"מולך" בדיבור נגוע – סיכום שנה – חלק א'

למרות שממש הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה הנה גם אני נופל בקלות למלכודת הברורה של תחילת/סוף שנה והנה באיחור אופנתי של שבוע גם אני אחפור ואנבור קצת בשנה שחלפה. מפאת גודל החפירה אחלק את הכתבה לשני חלקים, כשהשבוע ניגע בסיכומי הופעות ושבוע הבא נוציא את הנשמה ללהקות עצמן. אז נכון שהשנה המשיכה להתחולל פה מלחמה עקובה מדם ושוב ביבי בא לעשוק אותנו ועוד כמה חובבי אלוהים קיצוניים מנסים לדרדר אותנו לגוג ומגוג, אבל באמת את מי זה מעניין? בואו נתעסק במה שחשוב באמת.

אירועים. מסה בלתי נתפסת של הופעות עברה השנה עלינו, מהרדקור ועד בלאק קיצוני ובראשם כיכבו שני פסטיבלים: אקסטרים ומטאליסט. אקסטרים פסטיבל השנה המשיך את מסורת "טוטאל כאוס הפקות" וכמדי שנה הפסטיבל הכושל הצליח לנפק מאות רבות של אוהדים זועמים שבאו לקבל קצת קולטורה וקיבלו במקום זאת איבר גדול ושחור במעלה ישבניהם. סאונד כושל, להקות שנאלצו לחזור כלעומת שבאו לאחר שההופעה שהיו אמורים לקיים בוטלה, יחס מזעזע מינוס מינוס מחברת השמירה שהופקדה על האירוע – כל המאפיינים האלו כבר הופיעו בהפקות האקסטרים הקודמות אך הפעם הופיעו ביתר שאת. דוגמא בולטת לזלזול היא להקת "האלמנה השחורה" שהוזמנה למלא את המשבצת של להקה גדולה. הלהקה הגיעה למקום מצויידת לעילא ולעילא רק כדי לזכות לפשיטה של השומרים על וואן הלהקה ולחיפוש משפיל בין חפציהם ואף להחרמה של ציוד אישי שהשומרים לא ראו בעין יפה את הכנסתו. אם כך מתייחסים למי שחפצים בכבודו מעניין איזה יחס קיבלו הלהקות הקטנות יותר. מיותר לציין שהאלמנה לא הופיעו באותו ערב מסיבות מובנות לחלוטין. ולכל הדברים הללו אין תירוץ למעט זילזול של ההפקה בדברים שאינם זוטות ועל כן איני חושב ש"נזכה" השנה לאקסטרים נוסף. ולסיכום – כמה פעמים צריך לדרוך בחרא בשביל להבין שזה חרא?

פסטיבל מטאליסט לעומתו אורגן בצורה סבירה לחלוטין, התנהל יחסית על מי מנוחות עם עמידה סבירה לחלוטין בזמני הופעות ועם מינימום תקלות. הסאונד היה טוב ברוב המקרים והדבר העיקרי שהעיב על האירוע היה ביטולה של הלהקה השבדית אוורגריי. לטעמי, היינו יכולים לחיות הרבה יותר טוב עם הופעות קצרות יותר של אורפנד וסאלם – הופעות של שעה עד שעה וחצי מקומן בהופעות רגילות של הלהקות ואין להן מקום בפסטיבל אחרי 10 להקות אחרות. מה שכן, בהמות', כהד-ליינרים של הפסטיבל, שברו, הרסו, ניתצו וניפצו כל תודעה ישראלית לגבי איך עושים הופעת מטאל. ועל זה נאמר: וואוו.

מצד שני, קיום שני הפסטיבלים בהפרש של שבוע יצר מלחמה זוטא בין מארגני שני הפסטיבלים (להלן-ערן נקש ואורון צונאמי) על הרכב הלהקות שיופיעו אצלם. לא יפה, לא מכובד ובהחלט משהו שאפשר לפתור בעזרת תיזמון שונה של המאורע ויתר תשומת לב לנעשה אצל אחרים.

ראוי לציון מיוחד הוא פסטיבל הטראש הירושלמי. כבר שנים שבירושלים מתנהלת סצינה שונה לחלוטין מאזור המרכז ופסטיבל הטראש הוא אכן מסוג הדברים שכל כך הגיוני שירושלמים עצבניים יעשו. היות וטראש מדבר אלי בדיוק כמו מיקה קרני ואולי אף פחות, הרי שהדרתי את רגלי מהערב, אבל על החלוציות וההליכה עם הראש בקיר מגיע למארגן (להלן-יחי השחור) ח"ח עצבני.

הופעות מחו"ל: דארק פיונראל היה סביר למעט העובדה שהמתופף שלהם לא ממש יודע לתופף ואינו מבין את הקשר הלוגי הברור בין חלקי המערכת -להלן מרחב הזמן בין מכה למכה חייב להיות קבוע – זה מה שמתופף אמור לעשות. על ההופעה של מר דיאנו כבר דיברנו בקצרה וכל שניה שנבזבז עליו אפשר לנצל לטובת דברים תועלתניים יותר, כמו שינה או עשיית הכביסה. מלכאש נתנו הופעה נאה שמזכה אותם במקום השני במצעד הופעות חו"ל, אחרי בהמות'.

גם ערבי הופעות רגילים היו השנה למכביר, אבל פה אני אזרוק כל שמץ של "אתיקה" עיתונאית, שמעולם לא הייתה לי, ואומר שערב שנהניתי בו ביותר היה איטרנל גריי/להבות/בצפר. אירגנתי את הערב והופעתי בו ולכן בפיסקה הזאת יש יותר משמץ של סובייקטביות. סיבה יותר רציונלית להיות מרוצה מערב זה היא העובדה שזהו אחד הערבים היחידים בשנה האחרונה שבו כל הלהקות בלייוצא מן הכלל הבריקו בהופעה והתמורה שהקהל קיבל הייתה מוחלטת.

מעבר לכך סאלם עדיין שמרו על מקומם כלהקת ההופעות הטובה בישראל, בעיקר בגלל המשולש ניר/זאב/ניר שמספקים את מנת הכריזמה הדרושה, ואף חנכו הופעה ראשונה בצפון אחרי מי יודע כמה שנים של הופעות בת"א בלבד. בהקשר זה צירופו של נרגל להופעה זאת היה מיותר לחלוטין – ההבדל בין לראות את נרגל עם סאלם ובין לראות את בהמות' משול להבדל בין לאונן מול סרט פורנו ובין לעשות סרט פורנו.

בכירה מס' 2, אורפנד, מצליחים בצעדים מדודים לשדרג את ההופעות שלהם לרמה הנדרשת מהם. זה לא סוד גדול שמאד לא הייתי מרוצה מהופעותיהם הראשונות לאחר הקאמבק ודווקא בפסטיבל מטאליסט ניפקו הופעה מוצלחת יותר מיתר הופעותיהם עד אז ובהחלט בסטנדרט ראוי, אם כי, כאמור, ארוכה מדי.

אם נוריד קצת את הסטנדרט נגלה שקיים ריק מסויים מתחת לדרג הלהקות הגדולות בתחום ההופעות (ובו אכן אחפור בשבוע הבא) רק אציין שהערב היחידי הראוי לציון לשבח היה עבד/סוליטרי/דיסוננט/ויסרה טרייל. ראוי לשבח בפרמטרים של כמות קהל + איכות הופעות. עם הסתייגות שעדיין מרגישים שמדובר בלהקות צעירות ואין עדיין תחושה של "גודל המעמד".

בתחום הבלאק ההופעה הראויה לציון הייתה ערב יציאת הדיסק של ברטולומיאוס נייטס. אם נניח את היותם להקת הופעות טובה בצד לשניה, נגלה שחלק מהסיבה שהערב מצוין לשבח היא שאין להם ממש אופוזיציה או תחרות ברמת ההופעה. שאר הופעות הבלאק השנה היו זניחות עד כדי כאב.

עד כאן סיכומי הופעות ושבוע הבא, כמו שאמרתי, נפרק לגורמים את עניין הלהקות.

השבוע חנכתי תיבת דואר שמיועדת לשמש כקול הקהל. אז ככה… תשלחו מה שתרצו – ביקורות, ח"ח, חצי רעל ובקיצור הכל, כל עוד תנסחו את המיילים בצורה קוהרנטית ובהירה. אם תשלחו ביקורת מלאה שגיאות כתיב, כמו חצי מהמיילים השבוע, לא תזכו לקבל התייחסות, למעט מקרה אחד – רק לשם ההנאה הסאדיסטית שלי ועקב ריבוי המיילים הטיפשים עד כדי דמעות אני מתעד להוקיע את שולחי המיילים הגרועים/מנוסחים רע/בעלי שגיאות כתיב או סתם טיפשיים מעל דפים ווירטואלים אלה.

להלן תחרות הקורא האדיוט: כל חודש הקורא עם המייל הגרוע ביותר יפורסם פה ויוקע בפומבי ואף יזכה בחולצת מטאליסט חדשה.

מיותר לציין שאני מעדיף תגובות אינטיליגנטיות.

תחנקו חולערות.