"מולך" בדיבור נגוע – סיכום שנה – חלק ב'

אז שבוע שעבר חפרנו היטב את נושא ההופעות והסכמנו שהיה סביר, בערך, בקושי. והשבוע, כמובן, נציץ לשורש הביקורת של שבוע שעבר, שהרי ההתעלמות המוחלטת שלי ממספר להקות לא ממש נפלה עלי-היא תוצאה של מספר פקטורים בשטח, בהם ניגע מאוחר יותר. קודם כל נתחיל עם האימפריות, רק לאחר מכן ניפול על הקטנות.

וכרגיל נפתח בדו קרב הענקים. סאלם מול אורפנד. אין ספק אליפות במשקל כבד. סופרמן נגד ספיידרמן, מר חסון מול קונטטה, יהדות אשכנז מול יהדות צפון אפריקה, איך שלא תקראו לזה – זה תמיד מעניין. עד לפני מספר שנים סאלם היו בודדים בצמרת כשעיקר התחרות הייתה רחוקה מהם כמו תובנה מגוש קטיף. עד חזרתם של נסיכי ערב למרכז הזירה. כמובן, חזרה שלוותה בספקות רבות אם ואיך החזרה תהיה.

בבסיסו של מאבק הענקים הזה עומדות שתיים מהדמויות הכריזמטיות ביותר בסצינה. כל כך כריזמטיות עד ששמם הפך להיות לשם נרדף ללהקה וזיהויים איתה מוחלט: בפינה הימנית, לובש חולצת ווייווד, יש לנו את זאב טננבויים שמאגד סביבו את סאלם. סאלם השנה שחררו את ה-DVD, שאני לא אתייחס אליו. למה? לטעמי DVD הוא מעין תפקיד רוחב. בשביל לשים את זה בפרופורציות – גם לאראלו יש DVD והם לא בדיוק חתומים בניוקליר בלאסט. זה לא משהו שמקדם להקה אלא בונוס למעריצים ועוד מרצ'נדייז למכור. זהו. זה תפקידו.

בפינה השמאלית, לבוש פונצ'ו, אנחנו מוצאים את קובי פרחי שמוביל את אורפנד. לאחר שנים של גלות מסיבות של דת, כימיקלים וסתם שובע מהלהקה, הוציאו השנה אורפנד עם הרכב מחודש את החומר חדש שדובר בו רבות. האלבום עצמו יצא אכן מוצלח כשהקובלנה היחידה האמיתית שלי עליו היא שהסאונד לא מספיק. הקלטה באיזה אולפן פרימיום אירופאי הייתה עושה איתו יותר חסד. זה לכשעצמו מעמיד אותם ראשונים במצעד (המסחרי, לא המיתי), שלא לדבר על היציאות לחו"ל להופעות. בפרמטרים האלה, אורפנד לוקחים השנה את כל הקופה, כשהקלף של סאלם נשאר ההופעות החיות.

אוקיי. סיימתי עם זה, אבל מה עכשיו? הרי צפוי שאם יש צמרת הרי שיש משהו מתחתיה.יש,אבל כמה מטרים טובים למטה. בערך לפני שנתיים היה דיבור חזק מאד על שלושת ה"נסיכות". למעשה דובר על איטרנל גריי, להבות' ונייל ויטין כעל הדור הבא וכמועמדות ראויות לירושה. ומה היום? יוק, גורנישט, נאדה כרגע. כאן יש לנו ריק.

נייל ויטין התאיידו בענן של מריבות מתישהו בשנה שעברה לפני שהספיקו להשאיר חותם ואחרי גסיסה קצרה. בלהבות' התחלף הסולן והם נתקעו עם הסיפור הישן של נעליים, במידה שונה ובגודל שונה, ולמעשה הצטמצמה הלהקה לגודל של להקת דת' מטאל ממוצעת מינוס. הלהקה היחידה שיש לה מצב לשמר את גודלה ואולי אף לגדול היא איטרנל גריי שמקיצה עכשיו. בעיקר בזכות הרכש החדש, הסולן אורן בלבוס, שהוא השתלת האישיות שהלהקה הייתה צריכה. הסולן הקודם אייל גלוטמן הוא גיטריסט מוכשר וסולן טוב טכנית. זהו.סולן לא צריך להיות טוב טכנית, סולן צריך לנטוף כריזמה. סולן הוא הפנים, הפה. זאת העבודה. מר בלבוס הינו אופרטוניסט חלקלק, רודף בצע ונשים ובדיוק מאותן סיבות אלו אני מהמר על צמד הביצים היפות שלי שבתור פרונטמן הוא הולך להבריק.

דרומה משם נמצאים בצפר שהקליטו השנה אלבום בכורה באולפני סי סי אר בבלגיה ומחפשים כרגע חברה שתחתים אותם. לצערם הרב, בצפר עדיין אינם משחקים בליגה הבכירה, כשהמדד פה הוא בעיקר כמות אנשים בהופעות. לטעמי, קפיצת המדרגה שלהם בארץ תבוא אם וכאשר יחתמו בלייבל מחו"ל. בערך באותו איזור נמצאים גם דיסטורטד שיוצאים אוטוטו להקליט בשבדיה אלבום ראשון, אלא שכאן עקב סיבות כמו חומר עם יומרות מסחריות, מלודיות עם מזרחיות לייט וזמרת שנראית לא רע בכלל יש יותר מצב שהלבנטינים פה יאספו את עסקת החבילה בידים פשוקות.

מתחת לזה אנחנו כבר מגרדים את התחתית. קיבלתי מלוא הסל תלונות לאחר שבוע שעבר על ההתעלמות הכמעט מוחלטת מבערך רוב הלהקות בארץ. באמת חלק מהלהקות הקטנות לא רע בכלל. חלקן, כמו מטריסייד ובריאורן אפילו טובות מאד. אחרות סתם לא רעות. רובן חסרות אישיות. שבוע שעבר דיברתי על גודל המעמד. אתם בטח מכירים את זה. יש להקות כשהן עולות על הבמה אז הראש נזרק אחורה בתנועה לא רצונית. אז זהו. שזה מה שאין פה עדיין. יראת כבוד.

יש לנו פה גם את עבד, דיסוננט, סוליטרי, ווינטרהורד (שאליהם נגיע עוד כמה שורות), הור קור, דמניישן, שוורצעחייעה, ספון אוף איוול ועזאזל שעדיין מסתובבים באיזור. דרג להקות שכרגע מואפל ע"י הלהקות הבכירות. כל הלהקות כשירות כמתאבן, אך כמנה עיקרית? לא כל כך.

דווקא כשיורדים עוד מדרגה למטה מגלים הפתעות – כל מה ששמעתי מ-דה נל נשמע כמו פנינה, למרות שדום מטאל נגמר בארץ בערך מתי שסגרו את הרוקסן וחברי להקת טירס חזרו למכור תירס בשוק. ועדיין נראה לי שיש למה לצפות. גם אזגאוט, ברגע שיגדלו ויבינו מה קורה בהופעות, יוכלו להפוך לכוח משמעותי יותר.

סיכום הבלאק מטאל עוד יותר מצחיק כי לפי הרעש שהמיקרוסצינה הזאת עושה פשוט משעשע לגלות שבהופעה ממוצעת מגיעים בערך 50 אנשים. ערפל הוציאו אלבום בינוני, עשו הופעה בינונית אחת ואינם מופיעים כנראה מטעם בעיות הרכב. ברטולומיאוס נייטס, הרכב כריזמטי שהיה לו מצב להפוך לכוח דומיננטי, הצליחו באופן פלאי לפספס כל הזדמנות לגדול והפכו ללהקה מינורית. אראלו הם אראלו הם אראלו. יש גם סיטרא אחרא. ווינטרהורד יכולים לגדול אם רק יגדלו קצת אישיות משל עצמם במחלקת כתיבת החומר. כרגע הם נשענים בעיקר על השירה של זוהר, התיפוף המדויק ושואו לא רע בכלל. טוב אבל לא מספיק. בקיצור, סצינת הבלאק בארץ תקבל יותר משבע שורות בסקירה השנתית כשהיא תחליט שהיא עושה מוזיקה ולא אידיאולוגיה וכשהיא תגיע למסקנה שלהופיע זה כיף וטוב ולהיות אפל בבית דוחף להתקפי חרדה.

התואר "טעות השנה" הולך לחברי וולצ'רז על ההחלטה הלא מזהירה להתפרק. חבל.

מה צפוי בשנה הקרובה?
אורפנד רואים חו"ל ומתחילים לעבוד על אלבום חדש בקרוב שההימור שלי יוותר על חלק מהטכניקליות לטובת יותר המנונים. איטרנל גריי מוציאים מיני אלבום ומתחילים לחפש חוזה. בצפר – אם יצליחו אז בגדול, אם לא בגדול אזי גורנישט. להבות' אולי יתחילו לעבוד על אלבום חדש לקראת אמצע השנה, מון סקין – ההרכב של ישי שוורץ – יקליט אלבום בכורה ובטח יחתום בהולי רקורדס ויופץ ע"י די אנד רקורדס בארה"ב. דיסטורטד ינסו להחליק אל תוך חוזה בסנטורי מדיה בסיועו הפעיל של קובי פרחי, מטריסייד יעלו שלב, הור קור יוציאו דיסק חדש וינסו להשתדרג לתקן של להקה בגודל בינוני. אזגאוט יגדלו ביצים ושערות עליהם וידלגו שלביים מעלה.

צפו להרכב סלדג' קור חדש עם רני מוולצ'רז, ערן מהור קור, רוסלן מרייביס קאסט ויאירק'ה מהנד מייד גוד. ווינטרהורד יבינו שדימו בורגיר זה לא כל כך קורה ויהפכו ללהקת הבלאק הגדולה בארץ. מק'שאוורמה והשווארמה המעפנה של בורגראנץ' יורדו מהמדפים ותורגש עלייה קלה במכירות הסביח. אה כן, רוב הבלאק בארץ ישאר מעפן.

יאללה פריקים עופו מפה.