כשישו נרקב – קיצור תולדות Rotting Christ והקשר הישראלי

האחים סאקיס וטמיס טוליס נושאים במקור שמות ארוכים בהרבה, ביוון אין "סאקיס", יש אנטיניסאקיסס או משהו כזה, כמו הרבה ילדים בשנות העשרה הם ניסו בגיל 14 ללכת למערביות האמריקאית וללכת הכי רחוק מהשורשים שלהם, הימים היו סוף שנות השמונים ובארצות הברית התפוצץ סגנון חדש של מוזיקה שכבש את הדור הצעיר וקוראים לו Death Metal, להקות כמו מורביד אנג`ל ודת` של שולדינר הוציאו את אלבומיהם הראשונים והסיטו מייד את תשומת הלב של המדיה הפחות מיינסטרימית, זה היה פיתוח ברוטלי וקיצוני של הט`ראש מטאל ששלט באייטיז, הן מבחינה טקסטואלית והן מבחינת הנגינה וצורתה.

האחים שאחד מהם רק החל לנגן גיטרה והשני לתופף החליטו להקים להקה שתישען ותושפע מהזרם הזה, הם הלכו הכי רחוק והכי קיצוני שאפשר מהמקום בו הם חיים, ובחרו ללהקה את השם הכי מתבקש והכי מעורר אנטי שיכלו למצוא בגיל הזה: Rotting Christ.

יוון היא מדינה שמרנית, לקרוא כך ללהקה שלך ב 1987 היה צעד שאומר "אני שם זין" וכצפוי החומר הראשוני של ההרכב בקלטות הדמו הראשונות שלו שהוציא והקליט באופן עצמאי היה דת` מטאל ברוטלי על סף הגריינד קור, מנוגן בצורה חובבנית עם מילים מטופשות כמיטב הלהקות האמריקאיות של אז שעסקו בזומבים, באימה, בברוטליות ולא מעבר, שתי קלטות דמו כאלו שוחררו והגיעו בעיקר לקהל המטאל באתונה, בשנת 1989 החלה הלהקה לספוג השפעות יותר מהכיוון של Venom ו Celtic Frost וקלטת הדמו השלישית שנקראה Satanas Tedeum סימנה פרידה מקונספט הדת` מטאל הברוטלי והשפעה חזקה של סגנון בהתהוות שנקרא בלאק מטאל אבל נשמע יותר כבד ואפל מלהקות כמו Venom וללא ההומור שהיה להם. האחים החלו לשלוח מאות מכתבים לכל מגזין מטאל קטן בעולם ולכל להקה ששמעו עליה בתחום, הימים היו ימי טרום האינטרנט וה Mtv לא הגיע ליוון עדיין, הכל היה בשוליים, באנדרגראונד, במרתפים ומקלטים במקום בחדרי חזרות, בין שאר הלהקות שהחלו להכיר ולהתכתב עמם בעולם הכירו האחים שתי להקות שיוזכרו הרבה בכתבה זו, Salem מישראל ו Mayhem מנורבגיה.

"כש Euronymous שלח לי את התקליט של Deathcrush הוא צירף קלטת של Rotting Christ וסיפר שהוא רוצה להחתים אותם ולהוציא להם אלבום" מספר Mortiis (בסיסט Emperor הנורבגית דאז) "זה היה הדבר הכי טוב ששמעתי בבלאק מטאל עד אז, הם פתחו לי שער למוזיקה אחרת, השירים שלהם היו הרבה יותר טובים וחזקים משל הלהקות מהאזור שלנו" הוסיף.

Salem הישראלית היתה בשנים ההן עמוק בתוך הבלאק מטאל, Mayhem בהנהגתו של Euronymous גיבשה את פרק ב שלאחר Deathcrush ו Euronymous הקים ב 1991 את חברת התקליטים החדשה שלו Deathlike Silence ופתח את חנות התקליטים Helvete שריכזה את האקסטרים מטאל בנורבגיה, Rotting Christ, מושפעים מקלטות שהחלו להגיע אליהם מהעולם ובמקביל מנסים לפתח סאונד אפל אך פחות ברוטלי שבו את תשומת הלב כאחת הלהקות הראשונות בעולם שניגנה בלאק מטאל, ב 1991 הוציאה הלהקה מיני אלבום ראשון בשם Passage To Arcturo, האלבום כבר היה בלאק מטאל לחלוטין ופתח את השערים למה שכונה "הסאונד היווני", זה נשמע אחרת לחלוטין מהנורבגים ואחרת מהשבדים, הלהקה החלה לקבל ביקורות נלהבות על התקליט ו Euronymous הציע לה מיידית חוזה החתמה בחברת התקליטים שלו על מנת להוציא בה אלבום מלא ראשון ב 1993.

Rotting Christ – The Mystical Meeting

"הייתי בין הראשונים בשבדיה ששמעו וקיבלו את התקליט של Passage To Arcturo" מספר אנדרס ג`קובסון סולן Draconian השבדית, "זה היה מיסטי, אחר מהכל, הפכתי מעריץ שלהם מהר מאד"

את Thy Mighty Contract נכנסה Rotting Christ להקליט בשלהי 1992 כשבידם הידיעה כי האלבום ייצא בלייבל הנורבגי, מספר חודשים לאחר מכן בקיץ 1993 נרצח Euronymous באכזריות בדירתו באוסלו ולאחר ההלם הראשוני החלה הלהקה להתעשת ולעכל את המצב החדש: אחד מחבריה הטובים ביותר והתומכים ביותר איננו עוד, אין לה חברת תקליטים ויש לה אלבום מוכן.

במצב הזה פגשה הלהקה את הלייבל הצרפתי Osmose Productions שכבר בנה לעצמו שם עם אלבומי הבכורה של Samael, Blasphemy ו Immortal, בעל החברה, בחור בשם Herve לא היסס וקפץ על ההזדמנות להחתים את הלהקה מיוון שנחשבה לדבר הבא שהולך להתפוצץ בסצינת הבלאק מטאל העולמית.

סיבוב הופעות אירופאי נקבע, טור הבלאק מטאל הראשון בעולם אי פעם, בהשתתפות Immortal, Rotting Christ ו Blasphemy, הטור היה מטורף, זו הפעם הראשונה אי פעם בה עלו שלוש להקות בלאק מטאל על הבמה בלילה אחד, אחת מיוון, אחת מארה"ב ואחת מנורבגיה, במקביל שחררה החברה את האלבום שהפך לימים לאחד מיסודות הסגנון Thy Mighty Contract.

"כשאני מקשיב ל Thy Mighty Contract אני שומע בו לא רק בלאק מטאל מצוין עם אווירה שאף אחד לא ידע לייצר אז, אלא את התרבות היוונית המפוארת כולה" אומר Bard Faust מתופף להקת Emperor.

Thy Mighty Contract יצא בחורף 1993 והיה אחר מכל מה שהיה קיים בתחום, סאונד מיוחד, נגינה אחרת לחלוטין, נקייה ולא מלוכלכת, מלודיות שמקורן לא ידוע ובעיקר מיסטיקה חזקה, האלבום התקבל בטירוף בסצינת האנדרגראונד, הוא מכר כמעט 40 אלף עותקים בחודשים הראשונים, מספר כמעט חסר תקדים בז`אנר, Rotting Christ פתחו שער לגל של להקות יווניות, חלקן בהשתתפות חברי הלהקה עצמם שהחלו לשכתב ולהעתיק ולהיות מושפעים מהסאונד והגישה שהלהקה הכתיבה, הרכבים כמו Deviser, Necromantia, Septic Flesh, Nightfall ועוד שטפו את סצינת האקסטרים מטאל וזכו להצלחה, הסאונד היווני והריפים היוניים היו פופולרים ב 1993-1995 לא פחות מהסאונד הנורבגי או השבדי, Thy Mighty Contract היה העילוי שבתחום, הלהקה הגיעה על האלבום הראשון לצמרת ההיררכיה של הבלאק מטאל בעולם.

"זה אלבום שעד היום אני מנגן קטעים ממנו בחזרות שלנו" מספר אנדרס גיטריסט להקת Naglfar השבדית, ומוסיף Ivar גיטריסט ומנהיג Enslaved הנורבגית "כשהאלבום הזה יצא היינו בשנה השנייה שלנו כלהקה והקשבנו לו המון, זה אלבום קלאסי שלתמיד יהיה עמוד מפתח בהתפתחות של הבלאק מטאל בעיני" ומוסיף Christos מ Septicflesh "גדלנו על האלבום הזה, הושפענו ממנו".

אומר ג`ון מ Agalloch: הוא אלבום מושלם מהתקופה המדהימה של הבלאק מטאל היווני, כשאני מקשיב לו היום הוא גורם לי לרעידות, לרגש, אלבום מדהים"

Rotting Christ – The Sign of Evil Existence

כמו בעסקי המוזיקה כך בעסקי המוזיקה וכשגילו חברי הלהקה כי ממכירות של כמעט מאה אלף עותקים בשנה הם קיבלו "כמה עשרות דולרים" מחברת התקליטים, בחרו לא להמשיך את החוזה עמם ולהוציא את האלבום הבא בלייבל יווני בארץ מולדתם, אותו לייבל שהוציא את Passage To Arcturo שנתיים קודם לכן, הרצון היה לעבוד מול אנשים קרובים ולשלוט על תזרים העניינים, אבל הלייבל עצמו שנקרא אז Unisound/Decapitated רקורדס כבר איבד מכוחו ומיכולתו באירופה כשלייבלים אחרים כמו Osmose ו Century Media תפסו את מירב ההשפעה והאלבום שיצא ב 1994 ונשא את השם Non Serviam לא הצליח להגיע לקהל הרחב עקב הפצה חלשה יחסית בחנויות שנבעה מירידה בכוחו של הלייבל.

מוזיקלית המשיך האלבום את הקו של Thy Mighty Contract ושיר הנושא מתוכו נחשב עד היום כ"המנון" הלהקה והאהובים ביותר על הקהל שלה בעולם, זו גם היתה נקודת הזמן שנכנסתי לקשר מכתבים חזק עם סאקיס ועם הלהקה, השנה היתה 1994 ועלי עבר תהליך דומה של גילוי האנדרגראונד.

באותה שנה הגיעה הלהקה לראשונה לישראל להופעה בתל אביב עם להקת Salem ב"קולנוע אלנבי" המיתולוגי.

את הטעות הבינו האחים סאקיס וטמיס רק לאחר צאת האלבום, כעת, מגובים באלבום אחד שהצליח בענק ואלבום אחר שהצליח הרבה פחות הלהקה היתה על צומת דרכים "הרגשנו שאנחנו תקועים" סיפר סאקיס, "מצד אחד רצינו לקחת את ההגה ומצד שני הלכנו למקום שלא יכל לקחת אותנו קדימה", מתוך תסכול או נסיון נוסף הקליטה הלהקה שלושה שירים חדשים שהציגו להקה בוגרת ומגובשת יותר ושלחה אותם לחברת Century Media, שכבר היתה בצמרת החברות של המטאל באמצע שנות התשעים, הטלפון לא איחר להגיע "בואו לפגישה".
"נסענו ברכב שלי שלושה ימים, מיוון לגרמניה בלי הפסקה" מספר סאקיס, ואכן, הלהקה שלא מוותרת לעולם הגיעה למפגש, חתמה על חוזה חדש בלייבל גדול והחלה לעבוד על אלבום שאמור להחזיר אותה לתודעה ובגדול Triarchy Of The Lost Lovers.

Triarchy Of The Lost Lovers הוקלט כבר בגרמניה והופק מחוץ ליוון, השירים וההפקה היו שדרוג ענק ללהקה, האלבום יצא גדול מבחינת הנפח והסאונד, תופים של איצטדיונים סטייל "מטאליקה השחור", גיטרות עוצמתיות, כבדות ודומיננטיות ושירה פרונטלית של סאקיס, על השיר הראשון King Of A Stellar War היה ברור ש Rotting Christ באים כדי לכבוש, לנצח, ולא לקחת שבויים, היוונים חוזרים להכות ולהכות חזק.

Rotting Christ – King Of A Stellar War

האלבום הביא צד אישי יותר של ההרכב, כאב ביצירה שלא היה שם קודם שרק נתן עומק וייחוד נוסף, שירים כמו Shadows Follow ו The First Field Of The Battle היו Epic ברמה אחרת מכל מה שנעשה בתחום עד אז ושירים כמו Archon שמרו על המהירות והאגרסיביות שההרכב היה ידוע גם בו.

האלבום החזיר את הלהקה למסלול ההצלחה ולמשחק, שנה לאחר מכן נכנסה הלהקה להקליט שוב בגרמניה את אלבומה הבא Dead Poem, האלבום הושפע מאד מתהליך שעבר על כמה מלהקות Century Media במקביל, זה עבר באותן שנים על Moonspell על Tiamat ועל Sentenced ובעולם על Paradise Lost, הכתיבה היתה מלודית יותר, מסודרת יותר, וגם Rotting Christ הרגישו שהגיע הזמן שיהיה להם Wildhoney/Wolfheart/Icon משלהם.

Dead Poem הופק ע"י וולדמר סוריכטה שהיה אז מפיק הבית של החברה ואחראי לאלבומים שהרגע ציינתי, הוא לקח ועידן את הכתיבה של Rotting Christ ופרט על הרגש, בשיר אחד התארח פרננדו סולן Moonspell והקלידן של Samael תרם את חלקו בעיבודים ובהפקה, Dead Poem הוא אלבום נפלא ומלודי ומכיל כמה מהשירים הכי יפים של הלהקה כמו שיר הנושא, Full Colour Is The Night, Semigod ועוד, אבל לקהל היה קשה מאד לקבל את השינוי, זה אלבום שרק עם השנים השכיל הקהל להבין את היופי והרגישות שבו, המכירות לא טיפסו.

"היינו שבורים" סיפר סאקיס, "זו גם התקופה שהתחלנו לצרוך סמים בכמויות הרסניות, התסכול, הכאב על כל מה שקורה זרקו אותנו למקום רע" והמקום הזה הביא את הלהקה לצלול עמוק עוד יותר לשם ולהוציא שנה אחר כך את האלבום Sleep Of The Angels שהיה בינוני, מלודי אף יותר מקודמו והציג להקה לא מפוקסת.

"אני יודע שלכל להקה יש את האלבום שהם אומרים שהלוואי ולא היו מוציאים אותו, אז הנה גם לנו יש כזה" אומר הום סאקיס על האלבום הזה, "אני לא מבין מה ניסינו לעשות שם" אבל הלהקה המשיכה למרות הכל להופיע בכל העולם מספר שיא של כ 200 הופעות בשנה ולא ויתרה על אף הזדמנות לנגן את החומר שלה, סיבובי הופעות עם Samael, Deicide, Immolation ועוד בכל רחבי אירופה וארצות הברית.

באותה שנה הרמתי טלפון לסאקיס והזמנתי אותו לבוא עם הלהקה שוב להופעה בישראל, זו היתה ההפקה הראשונה שהבאתי מחו"ל ומופע החו"ל הראשון אי פעם שראה מועדון הבארבי בתל אביב, השנה היתה 1999 ובאתי מלא מוטיבציה למועדון שלא ידע במי מדובר אך הסכים לתת לנו הזדמנות להוכיח את עצמינו, הזדמנות אותה לא נשכח לעולם, הייתי בן 23, הפקת חו"ל ראשונה מכל שקל שהיה לי בחיים, סצינת המטאל בארץ היתה די מתה מבחינת מופעים, מ 1994 כשרובי פורל עבר לגרמניה הפסיק יבוא הלהקות כמעט לחלוטין, Rotting Christ באו לפתוח את הסכר מחדש.

כמעט 900 איש פוצצו את מועדון הבארבי עד לאפס מקום, זה היה המופע הכי מצליח של המועדון באותה שנה ושוק חיובי אדיר לי וללהקה, הופעה מרשימה, של מעל לשעתיים ותחושה אדירה של ניצוץ חדש באוויר, משהו חדש נולד בארץ.

גם ללהקה הדברים האלו עשו משהו, החברים הפסיקו את צריכת הסמים, התאפסו על עצמם והתיישבו לכתוב אלבום שהחזיר אותם לסאונד של מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, האלבום Khronos שיצא בשנת 2000 היה אגרסיבי, חזק ומאד מרשים, הוא החזיר ללהקה בבת אחת את כל קהל המעריצים הותיק והנאמן שלה, If It Ends Tomorrow מתוכו זכה להצלחה אדירה והלהקה מצאה עצמה על הסוס מחדש, רעבה מאי פעם ועם אלבום מאד מצליח, המצליח ביותר מאז Thy Mighty Contract, מאוחר יותר בשנת 2000 חזרה הלהקה לישראל להופעה נוספת במועדון הבארבי והרוויחה סופית את מעמדה כלהקה אהובה מאד בקהילת המטאל בישראל.

Rotting Christ – If It Ends Tomorrow

Genesis שיצא ב 2002 ו Sanctus Diavolos שיצא ב 2004 הקצינו את הקו היותר כבד ואגרסיבי אף יותר מ Khronos, ללהקה יצא גם DVD ראשון שזכה להצלחה והיא המשיכה להופיע בכל העולם אך החלה להגיע תחושה של מיצוי שלב, של משהו אחר שצריך לקרות עכשיו.

"לקחנו הפסקה של שנתיים" מספר סאקיס, ומ 2004 עד 2006 התכנסה הלהקה בעצמה וניסתה להעריך מחדש את דרכה, "ידענו שלא נאכזב לעולם את הקהל שלנו אבל הרגשנו שאנחנו חייבים שינוי", השינוי הגיע בדמות חברת תקליטים חדשה שהחתימה את הלהקה, חברת Season Of Mist בה חתומים גם Mayhem ו Septicflesh, בהרבה מובנים נסגר כאן מעגל שהחל עשרים שנה קודם לכן, והאלבום Theogonia שיצא ב 2007 הזניק את הלהקה למעלה שוב, יותר מ Khronos, הביקוש להופעות עלה לשיא, האלבום הציג לראשונה השפעות קלות ממוזיקה יוונית, דבר שהלהקה התנערה ממנו לחלוטין בעבר, נגינה מגובשת, סאונד מצויין, שני שירים ממנו לוו בוידיאוקליפים מעולים וזכו להצלחה בכל סצינת המטאל, Enuma Elish ו Keravnos Kivernitos, האלבום זכה לביקורות מעולות והביא את הלהקה שוב להופעה בישראל בשנת 2010 במועדון הבארבי בתל אביב בפעם הרביעית.

לאחר מספר חודשים יצא האלבום Aealo שהעמיק את הכיוון של Theogonia ואירח לראשונה בתולדות הלהקה אמנית מיוון, הזמרת המוערכת דיאמנדה גאלאס בעלת הקול הפסיכוטי בעל אלף האוקטבות, שילובה של דיאמנדה המוכרת בעולם לקהל המוזיקה האלטרנטיבית חשף את האלבום לקהל מעריצים חדש והביקוש להופעות גבר, הלהקה הופיעה בין היתר עם Orphaned Land שלנו באותה שנה במספר מקומות בעולם.

השנה יצא אלבומה ה 12 של הלהקה, Kata Ton Aaimona Eaytoy שנחשב בעיני רבים לטוב ביותר של הלהקה אי פעם או לפחות חולק את הכתר עם Thy Mighty Contract, האלבום החדש שיפר שדרג והעלה דרגה את כל האלמנטים האהובים ב Rotting Christ מבלי לוותר על אף אחד מהם תוך שהוא נותן לכולם ביטוי, המלודיות היפות והמיוחדות, הנגינה שאין דומה לה בעולם המטאל, המהירות והאפלה השזורה ביצירה לכל אורכה, כל שירי האלבום זכו להצלחה וקיבלו ביקורות מעולות בכל עיתונות המטאל בעולם, נראה ש Rotting Christ נמצאת כרגע בשיא היצירה ובשיא ההצלחה שלה, עם אלבום סופר רלוונטי, ממוקד ומרשים שמייצג בצורה היפה ביותר את הנשמה הענקית של הלהקה מיוון, להקה שמעולם לא ויתרה, לא אמרה נואש והמשיכה לייצר את האמנות הייחודית שלה בכל מצב ובכל שנה.