טוב, אז חזרנו. לפחות אלו מאיתנו שהספיקו קצת לנפוש, לראות הופעות, לשתות לא מעט אלכוהול ולפגוש אירופאים ובעיקר אירופאיות מסבירות פנים. אלו שנשארו בארץ, המשיכו לעדכן את האתר במתכונת פגרה, כלומר לאט לאט ומעט בעצלות שאפשר להסביר בחום הכבד של הקיץ. אך לא עוד. עם היכנס השנה החדשה, אנחנו חוזרים במלוא המרץ, עם כמה מהראיונות החשובים ביותר שעשינו בתולדות המגזין. על Dream Theater ו-Behemoth אתם כבר יודעים, אבל יש עוד כמה במעלה השרוול שעליהם תשמעו בזמן הקרוב.

מלבד זאת, לאחר כל האירועים שהתקיימו במהלך הקיץ, אנו פותחים את השנה עם קומץ מצומצם של אירועים, ביניהם הופעתה הקרובה של להקת האינדסטרייל-רוק האמריקאית Nine Inch Nails – להקה שגם נגעה לא מעט פעמים במטאל תעשייתי כבד – ולאחריה, אולי להקת המטאל המפחידה ביותר מעולם, Mayhem – חבורת הנורבגים שהייתה השורש והבסיס לכל אותם סיפורי אימה שקשורים לסצנת הבלאק מטאל הנורבגית האגדית. כרגיל, הולך להיות מעניין ואנחנו ממתינים בקוצר רוח לראות מה יקרה בהמשך.

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי


ראיונות החודש




31/08/2007
James LaBrie, סולן להקת Dream Theater

אם לא הייתם מנותקים לחלוטין מסצנת המטאל בשנים האחרונות, רוב הסיכויים ששמעתם על Dream Theater: להקת הפרוג מטאל המצליחה ביותר, הלהקה שאחראית על תחיית הז'אנר ומזוהה איתו. במשך למעלה מעשרים שנה, DT מביטים על עולם המטאל מהצד (והמעריצים הפנאטיים יאמרו מלמעלה), לוקחים השפעות מכל הרכב שהם אוהבים, ומנגנים את מה שהם אוהבים. ללא התחשבות בטעם הקהל (פרט למעידה אחת, לקראת סוף שנות התשעים), ללא התחשבות במהלכים שיווקיים, DT משחררים אלבומים בקצב מסחרר (אחת לשנתיים), ומפגיזים את המאזינים שלהם ביצירות מורכבות, הדורשות המון תשומת לב…

לראיון המלא בעברית

24/08/2007
Nergal, סולן \ גיטריסט להקת Behemoth

בשלוש השנים האחרונות, Behemoth הייתה ונשארה אחת הלהקות העסוקות ביותר בשטח. כשחבריה לא מופיעים הם מקליטים אלבום וכשהם לא מקליטים אלבום הם… מופיעים. קשה לתפוס איך החבורה הזו מצליחה לשמור על הופעה כל-כך אגרסיבית ומהירה ובאותו זמן לתת שירים מכל התקופות שלה, מימי הבלאק מטאל והדמואים הראשונים ועד לאלבומים החדשים ביותר.

אם כבר דיברנו על האלבומים החדשים, The Apostasy, הוא הכותר האחרון שיצא לחבורת הדת' מטאל הפולנית הזו, ולמרות שהוא לא עבר את הרף ש-Demigod הציב, הוא נחשב ליצירה מעניינת במיוחד המשלבת מרכיבים רבים שעד כה לא נשמעו במוזיקה של הלהקה. קצת לפני שהוא יצא בסוף חודש יוני, תפסנו את Nergal הסולן לשיחה ארוכה, על האלבום החדש, ההשתתפות ב-Ozzfest, ההופעה בישראל ועוד נושאים רבים אחרים… ואפילו קיבלנו איום.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

17/08/2007
Jordan Whelan, גיטריסט להקת Still Remains

לאחר יום מסעיר של חיפושים הצלחנו לתפוס את ג'ורדן וולנד, גיטריסט להקת המטאלקור המצליחה Still Remains לשיחה נוקבת על הצלחת הלהקה ועל אלבומה החדש The Serpent שיצא בחברת Roadrunner. שיחה על מסקרה, על דת' מטאל שבדי, על הקהל האמריקאי הקריר ועל סיפור ההצלחה הכי גדול של מישיגן מפיו של גיטריסט… רק בן 22.

לראיון המלא בעברית

12/08/2007
Valle Daniel Adzic, גיטריסט להקת Impious

באלבומה החמישי והחדש, החליטו חברי להקת הדת'/ט'ראש השבדית Impious לעשות משהו שונה. מוזיקלית האלבום הוא עוד התקפה אכזרית של דת' מלודי עם ריפים של ט'ראש, אבל הלהקה יצרה בו קונספט קודר המספר על רוצח סידרתי ייחודי ומעלליו הזוועתיים. החוברת של האלבום הוא סיפור בפני עצמו, ספר גרפי המאויר ובעצם נותן את הביטוי החזותי לטקסטים של כל שיר ושיר. ישבנו לדבר עם ואלה, גיטריסט הלהקה, על האלבום, הלהקה והרוצח.

לראיון המלא בעברית

02/08/2007
Sean Peck, סולן להקת Cage

להקת הפאוור מטאל האמריקאית Cage היא אחד היחידות שממשיכות את המסורת האמריקאית של פאוור מלודי וכבד. הלהקה, שהוקמה ב 1992 הוציאה ב 2003 את אחד מאלבומי המטאל המלודי הקלאסים של העשור האחרון – Darker Than Black המצוין, ועכשיו היא מוציאה את Hell Destroyer, עוד יצירת מופת שמשלבת אגרסיה מטאלית עם מלודיות חזקות. ישבנו לשוחח עם שון פק, סולן שנשמע כמו גרסא אגרסיבית יותר רוב הלפורד, והוא נתן לנו את כל המידע הנחוץ על ההרכב.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

01/08/2007
Ken Johnson, גיטריסט להקת Blitzkrieg

לתקופה מסוימת, החל מסוף שנות השבעים, ה NWOBHM משל בעולם. למי שתהה מה פרוש ראשי התיבות, הכוונה היא ל "גל החדש של הרוק הכבד הבריטי". הגל החדש החל עם ירידת תהילתם של הלהקות הבריטיות הוותיקות יותר, כמו Deep Purple ו Black Sabbath, והביא איתו גל של להקות שחלקן נשאר איתנו עד היום, אך מרביתן נשכחו בעבר. בין אלו ששרדו ניתן למנות את Saxon ו Iron Maiden, ו Blitzkrieg גם, אך לא מאותן נסיבות. הלהקה תיזכר לעד כזו שהשיר הנושא את שמה זכה לביצוע של Metallica ב EP Creeping Death בשנת 1983. במהלך הקריירה הארוכה שלה, שהתחילה ב 1980, רק אדם אחד נשאר קבוע, הסולן בריאן רוס, ששר גם בלהקת Satan. בעשור האחרון הלהקה העלתה הילוך, והספיקה להוציא 4 אלבומים, האחרון בהם הוא Theatre Of The Damned היוצא בחודש הבא. תפסנו לשיחה את קן ג'ונסון, גיטריסט הלהקה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית


סקירות אלבומים נבחרות מהחודשים יולי-אוגוסט



ציון:

Queens Of The Stone Age – Era Vulgaris
מאת: איתי פרייז

אין היום הרבה אנשים בקהילת המטאל והרוק שלא מכירים את השם Q.O.T.S.A ואת הסולן גיטריסט שלהם ג'וש הום רוב האנשים גם מעריכים אותו ורואים בו סוג של נושא הדגל של הסטונר העכשווי ולדעתי בצדק . הום החל את דרכו והתפתח באחת מלהקות הסטונר החשובות ביותר – kyuss שם הוא ניגן גיטרה וכבר אז התבלט ביכולת שלו לחדש וליצור סגנון משלו. באלבום שלהם blues for the red sun הוא חיבר את הגיטרה שלו למגבר בס וככה קיבל את הצליל הכבד הזה, שעשה כל כך טוב לאלבום ההוא. מאז הוא עוד הספיק לשכלל בהרבה את הסאונד שלו.. כשעזב את Kyuss הוא הקים את Q.o.t.s.a ביחד עם הבסיסט ניק אוליוורי ובעזרת עזרה מסוללה של חברים איכותיים כדוגמת מארק לנגן, סולן ה Screaming trees ודייב גרהול סולן ה Foo Fighters שכזכור גם היה המתופף של Nirvana .

לסקירה המלאה

ציון:

The 69 Eyes – Angels
מאת: אופיר מסר

סקס, פינים ורוק-אן-רול! זה שם המשחק של The 69 Eyes ואם לא שמעתם עליהם עד היום, כדאי שתפתחו טוב טוב את האוזניים – מדובר בהרכב וותיק למדי שמאחוריו כבר כמעט 18 שנה של עשייה מגוונת, מעניינת והכי חשוב – נותנת בראש. הם החלו כהרכב "רוק מוסכים" (סוג של פאנק רוק), משם עברו לסגנון קצת יותר סליזי ואז חתכו (ורידים?) לכיוון יותר גותי. כיום, הם איפה שהוא, משלבים בין כל הז'אנרים האלו ומוציאים אלבומים שאי אפשר לא לאהוב.

לסקירה המלאה

ציון:

Korn – Untitled
מאת: ג'ינו אריאלי

Korn מצטיירת כמו תאונת רכבת שעוד רגע הולכת לקרות. כבר מתחילת הקריירה המפוארת של הלהקה Korn תמיד "התברכו" באסונות , כמו למשל ההמקרה בו בשיא סיבוב ההופעות הכי מצליח , המתופף דיוויד סילבירה חטף דלקת בגיד והלהקה נאלצה לבטל חלק גדול מההופעות בטור הזה. נראה היה שעזיבתו של הגיטריסט Head את הלהקה לפני כשנתיים , סימנה את הגסיסה הסופית של Korn , וגם האלבום שיצא אחר כך , See You On The Other Side , לא הביא איתו בשורות טובות יותר.

לסקירה המלאה

ציון:

Trelldom – Til Minne
מאת: טל זכאי

Trelldom זהו פרוייקט הצד של Gaahl, המוכר יותר כסולן להקת הבלאק הנודעת Gorgoroth. זהו כנראה גם הפרוייקט הפעיל ביותר של Gaahl אחרי Gorgoroth עם 3 אלבומים מלאים באמתחתו – Til Evighet, Til Et Annet והנוכחי, Til Minne שיצא בפער אופנתי של כ9 שנים מאז האלבום האחרון דרך חברת התקליטים Regain Records, אחד מלייבלי המטאל הפופולריים ביותר. Trelldom החלה את דרכה בשנת 1994 עם הדמו הנושא את השם Disappearing of the Burning Moon, ועם Til Minne ניכר שכיוון הלהקה בהחלט מנסה לחזור לאותה התקופה, הן בבחינת הסאונד והן בבחינת אופי המוזיקה.

לסקירה המלאה

ציון:

Symphony X – Paradise Lost
מאת: עדי כהן

יום אחד, לפני כמה שנים, שאלתי את חבריי המוזיקאים מה זה בעצם פרוגרסיב מטאל. כתשובה קיבלתי דיסק. כבר באקורד הראשון נשימתי נעתקה, אפשר לומר. היה זה השיר Inferno של Symphony X, ועד לאותה נקודה לא שמעתי משהו שמתקרב לזה. התאהבתי מיד, וקשות. התחכום, המלודיה לצד המטאל הבועט, היופי והמורכבות של The Odyssey וכמעט כל אלבום שלהם ששמעתי לאחר מכן, שבו אותי עד כדי כך שהיה קשה לי לחזור למוזיקה הפשוטה יותר ששמעתי עד אז.

לסקירה המלאה

ציון:

Machine Head – The Blackening
מאת: יותם דפיילר

לדעתי קלאסיקות עומדות רק במבחן הזמן. ומכיוון שאני לא רוצה לשרוף 10 שנים כדי לעכל את האלבום, הצלחתי לשכנע את חבורת העורכים המכובדת שלנו למשוך כמה שיותר, כדי שאני אוכל לעכל כמה שיותר מהאלבום הזה. לא מעט זמן לאחר צאתו ואני עדיין מעכל. אז קודם כל, כולנו יכולים לראות בגאון את ה-5/5 המתנוססים להם בצד. אם אתם לא אוהבים את משין-הד, לא מעריכים שום דבר שיש בו כבדות ודינמיקה שנשענת גם על גרוב וגם על ריפים איכותיים כפאר היצירה, ומבחינתכם יצירת מופת היא Endless pain או Transylvanian hunger – אני ממליץ בחום להפסיק עכשיו, לגלגל את העמוד עד הקצה, ללחוץ על כפתור התגובות ולרשום בגאון "לא טרחתי לקרוא, אבל אני לא אוהב את הסגנון, וה-5/5 נראים לי מוגזמים". חסכתם לי ולכם מבוכה רבה ככה.

לסקירה המלאה

ציון:

Paradise Lost – In Requiem
מאת: אלון מיאסניקוב

מי שמכיר את Paradise Lost יודע עד כמה חשובה הלהקה הזו להתפתחות המטאל. הלהקה, שהתחילה דרכה ביורקשייר שבאנגליה ב 1988, בעצם טבעה את המושג גות' מטאל, ועשתה עבור הז'אנר יותר מכל להקה אחרת בתחום. הם התחילו כלהקת דת' מטאל עם יסודות של Doom, אבל היה זה אלבומה השני – Gothic, ששינה את התמונה ואת תולדות הלהקה, לצד תולדות הגות' מטאל.

לסקירה המלאה

ציון:

Dream Theater – Systematic Chaos
מאת: איתן גפני

להקת העל של עולם הפרוגרסיב מטאל חוזרת עם אלבום אולפן חדש, תשיעי במספר, לאחר שהיה נדמה כי אלבומה האחרון, octavirium יהיה האלבום האחרון. לאחר למעלה מעשרים שנות פעילות, כמה שינויי הרכב, התנסויות מוזיקליות לא פוסקות, כמה אלבומי קונספט (שאחד מהם נחשב ליצירת מופת), חמישה אלבומי הופעה, אין ספור קאברים ומחוות מוזיקליות, אין ספור הכתרות כמוזיקאים הטובים בדורם, DT מגיעים לצומת חדשה בקריירה – האם הם עדיין רלוונטיים? האם DT עדיין ההרכב פרוג המוביל בשטח?

לסקירה המלאה