך כדי בלי שארגיש דבר.
אחת התקופות ההיסטוריות המרתקות ביותר בעיני היא אירופה והאזורים הקרובים אליה לפני התפשטותה של הנצרות ותחילתם של ימי הביניים. הפסיפס העצום של הדתות, התרבויות והמוצאים האתניים באזור באותה תקופה הוא מדהים. המיתולוגיות הרבות, נדידות העמים, המאבקים וכל מה שעיצב חלק גדול מהעולם שאנו מכירים כיום – כל אלו בנוסף להעדפה המוזיקלית הברורה שלי התחברו אצלי באופן מושלם – איך לא – בפולק-מטאל! קרה המקרה ושנות הפריצה של התת-ז'אנר הזה חפפו פחות או יותר את השנים בהם התאהבתי אני בדיסטורשן יותר ויותר. בחוויה שלי הסינתזה הזו הפכה לאידאלית.
עוד אהבה קטנה שיש לי הן רשימות. סיכומי סוף השנה שעבדנו עליהם לאחרונה עוררו אצלי את החיידק הזה פעם נוספת והחלטתי שעתה כשהפולק-מטאל נרגע או דועך – תלוי אם נקודת המבט שלכם היא של אופטימיסטים חסרי תקנה או של פסימיסטים ציניים ומבואסים – זה הזמן להיזכר בהוצאות המשמעותיות ביותר שמיזגו מבחינתי את המיטב משני העולמות – הפולקלור וההיסטוריה העתיקה, וכמובן המטאל.
אז לפני שקופצים ראש לתוך הרשימה, שלושה דברים; ראשית, בסופו של דבר זו הרשימה שלי. אני לרגע לא טוען לאובייקטיביות ואני לא מתכוון להביא בפניכם את רשימת ה-Best of של הפולק-מטאל לדורותיו. הרשימה הזו מכילה את ההוצאות המשמעותיות ביותר ואבני הדרך שלי כחובב פולק-מטאל וככתב מטאל. שנית, את הטקסטים אני משאיר לספרי ההיסטוריה והמיתולוגיה. הליריקה של הלהקות המוזכרות כאן – על אף שמוזיקלית הן מוגדרות כפולק-מטאל – היא לא תמיד נוגעת בפולקלור ובהיסטוריה, וכשהיא כן, לצערי היא לא תמיד איכותית מספיק לטעמי. לכן ההתייחסות כאן מבחינתי היא לאלמנטים הפולקלוריים וההיסטוריים המוזיקליים בלבד. שלישית, השתדלתי להתמקד כאן בהוצאות פולק-מטאל. לא במטאל אורכסטרלי ואפילו לא בלהקות כמו Haggard שמציגות השפעה של סגנונות אורכסטרליים מוקדמים יחסית כמו מוזיקת רנסנס ובארוק מוקדם. לא במטאל אטמוספרי ופוסט-מטאל קרוב לפולק ולהקות כמו Sommoning או Agalloch. לא ברוק-פולק ובלהקות כמוIn Extremo או בנאו-פולק ובלהקות כמו Faun. ואף לא בויקינג/פגאן-מטאל ולא משנה אם הוא מוגדר כך רק מבחינה לירית או שזהו אקסטרים-מטאל בעל אופי אפי כמו אלבומי הויקינג של Bathory וכדו'. תנאי הסף שלי כשהרכבתי את הרשימה הזו היו – אם לא שיתופם ביצירה של כלים עממיים ועתיקים, אז לפחות שימוש עקבי ונרחב במקצבים ומלודיות פולקיות.
מתחילים…
Falkenbach-Heralding the Fireblade
אם הייתי מתיימר להביא בפניכם רשימה אובייקטיבית של הוצאות פולק-מטאל משמעותיות ופורצות דרך, הייתי מוכרח לכתוב כאן על Skyclad האנגלית שנחשבת לאם הגדולה של הפולק-מטאל, על הנסיכה האירית Cruachan שהקדימה את הפריצה הגדולה של הפולק בכמה שנים טובות, ואפילו על הרכבים כמו mago de oz עם ההאבי-מטאל הפולקי שלהם. אולי הייתי מוכרח אפילו להזכיר את Led Zeppelin הגדולים ואת השפעות הפולק האמריקאי בפרוטו-מטאל שלהם. למזלי זו הרשימה החופשית שלי ועם כל הכבוד לנחשונים ולפורצי הדרך, ולמרות העובדה שזו הוצאה מאוחרת יחסית, לא היו לי מחשבות שניות לגבי האלבום הזה והתמקמותו בראשית הרשימה.
אין ברשותי מספיק מילים לתאר עד כמה האלבום הזה חשוב ואלמנטרי בחיבור שלי לז'אנר. עד היום אני עדיין מעט בשוק שעל הפרויקט הזה בכלל ויצירת המופת הספציפית הזו בפרט אחראי רק אדם אחד.Markus Tümmers ייצר כאן מוזיקה שנעה בין קטעי פולק-מטאל המנוניים שמייבאים את סקנדינביה העתיקה ישר לתוך האוזן, ובין בלאק-פולק קשוח ואפל אך נקי ומופק היטב. שלמות!
Falkenbach – Heralding The Fireblade
Ancient Rites-Rubicon
האלבום הזה הוא אלבום המטאל הכי טוב בכל הזמנים. כן כן, אני יודע כמה הדעה הזו נראית לכם תמוהה ולא פופולארית, אבל זו הדעה התמוהה והלא פופולארית שלי ואף פעם לא הסתרתי אותה. לא "מיידן" ולא "מטאליקה", לא "מייהם" ולא "אימפרור" – כולם כבודם במקומם מונח, אבל אני בוחר את רוביקון של הבלגים…
מצד שני אף פעם לא באמת תפסתי אותו כאלבום פולק. יש בו את המיזוג המושלם בין הישן לחדש, בין המלודי לאקסטרים. האבי וסימפוני ומעט ת'ראש מעורבב בטוב טעם עם בלאק איכותי, אבל כשהכנתי את הכתבה הזו ועברתי על ההיסטוריה שלי עם הז'אנר קלטתי שכן, רוביקון הוא גם אלבום פולק-מטאל, ולא פולק אירופאי שכיח, אלא כזה המלא במלודיות וריפים אוריינטליים שמכוונים למוזיקה יוונית ורומית עתיקה – כמו שמדגים באופן מצוין האינטרו Crusade והשירTemplar שממשיך אותו.
Ancient Rites – Rubicon
Turisas-Battle Metal
אלבום הבכורה של החבורה הפינית הזו הוא לדעתי גם השיא שלהם עד עתה, וכמובן אחד השיאים של הז'אנר בתחילת העשור הקודם. הריפים האנרגטיים, ההימנוניות הסימפונית, הפולק המקפיץ, הגראול הגבוה והברור של מתיאס ואפילו הרמזים לפרוג או הניסיונות האלקטרוניים כמו ב-The Land Of Hope And Glory נפלו על האוזניים שלי בהפתעה ובעונג. לא אשקר אם אומר שהאלבום הזה בילה בדיסקמן שלי בדרך לבסיס וממנו או במערכת שלי בבית כנראה יותר זמן מכל אלבום אחר בזמנו.
לצערי ולטעמי הם לא הצליחו מאז להתעלות על האלבום הזה, מה שללא ספק נותן ל-Battle Metal מעמד של יצירה חד-פעמית ואולי גם תקווה לאלבום מצוין לא פחות בעתיד הקרוב.
Turisas – Battle Metal
Korpiklaani-Voice of Wilderness
מהפינים של Turisasלפינים של Korpiklaani. אם אני זוכר נכון היה זה כבר בקורס מ"כים כשגיליתי את האלבום הזה – השני של ההרכב והראשון שלי. בעוד אלבום הבכורה של הפינים מ-Turisas היה מופק לעילא ולעילא, האלבום הזה הפתיע אותי בגולמיותו ופשטותו. בניגוד להרגשה האפית והגדולה מהחיים שחוויתי ב- Battle Metal, הריפים הפשוטים והמלודיות הפולקיות הבסיסיות ב- Voice of Wildernesהורידו אותי לקרקע והתחברו אצלי מצוין לשטח ולשמים זרועי הכוכבים ש"ביליתי" תחתיהם בקורס.
החברה' מפינלנד ינקו את ההשראה שלהם מהיערות והטבע של מולדתם הקרה, ואני חוויתי אותה בלא פחות הנאה – בפסקי הזמן הקטנים והחופשיים – במדבר הישראלי החום והיוקד ביום והשחור והצונן בלילה. העשרה בין-תרבותית מוצלחת בהחלט.
Korpiklaani – Voice Of Wilderness
Orphaned Land-Sahara
אני כבר רואה את הפרצופים המופתעים שלכם. כן, גם אני הפתעתי מעט את עצמי כשהחלטתי לכלול כאן ברשימה דווקא את אלבום הבכורה של התאומים ולא את מבול המובן מאליו. למה?! ראשית כי הוא יצירת פולק-מטאל הרבה יותר מכל ההוצאות שלהם. שנית, כי הוא יצירת מטאל הרבה יותר מכל ההוצאות שלהם. שלישית, כי לדעתי הוא לא מקבל מספיק מהכבוד המגיע לו. רביעית, האלבום הזה מפאקינג 94! שנים לפני שזאטוטי המטאל ידעו לבטא את המילה "פולק", ובטח שלא "פולק אוריינטאלי". וחמישית, כי אני מת עליו. כן, מבול הוא יצירת מופת שספק אם הסצנה הישראלית תוכל לספק עוד אחת כזו בעתיד, אבל סהרה זה השורשים. סהרה הוא המדבר בו שכנה ועליו הילכה האפלה לפני ששטף אותה המבול.
Orphaned Land – Sahara
Thyrfing-Farsotstider
תפסתם אותי על חם. כן, אני יודע שקבעתי כללי בסיס לפני שהתחלתי עם הרשימה, ואני יודע שאמרתי בלי ויקינג על סוגיו אלא אך ורק פולק-מטאל, אבל לזכותי ייאמר שלא את ההרכב השבדי הזה ולא את האלבום הספציפי הזה מישהו יכול להחשיב כויקינג-מטאל גנרי. המוזיקה ב- Farsotstiderלא דומה לתוצרתם של אלפי הרכבי הבלאק-ויקינג או הדת' והמלודת'-ויקינג הנפוצים כל כך בצפון אירופה. אם הייתי חייב להגדיר אותה, הייתי אומר שזהו דארק-ויקינג עם אווירה פולקית אפלה – אטמוספירה שכאילו נוצרה ללוות את המאזין בביקורו באתרים הפחות סימפטיים במיתולוגיה הנורדית כמו עולם ענקי האש מוסלפהיים הלוהט, או עולם המתים ניפלהיים הקפוא.
שבדיה אמנם דלה בפולק ביחס לשכנתה ממזרח והיא מזוהה יותר עם דת' מלודי או בלאק מהיר וחד, אך Thyrfing ו-Farsotstider במיוחד בהחלט היוו חלק אלמנטרי מפסקול הפולק-מטאל שלי בשנות השיא לפני מעט יותר מעשור.
Thyrfing – Farsotstider
Аркона-Во славу великим!
יש סיבה למה משה בעלת הקול האימתני וחבורתה הם הנציגים המובנים מאליו של הפולק-מטאל הסלאבי כאן או כמעט בכל מקום אחר. לצד Pagan Reign, ו-Alkonost – Arkona היא מחלוצת הפולק-מטאל הסלאבי ברוסיה וללא ספק הגדולה מכולן. אולי לאוזן זרה ופחות חדה הפולק הסלאבי לא שונה בהרבה מהפולק הנורדי, אך כמי שנולד באוקראינה וגדל בין היתר על שירי העם הסלאבים, כשנתקלתי לראשונה ב- Arkonaהתגלה לאוזניי עולם חדש/ישן של מוזיקת פולק, והחיבור היה מיידי.
Arkona קרויה על שם המבצר הסלאבי-פגאני האחרון על האי רוגן בים הבלטי אותו כבשו לבסוף הדנים הנוצרים במאה ה-12. Во славу великим בתרגום חופשי לעברית זה "לתפארת הגדולים", ואכן המוזיקה והליריקה של החבורה הרוסית מוקדשות להיסטוריה, למיתולוגיה ולפולקלור של הסלאבים ושל רוס (שמה העתיק של רוסיה) הפגאנית.
Arkona – Vo Slavu Velikim!
Heol Telwen-An Deiz Ruz
וממזרח אירופה למערבה. משבטי הסלאבים לשבטי הקלטים של ברטאן. הפולק-מטאל שהכרתי עד שנתקלתי באלבום הזה נע בין מטאל מלודי לאקסטרים מופק היטב, אך הצרפתים של Heol Telwen הפתיעו אותי עם פולק קלטי סוחף על מצע של בלאק גולמי וברברי.
לצערי An Deiz Ruz הוא האלבום המלא היחיד שלהם והם התפרקו סופית ב-2014. אם לא שבעתם מהאלבום הזה ל- Heol Telwen יש שתי להקות אחיות – Bran Barr ו- Aes Dana להן שני אלבומים מלאים לכל אחת. עוד להקה שמזכירה לי את השילוב החזק בין פולק ובין בלאק ברברי וגולמי היא להקת הבלאק-פולק היוונית Kawir, ובמיוחד באלבומה האחרון והמצוין Father Sun Mother Moon שיצא בשנה האחרונה.
Heol Telwen – An Deiz Ruz
Primordial-The Gathering Wilderness
כמו האופי הקלטי כך גם המוזיקה הקלטית ידועה ברדיקליות שלה. מקצה אחד של פולק קופצני ואנרגטי שמבטא שמחה או ששון אלי קרב, דרך שלווה כמו דתית ועד הקצה השני בו שולטות המלנכוליה ותחושות האובדן. Primordial האירית שהתחילה כלהקת קאברים בחרה בהמשך לייצר בלאק-פולק עצוב ומלנכולי. קולו האפי והמרגש של הסולן אלן אווריל מלווה בריפי נכאים מצליחים לעשות את עבודתם בצורה יעילה, ופעם אחר פעם מכניסים לפחות אותי למצב רוח של עצב רומנטי והספד על דברים שהיו ואינם – דברים שדורשים געגוע.
Primordial היא להקה ייחודית מאוד בנוף הרכבי הפולק-מטאל, ו- The Gathering Wildernessהוא לא פחות מיצירת מופת ואחד מהאלבומים הגדולים הן בפולק והן בבלאק.
Primordial – The Gathering Wilderness
Melechesh-Sphynx
מה עוד אפשר להגיד על האלבום השלישי של ההרכב הישראלי/הולנדי הזה?! חמושים באחד ממתופפי האקסטרים-מטאל הטובים בעולם, לאחר אלבום מצוין בשם Djinn ושנים מספר לאחר שעזבו את הארץ בנסיבות מצערות הוציאו אשמדאי, מולוך ואל-האזרד את Sphynx, ומה אגיד לכם – המיתולוגיה המסופוטמית אף פעם לא נשמעה טוב כל כך. תערובת של בלאק, דת' ות'ראש מתובלת בריפים שגורמים לשדי בבל ואלי אכד ושומר לקום לתחייה ולעשות הד-באנגינג על רקע המדבר הסורי, חומות אשור או גדות החידקל – מה לעזאזל צריך יותר מזה?
Melechesh – Sphynx
Honorable Mentions:
Asmegin-Hin vordende Sod & Sø
Heidevolk-De strijdlust is geboren
Månegarm-Vredens tid
Finntroll-Nattfödd
Black Messiah-Of Myths and Legends
Moonsorrow-Kivenkantaja
Svartsot-Ravnenes Saga
Сварга-Огни на курганах
Nomans Land – Hammerfrost
Arafel – Second Strike: Through the Flame of the Ages