מטאל וגלובליזציה

עד 1989 חיינו בעולם דו-קוטבי כאשר שתי מעצמות העל היו ארה"ב ובריה"מ. בשנת 1989 עם התפוררותו של הגוש הסובייטי וסיום "המלחמה הקרה" נכנס העולם לעידן חדש, עידן הגלובליזציה, עידן בו הגבולות נשברים, וקם ארגון כמו האיחוד האירופי שמונה כיום 25 מדינות ביניהן מתקיים מסחר חופשי, מעבר חופשי של הון וכוח אדם, עידן בו חברות כושלות לא מקבלות יותר עזרה מהממשלה ונסגרות, עידן בו הממשלות מאבדות ממונופול הכוח שלהן בזירה הבינ"ל וגם בזירה הפנימית על משאבי המדינה, עידן בו תאגידים,אנשים בעלי עוצמה וארגונים לא ממשלתיים הם שחקנים חשובים במשחק הפוליטי והכלכלי, העידן בו אנו חיים כיום. לא נראה שיש ממש אלטרנטיבה רצינית לגלובליזציה כיום, וגם מדינות סגורות וקומוניסטיות כמו סין מבינות לאט כי אם אי אפשר להיאבק בתהליך, אז כדאי להצטרף אליו. הגלובליזציה משפיעה על כל תחום בחיינו אם זה חינוך, כלכלה, בריאות, רווחה, עבודה וגם מטאל, תתפלאו, לגלובליזציה יש השפעה עצומה על המטאל.
להקות המטאל שקיימות בכל כך הרבה מדינות על הגלובוס נחשפות היום בצורה עצומה ומפלצתית לעומת העבר בו חלקן הגדול נשאר תחת אלמוניות. את הסיבה העיקרית לחשיפה נותן האינטרנט כמובן, שירות שהתחיל בעצם לפני כ-30 שנה כמערכת פנימית להעברת הודעות בצבא האמריקאי ואט אט התפתח למערכת מידע עולמית בה משתמשים כיום מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. האם לפני 20 שנים בתקופת הזוהר של הגלאם למשל, היו ללהקות אתרי אינטרנט? כמובן שלא. היום כל להקה, אפילו אחת שלא מזמן רק נוסדה – עוד לפני שהתפרסמה ועוד לפני שהופיעה – חשוב מאד שהיא תקים אתר אינטרנט מקיף בעל מידע, עיצוב לוטש עין, כמובן שחשוב שהיא תעצב לעצמה לוגו ייחודי, תאפשר לגולשים להוריד דגימות משירים או מספר שירים, וכמובן הקשר עם המעריצים, פורום ושליחת אימיילים לחברי הלהקה, וכמובן מרצ'נדייז. הלהקות כיום מבינות את החשיבות של הקשר עם המעריצים ומשתפות פעולה בשמחה בנושא הקמת פורומים ואף מעודדות הקמת מועדוני מעריצים ברחבי העולם, ודואגות אף לקיום צ'אט או מפגש וירטואלי אחר עם חברי הלהקה.
האינטרנט הפך את החיים לקצת יותר קלים עבור להקות המטאל, וגרם לחשיפה של החומר המוסיקלי שלהם לרבים. ללהקות מטאל חדשות יש אינטרס כיום שהגולשים יורידו חומר מוסיקלי שלהם ויתרשמו, כדי שאחר כך יקנו את האלבום, ומה שקורה בנוסף הוא שהאינטרנט גורם למעריצי המטאל להיחשף לעשרות להקות חדשות כל שנה. רבים מכם בודאי מכירים את המצב בו אתם מורידים מוסיקה באחת מהתוכנות הפופולאריות בעוד הינכם מסתכלים ברשימת הקבצים שיש לגולש אחר במחשב, ופתאום גיליתם איזה להקה שבחיים לא שמעתם עליה, כמובן שמרוב סקרנות תורידו, והנה יכול להיות שגיליתם להקה שתאהבו או שאולי לא, אבל ניסיתם ונחשפתם למשהו חדש. אתרי אינצקלופדיית מוסיקה כמו "אול-מיוזיק" מספקות מידע רב על להקות וממליצות אף על להקות דומות בסגנון ובתחום.
הגלובליזציה ששברה את הגבולות, הפכה את הכל לנגיש ביותר, וכך גם המטאל נגיש ביותר לאנשים באירן, תאילנד, ניו זילנד ומזרח טימור. התפתחות התעופה ושיפור דרכי התחבורה והתחרות של חברות התעופה הרבות, גרמו למצב שמחירי הטיסות הן לא רק בשביל האריסטורקרטים וכך אנשים טסים ברחבי העולם יותר מאשר פעם, גם לכך יש השפעה ישירה על המטאל. להקות מטאל כיום אינן כמו פעם, חבורה של נגנים שגרים מאותו האזור או מאותה השכונה בבריטניה למשל. כיום להקת מטאל יכולה להיות עם זמר איטלקי, גיטריסט אוסטרלי, מתופף שוודי, ובסיסט ברזילאי – להקת מטאל כיום היא בדיוק כמו תאגיד אינטל\קומפאק – מורכבת מאנשים מרחבי העולם והכי חשוב מגיעה לאנשים מרחבי העולם ואפילו למדינות שבעבר נחשבו נידחות. כך שחוץ מן העובדה שלהקות המטאל מגיעות לרחבי העולם בצורה וירטואלית דרך האתרים, הן גם מגיעות בצורה פיזית למקומות בהן לא היו בעבר. ישנן אפילו להקות שמקליטות את האלבומים שלהם דרך האינטרנט, כאשר כל נגן מקליט בסטודיו את הקטעים שלו ושולח דרך האינטרנט למפיק הלהקה, בדיוק כמו שתאגידי תוכנה ענקיים יכולים לפתח תוכנה ביחד במספר מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם – אין שום הבדל.
תהליך זה מזכיר לי שלפני שנתיים נכחתי בהופעה של להקתי האהובה דרים ת'יאטר באיסטנבול, הגענו לאולם כ-3 שעות לפני ההופעה והיה לי זמן לדבר עם מעריצים רבים שבאו להשם, היו שם מעריצים מ: סוריה, ירדן, עירק, תימן, אירן, סעודיה, גרמניה, הולנד ואפילו מישראל הקטנטונת, מה זה מוכיח? מוסיקה בכלל ומטאל בפרט יכול לאחד ולקבץ אנשים מרחבי הגלובוס ואפילו ממדינות שקיימת ביניהם עויינות רבת שנים.
וכאן אני מגיע לנקודה חשובה נוספת, נושא מכירת וקניית אלבומים והמרצ'נדייז. כפי שאמרתי בעידן הגלובליזציה הכל הרבה יותר נגיש לאנשים בכל תחום. קיימים כיום עשרות אתרים המציעים את מרכולתם: דיסקים, חולצות, פאצ'ים ושאר מוצרים – הדבר כמובן גורם לתחרות ולירידת מחירים, דבר שטוב בסופו של דבר לנו הצרכנים, אך אני לא רוצה להתעכב במיוחד על אתרים רגילים, אלא על אתר אחד במיוחד, איביי. לטעמי, איביי זה ההמצאה הגאונית ביותר של האינטרנט עד כה, התגשמות החזון של מסחר אלקטרוני במלוא הדרו בין חברות לפרטים ובין פרטים לפרטים ובין חברות לחברות. באיביי אפשר למצוא הכל מהכל. לענייננו ולמטאל, אפשר למצוא מוצרים נדירים של להקות, חולצות ישנות ומשומשות, דיסקים משומשים וחדשים במחירים אטרקטייבים וכל מיני פרטים נדירים אחרים שלא תמצאו באף מקום, לקנות כרטיסים להופעות ואפילו לקנות את ההארלי של ג'ון שפר מאייסד ארת'.
להקות היום מודעות יותר מבעבר לעובדה למשל שיפן היא מעצמה לא רק כלכלית אלא גם של שומעי מטאל. כל להקה שמכבדת את עצמה, ואפילו הקטנה ביותר, תדאג להוציא גרסה מיוחדת לשוק היפני עם קטעי בונוס ותוספות וכמובן תדאג להופיע ביפן מספר פעמים, ואם אפשר להוציא DVD שנקרא לייב אין טוקיו, הרי זה משובח (הפסקתי לספור כמה הופעות שצולמו בטוקיו, יצאו על DVD).
תהליך הגלובליזציה ללא ספק בעל השפעות טובות גם על להקות המטאל וגם על מאזיניהן, זה בעצם משחק בו הרווח שלי הוא גם הרווח שלך. ברגע שלהקת מטאל מצטרפת לתהליך הגלובזליזציה ונוטלת בו חלק פעיל, היא תרוויח וגם מאזיני המטאל ירוויחו. התחרות בגלובליזציה היא קשה, כשם שחברות רבות נסגרות ועובדים רבים מפוטרים, כך גם להקות מטאל רבות לא מצליחות ומתפרקות בסופו של דבר, וזהו תהליך טבעי שנקרא "השמדה יצירתית". להקה כיום שרוצה להצטרף למשחק הגלובאלי חייבת לדעת מראש מהם הסיכונים הכרוכים בכך, ולהיות מודעת לעובדה שההצלחה היא לא דבר מובטח.
על מנת לשרוד, על להקות המטאל כמו גם על חברות, לדעת להמציא את עצמן מחדש. כשם שחברה עורכת תהליכי רה-ארגון ובנייה מחדש, גם על להקות מטאל לדאוג לכך כמובן בתחום המוסיקלי בעיקר. להקה כמו דרים ת'יאטר, שיודעת להמציא את עצמה כל אלבום מחדש, ולשלב השפעות חדשות, תגיע לקהלים חדשים ותצליח לשרוד מבחינה אומנותית. להקה שתנגן את אותם ריפים עם אותם 4 אקורדים הדביקים, כנראה שתמשיך לדכדך עם מכירות האלבומים הממוצעות ותישאר באפרוריות המקצועית שנים רבות תחת אותו קהל מעריצים רגיל ונאמן.
כפי שאמרתי כבר קודם, ללהקות מטאל חשוב כיום הקשר עם המעריצים, שהם מקור הפרנסה של חברי הלהקה. להקה שתשמור על קשר טוב עם מעריציה ותדע לתגמל אותם בהתאם להשקעתם, תצליח ותשרוד, לעומת זאת להקה שתשמור דיסטנס מהמעריצים, כנראה לא תשרוד. הלהקות הגיעו להכרה שעקב מהפכת המידע ושבירת הגבולות ועקב העובדה שהתחרות כל כך קשה בין הלהקות, עליהן להיות בעלות משהו מיוחד ושונה מדומותיהן, וכך להקה שכל הזמן תחפש לשנות ולחדש את עצמה באופן דינאמי, תצליח ותתקיים עוד שנים רבות, בעוד להקה שלא תשנה את פניה, תחלש או תתפרק לחלוטין…
תודות: לתומאס פרידמן על ההשראה בכתיבת הכתבה הזאת, ובייחוד לספר המצוין "הלקסוס ועץ הזית".