כאן זאת לא ספינת האהבה – היום השני בקצרה..
יום שלישי, ה-24 בינואר 2012 – הספינה Majesty of the Seas עושה את דרכה ממיאמי לאיי קיימן. אני מתעורר בסביבות 11 בבוקר, לאחר ערב ארוך של הופעות והרבה בירה. לאחר התארגנות קצרה יוצא מהחדר, הממוקם בחלק התחתון של הספינה לכיוון חדר האוכל שנמצא על הסיפון. בדרך לחדר האוכל, אני נתקל ב-2 תורים ענקיים – תור לקניית Merch של הפסטיבל ושל הלהקות המשתתפות, ותור למפגשי מעריצים עם הלהקות. אמנם היה אפשר למצוא את הלהקות המופיעות בכל זמן אחר בסיפון, אבל זה היה המקום להביא ערימות של דיסקים וחולצות, ולקבל חתימות ותמונות עם כולם.
התור ל-Merch ולמפגשי מעריצים
היום השני של הפסטיבל ארוך משמעותית מהראשון, וההופעות מתחילות כבר ב-10 בבוקר בבמה החיצונית. הופתעתי לטובה מכמות האנשים שנמצאים בחוץ מוקדם, במיוחד לאור העבודה שהתקיימו הופעות מעולות עד השעה 4 וחצי בלילה הקודם.
רובצים בבריכה בבוקר
פתחתי את ההופעות עם God Dethroned ההולנדית אשר הודיעה על פירוק הלהקה בסוף 2011, וקיימה על הספינה את 2 ההופעות האחרונות שלה.
God Dethroned
בשעה 14:30, עולה להקת Orphaned Land להופיע בבמה החיצונית, לסט הראשון שלה בפסטיבל. היה אפשר לראות כמה כיף ללהקה הזאת להופיע, ובמיוחד אצל הגיטריסטים יוסי סאסי וחן בלבוס (שהחליף את מתי סוטיצקי לפסטיבל הזה) – החיוכים פשוט לא ירדו מהפנים. הקהל שיתף פעולה עם הלהקה, והיה נראה שנהנה מאוד במהלך ההופעה. אמנם ראיתי את Orphaned Land פעמים רבות בארץ, אבל כאן היה מדובר בהופעה מיוחדת, והרגשתי גאה שלהקה ישראלית מופיעה בפסטיבל השט היוקרתי הזה.
Orphaned Land
אחר הצהריים המשכתי להופעה של Tankard, שנתנו הופעה מעולה עם ה-Beer Thrash שלהם לקהל מצומצם יחסית, בבמה הפנימית הקטנה. משם עברתי לבמה הגדולה לראות את Suffocation האמריקאים שנתנו הופעה מצוינת אך יחסית דלילת קהל.
Suffocation
החל מ-5 בערב אני התחלתי תיזוזים בין הבמה פנימית הגדולה לבין במת הבריכה החיצונית.
אני מתחיל עם להקת Kamelot האמריקאית בבמה הפנימית, ולהפתעתי מגלה כי היא מופיעה זמנית עם Fabio Leone, סולנה של להקת Rhapsody of Fire, לאחר שסולנה Roy Khan עזב את הלהקה בשנה שעברה. Leone מופיע מצוין, אם כי היה מוזר לשמוע את השירים במבטא איטלקי כבד. בשעה 6 מופיעה להקת הפאוור הפינית הוותיקה Stratovarius בבמה החיצונית, לרקע שקיעה יפהפייה.
Kamelot
אני רץ בחזרה לבמה הפנימית לראות את להקת In Extremo הגרמנית, שעושה פולק בעיקר נושא ימי הביניים בשפת האם שלהם. סולן הלהקה Das letzte Einhorn (בתרגום ישיר – חד הקרן האחרון) אומר בהופעה שהאנגלית שלו גרועה כל כך, שהוא מעדיף לדבר בין השירים בגרמנית. זה מסתדר לא רע, כי מרבית הקהל שהגיע להופעות הלהקה במהלך הפסטיבל היה גרמני. כאחד שלא הבין מילה ממה ששרה הלהקה, נהניתי מאוד מהמוזיקה והשואו עד כדי כך שהלכתי לראות את הופעתם השנייה ביום האחרון של הפסטיבל.
In Extremo
להקת Therion מופיעה בשעה 8 בבמה החיצונית, ואחריה אני יורד חזרה לבמה הפנימית לראות את להקת Annihilator הקנדית. הלהקה מביאה קהל ענק, ונותנת את אחת ההופעות שהכי נהניתי מהן בפסטיבל כולו. גיטריסט ומקים הלהקה Jeff Waters מנגן בצורה מושלמת ומצליח לסחוף יחד איתו את הקהל. שאר חברי הלהקה הצעירים יותר גם הם מופיעים מעולה ונותנים נוכחות במה חזקה מאוד במהלך ההופעה. על פי Waters, מתופף הלהקה Mike Harshaw הצטרף ללהקה חודש לפני הפסטיבל, וניגן איתם רק 4 חזרות עד הופעתו הראשונה איתם. למרות זאת, Mounier נתן עבודה מצוינת במהלך ההופעה.
Annihilator
הלהקה הבאה להופיע היא אחת מה-Headliners של הפסטיבל, הלא היא Children of Bodom, שהופיעה בישראל בשנה שעברה. אני פספסתי את ההופעה בארץ, ושמחתי מאוד לראות את הלהקה מופיעה בפסטיבל. מסיבות לא ברורות, COB עלו לסט שלהם באיחור של כ-20 דקות. בגלל האיחור, ההפקה קטעה את הופעת הלהקה לפני סוף הסט. סולן הלהקה Alexi Laiho התעצבן עצירת ההופעה, נתן יריקה והטיח את הגיטרה על הבמה.
Children of Bodom
הלהקה האחרונה שראיתי ביום השני של הפסטיבל היא להקת Venom האגדית, אשר היוותה השפעה גדולה על להקות מטאל רבות בעולם. הלהקה נתנה סט מיוחד באורך שעה וחצי, שכללה להיטים רבים ומספר שירים חדשים.
Venom
בסביבות השעה 1 וחצי בלילה הלכתי לישון לקראת היום השלישי של הפסטיבל, בה תעגון הספינה Majesty of the Seas בנמל העיר Georgetown באיי קיימן. היום השלישי מיועד לשמש כיום תיירות ומנוחה, לקראת המשך ההופעות בערב, וביום למחרת.
שחייה לילית בין הופעות
הופעות מצטיינות בעיניי –Suffocation, Orphaned Land, In Extremo, Annihilator
לוז הופעות היום השני
לגלרית התמונות הראשונה
לגלרית התמונות השניה
ליום הראשון בהפלגה
ליום השלישי בהפלגה
ליום הרביעי בהפלגה