סיכום אוקטובר 2006 במגזין מטאליסט

חודש אוקטובר היה חודש עצוב כאן במגזין מטאליסט. זה היה החודש שבו איבדנו חבר צוות וחבר אישי לחלק מאיתנו, לירן שיבר. כחלק מהמאמץ להנציח את פועלו העלנו את הכתבה האחרונה של לירן, שלא הספיקה להתפרסם, וכן ריכזנו את החומרים שכתב לנו במשך שהותו במגזין. מעבר לכך, החודש הצטרפו לשורותינו מספר כתבים חדשים וכן גם חזר אלינו יותם "דפיילר" אבני, לאחר זמן היעדרות ממושך. בנוסף, מערכת הפורומים של מטאליסט ממשיכה להתרחב עם השקת פורום להקה רשמי חדש למייסדת המטאל בישראל, להקת Salem, כשבהמשך צפויות להצטרף להקות נוספות לקהילה ההולכת וגדלה.

החודשים הקרובים צפויים להיות מעניינים במטאל הישראלי גם בארץ וגם בחו"ל. להקת הפולק-בלאק Arafel תוציא את אלבומיה במדינות חבר העמים – דרך חברת Sound Age Productions, שהיא אחת מחברות ההפצה הגדולות במזרח אירופה – וכמו כן תופיע בסופ"ש הקרוב בתל-אביב. להקת Distorted עומדת לשחרר קליפ ראשון לשיר "Children Of Fall" אותו צילמה בצפון, לפני המלחמה, והיא תחזור להופיע השבוע ביום חמישי בכפר-סבא ויום לאחר מכן בירושלים. גם להקת Betzefer סיימה לצלם קליפ חדש לשיר "Early Grave" מתוך אלבומה Downlow שיצא בשנה שעברה דרך חברת Roadrunner Records.

אם זה לא מספיק, להקת Excessum תשיק החודש EP ראשון במופע מיוחד ולקראת סוף החודש להקת Orphaned Land תבצע את ההופעה האחרונה שלה לפני הפגרה שתלווה את כתיבת אלבומה הבא, אותו יפיק סטיבן ווילסון. את ההופעה יצלם צוות מיוחד מטעם הפקת סרט ההמשך לסרט "Metal: Headbanger's Journey" שגם יראיין אנשי מפתח בסצינה ואמני מטאל אחרים, ביניהם להקת הבלאק הישראלית Arallu. לבסוף, למי שמחפש קצת גיוון, תגיע לארץ להקת ה-Industrial/EBM הגרמנית In Strict Confidence ותארח את אנדי קרוגר, סולנה של להקת Melotron. חודש מלא באירועים עומד בפנינו ואנחנו, מבחינתנו, נמשיך ללוות את ההתפתחויות האלה ולעשות את חלקנו בהן, עד כמה שנוכל.

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי

27/10/2006
Zak Stevens, סולן להקת Circle II Circle

Savatage היתה אחת מלהקות המטאל האמריקאיות הגדולות של שנות השמונים, ולכן זה היה שוק רציני ללא מעט מעריצים שלהם כשהלהקה גייסה סולן חדש ואלמוני לאלבומם Edge Of Thorns, שהחליף את ג'ון אוליבה, אחיו של כריס אוליבה, גיטריסט הלהקה. האלבום הפך להצלחה אדירה, וסטיבנס בעל הקול האיכותי התקבל באהבה ע"י המעריצים. ההצלחה הפכה לטרגדיה שכריס אוליבה נהרג בתאונת אופנוע. למרות מותו, הלהקה המשיכה, תחת שינוים מתמידים בהרכב, ושילוב שירתו של סטיבנס עם אוליבה שחזר ללהקה.

לראיון המלא בעברית

20/10/2006
Mike Smith, מתופף להקת Suffocation

Suffocation היא כנראה להקת הברוטאל דת' מטאל הראשונה. זה קצת קשה להבהיר זאת בצורה מדויקת, כי גבולות הז'אנר הוגדרו מחדש בדיוק כשהיא פרצה לדרך עם 2 היצירות שלה Human Waste ו-Effigy Of The Forgotten. כיום, עם אלבום חדש ביד הנושא את שם הלהקה, Suffocation מביאים את מה שהם מתייחסים אליו כאל פסגת היצירה מבחינה מוזיקלית שלהם. מייק סמית, המתופף האפרו-אמריקאי המפורסם ביותר במטאל, וממציא הבלאסט-ביטס באופן לא רשמי, סיפר לנו על העבר הרחוק, העתיד הקרוב ועל כל מה שבאמצע מבחינתו במטאל העולמי.

לראיון המלא בעברית

13/10/2006
Fredrik Andersson, מתופף להקת Amon Amarth

קולות הפעמונים הם האזעקה שמסמנת את הסכנה הקרבה, ממרחק כבר רואים את מפרשי הספינות, על סיפונם שורות של גברים עטוי זקנים, גרזנים בוהקים בשמש. הויקינגים נוחתים על החוף ורצים ישירות אל תוך הכפר, עם רצח בעיניים. עכשיו דמיינו את אותה הסצנה, רק עם גיטרות במקום גרזנים, חגורות כדורים, וקהל משולהב. אלו Amon Amarth, להקת הויקינג מטאל הגדולה בעולם כיום, שחוזרת עם אלבום חדש, "With Oden On Our Side", אשר לכבוד יציאתו שוחחנו עם מכה העורות של הלהקה, פרדריק אנדרסון.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

10/10/2006
Ron Braunstein, הידוע בכינוי Necro

זה בטח נראה מוזר כשאנחנו מראיינים לראשונה אמן ראפ, אבל Necro האמריקאי הרוויח את מקומו במגזין. Necro הוא אמן הראפ הקיצוני ביותר שקיים כנראה, עם טקסטים שלא היו מביישים את Cannibal Corpse, מלבד זה, הוא המציא ז'אנר שלו הוא קורא : Death Rap, במסגרתו הוא משלב פעולה עם אמני מטאל מוכרים כגון ג'ון טארדי מ-Obituary, סיד וילסון מ-Slipknot וג'ימי ג'אסטה מ-Hatebreed. לאחר שהסתבר לי כי הוא גם יהודי העונה לשם רון ברנסטין ובן לישראלים לשעבר, החלטתי להחליף איתו כמה מילים, שהתבררו כראיון ההזוי ביותר שאי פעם קיימתי, וגם הכי מצונזר.

לראיון המלא בעברית

06/10/2006
Stefan Weinerhall, גיטריסט להקת Falconer

להקת Falconer ידועה בשילוב פאוור מטאל מלודי עם מוזיקת פולק שבדית. לאחר שני אלבומים עם הסולן המצוין Mathias Blad, נפרדו דרכיהם, והלהקה הוציאה מספר אלבומים שלטעמי היו מוצלחים פחות, עם סולן אחר. השנה הודיעה הלהקה כי בלאד חוזר להרכב, ומספר חודשים לאחר מכן, הוציאה את האלבום החדש שלה, Northwind, שמהווה אולי את האלבום הטוב ביותר שיצא לה עד כה וכולל גם הפקה מצוחצחת של אנדי לארוק. לכבוד יציאת האלבום שוחחנו עם הגיטריסט (יוצא להקת Mithotyn) והמוח שמאחרי הלהקה, Stefan Weinerhall.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

ציון:

Sadus – Out For Blood
מאת: יותם Defiler

במגדיר הנחשים האמריקאי שכחו נחש חשוב. מדובר באחד הזוחלים הכי ארסיים שמתגורר לרוב באנטיוק שבמדינת קליפורניה, כשהוא לא עושה סיבובי הופעות עם להקת הת'ראש מטאל שלו Sadus. הנחש המדובר הידוע גם בשם דרן טראביס הוא כה ארסי, עד שאפילו אפשר לשמוע את זה מהקול שלו. כל מילה וכל לחישה או צעקה מובעת בארס בלתי נתפס, ארס אכזרי וציני שיגרום לדייב מסטיין לגזום את שיער ראשו ולהתפלל חסר אונים לבואו הבא של ישו, ולמה לכל הרוחות הוא מתעכב.

לסקירה המלאה

ציון:

Mercenary – The Hours That Remain
מאת: גיא נקש

אני לא מעשן. אף פעם לא עישנתי ולמען האמת לא הבנתי אף פעם את הקונספט של שאיפת עשן וולונטרית, זה עדיין נראה לי אקט תמוה למדיי, אבל הביטוי "אני צריך סיגריה" כבר הפך להיות חלק אינטגראלי בשפה היומיומית שלנו (בעברית, אנגלית ובכל שפה אחרת לדעתי), המקור הוא ריטואל ישן נושן שמתבצע ע"י מעשנים קבועים לאחר חוויה מינית מסוימת, ההשאלה מהסיטואציה הנ"ל אל חיי היום יום היא בלתי נמנעת וכאשר מתארים משהו ש-"מרגיש טוב" נוהגים רבים לסנן בקלילות את המשפט לעיל.

לסקירה המלאה

ציון:

Illdisposed – Burn Me Wicked
מאת: אופיר מסר

יש להקות שפשוט כיף לשמוע לא משנה מתי, איפה ובאיזו סיטואציה. בזמן שרוב הלהקות שנכנסות לקטגוריה הזאת עושות מוזיקה קלילה יחסית, או פשוטה, אם אפשר לומר, Illdisposed מתברגת לה איפושהו גבוהה באותה רשימה, אך היא מביאה עמה דווקא צליל כבד, המון גרוב וכל מיני סוגי מחלות, אם זה מהביוב (גריינד) או מבית הקברות השכונתי (בלאק), למרות שבמהותה היא כבר מוגדרת כלהקת דת' מטאל לכל דבר. 1-800 Vindication, האלבום הקודם של החבורה הדנית, היה מבחינתי אלבום גאוני, לא במובן של "וואי זאת יצירת מטאל" אלא במובן של סמואל אל ג'קסון ונחשים במפגש על מטוס – זה מאדרפאקינג טוב!

לסקירה המלאה

ציון:

O.S.I. – Free
מאת: איתן גפני

פרויקט הפרוג המוזר ביותר של השנים האחרונות שייך ללא ספק לקווין מור, לשעבר קלידן של להקת הפרוג המצליחה בעולם, Dream Theater. קווין מור חבר למתופף של דרים, מייק פורטנוי, ולגיטריסט של Fates Warning (ג'ים מת'וס) ליצירת אלבום פרוג מוזר, אבל מדהים. לפני הכול, כמה מילים על קווין מור, לצורך הבהרה – האיש עזב את דרים ת'יאטר בשיא הצלחתה (לאחר עת הקלטת האלבום השלישי) מכיוון שלא התחבר לצד המתוחכם של הלהקה. לאחר תקופה בה הוא ניסה כל סם אפשרי, ונעלם קצת בפורטו ריקו, הוא החל להקליט אלבומים הזויים על בסיס אלקטרוני, שנשמעו כמו פסקולים לסרטים שלא קיימים. לא באמת ניתן להגדיר את האלבומים של קווין מור (או כמו שהוא מכנה את עצמו Chroma Key) – הם נשמעים כמו טריפ הופ משולב עם רוק רך, ג'אז ומה לא.

לסקירה המלאה

ציון:

Wormphlegm – Tomb of The Ancient King
מאת: מתן ג'ונאס

אני מודה בזאת, קבל עם ועדה – גם אני עושה טעויות מדי פעם. על מה אני מדבר, אתם שואלים? כשאמרתי שהאלבום In The Depths of R'lyeh של להקת Catacombs הוא האלבום הכי מדכא וקיצוני ששמעתי בחיי. אי אפשר להאשים אותי על טעות שכזאת, שכן בתקופה שבה נכתבה הביקורת הנ"ל לא ידעתי בכלל על קיומה של להקה פינית קטנה ולא-כל-כך נחמדה בשם Wormphlegm.

לסקירה המלאה

ציון:

Sinister – Afterburner
מאת: אלי גרוסמן

סיפורה של להקת Sinister יכול להיות ללא ספק אות, סמל ומופת לכל מעריץ נלהב שרואה את הלהקה האהובה עליו לאורך שנים, אורזת את החפצים ומתפרקת. אחרי שחבריה ביצעו כבר כל שינוי אפשרי בלהקה, כולל שינוי מפתיע בעמדת הסולן, כאשר נתנו ל-Rachel Heyzer-Kloosterwaard לצווח בעמדה הקדמית של הלהקה במשך 3 שנים, החליטה החבורה ההולנדית בשנת 2003, לאחר 15 שנות קיום (למי שעשה את החשבון הפשוט והופתע, הם אכן קיימים משנת 1988), שהגיע הזמן להניח את המקלות, המיקרופון והגיטרות בצד ולהמשיך הלאה.

לסקירה המלאה

ציון:

Amon Amarth – With Oden On Our Side
מאת: עמר ברזילי

מי לא מכיר את Amon Amarth? חבורת השוודים שכל אחד מחבריה נראה בגודל של המקרר שלכם, שקיימת כבר משנת 1992 ומאז מנגנת דת' מטאל שמתעסק בנושאים שלהקות דת' אחרות לא מתעסקות בהן יותר מדי בדרך כלל – ויקינגים, דם, קרבות, היסטוריה, אלים ומיתולוגיה, ובקיצור כל מה שניתן למצוא בארסנל של חובבי הויקינג-מטאל למיניהם. הם הגיעו לארצנו הקטנטונת לפני 3 שנים בערך כדי לעשות קצת שמח באמצע כל הבלאגן של 2003, ושמח אכן היה באותה הופעה. לא הרבה זמן לאחר מכן, הגיעו חובבי האלכוהול עם Fate of Norns שאמנם היה חביב הקהל, אבל אני אישית לא התלהבתי יותר מדי ממנו.

לסקירה המלאה

ציון:

Celtic Frost – monotheist
מאת: אלון מיאסניקוב

להקת Celtic Frost המציאה את הבלאק מטאל לפחות כמו שתי הלהקות האחראיות להיווצרות הסגנון – Venom ו-Bathory – ואני אישית חושב שהיא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הז'אנר. אם זה בהיותה זאת שהחדירה את השימוש ב-Corpse Paint, אם זה בריפים הקודרים שאומצו ע"י הסגנון, ואם זה בדחיקה הצידה של כל סגנון מטאלי מוכר אחר. החל מימיו המוקדמים של סולן וגיטריסט הלהקה, טום גבריאל פישר בלהקת Hellhammer, שהוקמה ב-1982, שם גם נפגש עם מתופף הלהקה הוותיק מרטין אין – פישר היה זה שהמציא והחדיר סגנון מטאלי חדש לחלוטין לתמונה, כזה שבאלבום הקלאסי Into The Pandemonium שבר כל שיא של אקספרימנטאליות מוזיקלית שהייתה קיימת בז'אנר עד הרגע ההוא, בדרך הוא גם הביא לידי שלמות נגינת גיטרה באמצעות פידבקים.

לסקירה המלאה

ציון:

Saint Vitus – Live
מאת: איתי פרייז

סיינט ויטוס היא אחת הלהקות הכי חשובות של הדום מטאל, הסטונר והסלאדג', מאז הקמתה ב-79' היו חברי הלהקה הדמויות החשובות ביותר בז'אנרים הללו, כשהם מהווים השפעה על להקות רבות, ולמרות שלא הצליחו בשום רמה מסחרית הם התוו את הקו ללהקות הדום והסטונר שבאו אחר כך. ההשפעה העיקרית על הלהקה הייתה Black Sabbath כשגם שם הלהקה מגיע מהאלבום הרביעי של סאבת' (בשיר Saint Vitus Dance) ומסיפור על ילד שזכה למוות אלים בימי הביניים.

לסקירה המלאה

ציון:

36 Crazyfists – Rest Inside The Flames
מאת: ג'ינו אריאלי

הביאו את הסתיו, שלכת, "Between The Seasons We Find Room" צורח Broke Lindow הסולן בפתיחה של הדיסק המאוד חורפי הזה. הריפים המהירים מתחלפים בשניה לליין גיטרה קלין מגובה בגרוב באס תופים מפציץ, הנגינה כל כך מדהימה, שואבת אותי ישר לתוך השיר. פרה-פזמון, שמוביל לפזמון מטאלקור טיפוסי, חצי צרחות חצי שירה מלודית אימואית. ה-C-Part מביא איתו שבירות שלא היו מביישות גם את הטובות שבלהקות המטאל. נכון, יש פה מבנה שיר טיפוסי, אבל זה בדיוק מה שיפה כאן, יש מסגרת של תמונה והציור – מעולה. הגיטרות בפזמון האחרון עושות לי חשק להעיף טלוויזיה מהחלון, אבל אני מחליט שלא.

לסקירה המלאה