מוטלי קרו – הסולן, הסרטן, המאבק לחיים

Motley Crue – Motley Crue
Elektra Records 1994

…סיבוב ההופעות של Dr Feelgood נמשך שנתיים וחצי וכלל מעל 200 הופעות בשנה. הלהקה הופיעה מול למעלה משניים וחצי מיליון צופים, תקליט האוסף שיצא במקביל האריך את הסיבוב והתיש את ארבעת החברים עד למצב של התמוטטות פיזית.

"הסופה השתוללה אותו יום, מספר Nikki Sixx, היינו אמורים להפגש ולעבוד על חומר לאלבום החדש. בגלל Vince שהקדיש יומיים בשבוע למירוצי מכוניות וגולף יכלנו להתאמן הרבה פחות, שלג חסם את הדרכים, ואנחנו נהגנו מרחק נסיעה שעתיים לאולפן ההקלטות.

הטלפון בביתו של Vince צלצל וצלצל אך ללא תשובה ומענה, הסולן נעלם ולא הגיע לחזרה, המתנו שעתיים ובכל דקה שעברה והאיש לא ענה, עלה מפלס המתח בלהקה. באיזושהי נקודה שלחתי לו פקס מהסטודיו וביקשתי ממנו (הוא גר קרוב לסטודיו) שיזיז את עצמו ויגיע לאולפן. אין תשובה.

חצי שעה אח"כ הטלפון באולפן צלצל, "מה הלחץ אח?, חשבתי שהחזרה מבוטלת והטלפונים לא עבדו, אני מצלצל מטלפון נייד של חבר כי ראיתי את הפקס שלך."

Nikki החל להתעצבן, "לא עבדו הטלפונים?? אז איך בדיוק קיבלת את הפקס?? תזיז את עצמך לכאן, אנחנו פה כי אנחנו רוצים להיות פה, זו לא חובה אתה יודע."

הגעתו של Vince לאולפן רק העכירה את האווירה עוד יותר, "הייתי בא יותר אם הייתי אוהב את החומר" צעק, טומי לי לא נשאר חייב: "היית מתחבר יותר לחומר אם היית כאן אתנו שותף בכל התהליך של הכתיבה והיצירה שלו, לבוא אחר כך ולקטול זה מסריח" האווירה התלהטה לפינג פונג של חילופי האשמות שבסופה עזב Vince את האולפן בטריקת דלת, "כשתתחרטו תתקשרו אלי" אמר.

עד היום הגירסאות סותרות, "תלוי את מי תשאל" אומר Vince, "מבחינתי – פוטרתי מהלהקה". לעומתו אומר Nikki Sixx "הוא עזב את ההרכב". שלושת החברים נשארו באולפן כשבחוץ רועמים השלגים, הגשם מצליף, והעתיד לוקה בערפל, בנקודה חשובה ביותר בקריירה, לאחר האלבום המצליח ביותר של ההרכב, Motley Crue איבדו את מנהיג המסיבה, האיש שהוביל אחריו גדודי מעריצות, החזית הבלונדינית של ההרכב – Vince Neil.

"אני צריך את דוק מקגיי דחוף !!" רעם הקול בטלפון, "הקליינט שלך, Vince Neil היה אתמול אצלי בבר, היה מעורב בקטטה, שולחנות עפו, כוסות נשברו, הבר נהרס, והוא באמצע המהומה שתוי לחלוטין, נאלצנו לזרוק אותו מהבר כשהוא צועק איך אנחנו יכולים לעשות כזה דבר. תבין דוק, יש לי נזקים של 70 אלף דולר למקום"….

"תבין חבר" ענה לו דוק מנהל הלהקה, "איני יודע איך לומר לך את זה בעדינות… אבל החל מאתמול בצהריים… זו כבר לא הבעיה שלי…"

פגישה דחופה נערכה בבית של Nikki ביום רביעי ה-12 לפברואר 1992. שלושת חברי ההרכב, עורך הדין של הלהקה, המנהלים דוק מקגיי ודוג טיילור, ונציג חברת התקליטים. מוטלי חתמו על חוזה של 30 מיליון דולר עם Elektra שיכלה בקלות לפוצץ את החוזה ולא להמשיך את שיתוף הפעולה. כל מנהלי ההרכב לחצו ולחצו על שלום בית ללא הועיל, שלושת החברים הרגישו שובע, אי רצון להמשיך כך, והרבה כעס.

חודש אחר כך מצלצל הטלפון בביתו של ג`ון קוראבי, סולן להקת Scream, "מה המצב בנאדם, זה Nikki Sixx" אומר הקול… "וטומי כאן" מתווסף עוד קול… שבועיים לאחר מכן מגיע ג`ון לחזרה עם ההרכב. הוא מעולם לא גדל על Motley ולא הכיר שירים שלהם, אך קולו האפל והיותו גיטריסט מבריק הרשימו מאד את טומי לי והאיש צורף מייד ללהקה.

"יש לי חדשות טובות ורעות לספר לך…" אמר ג`ון לאשתו באותו לילה, "הטובות הן שמצבינו ישתפר ואני מאד מאושר, ה"רעות" הן שאת מדברת כעת עם הסולן החדש של Motley Crue…."

"ברוך הבא למשפחה" נכתב על זר ענק של שושנים שנשלח לבית הזוג למחרת, טומי וג`ון בילו המון יחד, מתקעקעים, מבלים, ומכניסים רוח חדשה ללהקה. "רצינו Motley חדשה, אם כבר לשנות אז עד הסוף. הסאונד הפך כבד הרבה יותר, נושאי השירים היו חברתיים, פוליטיים, מחאתיים מאד, התדמית הפכה בוגרת יותר וקשוחה יותר. ההרכב שקע בעבודת אולפן הרבה מעבר לתקציב המשוער ולמעשה שילש את הוצאות האלבום שהגיעו כמעט ל-6 מיליון דולר לפני צאתו, "אתה פוגע לי בחזון" התפרץ Nikki על מנהל ההרכב שהעז להעיר לו על הגלישה המטורפת בתקציב…

טומי נאלץ להתמודד עם הפרידה מ-Heather, הנישואין הגיעו אל סופם. "אני ילד בעצמי, אני אוהב ילדים, וכל כך רציתי ילדים" מספר טומי, "היא היתה עסוקה בקריירה שלה ולא היתה בעניין. מהר מאד החלו להיווצר משקעים שהובילו לסוף…"

ימי ההילולה של ההרכב עם הסולן החדש המשיכו ועמם המשיך לנסוק תקציב ההוצאות, "לילה אחד היינו אני, טומי ו-Rachel הבסיסט של Skid Row במועדון חשפנות, החלטנו להזמין זונות. לקחנו מלון והזמנו 3 נערות ליווי, בכיס שלי היה 20 דולר, לטומי היה 80, ל-Rachel לא היה כסף… לאחר חצי שעה דרשה כל אחת 200 דולר, לא היה לנו, זה לא סוכם מראש, מישהו העיף צעקה ולפני שיכלת לומר "אחד" שלושתן נעלמו כמו טיל. כמה אירוני זה, הנה ה"ילדים הרעים" של הרוק האמריקאי, מוטלי קרו וסקיד רו, בלי דולר על התחת ואפילו הזונות ברחו להם… איבדנו כבוד עצמי…

וממש באותם ימים יוצא אלבום הסולו של Vince הנושא את השם Exposed, בוידיאוקליפ השני מתוך האלבום מככבת שחקנית חדשה ודוגמנית פלייבוי העונה לשם פמלה אנדרסון…

בינתיים כותב ג`ון קוראבי שיר לאלבום החדש המספר על הדוד שלו שניצל מינית ילדים ותקף אותם. השיר תוקף אותו ומגנה את התופעה המזעזעת, כל הרווחים מהסינגל שיצא נתרמו במלואם לארגונים למען ילדים מוכים וקורבנות אונס.

האלבום הנושא את שם הלהקה ונקרא פשוט "מוטלי קרו" יצא ונכנס ביום הראשון למקום השביעי במצעד האלבומים העולמי. "הרגשתי הקלה" מספר דוק מקגיי מנהל ההרכב, "אולי למרות כל ההוצאות המטורפות, ולמרות הבחירה בשיר שלא חשבתי שמתאים, כסינגל ראשון מהאלבום כי Nikki התעקש, אולי בסופו של דבר הכל ישתלם."

שבוע לאחר מכן מקבל דוק שיחה מאשתו, "האלבום שלכם… צנח למקום ה-34"… דוק כמעט חטף התקף לב, "ידעתי שהכל אבוד באותו רגע" אמר…

סיבוב ההופעות היה קשה מנשוא "רצינו לתת לקהל בעיטה כבדה בתחת, בלי זמרות רקע וסולן שרוקד על הבמה אלא עם שירים כבדים, עם מסרים חברתיים, ריפים כוחניים והשפעות עדכניות" מספר טומי לי, "ההופעה הראשונה הצליחה כמתוכנן אך אט אט שקע הסיבוב וכמות האנשים ירדה מאיצטדיונים, לאולמות, מאולמות למועדונים גדולים ומשם למועדונים קטנים עד שגווע לחלוטין."

האלבום עצמו היה חזק, אחר, אבל חזק. אכן המסרים היו חברתיים, פוליטים בחלקם, הריפים היו עדכניים, הרבה נגיעות של Pantera שטומי מאד אהב באותה תקופה, הרבה אגרסיה על חשבון מלודיה, אלבום שאולי, עם Vince על המיקרופון, היה מתקבל ביותר אהדה אצל הקהל. "הבנו שהקהל לא רוצה מאיתנו משהו כזה, הוא לא רוצה שנטיף לו על אמריקה, ולא על הממשל. אני מאד גאה באלבום הזה, לדעתי הוא אלבום טוב מאד שלא הרבה אנשים הגיעו אליו, וחבל, אם כי, זה לא בדיוק "מוטלי קרו" כמו שמכירים אותנו" אומר Nikki Sixx.

15 ליוני 1994, טומי וניקי מוציאים מהכיס 2 צ`קים ע"ס 75.000$ כל אחד על מנת להמשיך ולממן את סיבוב ההופעות.

ספטמבר 1994 מתחילה שרשרת הפיטורים, "פיטרנו את כולם, את המנהל, את העו"ד, את האחראי על החשבונות שלנו, את אנשי קידום המכירות, כולם הוחלפו, פשוט לא יכלנו לקחת את האשמה על הכתפיים שלנו, לא ידענו להודות בטעות" מספר Nikki.

סוף השנה וההרכב מתחיל לעבוד על חומר חדש, המתח מורגש באוויר בכל רגע בין הלהקה לחברת התקליטים. החומר שנכתב מחזיר את הגלגל מעט אחורה לכיוון ישיר יותר המזוהה עם הלהקה. מאות שיחות בין עורכי דין, מנהלים אישיים, מנהלי חשבונות ואמרגנים מתחילים לנסות ולשכנע את חברי ההרכב שההפרדות בין הצדדים לא היתה צעד חכם, Nikki מגיב בכעס.

28 למרץ 1995, מעביר אותנו לחייו של Vince, בתו בת הארבע Skylair סובלת מסממנים של שפעת ונלקחת לטיפול רפואי, הרופאים ממליצים על השגחה עקב גילה הצעיר. Vince מתייצב בבית החולים באחת מהתקופות הקשות ביותר בחייו האישיים, עם קריירת סולו שלא המריאה, נישואים שלא הצליחו ומשבר אמצע החיים. ימים לאחר מכן ביתו מובהלת בדחיפות ל-West Hills Medical Centre לחדר טיפול נמרץ מחוסרת הכרה, הרופאים מנתחים מייד ומוציאים מראשה גידול סרטני גדול. Vince מבלה את כל הימים והלילות בבית החולים, צמוד לבתו, בין תקווה ליאוש, "לראשונה בחיי הבנתי מהי טוטאליות, מהי אהבה טוטאלית ללא כל מעצורים, מהו משמעות הביטוי בשר מבשרך."

Skylair מועברת לבית חולים לילדים בלוס אנג`לס, Vince נוסע אתה באמבולנס לבית החולים. קשה לתאר את הסיטואציה הזו מבלי שהלב ידפוק, המוות מרחף שוב מעל ראשו והפעם נוגע בבשר החי. כשהיא מגיעה לחדר המיון ומובלת לניתוח נבהל הצוות הרפואי מגודלו של הגידול שנמצא בגופה, הסרטן הביא עמו גרורות של הגידול שהתפשטו במהרה בגופה הצעיר והחלש, "אבל היא בת א-ר-ב-ע!!! " צעק Vince בבכי על הרופאים, "ממה זה יכול לקרות???"

הניתוח לא יוצא לפועל מסכנת מוות… Skylair מתחילה לקבל טיפולים כימותראפים בגיל ארבע, גופה החלש ללא מערכת חיסונית שוקע אט אט בתהום הכאב, Vince צמוד למיטתה יומם ולילה, "לא היתה חשיבות לכלום" הוא מספר, "לא לקריירה שלי, לא ל Motley Crue, פשוט לכלום, רק אליה, רק לבריאותה" מוסיף.

מאי 1995, Vince מקליט את הבלדה Never Ending Love לבתו והשיר יוצא כסינגל. כל ההכנסות הן תרומה למאבק במלחמה בסרטן, אותו סרטן המתפשט באכזריות בגופה של בתו למרות הטיפולים הכימותראפים, היא מפתחת קשיי נשימה כבדים, מתקשה להתמודד מול הכאב העצום. Vince ואשתו עושים כל מה שרק ניתן על מנת לגרום לה לחייך, לזוז, הם מתלבשים בבגדי ליצנים ביום הולדתה ומקרינים סרטים שאהבה בחדר ללא הפסקה ושרים שירי ילדים. פניו של הרוע מול פני התקווה, הבכי מול האהבה.

יוני 1995, Skylair משוחררת הביתה בעצת הרופאים, אך חוזרת שוב לבית החולים לאחר שלושה שבועות עקב התפוצצות של צלקת בבטנה מהניתוח הקודם, אין מנוס מניתוח נוסף, קובעים הרופאים, השלישי בתוך חודשיים… בניתוח עצמו מתגלה גידול נוסף… הפעם בגבה. הרופא המנתח מחליט שהוצאת הגידול תביא עמה אובדן דם רב וקרוב לודאי מוות, הצוות הרפואי לא מבצע את הניתוח ומתפלל לנס…
עבר יום… עברו יומיים…

3 ליוני 1995, Skylairהפסיקה לנשום. ששה שבועות תחת מכשירי החייאה, "התחלתי לחפש במשפחה מהיכן זה מגיע, האשמתי את עצמי, חזרתי לשתות המון כדי לשכך את הכאב הנורא, מצאתי שלאמי היתה נטייה לסרטן, האשמתי את עצמי, אני הייתי האשם בעיני, ייסרתי את עצמי" מספר Vince.

26 ליולי 1995, שבועות לאחר שמוטלי קרו מתחילה להקליט את אלבומה החדש עם ג`ון קוראבי על ההמיקרופון, פוגש טומי לי בשחקנית המצלחיה פמלה אנדרסון… בצד השני של המתרס הכאב משתולל, צורח, בועט, מכניע…

Skylair נכנסת לניתוח מסוכן של 8 שעות, מגופה מוצא גידול בגודל של כדור, אט-אט היא מתחילה להחלים, לחייך, להביט. Vince מפסיק לשתות, מביט בתקווה ומכין את ביתו ואת חייו לחזרתה של בתו לחיים נורמליים ואת עצמו למצב החדש. זה לוקח בדיוק שבוע עד ששוב מתגלה זיהום כבד והיא חוזרת למחלקת טיפול נמרץ…

15 לאוגוסט 1995, על כדורים משככי כאבים ובעצת הרופאים מגיעה כל המשפחה להיות עם Skylair במאבק האחרון. בערב אותו יום, כאילו חזה את המאורע, Vince יושב ליד מיטטתה ומספר לה כמה אב אוהב את בתו, כמה הוא אוהב אותה ללא גבולות, כמה החיים יקרים ועד כמה המאבק הדדי, בבכי הוא מחבק אותה ויורד עם אשתו למספר דקות. לא עברו ולו כמה דקות והוא נקרא בבהילות לטוס חזרה לחדר… הוא מוצא את אשתו משמיעה לה את הבלדה למענה ולוחשת "אל תפחדי, יהיה בסדר, תיהי חזקה", דקות לאחר מכן, קרה הנורא מכל…

יום לאחר מכן, בכאב עצום, מתוך האובדן, מצלצל הטלפון בביתו של טומי לי … "שמעתי את Vince כמו שלא שמעתי אותו מעולם, בוכה, חנוק, מיילל מכאב. שוחחנו שעות, מייד הייתי אתו, שנתיים שלא דיברנו בהן – כאילו לא היו" מספר טומי.

Vince עובר דירה, מנסה לבנות את חייו מחדש לאחר המוות הנורא, מנסה לבנות מהאבל והאובדן חיים.

ובצד השני של המרקע, מתחילים להישמע ב-Motley קולות אחרים, "היינו בעבודה על האלבום הבא ומשהו לא דפק, משהו לא עבד, הקסם עם ג`ון כאילו נעלם אט אט, חיכוכים, המנהל שלנו לחץ, לחץ ולחץ על Nikki ואחרי חודשים של לחץ, הושגה התוצאה:

27 לינואר 1997 "אחוות הטבעת" בגלגולה המטאלי, Vince Neil חוזר להיות הסולן של הלהקה הכי פרועה בעולם.