מוטלי קרו – הזעקה לשטן

MOTLEY CRUE – SHOUT AT THE DEVIL
Elektra Records 1983

So come now children of the beast
Be strong, and SHOUT at the devil

יותר מעשרים שנה לצאת אחד האלבומים היותר חשובים ב-Hard & Heavy Metal מאז ומעולם, צא ולמד איך עושים רוק אנד רול מהבטן, איך לא רק שרים על טירוף אלא חיים את השגעון מדי יום, מדי שעה, כל דקה, כל תו.

Shout At The Devil היה האלבום השני של Motley Crue והראשון בחברת הענק Elektra לאחר שהלהקה פיצצה כל מועדון ב-Los Angeles ומכרה לבד (!!) 20 אלף עותקים של האלבום הראשון Too Fast For Love שהביא להחתמתם ב-Elektra שגם הוציאה את האלבום בהוצאה מחודשת מספר חודשים לאחר מכן.

Motley לא בחלה באמצעים כדי להביא את עצמה לפסגת ההארד רוק של התקופה, אם זה לכסות את כל לוס אנג'לס ובעיקר את אזור ה-Sunset Strip בפוסטרים של הלהקה ("אם לכל להקה יש פוסטר אחד על הקיר – לנו יהיו ארבעה, זה היה החוק שלנו") ואם זה להביא לבמה הופעות אקסטרוונגדיות לתקופה שכללו מעשים קיצוניים כמו שעשה בסיסט ההרכב Nikki Sixx כשהצית את מכנסיו באש במהלך ההופעה. הלהקה לא באה מאולפני ההקלטה שעשו את הרוק האמריקאי מתוק ולעוס, מוטלי קרו באו מהרחוב, מהסלאמס של Los Angeles, בני 18 עם צאת האלבום הראשון ולאחר עבר "עשיר" של מגורים בחדר בתוך ארון עם 2 פרוצות ועזיבת הבית בגיל 15 (Nikki Sixx), הגעה מהאזור הגרוע של העיר לאחר שהותקף ונדקר (Vince Neil) או לאחר מעצרים חוזרים ונשנים ואבטלה ממושכת של נער שהפך לאב בגיל 18 בהיותו נרקומן (Mick Mars), היחיד שהגיע מבית יחסית "סביר" היה טומי לי, דבר שלא עצר אותו להתדרדר במורד הכאוטיות לנקודות הכואבות, הטרגדיות והקשות ביותר יחד עם חבריו ללהקה, נקודות שרבים לא היו חוזרים מהם חיים.

אם חשבתם ש-Mayhem מטורפים אז חשבו שוב… הם לא גירדו למוטלי קרו את הברך בטירוף…

אבל על זה עוד נספר בעתיד, וכרגע אנחנו ב-1983, החבורה שהיתה גרה בחדר וחצי בדירה מזוהמת שחדר השירותים שלה היה מכוסה בטמפונים, תחבושות, מזרקים, זבל ובקבוקי אלכוהול בכמויות שעלו על גדותיהם ונשפכו מחלון הדירה אל הרחוב… דבר שהביא את המשטרה למקום בפעם המי יודע כמה… Knock Them Dead Kid חלק ראשון…

החיים לא הראו כלפי החבורה את הצד היפה, "רציתי איתי אנשים כמוני, שלושה אנשים שאין להם דבר להפסיד" אמר Nikki Sixx דאז, והוא צדק, מכונת הרוק אנד רול שיצאה מאותה דירה ב-Sunset Strip שיגעה את העולם במשך 20 שנה ויצרה תקדים אחר תקדים בתעשיית המוסיקה.

"אחרי האלבום הראשון שלנו, עם החוזה ב-Elektra המצב שלנו החל לצאת משליטה, כמויות הסמים והאלכוהול העבירו אותנו על דעתינו, המסיבות בדירה המצחינה שלנו יצאו מכלל שליטה, אנשים נפלו שיכורים מחלון הקומה למטה כדי לחזור מהדלת, המשטרה ביקרה מדי יום, הלכלוך והאי שפיות הגיעו לשיאים שקשה לתאר." מתוך הכאוטיות הזו החל Nikki Sixx להתעניין בצד האפל של החיים, אריסטו קראולי, ספרי כישוף, תנ"ך שחור וכל מה שרק ניתן היה לשים את היד עליו, הפסיכוזה והמצב הלא שפוי של חברי ההרכב ובעיקר של ניקי שכתב את רובו המכריע של החומר היוו קרקע נוחה להתפתחות תקליט רוק/מטאל/הארד רוק משוגע אמיתי (עם תעודות).

ועכשיו מגיע הקטע שכל מי שמחזיק פאקינג גיטרה צריך להתחיל לשנן וללמוד הרבה לפני שהוא חושב שהוא ברוטלי ואוכל חלקי גופות מגניב…

צא ולמד איך עושים רוק מהבטן.

Shout At The Devil היה אפל הרבה יותר מכל הרכב שהסתובב אז בארה"ב, מוטלי קרו לא הלכו בקו של Def Leppard או Scorpions ששמרו על דימוי נקי מבחוץ כשמבפנים האורח חיים והלכלוך עולה על גדותיו – מוטלי קרו היתה הלהקה הראשונה בעולם ששיתפה את הקהל במסיבה שלה, הכל היה גלוי, מוחצן, מטורף, פרוע, וכמה שיותר כך יותר טוב, הדימוי היה מלוכלך ובצדק, תכני השירים לא עסקו ב-"היא עזבה והיא עצובה" אלא ב-"מצולק מהחיים, חברים מתו, שפיותי אבדה, לא יכול לברוח, את החיים חייתי מתוך משאלות, הייתי עיוור צעד לפני הקצה, שקרים מקועקעים בתוכינו, זוהי הוליווד." מוטלי קרו הביאו את הרחוב לבמה ואת הבמה לרחוב.

Shout At The Devil עורר סערה בעיתונות הרוק העולמית שבמרכזה מואשמת הלהקה בעידוד פולחני שטן ומאגיה שחורה. בתגובה הפכה הלהקה את כל תפאורת הבמה לפנטגרמים, שפיכת שמן למדורה העולה היה עניין של מה בכך לחברי ההרכב. Looks That Kill היה שיר הארד רוק לפי הספר, ריפים מלאי כוח, תיפוף כוחני ווידיאוקליפ ססגוני ואקסטרימי בו מתעמת הסולן Vince Neil עם לוחמת ולקירית מאיימת לאחר שכלא נשים בכלוב והיא באה כנגדו. הכל מלא בדם, צבע, איפור כיד המלך, עור, ברזלים, ניטים, מגפיים והרבה Rock And Roll שלידו Scorpions היו נראים כמו להקת פקידי בנק.

Bastard מאחל לא פחות מבעיטה במעיים למנהל ההרכב הקודם, הריפים שימשו מקור השראה ללא מעט להקות, מטאל, הארד רוק, פאנק, לקחו אינספור רעיונות מכאן, הנה המקור חברים.

מוטלי לא התביישו לחדש את Hetler Sketler של לנון ומקרתני ולעשות לו ביצוע כבד ונותן בראש שש שנים לפני ש U2 החליטו גם הם לחדש את השיר. Red Hot ששוחרר כסינגל השלישי מהאלבום היווה בהרבה מובנים את ההלך רוח של ההרכב באותם ימים מלאי תמימות ואנרכיה, "נלחמים לקצה השחר, מחפשים דם, אהבתינו כמכונת יריה עם רשיון להרוג, הילדים צורחים בבעתה בלילה,, נלחמים ברחובות, ואנו מפוצצים לעצימנו את המוח עם האמת, כמו אדום חם" , שיר מהיר שהפך ללהיט ענק בהופעות.

Too Young To Fall In Love (או כמו שקוראים לו החבר'ה: "צעיר להתאהב") היה עוד פצצת הארד רוק מהאלבום הזה, שוב, כשמוטלי שרו על אהבה זה לא היה You Give Love A Bad Name בעדינות, זה היה "האהבה שלך גיליוטינה, את הופכת את פני לכחולים"( יחי ההבדל הקטן…) השיר לווה בוידיאוקליפ יפייפה בו מופיעים חברי הלהקה עם דמויות עממיות יפניות ובאים לשחרר את הילדים מהשליטה והכליאה, וידיאו ססגוני ומלא אנרגיה ובעיקר, בועט בתחת וחצוף כמו שכבר שחכנו שרוק צריך להיות.

Knock Them Dead Kid נכתב על פי סיפור אמיתי שקרה מחוץ למועדון ה Rainbow המפורסם בלוס אנג'לס בו הסתבכה הזמרת Lita Ford, שהיתה חברתו של Nikki, ביחד עם חברי הלהקה בקטטה עם אופנוענים שהביאה שוטרים למקום והפכה עד מהרה לקטטה המונית בין הלהקה לשוטרים. Nikki Sixx מצא עצמו שוב במעצר לאחר שדפק לשוטר שהכה אותו חגורת ניטים בפרצוף ושם נכתב השיר… אלו היו ימים של טירוף, של חוסר גבולות, של ריסוק הגבול לחתיכות קטנות ובלתי נראות, ומתוך זה יצא ההארד רוק הכי בועט בתחת שיצא מלוס אנג'לס…

"מוסיקלית כיוונו את הגיטרות הרבה יותר כבד, הצליל היה הרבה יותר אפל מבאלבום הראשון" כותב Nikki בחוברת המצורפת לאלבום.

Danger הוא היהלום שבכתר, השיר הסוגר את האלבום בפצע פתוח, השירה של Vince Neil מלאה כאב וכעס, כמו חתול מדמם הוא מילל את הלכלוך החוצה מתוך הרחובות הפרועים של תחילת שנות השמונים, שיר מרגש, כמו סרט, כמו סצינה, "היו חלומות פרועים מתוך הרחובות, לא הבטנו לאחור, אספנו רק את החלומות מהגהינום שלנו, אתה בסכנה, וזו העיר, זו הוליווד, הייתי עיוור צעד לפני הקצה, שקרים מקועקעים בתוכינו, זו הוליווד" ואתה מרגיש את הצעקה באה מהבטן, מהרחובות הכי קשים למילוני אוזניים בעולם, את הצעקה קורעת את העיר, מהדהדת…

Shout, Shout, SHOUT at The Devil

זה אחד מהאלבומים שאם יש לך מזל אז גדלת עליו כילד, ואם לא זכית להכיר אותו אז כדאי שזה יהיה כעת, בטח ובטח מי שמחזיק גיטרה ומנגן מוסיקת דיסטורשנים.

בשבוע הבא הכתבה האחרונה בסדרה…