"מולך" בדיבור נגוע – סוף מעשה

סוף מעשה במחשבה תחילה. איזה משפט חכם שמאגד בתוכו כל הרבה אמיתות. אם דיימבאג דארל היה זוכר לשכור שומרים טובים, אם מיאזקו היה מקשיב לעצה ובא לנופש משולב בהופעה בתל-אביב, אם מטאליקה היו קולטים ת'רמז והולכים לישון, אם סיטרא אחרה היו מוותרים על ה-"חרא" בסוף השם (כמו להתחתן עם אשה מכוערת, להוליד ילדה ולקרוא לה יפה ועוד להתפלא שהיא מקבלת מכות בבית הספר) או לפחות מחליפים ל"סיטרא אחלה" – גם בלאק, גם חומוס, מה רע?

והנה עוד דוגמא לביטוי הנ"ל, הסולן של להקת הבלאק הנורווגית גורגורות נידון השבוע ל-14 חודשי מאסר בנורווגיה לאחר שתקף גבר בפאב, היכה אותו, אסף את הדם בכוס ונתן למותקף לשתות. אז קודם כל יש לו סטייל. הוא לא סתם ערס שבא לדפוק מכות. הוא בא, תוקף, מכה, סוחט קצת דם, מכה עוד, מקיז עוד קצת דם ואז עוד יש בו מספיק דמיון בשביל להכריח את הבחור לשתות את הדם. אז קודם כל אם הוא היה משקיע בערך עשירית מהמאמץ שהוא משקיע באיפור בלאק אופנתי ובתקיפת אנשים בפאבים(בשבילו זה כבר הרשעה שניה ותקופת מאסר שניה) אל תוך הלהקה שלו אז אולי גורגורות הייתה הופכת ללהקה שגם מוציאה מוזיקה טובה. בינתיים הם הוציאו אלבום אחד מצויין (הראשון-"פנטגרם") וכל השאר נשמעים כמו ערימת חרא בתוך בלנדר. וחוץ מזה, מה הקשר בין בלאק מטאל וקטטות בארים. דווקא הבלאק, שמתיימר להיות מנומק יותר מדת' מטאל, מנפיק מתוכו כל כך הרבה יותר מטומטמים יומרנים בצורה חסרת פרופורציות לגודלו היחסי.

ואם זה לא מספיק הרי שבשנים האחרונות מפלס האלבומים הטובים בבלאק מטאל יורד עוד יותר. עניין של תקופה אני משער, למרות שבתקופה האחרונה גם האומנים הגדולים נעלמים או משתנים – אינסלייבד הפכו לשאנטי, סיי היפנים לוקחים אסיד או קוקאין או שניהם ביחד וככה בדיוק זה נשמע, אמפרור התפרקו, ציקלון נשמעים בדיוק כמו שהם צריכים להשמע – אמפרור מינוס כשרון. לשמחת הקהל מגיע אלינו בתקופה זאת פליט נוסף של מערכת בתי הסוהר, השבדית הפעם. להלן ג'ון נוטווידט או משהו שובר שיניים שנשמע בדיוק ככה, מייסד והרוח החיה מאחורי אגדת הבלק השבדית "דייסקשן". דייסקשן ב-95-96 היו בדרך להיות אחד הדברים הגדולים במטאל הקיצוני. הם נשמעו אחרת, נדף מהם מטאל טוב והם הוציאו דיסק בחברה הגדולה בעולם המטאל – ניוקליר בלאסט. ואז ידידנו היקר ג'ון החליט שמוזיקה והופעות זה אמנם נחמד מאד, אבל לרצוח הומלס זה בעצם הרבה יותר מטאל וכנראה אפילו יותר כיף ועקב כך הוא מאז בילה את זמנו במתקן הבראה שבדי סגור, וכך במקום להפוך למורביד אנג'ל הבאים, ג'ון זכה ללמוד מה קורה לסבון כשהוא נופל במקלחת. אכן הישג נאה.

אז ג'ון כבר שוחרר מהכלא בחודשים האחרונים, דג לעצמו כמה חברי להקה והופה יש לנו, קבלו: "ריברת' אוף דייסקשן". מריח כמו התוספת "דה טרו" שמופיעה מעל הלוגו העדכני של מייהם. הבחור והחברה שמאחוריו כנראה מודעים לצמא בו יתקבל אלבום חדש של דייסקשן בשוק אז מיד שוחררו שני שירים לשוק-חדש ו-ורסיה חדשה של שיר ישן. נו טוב, היה יכול להיות גרוע יותר.השיר החדש לא רע, אבל זה פאקינג דייסקשן,זה לא אמור להיות "לא רע", זה צריך להיות "טוווב!".רוב רובו של השיר נשמע כמו השיר הראשון באלבום שהפך את רוטינג כרייסט לגפילטע פיש של הבלאק מטאל – "טריארכי אוף דה לוסט לוברס", יש פזמון לא רע שנשמע כמו שיר ישן של דיסקשן, יש אפילו איזו מקהלה ילדות אתיופיות כדי למשוך קצת כוסיות, אבל הסאונד יבש, מגעיל, חסר יחוד ונשמע כמו דמו לאלבום של דייסקשן בקושי והחלק הכי טוב של השיר נגמר בדיוק לאחר שתי השניות של הפתיחה המפתיעה… בגדול זה נשמע מטאל לקהל גרמני חובב איצטדיונים ופשיזם לייט, ובקיצור דייסקשן נשמעים בוגרים יותר. טפו עליהם.

ויש גם דרכים להשמע בוגרים גם בלי להשמע מותש. את ברטולומיאוס נייטס אני מכיר קצת לפני נקודת ההתהוות שלהם, ראיתי את ההרכב קורם גידים, שתי ההופעות הראשונות שלהם היו כאומנים אורחים אצלי בהופעות של להבות'. הרבה זמן להקה עבר עליהם ושלוש ריליסים רשמיים. את הדמו הראשון לא אהבתי, השיר הראשון בדמו השני נשמע לי טוב. בשבועיים האחרונים אני טוחן את האלבום הראשון שלהם "טיאוסופייה פניאומטיקה" כמו משוגע. מה שיפה בהם זה שאפשר לשמוע שם הרבה קריצות ללהקות אחרות (מורביד אנג'ל ודייסייד בשיר 3 למשל) אבל ברטולומיאוס נשמעים כמו ברטולומיאוס עם ריפים אחרים שגורמים להם להשמע אחרת מהקלישאות שמצטופפות בבלאק מטאל. גם השירה נשמעת מצויין, החל מדינמיקת שירה, דרך הזיגזוג המופתי בין גרגורים לצרחות וכלה בהפקת השירה, חוץ מעניין קטן של טעם וריח – מי שלא אוהב מלא, אבל מלא שירה שיתרחק מהאלבום הזה – איתי שר כל הזמן פה. אני אישית אוהב לשמוע הרבה סולן באלבומים שאני אוהב, כמו פה.

ברטולומיאוס הציבו, כמו מטאליקה ונאזום ,את הלהיט בטראק הרביעי – "אדון הבלהות". בעיברית לא פחות. ללא ספק שיר הבלאק הישראלי הטוב ביותר ששמעתי עד היום. אינטרו קלסטרופובי, פתיחה מלודית משהו ומעבר לגריינדים משוגעים. הפקת השירה הקיצונית רק עוזרת. הטקסט, כמו בשאר האלבום, נראה שונה מכל זווית שבוחנים אותו. בשיכבה החיצונית זה טקסטים של בלאק,אבל לטעמי בכל הטקסטים אפשר למצוא סיפורים יומיומיים שאינם קשורים בשיט לבלאק מטאל ואני לא אתפלא לחלוטין אם כמו בכל אלבום רוק קל/כבד וצפונה גם פה יש דמות נשית מאחורי הטקסטים. בכל מקרה, התופעות האלו עושות להם רק טוב, הטקסטים טובים. ושוב, טאצ'ים קטנים כמו האינטרו ההזוי בשיר 6 או הקלידים שתמיד נמצאים באיזור אבל לא ממש מתערבים יותר רק מוסיפים לצליל של הלהקה, כמו גם הרבה השפעות מוזיקליות אחרות שאפשר למצוא פה. הסאונד עצמו נשמע טוב עד טוב מאד אבל,ופה באה התלונה היחידה שלי, פעם הבאה שחררו אתכם מלהקליט בפולין. סעו לשבדיה ותקבלו תוצאה מוצלחת בהרבה. יש שם גם שבדיות.

עכשיו כמו פולני טוב אני אהרוס את המסיבה ואתחיל להתבעס. אז יופי, יש פה את אלבום הבלטק מטאל הכי טוב שנעשה בארץ עד כה ובאופן כללי אלבום מטאל טוב מאד אבל הלהקה מופיעה מול פחות ופחות אנשים בכל פעם שהיא מופיעה. בשלב הזה ועם יכולת ההופעה שלהם הלהקה הייתה כבר אמורה להביא (עם חימום נאות) 350 איש להופעה בקלות. חבר'ה, מה נסגר?

ועכשיו לענייני דיומא. הכותב יונתן וייס שלח את המכתב הבא:
"אתה יודע הטור הזה שלך הוא מצחיק ומעצבן באותו זמן. אתה משחק אותה מגניב ומבין ויעני איזה איש חשוב או משהו למרות שאין לי מושג מי אתה, בחיים לא שמעתי עלייך, ואם עכשיו מה שקופץ לך לראש זה: "פחח איזה אידיוט, חושב שאני לא מוכר… איזה לא מבין.." אז המצב שלך חמור. אתה לא מוכר. צא מהסרט.

מה הקטע של לכתוב טור משעמם ואז בסוף לכתוב "כולכם יכולים להשתעשע בינות אשכיי"? מה השליליות המפגרת הזאת קשורה פתאום? ניסיתי לצאת מגניב? באסה כי יצאת פארש.

עד עכשיו לא הגבתי לשטויות שכתבת, אבל אז קראתי שקנית באיזה חנות 20 דיסקים ואז חזרת אליה וקנית עוד 60. תגיד לי מה אתה מטומטם? דפוק לגמרי הא?… 60 דיסקים?!!?!?

עצוב. אה כן ותגיב על זה באתר ותנסה לצאת מגניב ורק תצא עוד יותר הומו כמו שאתה תמיד עושה. בהצלחה".

אווו קייי… מממ, יונתן, יש לי שתי בשורות:
א. צר לי, אתה אדיוט.
ב. צר לי, אתה לא מספיק אידיוט על מנת להיות "אדיוט החודש".

נתחיל מהמבנה. יונתן, חמוד, עברת בגרות בהבעה, אתה בטח יודע שזה לא הגיוני לכתוב שהטור "מצחיק ומעצבן" בשורה הראשונה ושמונה שורות לאחר מכן לכתוב עליו "משעמם". לוגיקה פשוטה אבל לא נורא, תשלים בגרויות אחרי הצבא. עצבות אפפה אותי כשאמרת שאתה לא מכיר אותי, דווקא חשבתי שנהיה חברים. לא הבנתי מה אתה רוצה מעניין הדיסקים. ולא, אני לא אוהב גברים, אל תפיל עלי פנטזיות שלך.

סתם ככה מחוסר זמן לכתוב אני יוצא להפסקה קלה מהטור. מצד שני היום בערב אני אהיה בהופעה של בצפר שתוי ומאושר.

Its all Good!

יאללה ביי