כשמטאל הופך ויראלי – על ז'אנר המטאל והקשר שלו לטיקטוק, ספוטיפי ושאר ירקות.
כל כמה שנים אני עושה כתבה על מה שקורה כרגע בתעשיית המוזיקה, ואיך אנחנו, כמאזיני מטאל – שומעים את המוזיקה שלנו.
זה התחיל מבכי והתמרמרות על מותו של הדיסק, המוצר האהוב עלי ואמצעי ההאזנה המועדף עלי, לטובת הסטרים חסר הפנים וחסר הייחוד, שגם גרם לקשיים לחברות התקליטים, ללהקות, לז'אנר וגם לאיכות הסופית של הרבה מהאלבומים שיצאו עם צמצום התקציבים כתוצאה מהירידה בהכנסות.
מאז תעשיית הסטרים התחזקה, אמנם ההפרשים בין הלהקות הגדולות והלייבלים מרובי הכסף שממשיכים להרוויח לא רע גם בסטרימינג לבין כל אותן מאות אלפי להקות קטנות שלא עושות היום שקל וחצי מהסטרימינג – רק הפכה ליותר קיצונית, אבל נראה שזה פחות מטריד את מי שעושה מוזיקת מטאל. גם ככה לא מדובר בז'אנר שעושים בשביל להתעשר, אז האמנים ממשיכים, גם אם הם מרוויחים אפילו פחות מהכלום של פעם.
מה כן השתנה מאז עלייתה של ספוטיפי, אפל מיוזיק וההשקה של Youtube Music המנסה להתחרות באותו שוק?
טיקטוק.
יש מי שיגיד, ויש מי שחשב, ששירות הסרטונים שהתחיל מכל מיני בנות טיפש עשרה מנענעות את התחת לצלילי היפ הופ, לא יגיע לשום מקום, ואם תהיה לו השפעה – זה על רמת הטיפשות העולמית בלבד, שגם ככה הייתה בשיא של כל הזמנים. אבל השנה האחרונה ראתה את טיקטוק הופך למעצמת צריכה ומדיה, שיוצרת טרנדים מוזיקלים, ומעלה מהאוב אמנים הפוכים לגמרי מכל אותם חרטוטים לטינים ומזמרים בחרוזים שחשבנו שלנצח נראה מהם.
פליטווד מק הוציאה את השיר Dreams ב 1977, והוא היה להיט ענק, אבל הוא עשה כמו רוב הסינגלים מאותה שנה – ונעלם במצעדים, זאת עד שב 2020 משתמש טיקטוק בשם Doggface208, העלה סרטון שלו שותה Ocean Spray עם השיר מתנגן ברקע, והסרטון הפך ויראלי. התוצאה?
סינגל בן למעלה מ 40 שנה חזר למצעדי המכירות, והגיע גבוה במצעדי ההאזנות של ספוטיפי ואפל מיוזיק לצד שירים של אמנים כמו Bad Bunny ו Drake.
עוד דוגמא?
Where is My Mind, המנון הרוק האלטרנטיבי של ה Pixies, שנכלל באלבום הבכורה של הלהקה ב 1988 זכה להקפצה מפתיעה – והשיר הפך לויראלי בטיקטוק השנה עם למעלה מ 117 אלף סרטונים שעושים בו שימוש, לאחרונה סרטון של משתמש בשם queeflover6 בו הוא הולך מכות מול יריב דמיוני בהתלהבות יתרה, תוך שימוש בשיר כסאונד, הפך לויראלי עם 35 מיליון צפיות.
התוצאה? השיר הוא הפופולרי ביותר של הלהקה בספוטיפי, הגיע לכמעט 600 מיליון סטרימים והוא מוביל בכמעט פי 4 על השיר שלהם שאחרי ברמת ההשמעות.
זה לא פסח על ז'אנר המטאל.
Master Of Puppets תמיד היה שיר אהוב על מעריצי הלהקה, אבל השימוש בו בפרק הסיום של הסדרה Stranger Things הוביל את השיר לככב גם בטיקטוק, והוא כרגע על למעלה מ 40 אלף סרטונים שעושים בו שימוש, מה שהוביל אותו למיקום הכי גבוה שהיה בו בספוטיפי של הלהקה – השלישי בדירוג אחרי שירים מהאלבום השחור, שבאופן מסורתי תמיד היו כולם הרבה מעליו מבחינת מספר האזנות. השיר ניצב כרגע על כמעט 600 מיליון האזנות בספוטיפי – הרבה בזכות טיקטוק שהקפיץ אותו אצל הקהל הצעיר.
ואולי הדוגמא הכי טובה – Mary On A Cross, של Ghost, סינגל זניח יחסית מ 2019, שגם נעשה בו שימוש בסדרה Stranger Things,אבל קיבל את המקפצה האמיתית בכך שהפך ויראלי בטיקטוק. 77 אלף סרטונים עשו שימוש בשיר, בגרסה מואטת קצת מהמקור, והשיר זינק לראשונה בתולדותיו למצעד 50 השירים הויראלים בספוטיפי.
עד כמה זה קיצוני?
לשיר יש 214 מיליון סטרימים בספוטיפי והוא השיר הכי פופולרי של הלהקה שם, פי 2 מעל השיר השני הכי פופלרי שלהם Squearehammer, עד כדי כך שהלהקה הוציאה עכשיו קליפ חדש לגמרי לשיר, שדומה יותר לגרסה שלו שהפכה פופולרית בטיקטוק.
לאן זה הולך? זה עוד סימן לעולם המוזיקה שמשתנה ללא הכרה? זה סימן חיובי לכך שאפשר להנגיש גם לדור הצעיר והפוחז מוזיקה טובה כשזה מוגש אליהם בשפה שהם מבינים? אני לא ממש יכול להגיד עדיין. אבל אני בהחלט אומר שמדובר כבר בתופעה שמזמן אי אפשר להתעלם ממנה, ועוד נשמע עליה הרבה, גם בז'אנר העתיק שלנו.