כאן זאת לא ספינת האהבה – על צבים ומטאליסטים

אמצע ינואר לא נשמע כמו זמן אידאלי לערוך פסטיבל מטאל בינלאומי – אלא אם כן הוא מתקיים על ספינה ששטה בקאריביים. זו הפעם השנייה שעשיתי את דרכי למיאמי לפסטיבל 70000 Tons of Metal, רק שהפעם המשלחת הישראלית גדלה. השנה, להקת Orphaned Land הישראלית הוזמנה להופיע בפסטיבל – בהחלט כבוד גדול. היה אפשר להרגיש את אווירת הפסטיבל במיאמי כבר כמה ימים לפני הפסטיבל… יום רביעי, ה-25 בינואר – לאחר יומיים רצופים של הופעות הגיע הזמן למנוחה קצרה גם לבאי הפסטיבל וגם לצוות הספינה. אני קם בבוקר ועלה לסיפון, ורואה כי ספינת ה-Majesty of the Seas מתקרבת לחוף העיר Georgetown באיי קיימן. בצמוד לחוף עוגנות כבר 4 ספינות נופש "רגילות".

עוגנים באיי קיימן

מפני שאין נמל בעיר, הספינה צריכה לעגון במרחק של בערך קילומטר אחד מהחוף, וכך יכולים אנשי הספינה להגיע אל החוף בקלות באמצעות סירות תובלה קטנות שעושות נגלות הלוך-חזור.

סירת תובלה

לאחר הפלגה קצרה של כ-10 דקות עם החברים מהארץ ועם חברים חדשים מקנדה, מגיעים לחוף של Georgetown. יש לנו 8 שעות להעסיק את עצמנו בעיר עד שחוזרים לספינה וההופעות מתחדשות.
אנחנו מחליטים לקחת טיול מאורגן של מספר שעות על מנת לקבל טעימה מהאיים. הדבר הראשון ששמתי לב אליו בעיר הוא שנוהגים שם בצד ה"לא נכון" של הכביש. חוץ מזה, כמות הבנקים בעיר עצומה. איי קיימן ידועים כמרכז בנקאות ענק בעולם, בזכות חוקי המיסוי, והיעדר מס הכנסה.

משאירים קצת אומנות ב-Georgetown

הסיור לוקח אותנו לאורך חוף האי המרכזי Grand Cayman, שלאורכו בנייני דירות מפוארים, אשר אינם מאוכלסים רוב ימות השנה. בעלי הדירות מחזיקים אותם כדירות נופש, ומגיעים לשם לחודש-חודשיים בשנה בלבד. משם, מגיעים לעיירה הקטנה בשם Hell. השם נקרא כך בגלל תצורה גיאולוגית של גשם חומצי על קרקע, שעל פי אגדה אורבנית, התגלתה על ידי חוקר שאמר "This place looks like Hell". חוץ מהקרקע המגניבה ב-Hell יש גם סניף דואר, שם ניתן לקנות גלויות, ולשלוח למשפחה דרישת שלום מ"הגיהנום". מקום זה היה להיט עבור באי הפסטיבל, והעצירה שם נמשכה יותר מבסיור תיירותי רגיל.

HELL

בהמשך הסיור עצרנו בחנות המפעל של חברת Tartuga Rum Cakes, שם קיבלנו טעימות של רום מקומי, ועוגות רום אותנטיות מקומיות. רום הבננה היה טעים במיוחד, ואני וחבריי סיימנו בקבוק כזה עוד לפני החזרה לאוטובוס (הנהג הבהיר שלא ניתן לשתות בזמן הנסיעה, אז לא הייתה ברירה!). העצירה האחרונה של הסיור היא בחוות צבי ים. החווה מגדלת עשרות אלפי צבי ים בשנה, ומשחררת את רובם לים, אך את חלקן הם שומרים למאכל, והיה ניתן אפילו להזמין במקום סטייק או קדירת צבי ים. חלק מהצבים ענקיים, ומגיעים לאורך של מטר וחצי.

חוות הצבים

לקראת השעה 5 בערב עשינו את דרכנו חזרה למזח, שם לקחנו את סירת התובלה בחזרה לספינה לקראת המשך ההופעות. מאותו המזח יצאו גם סירות תובלה לספינות נופש "רגילות". בכל פעם שיצאה סירה כזו, הנוסעים נופפו לשלום לכיוון התור הארוך של נוסעי הפסטיבל, ולהפתעתם במקום לקבל ניפוף בחזרה, הם קיבלו צרחות וקרניים באוויר. המחווה התקבלה בשמחה, וחלק מהאנשים החזירו קרניים, והייתה ההרגשה שהם קצת מקנאים בנו והיו מעדיפים להיות על הספינה שלנו במקום על הפלגה רגילה. בדרך חזרה ל-Majesty, הבטתי למעלה וראיתי שבאחת המרפסות בקומות העליונות של הספינה עומד מישהו עם גיטרת V אדומה ומנופף אותה באוויר כמו דגל. היה נדמה לי שזה Jeff Waters, מנהיג להקת Annihilator. באותו הערב ישבתי עם Waters בחדר האוכל לארוחת ערב, שם הוא אישר זאת, וגם הזמין אותי להגיע לכיתת האמן שהוא מתכנן להעביר ביום למחרת. ("Please come to my guitar clinic tomorrow so it won't be empty).
לאחר ארוחת הערב מתחיל החצי השני של הפסטיבל. עד כה, כל להקות הפסטיבל הופיעו פעם אחת, ומעכשיו עד סוף הפסטיבל יופיעו פעם נוספת, בסדר שונה ובבמות שונות. ההופעה הראשונה של הערב היא של להקת Overkill, הלהקה היחידה שטרם הופיעה, משום שנדחתה הופעתם ביום הראשון.

Overkill

לאחר ההופעה של Overkill אני מחליט לתת למצלמה לנוח, וללכת לשאר הופעות היום רק עם בירה ביד. אני ממשיך להופעה של Crowbar, להקות ה-Sludge Metal של גיטריסט להקת Down, Kirk Windstein. ההופעה לא מביאה קהל גדול מידי, ומאפשרת להתקרב מאוד לבמה. זו עוד אחת מההופעות שהכי נהניתי מהן, המוזיקה שלהם פשוט היפנטה אותי. ההופעה השנייה של Cannibal Corpse מצוינת, אם כי כמעט זהה לסט הראשון שלה. לקהל נכנס בחור מחופש לדמות המצוירת Gumby, ומשתתף בפוגו. סולן הלהקה Corpsegrinder מקדיש לו שיר, ומעודד את כולם להיכנס בו, ואני משאיר את המשקפיים ואת הבירה אצל חבר ומשתתף גם (קיבלתי רק את המשקפיים בחזרה אחר כך).

GUMBY

לאחר ההופעה השוברת של Cannibal, עליתי לבמה החיצונית להופעה של Nightwish, הופעת הסיום בשבילי. הלהקה נתנה סט של שעה וחצי. לי אישית עדיין קשה לשמוע את הלהקה בלי Tarja, אך נהניתי מההופעה בכל זאת. בסוף ההופעה הלכתי לישון, לקראת היום האחרון של הפסטיבל.

לוז הופעות היום השלישי
הופעה מצטיינת של היום – Crowbar ליום הראשון בהפלגה
ליום השני בהפלגה
ליום הרביעי בהפלגה