מסעות Walkways בארץ הגרמנים

צילום: גיא פירסט
את הסיפור של פסטיבל Wacken Open Air 2015 (WOA) אפשר לספר מלא מעט זוויות. ישנה הזווית המוזיקלית – סוגי המטאל המאפיינים את הפסטיבל ומשתקפים בבחירת הלהקות המשתתפות, הלהקות הגדולות, ההופעות המרשימות והסאונד המפוצץ. ישנה הזווית התרבותית – מקומה של מוזיקת המטאל בגרמניה, אופיו של הקהל, הגרמני ברובו, המגיע לפסטיבל בהמוניו, האווירה העוטפת את הפסטיבל והתגייסות העיירה Wacken (וואקן) כולה להבטחת חוויה יוצאת דופן. ישנה זווית תנאי המחייה והתנאים הסביבתיים – התמודדות עם החיים באתר קמפינג במשך קרוב לשבוע בתנאי מזג אוויר חריגים. גשם, קור, בוץ ותזונה המתבססת בעיקר על אכילת מיטב הג'אנק שיש לדוכני האוכל בוואקן להציע. ועוד זוויות רבות ומגוונות. אבל אני כאן בכדי לספר על חווית WOA מזווית אחרת ומיוחדת, זווית שלולא היא, כלל לא הייתי מגיע לוואקן – נקודת מבטו של חבר במשלחת הישראלית של להקת Walkways, זוכת הMetal Battle הישראלי שנבחרה לייצג את ישראל בתחרות ה Metal Battle העולמית ב WOA.
תחילתו של מסע

הדרך לפסטיבל WOA מתחילה אי שם בסוף מאי 2015, בגמר ה Metal Battle הישראלי במועדון הגגרין בתל אביב. בסיומו של ערב הופעות ארוך של 5 להקות הגמר, יותם "דפיילר" אבני, ממארגני ה Metal Battle בישראל והשופט הישראלי ב WOA Metal Battle עולה לבמה להכריז על המנצחת הגדולה שתטוס לייצג את ישראל בוואקן. את להקת Walkways, להקת האלטרנטיב / ניו מטאל מתל אביב, אני מלווה לא מעט שנים, עוד מימיה הראשונים. כבר בתחילת דרכה היה ברור שהלהקה הזו מביאה משהו חדש, אחר, גדול לסצנת המטאל הישראלית. במשך השנים ראיתי כיצד הלהקה מתפתחת, מתעצבת, גדלה ומתמקמת בפסגת הסצנה המקומית. עכשיו זה הזמן שגם שאר העולם ייחשף ללהקה ויתאהב. ברגעים שלפני ההכרזה אני חש בטוח, אני יודע שלא יכולה להיות אפשרות אחרת, Walkways חייבת לנצח. ואכן, אחרי כמה רגעים אופייניים של משיכת זמן, יותם מכריז על המנצחת – Walkways!!! ההתרגשות עצומה, אני מתמלא שמחה, אושר והמון גאווה בלהקה המדהימה הזו ובחברי הלהקה המיוחדים והמוכשרים המרכיבים אותה.

כמה שעות מאוחר יותר, בבית, ההתרגשות נרגעת, חולפת, ומפנה את מקומה למטרה הבאה – אין הרבה זמן, בעוד כמה שבועות יוצאים לכבוש את וואקן.

יוצאים לוואקן

יום ראשון בערב ה 26.07.2015, התיקים והציוד כבר ארוזים ומוכנים (כמעט) לטיסה לברלין מחר אחר הצהריים. זו הולכת להיות הפעם הראשונה שלי ב WOA והצפייה לקראת הפסטיבל המטורף הזה ובעיקר להופעה של Walkways מחלחלת לכל תא בגוף. יום שני מגיע במהירות ובעוד מספר שעות אהיה על המטוס בדרך לגרמניה. במהלך הנסיעה לנמל התעופה בן גוריון אני פותח את הרדיו על תחנת רדיו תל אביב 102FM. רן ירושלמי, סולן Walkways, מתראיין בתכניתו של גיא דר ומספר על הדרך שהלהקה עברה בכדי לזכות באפשרות המדהימה להשתתף בפסטיבל ולייצג את ישראל ב WOA Metal Battle, על חשיבותו של הפסטיבל בעולם המטאל בהיותו פסטיבל המטאל הגדול בעולם ועל המשמעות של השתתפות בפסטיבל בסדר גודל כזה. בסיום ראיון קצר ומפרגן, דר מעניק למאזינים טעימה קטנה מהלהקה ומשמיע את גרסת הכיסוי שלה לשירSkyfall שלAdele (שיר הנושא מסרט ג'יימס בונד האחרון מ 2012). פשוט סוריאליסטי… תחנת רדיו מובילה בישראל משמיעה מטאל באמצע היום!! ולא סתם מטאל – Walkways Metal. באותם רגעים עולים בדמיוני אותם מאזינים הממתינים למנת מוזיקת המיינסטרים היומית שלהם ובמקום, מקבלים גרסת מטאל מפוצצת לשיר Skyfall ישר לפנים. אני לא יודע מה הם חשבו לעצמם באותם רגעים, אך מבחינתי היה מדובר ברגע מכונן והיסטורי – Walkways הם חלק מפס הקול של היצירה הישראלית ברדיו.

בכניסה לטרמינל 1 בנמל התעופה נפגשים כל חברי המשלחת הישראלית של הלהקה. חברי הלהקה – רן ירושלמי, בר כספי, יוני מנר, פריאל חורש ואביחי לוי; צוות הבמה של הלהקה – עידו, גל, יפתח וגיא; חברי Metal Battle ישראל – יותם ואלי; ולבסוף גם אורחי הלהקה – יונתן ואני. בהמשך תצטרף למשלחת, ישירות מדורטמונד, חברת המשלחת האחרונה – מאיה. ההמתנה בנמל התעופה עד לעלייה לטיסה מלווה בתחושה שונה ומיוחדת, תחושת גאווה, אחדות, כולנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול מכל אחד מאתנו. לא מדובר בטיסה רגילה. כולנו חלק מהמשלחת הישראלית המייצגת את ישראל בפסטיבל המטאל הגדול בעולם.

אנחנו נוחתים בנמל התעופה בברלין בשעות הערב המאוחרות למזג אוויר קריר ומעט גשום. בעוד כמה דקות נאסוף את הציוד הרב שהבאנו אתנו מהארץ ונצא לרכבת שתיקח אותנו להוסטל Generator במזרח ברלין. בהמשך המסע המשלחת תהפוך ליחידה אחת, מכונה משומנת להובלתו ושינועו של כל הציוד שאתנו. בינתיים, אנחנו נעים בגמלוניות ברחבי ברלין, הכתפיים שורפות, הידיים כואבות אבל שום דבר לא יעצור אותנו. בקרוב נגיע להוסטל, נלך לאכול (אחרי טיול קצר בעיר נתיישב לאכול בברגר קינג, כמה רגיל ומשעמם מצדנו) ונלך לישון – מחר יוצאים לוואקן!

יום שלישי. אחרי התארגנות קצרה אנחנו מגיעים לתחנת האוטובוס, משם אנו יוצאים לנסיעה של 6 שעות עד לעומקי העיירה וואקן. ככל שאנחנו מתקרבים לעיירה, השמש יורדת ומפנה את מקומה לחשכה, לקור ולגשם הבלתי פוסק. אנחנו מבינים שהשנה WOA הולך להיות גשום ובוצי במיוחד.

וואקן

השעה כמעט חצות, וואקן כולה חשוכה ושקטה. אנחנו מגיעים למחנה ה VIP (VIP Camping), המקום שישמש לנו לבית בימים הקרובים. המחנה נראה טוב ומאובזר – מדשאה גדולה (עם נגיעות בוץ קלות), מקלחות, שירותים וברזי מים, אוהל VIP קטן עם חיבורי חשמל, אוהל ארוחת בוקר, טריילר VIP עם אינטרנט אלחוטי ושני משרדים של ההפקה. הגשם ממשיך לרדת ואני, ביחד עם שאר חברי המשלחת מרכיבים בזריזות את האוהלים, האחד ליד השני, ויוצרים צורת מעגל מושלמת ("A Perfect Circle"). בקרוב נלך לישון… מחר זה מתחיל – Fucking WOA Metal Battle!!!

הלילה קר וגשום. אני מתעורר לצלילי טיפות הגשם המתנפצות על יריעות האוהל והרוח החזקה המנשבת, כאילו מנסה לנתק את האוהל ממקומו. אני לא יודע בדיוק מה, אבל משהו באותם רגעים מרגש אותי. אני שוכב באוהל בעיניים עצומות, מנסה להכיל את הרגע בטרם ארדם שוב.

למחרת בבוקר אני ושאר חברי המשלחת מתיישבים לארוחת בוקר, במהלכה אנחנו פוגשים את להקות ה Metal Battle מאיטליה וקנדה. אתמול בלילה כבר הספקנו לפגוש באוהל ה VIP גם את הלהקות מגיאורגיה, אורוגוואי, מקסיקו, לבנון! וסין. החיבור הוא מידי, מרגיש כאילו כולם חברים כבר שנים. הבדלי התרבויות והשקפות העולם השונות אינן משחקות תפקיד – כולם מרגישים שותפות גורל, זכות והזדמנות אדירה להופיע בפסטיבל המטאל הגדול בעולם. התחרות תישאר על במות ה Metal Battle בלבד, ומחוץ להן האווירה חיובית, תומכת ומפרגנת – כולם מייחלים להצלחתן של הלהקות האחרות ומקווים שיגשימו את חלומן המשותף – להשתלב בתעשיית המטאל העולמית ולכבוש את עולם המטאל.

על פי דיווחים ממתחם הפסטיבל המקום כולו הפך במהלך היממה האחרונה לזירת בוץ טובעני אחת גדולה. אני נפרד מנעלי הסניקרס שלי ועובר למגפי גומי גדולות ומגושמות. אם לא היינו בוואקן אפשר היה לחשוב שאני בדרכי לבקר פרות ברפת או לערום חציר. למעשה, המגפיים יצילו אותי ואת שאר האנשים בפסטיבל מנהרות וביצות הבוץ שיקיפו אותנו במשך שלושת ימיו הראשונים של הפסטיבל.
ה Metal Battle יפתח בשעה 11:00 עם להקת הדת' מטאל ההודית "Sycorax" ואנחנו עושים את דרכנו למתחם פסטיבל WOA בפעם הראשונה. כשאנחנו מגיעים למתחם הפסטיבל אנו מגלים שטח עצום בגודלו: שלוש במות Open Air ענקיות – במות ה Black Stage וה True Metal Stage המרכזיות הצמודות זו לזו ולשמאלן במת ה Open Air השלישית – ה Party Stage. באוהל ענק המכיל כ 12 אלף מקומות "בלבד" נמצאות שתי במות נוספות, ה Headbangers Stage וה W.E.T Stage – כאן תערך תחרות ה Metal Battle במשך שני ימיו הראשונים של הפסטיבל. כמו כן, במתחם הפסטיבל ישנן מספר במות קטנות נוספות, עשרות דוכני אוכל ושתיה (בירה…), אזורי ישיבה, אוהלי חוויה, שוק מטאל (Metal Market) מלא בחנויות ודוכני מטאל, מתחם ויקינגים! ועוד ועוד ועוד. עבור אנשי ה VIP (כמה טוב להיות VIP) ישנו בנוסף גם מתחם VIP נפרד ובו פאב מקורה, מספר דוכני אוכל ואוהל עיתונות. למעשה, מזג האוויר הבעייתי – הגשם, הרוח ובעיקר כמויות הבוץ האדירות בכל מקום יהפכו כל הליכה קצרה ושגרתית במתחם הפסטיבל למסע ארוך ומפרך, דבר שיגרום לכך שאת רוב זמננו בין ההופעות אנו נעביר בשיטוט קצר ותכליתי לעבר דוכני האוכל המועדפים עלינו ובעיקר במנוחה במתחם ה VIP.

אנחנו מגיעים לאוהל הופעות ה Metal Battle ב 11:20. הלהקה ההודית בדיוק סיימה לנגן וההופעה של חברינו מגאורגיה, "Scratch The Floor" עומדת להתחיל בעוד מספר רגעים. במהלך כל הופעות ה Metal Battle בהן אצפה, המוח שלי יהיה עסוק בעיקר בחיפוש אחר פגמים בהופעותיהן של הלהקות, התבוננות בתגובת הקהל, ובניסיונות עקרים להשוות בין הרמה המוזיקלית והנוכחות הבימתית של אותן להקות לאלה של Walkways. בסיום הופעה גרובית וטובה של להקת האלטרנטיב / ניו מטאל הגיאורגית, עולה להופיע להקת הפרוגרסיב מטאל מלטביה "Legacy ID" ואחריה, להקת הדת' מטאל המלודי "Nuclear Chaos" המקסיקנית ו "Blaakyum" הלבנונית המשלבת גרוב וטראש מטאל עם אלמנטים מזרחיים אתניים. בסיום ההופעה של הלהקה הלבנונית אנחנו יוצאים מאוהל ה Metal Battle למנוחת צהריים קצרה, אחריה נחזור להמשך הופעות ה Metal Battle ובמיוחד להופעתה של הלהקה הקנדית " Vesperia", עם חבריה ישבנו בארוחת הבוקר והבטחנו שלא נפספס אותם.

לאחר הפסקה קצרה של ה Metal Battle במהלכה נערכו קרבות היאבקות בסגנון WWE (גרמנים, לך תבין…) בזירה שמוקמה בין הבמות, עולה לבמה להקת "Vesperia" הקנדית. הלהקה, שמנגנת דת' מטאל אפי מלודי, הגיע ל WOA ישירות מסיבוב הופעות בן חודשיים ברחבי קנדה והניסיון והמקצועיות בהחלט מורגשים. למרות שהסגנון המוזיקלי של הלהקה ממש לא דיבר אלי, אי אפשר היה להתעלם מהסאונד המדהים ומרמת הדיוק והמקצועיות של הלהקה בהנהגתו של סולן ובסיסט הלהקה, מורגן, שניחן בכריזמה מרשימה. ללא ספק ההופעה הטובה ביותר עד כה, רמה מעל יתר להקות ה Metal Battle. אחרי "Vesperia" עולה לבמה "In The Company Of Men", להקת המטאלקור / הארדקור מאיסלנד ולאחר מכן עולות להופיע "Renaissense" מסלובקיה ו "Materia" מפולין שיסיימו את יומו הראשון של ה Metal Battle.

במהלך היום הראשון של ה Metal Battle נכחו בבמות ה Headbangers Stage וה W.E.T Stage כ 5,000 איש. הסאונד במקום היה טוב, הלהקות המשתתפות טובות ומוכשרות ואפשר להבין בקלות מדוע כל אחת מהן זכתה ב Metal Battle במדינתה. כל להקה מאמינה שהיא יכולה להיות בין 5 הלהקות הזוכות וכולן נותנות את הופעת חייהן ולא משאירות טיפת אנרגיה אחת מחוץ לבמה. ככל שאני רואה ושומע עוד ועוד להקות אני מבין שהתחרות הולכת להיות קשה. כמעט כל הלהקות מציגות רמה גבוהה מאוד ולא יהיה קל להתברג בין הלהקות הזוכות. עם זאת, ההבנה החדשה לא מערערת את האמונה והביטחון שלי ב Walkways, בתוכי אני יודע שמחר הם יעלו לבמה ויעיפו את כל וואקן באוויר, ישאירו את השופטים והקהל הגרמני פעורי פה וצמאים לעוד.

אני חוזר למתחם ה VIP ויושב ביחד עם אביחי וגיא באוהל העיתונות, מדברים עם מספר אנשי תקשורת מהעולם. אנחנו פוגשים את חברי הלהקה הלבנונית ומתיישבים לשיחה מרתקת ומעשירה עם סולן הלהקה על מוזיקה, פוליטיקה ועל הקשיים הרבים עימם הלהקה צריכה להתמודד על מנת לעשות מטאל במדינה שמרנית כמו לבנון. השעות עוברות, כמעט כל חברי המשלחת מצטרפים אלינו לאוהל העיתונות ואנחנו מנסים לתכנן את המשך הערב תוך מחשבה על רגע השיא מחר – ההופעה של Walkways. מחשבות לחוד ומציאות לחוד… החל משעות אחר הצהריים הגשם חוזר לוואקן, מלווה ברוחות חזקות ואוויר מקפיא. אנחנו יושבים באוהל העיתונות ומחכים שמזג האוויר יירגע, אך ככל שהזמן עובר הגשם והרוח רק מתחזקים. כבר מתחיל להיות מאוחר ואנחנו בעיקר חוששים מהרגע בו נחזור למחנה ונגלה את האוהלים שלנו צפים בנהרות של מים ובוץ. השעה 23:00 ואנחנו מנצלים רגיעה זמנית וקצרה בגשם כדי לחזור למחנה. בהגיענו למחנה אנחנו שמחים לגלות שלא נגרם נזק משמעותי ולמעט מספר שלוליות מים בתוך האוהלים המצב די בסדר. אנחנו מייבשים באופן חלקי את האוהלים והולכים לישון, מלאי צפייה והתרגשות לקראת היום הגדול מחר בו Walkways סוף סוף יעלו על במת ה W.E.T Stage בוואקן!!!

יום חמישי, 12:00 בצהריים. כל חברי המשלחת, פרט ליותם (שמתוקף תפקידו כשופט הישראלי ב Metal Battle כבר מזמן נמצא באוהל הופעות ה Metal Battle), נמצאים בטריילר ה VIP. בשעה 14:00 יגיע השאטל שיאסוף את חברי הלהקה וצוות הבמה אל מתחם האומנים, שם הם יערכו את ההכנות האחרונות לקראת העלייה לבמה ב 16:35. בינתיים, כולנו מנסים להעביר את הזמן, מסדרים ומארגנים את הציוד של הלהקה לקראת הנסיעה למתחם הפסטיבל. אחרי שחברי הלהקה וצוות הבמה ייצאו לכיוון מתחם האומנים, אני ויתר אורחי ה VIP נעשה את דרכנו לאוהל הופעות ה Metal Battle.

במהלך הבוקר והצהריים הופיעו על במות ה Metal Battle הלהקות מיפן, אוסטריה, צרפת, דנמרק, רומניה, הולנד, הונגריה, פינלנד וסין. אנחנו מגיעים לאוהל ההופעות בדיוק בזמן הפסקת ה Metal Battle וזוכים לראות עוד קרב האבקות נוסח WWE משובח. בסיום ההפסקה יעלו לבמה הלהקה הבולגרית "Dash The Effort" המשלבת מטאלקור עם נגיעות של דת' מטאל מלודי, "Troldskugge" הנורבגית, ואחריהן תעלה Walkways!!!

נראה שבשלב זה יש באוהל הופעות ה Metal Battle יותר קהל ביחס לאתמול – כ 8,000 איש. בסיום ההופעה של "Dash The Effort", Walkways וצוות הבמה מתחילים את ההכנות על הבמה ובמקביל מאיה, יונתן ואני עורכים את ההכנות שלנו – כל אחד מאתנו ינופף במהלך ההופעה בדגל Walkways בצבעי אדום ושחור. כך גם מספר חברה ישראלים שפגשנו ממתינים להופעה יעזרו לנו עם דגלים נוספים, ביניהם דגל ישראל ודגל ה Metal Battle הישראלי. השעה 16:35 וכרוז ה Metal Battle עולה לבמה ומציג את הלהקה מתל אביב, ישראל – "Walkways"! חברי הלהקה, לבושים בשחור אדום, נראים מוכנים ודרוכים. ההופעה מתחילה וWalkways נשמעים פשוט מדהים. חברי הלהקה נראים כאילו הם נמצאים על הבמות הגדולות כבר שנים ומספקים לקהל הופעה מפוצצת ואנרגטית, כשרן עם עיניים אדומות בוהקות שובה את הקהל עם הנוכחות הבימתית והכריזמה המהפנטת שלו. נראה שלכל הנוכחים ב Metal Battle ברור ש Walkways ביחד עם Vesperia נמצאות ברמה משלהן.

בסיום ההופעה ניגשים אלי אנשים רבים ממדינות שונות בעולם (הדגל וחולצת הלהקה מסגירים בקלות שאני קשור ללהקה), מפרגנים, מספרים שהייתה הופעה מטורפת, שלדעתם Walkways הייתה הלהקה הטובה ביותר ב Metal Battle ומתעניינים איפה אפשר לשמוע חומרים נוספים של הלהקה, איך ואיפה קונים את האלבום ומתי הלהקה מגיע שוב לסיבוב הופעות באירופה. גם החברה הישראלים, שעבור חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שהם שומעים את הלהקה בהופעה חיה, נראים באופוריה ומספרים שהיה פשוט מדהים והם כבר מחכים להופעה הבאה בארץ.

אחרי ההופעה של Walkways עולה לבמה הלהקה מ… למי אכפת (אורוגוואי). כל מה שמעניין אותי עכשיו זה לפגוש את חברי הלהקה והצוות ולשמוע את התחושות שלהם מההופעה. חברי הלהקה הולכים למתחם האומנים להתאוששות קצרה, אחריה מחכים להם מספר ראיונות לתקשורת וארוחה במתחם האומנים. בינתיים, אני נשאר לזמן קצר באוהל הופעות ה Metal Battle ובעוד כמה דקות אשוב לאוהל העיתונות.

ההופעה הסתיימה לפני מספר שעות ואני יושב באוהל העיתונות. בסיום ההופעה המון לחץ ומתח השתחררו החוצה. במהלך הימים האחרונים אני, כמו גם שאר חברי המשלחת, היינו מרוכזים בעיקר סביב ההופעה ובניסיון לעזור ללהקה ככל הניתן על מנת שיגיעו להופעה במצב הטוב ביותר. עכשיו שה Metal Battle מאחורינו אפשר להשתחרר וליהנות מכל יתר הדברים המדהימים שיש לפסטיבל המטורף הזה להציע. מחר יתחיל מבחינתי החלק השני של הפסטיבל – שלב הופעות הענק של כל הלהקות הגדולות שהגיעו השנה ל WOA. אמנם רוב הלהקות לא ממש פוגעות לטעם המוזיקלי שלי (אם הייתי יכול לבחור את הליינאפ הוא היה נראה אחר לחלוטין עם להקות כגון Bring Me The Horizon, Lamb Of God, killswitch Engage, Korn, Periphery, Textures, Attila וכדומה). אבל תכלס, אני פה בעיקר בשבילWalkways ובסך הכול, יש כאן לא מעט להקות שאני רוצה לשמוע – In Flames, Skindred, Sepultura, Suicide Silence, Breakdown Of Sanity, Dream Theater, At The Gates, Ill Nino, Epica ועוד… השעה כבר מאוחרת ואני עייף ומותש מהיום הרגשי שעבר עלינו. אני חוזר למחנה ה VIP לישון, מתכונן ליום ההופעות הגדוש שמחכה לי מחר.

שישי בבוקר. אחרי התארגנות מהירה וארוחת בוקר אני יוצא שוב למתחם הפסטיבל. ההופעות הראשונות מתחילות ב 11:00 ואני לא רוצה לפספס. אני מתכוונן עם לו"ז ההופעות העמוס שלי לקראת השעה 15:00, אז תערך מסיבת עיתונאים באוהל העיתונות ויוכרזו 5 הלהקות הזוכות ב WOA Metal Battle. אחרי לילה יחסית יבש, נהרות הבוץ בדרך למתחם הפסטיבל הפכו לביצה טובענית גדולה. ההליכה הופכת קשה. בכל צעד הרגלים נלכדות עמוק בבוץ וקשה להתקדם. בדמיוני אני רואה את אותם אנשים שנלכדו בבוץ לנצח, פסלי אבן מאיימים המזהירים את הבאים בשערי הפסטיבל. אני לא מוותר וממשיך להתקדם לכיוון הכניסה. אני מספיק להגיע לסיום ההופעה של Epica וממהר להשתחל לשורות הראשונות בבמות ה Black Stage וה True Metal Stage לראות את הופעותיהן של הלהקה הפינית הוותיקה "Ensiferum" ולאחר מכן את "Sepultura" הוותיקה אפילו יותר.

בסיום ההופעה של Sepultura אני עושה את דרכי לאוהל העיתונות. אני פוגש את חברי המשלחת באוהל המלא עד אפס מקום, מאוכלס בלהקות ומשלחות ה Metal Battle ובאנשי התקשורת המסקרים את האירוע. כולם מחכים בצפייה לשמוע מיהן הלהקות הזוכות. מארגני ה Metal Battle מודים ללהקות, לספונסרים ובעיקר מושכים עוד ועוד זמן. הצפייה והמתח הורגים אותי – "נו כבר…………………..". אני מתחיל להריץ בראש את הלהקות שלדעתי עשויות להתברג בין הלהקות הזוכות – קנדה, בולגריה, הולנד, בריטניה, אורוגואי, איסלנד, פולין וכמובן, ישראל. אני מבין שיכולות להיות רק 5 זוכות ומתחיל לחשוש שברגע האמת השופטים יעדיפו לתת את המקומות הראשונים ללהקות שהסגנון שלהם מאפיין יותר את המטאל שיש ב WOA וישאירו את Walkways בחוץ. אני בטוח שאם ה Metal Battle היה נערך בפסטיבלים דוגמת Hellfest, Reading, או Download, Walkways היו זוכים במקום הראשון או השני בלי בעיה.

המארגנים מתחילים להכריז על הלהקות הזוכות. דנמרק במקום החמישי ובריטניה ברביעי. נשארו רק שלושה מקומות והמתח עצום. המארגנים מציגים את הזוכה במקום השלישי ומציינים שהיא מגיעה מהמזרח התיכון. אני נרגע מעט, המקום השלישי הוא הישג ענק… "לבנון"! מה לבנון עכשיו? שוב אני מתמלא בחששות, אך עמוק בתוכי יודע שאין מצב ש Walkways יישארו בחוץ. אני מסתכל על האנשים מסביבי, פניהם קפואות, רציניות. בעוד כמה רגעים רבים מהם יישארו מאוכזבים ושבורים ואני לא רוצה להצטרף אליהם. המארגנים עוברים להצגת המקום השני, "הלהקה מגיעה מאותו האזור, ממש לא רחוק, למעשה מדובר בשכנים". טוב, עכשיו זה כבר ברור. אני רק מחכה לשמוע את זה בקולם של המארגנים. כל המתח, החשש והלחץ נעלמים ברגע ומתחלפים בהתרגשות עצומה, אושר וגאווה ענקית – Walkways במקום השני!!! WOW!! איזה כיף. אני ושאר חברי המשלחת מצטרפים אל הלהקה בפאתי הבמה מאושרים וגאים. אהה כן… והקנדים במקום הראשון.

בסיום מסיבת העיתונאים שופטי ה Metal battle ייגשו ל Walkways ויספרו להם שהם היו מדהימים, שהקרב בינם לבין הקנדים היה מאוד צמוד, כאשר כל יתר הלהקות נותרו הרחק מאחור. בהמשך היום מצפים ללהקה לא מעט ראיונות עם גופי התקשורת השונים הנמצאים כאן. אני, כמו גם הלהקה וחברי משלחת נוספים תכננו ללכת לראות את At The Gates מופיעים ב Black Stage ב 15:30. עכשיו ברור לנו שזה כבר לא יקרה אבל ממש לא אכפת לנו. אנחנו יושבים באוהל העיתונות, מנסים (ללא הצלחה) לעכל את ההישג המטורף. ייקח זמן עד שנבין מה Walkways עשו פה.

בהמשך הערב נלך לראות בבמות הגדולות את ההופעות של Opeth, Dream Theater ו In Flames. יותר מאוחר נחזור למחנה הVIP למסיבה מאולתרת קטנה עם החברים מקנדה, גיאורגיה, לבנון, מקסיקו ועוד.

נשאר רק עוד יום אחד אחרון של הופעות בוואקן, אחריו נתחיל בדרך הארוכה חזרה הביתה לישראל. מקווים ש Wacken Open Air זו רק ההתחלה…