(Isf)

הערה: לפני כשנתיים פורסמה כתבה במגזין על הקשר בין מוזיקת המטאל ועולמות פנטזיה, בשם "מטאל ועולמות דמיוניים – המדריך". כעת אנו מביאים את ההמשך הלא-רישמי לאותה כתבה, על שילוב מוזיקת המטאל והמדע-הבדיוני. הכתבה פורסמה במקור במגזין מדע בדיוני ופנטזיה.

האם מאזיני רוק כבד בהכרח אוהבים פנטזיה? האם יש איזשהו כלל שאפשר להחיל על טעמם המוזיקלי של חובבי פנטזיה או מד"ב? כל מיני שאלות מטרידות ומיותרות כאלה עלו במוחי כשקראתי רשמים מכנס "עולמות" (כנס מד"ב ופנטזיה המתקיים בישראל), שם צויין בין היתר את הנוכחות המוגברת של "לובשי חולצות שחורות הנושאות לעיתים קרובות גולגלות ושמות של להקות".

הסימביוזה בין מוזיקת רוק לסוגת הפנטזיה אינה חדשה והיא נמשכת לה עוד מהימים המהוללים שג'נסיס ו-"יס" ניגנו רוק מתקדם בשנות ה- 70 (ראוי להזכיר את ציורי הפנטזיה המרהיבים של רוג'ר דין שעיטרו את כל תקליטי "יס") ואוזי אוסבורן הכיר לעולם את ההבי-מטאל של "בלאק סאבאת'". למעשה ניתן להצביע על הרוק הפסיכדלי של שנות ה-60 כתחילת החלחול האיטי של הפנטזיה אל לב הקונצנזוס המוזיקלי, שירים הזויים שחרגו מהעיסוק המוכר ברומנטיקה או בסוגיות פוליטיות גרידא.

הפנטזיה ממשיכה לשמש היום כר פורה עבור עשרות להקות ליצירת מה שמכונה "רוק כבד" (הבי מטאל), סוגה מוזיקלית שבעשרים השנים האחרונות התפלחה למספר סגנונות-משנה. די להעיף מבט חפוז בעטיפת הדיסק כדי להבין את רוח הדברים: כישוף, מעללי השטן, זוועות ימי הביניים, מיתולוגיות, ממלכות אבודות ואימפריות קדומות, קסם טהור מול רשע קדמון – הכול מכול טבול בתופים רועמים, שירה קולנית במיוחד, גיטרות צורחות ובשנים האחרונות – גם תזמורות סימפוניות ומקהלות קלאסיות. מ-"Iron Maiden" ו-"Helloween" בשנות השמונים, ללהקות פאוור מטאל ופרוגרסיב מטאל מובהקות של שנות ה-90, רובן מאירופה: Nightwish ,Rhapsody ,Symphony X ו-Blind Guardian (שבשנת 98 הוציאה דיסק המבוסס על כתבי טולקין ונקרא "Nightfall In Middle Earth") והרשימה עוד ארוכה.

אולם בשעה שהפנטזיה הולכת יד ביד עם הרוק כבר שנים רבות ועטיפות דיסקים של מטאל כמו לקוחות מספרי הדרכה של "מבוכים ודרקונים", הרי שהעיסוק המוזיקלי בנושאי מדע בדיוני נדיר הרבה יותר (ואינני מתכוון לפסקול סרטים). ראוי לציון מיוחד התקליט הכפול של ג'ף ויין מ-78' "מלחמת העולמות": אינטרפרטציה מוזיקלית אלקטרונית לספרו הנודע של וולס המלווה בקריינות של ריצ'רד ברטון המנוח ומארחת מספר זמרים בולטים של התקופה. נעימת הנושא הפכה ללהיט ונחשבת עד היום לסוג של קלאסיקה.

הדוגמה העכשווית הבולטת ביותר בתחום זה הוא הגאון המוזיקלי ההולנדי אריין אנתוני לוקאסן. לוקאסן, שגדל על מיטב מוסיקת הרוק של שנות הששים והשבעים הוא אולי ההוכחה הטובה ביותר לכך שה-"רוק המתקדם" לא מת, וללא ספק בין הבולטים בהקמתו לתחייה של ז'אנר אופרות הרוק. מדובר בפריק מד"ב ברוך כישרונות במיוחד, נגן וירטואוז בגיטרה ובכלי נגינה נוספים המלחין וכותב לעצמו את כל החומר. למרות שנטל חלק במספר גדול של פרויקטים מוזיקליים, הוא התפרסם בעיקר הודות לסאגת המד"ב המוסיקלי הקרוייה "Ayreon" שהחלה לפני עשר שנים ואשר נכון לרגע זה מתפרסת על פני שמונה דיסקים (פרויקט נוסף שלו נקרא "Star One" והוא מעין אופרת רוק כבד סימפוני המבוססת על סדרת מד"ב אנגלית משנות השבעים בשם "Blake's 7").

כמיטב המסורת של הרוק המתקדם, לוקאסן אוהב לספר סיפורים דרך המוזיקה שלו ולכן כל אלבומיו הם Concept Albums והז'אנר המועדף עליו הוא אופרות רוק: סוגה מוזיקלית שהייתה פופולארית בעיקר בשנות השבעים. באופרת רוק יש עלילה ושחקנים כאשר כל תפקיד מבוצע ע"י זמר אחר. לעתים יש גם מספר המוביל את הקו העלילתי. אופרות הרוק של לוקאסן מרכיבות מעין סיפור מסגרת גדול הנפרש על פני כל תקליטוריו, למרות שמבחינה עלילתית – ומוזיקלית – כל דיסק עומד גם בפני עצמו.

הדיסק הראשון של Ayreon נקרא "The Final Experiment" והוא מורכב מארבע מערכות. הוא מספר על כך שבשנת 2084 האנושות הביאה את כדור הארץ אל סף חורבן. המדענים פיתחו אמצעי לשלוח מסרים אחורה בזמן ("טלפטיית-זמן") מתוך כוונה להזהיר את האנושות מבעוד מועד על ההרס שהיא עתידה להביא על העולם. המסר נקלט ע"י טרובדור עיוור בשם Ayreon שחי בבריטניה בימי הביניים. הוא חי את כל חייו באפילה גמורה כשלפתע מוחו מתחיל לראות תמונות על סוף העולם. הוא מאמין ש"אדוני הזמן" אחראים לכך ובלא ידיעה ברורה באשר למועד המדויק בו אירועים אלה אמורים להתרחש, הוא מתחיל להפיץ את המסר דרך שירים על מלחמות-ענק, אסונות טבע וטכנולוגיה הרסנית. סיפוריו מטילים אימה על הכפריים והוא מגורש מקרבם.

בהיותו פייטן ידוע, הוא מחפש מקלט בארמונו של המלך ארתור. שם הוא מורשה לשיר את חזיונותיו בפני המלך עצמו. אולם מרלין, קוסם החצר, נמלא קינאה מיכולתו של Ayreon לנבא את העתיד והוא משכנע את כולם ש-Ayreon הוא שקרן ומתחזה. הוא מאמין בצורך המיידי להשתיק את הזמר ומטיל עליו קללה נצחית. כשהוא מסיים להטיל את הכישוף הוא מגלה את טעותו, אך זה כבר מאוחר מדי. לקראת סוף הדיסק מרלין מנבא כי המסר יגיע אל זמר אחר בסוף המאה העשרים…

בדיסק השני שלו, הקרוי "Actual Fantasy" (כהיפוך ל-"Virtual Reality") הוא עוסק בנושאים שונים כמציאות מדומה, משחקי מחשב, החיים שאחרי המוות, אינטרפרטציות ל-"אודיסאה בחלל 2001", "הסיפור שאינו נגמר", ועוד.

הדיסק השלישי (כפול) קרוי "Into The Electric Castle" והוא מספר את סיפורם של שמונה דמויות היסטוריות סטריאוטיפיות (היילנדר, ברברי, מצרית, אביר, אינדיאנית, רומאי, היפי ואיש העתיד) שנשאבים אל מימד אחר. שם הם מתוודעים לקולו של חוטפם המסתורי, ישות בשם "הנצחי מהכוכבים" המסביר להם כי הם הגיעו למימד הבנוי וניזון מפחדים ורגשות. על מנת לחזור לעולמם ולתקופתם עליהם למצוא את "הטירה החשמלית". במהלך המסע כל דמות נאלצת להתמודד עם הפחדים הפרטיים שלה, ולא כולם שורדים את הדרך. בסוף המסע מזדהה "הנצחי מהכוכבים" כחייזר מגלקסיה רחוקה, בן לתרבות עתיקה שבראה את כדור הארץ ובני האדם על מנת ללמוד ולהתנסות שוב ברגשות, אותם איבדו בני מינו מזמן.

הדיסק הרביעי – "The Dream Sequencer" (חלק 1 מתוך "The Universal Migrator") – מתחיל במאה ה-22, לאחר שהעולם נחרב במלחמת העולם השלישית ב-2084 כפי שחזה Ayreon. המתיישבים על מאדים חזו מן הצד בסופו של העולם, ומשך שנים הצליחו להתקיים על האספקה שעוד נותרה להם. כעת הסיפור מתרכז בניצול האחרון על המאדים, בנם של המתיישבים הראשונים שלא זכה להיות מעולם על כדור הארץ. על מנת לראות ולחוות חיים בכדור הארץ, הוא מתחבר אל ה-Dream Sequencer, מכונת שעשועים שאפשרה למתיישבים להיכנס למצב היפנוטי ולחזור לתקופות קודמות בחייהם כמו גם לגלגולים קודמים. הוא חוזר אל ילדותו, ואח"כ מגלה את גלגוליו בתקופות שונות בהיסטוריה (בין היתר: אישה שמתה במלחמת 2084, ילד החוזה בנחיתה הראשונה על הירח, דוגמן באחד מציוריו של רמברנדט, נערה מבני המאיה, ועוד.) כך הוא מגלה שבגלגול קודם היה Ayreon, ובגלגולו הראשון היה האדם הראשון עלי אדמות.

בדיסק החמישי – "Flight Of The Migrator" (חלק 2 מתוך "The Universal Migrator") – לוקאסן ממשיך את סיפורו של האדם האחרון על המאדים. עדיין בתוך המכונה, הוא מחליט לחזור אחורה בזמן אל המפץ הגדול, הרגע בו נברא היקום מן הכלום. הוא רואה כיצד נוצרת ה-"נשמה" הראשונה וכיצד היא מתפצלת לעוד מיליוני "נשמות", כל אחת עושה דרכה אל עבר פלנטה שוממת אחרת; הוא מבין כיצד החלו החיים. הוא מחליט לעקוב אחרי ה-"נשמה" שעושה דרכה אל כדור הארץ על מנת להפיח בו חיים. בדרכו הארוכה בחלל הוא מגלה תופעות אסטרונומיות שונות (סופרנובה, קוואזארים, חור שחור, ועוד). כשלבסוף הוא מגיע למערכת השמש תוכנת ה-Dream Sequencer מתריעה על עומס יתר ומנסה להעירו מההיפנוזה, אך זה מאוחר מדי – הוא מוצא את מותו במכונה. המעגל נסגר: האיש הראשון שהוא גם האחרון הופך במותו ל-"נשמה" הראשונית שהחלה הכול על פני כדור הארץ.

למרות הנופך הטרגי המאפיין את הסיפור מסתיים כל דיסק בתקווה לעתיד חדש ואופטימי.

וכאן באה השורה התחתונה: לוקאסן אינו מסתיר בראיונות עמו את חיבתו לסרטי מד"ב ישנים, אך אל תטעו – הקונספט הבסיסי הוא אולי מדע בדיוני סוג ב' – אבל בדיסקים האלה העיקר הוא המוזיקה – וזו מוזיקה מהרמה הגבוהה ביותר. שם המשחק אצל לוקאסן הוא גיוון. כל דיסק מבוצע ע"י נבחרת של זמרים ונגנים מרחבי הגלובוס, כולם קליברים מעולם הרוק והמטאל. המוזיקה עצמה כל כך מגוונת שיש בה משהו לכל אחד, ולא רק למעריצי רוק. לוקאסן משכיל לשלב סגנונות וכלים מוזיקליים שונים באופן קולח ומשכנע: מפופ קליל ומתקתק, דרך רוק מתקדם, מוזיקה קלאסית, פולק, אלקטרוני וכלה ברוק כבד לסוגיו. מי שמאזין ל-Ayreon ייזכר בקלות בתקופת הזוהר של פינק פלויד, ונגליס, ביטלס וג'טרו טאל, הכול במינון מדויק, בהפקה מושלמת ובעיבוד עכשווי.

אז אם אתם חובבי מוזיקה שווה מאוד לנסות. המדע הבדיוני מעולם לא נשמע טוב יותר.

** הכתבה פורסמה במקור תחת השם "ההולנדי המעופף" באתר Isf – מגזין המד"ב והפנטזיה הישראלי **