סיכום אוקטובר 2007 במגזין מטאליסט

אנחנו אף פעם לא נרדמים בשמירה, וגם הפעם לא נחרנו. אחרי שבחודשים האחרונים העמוד הראשי של המגזין עמד בסימון הטורים השבועיים ומדור הלהקות במספרים, החלטנו שהגיע הזמן לגוון, וזה מגיע הפעם במקום אזור המספרים. מה שיחליף אותם יהיה מדור חדש בשם "האלבום הקלאסי", בו בכל שבוע כותב אחר של האתר יסקור אלבום מטאל קלאסי כל שהוא, לפי בחירתו, וייתן עליו מידע, פרטי טריוויה וכו', ובאופן כללי יעשה כל מה שביכולתו כדי להסביר למה לדעתו אותו אלבום הוא קלאסיקה של מטאל. אין ספק שבמסגרת המדור החדש גם נראה עד כמה שונה ומגוון הוא טעמם של הכתבים מצד אחד, ומצד שני כמה אלבומים נחשבים לנכסי צאן ברזל של המטאל, בלי קשר לז'אנר אותו אוהבים הכותבים במיוחד, זה הולך להיות מעניין.

מעבר לכך, צפוי לנו חודש עם לא מעט רליסים חשובים בתחום המטאל, אותם נסקר כאן, ביניהם האלבום החדש של סרג' טנקיאן, סולן להקת System Of A Down, היוצא בארץ השבוע – ורק ניתן לנחש אם הוא יוכל להגיע לאותה רמת הצלחה של להקת האם שלו, שמכרה בארץ כמה עשרות אלפי עותקים מאלבומיה. כמו כן, נגיע לסקר כמה מהאלבומים החשובים של התקופה האחרונה, שסוף סוף מצאו דרכם למערכת המגזין, ונראה אם הכותבים שלנו חשבו כמו קהל המטאליסטים הנרחב.

אנחנו נמשיך לסקר, לכתוב, לראיין ולהציק לכל אמן מטאל שיקרה בדרכנו, ונקווה שהתוצאות יהיו מעניינות, החורף מגיע, אנחנו מבלים יותר ויותר בתחומי הבית, וכאן במגזין ננסה לגרום לכך שלא ישעמם לקוראים שלא אוהבים להירטב, קריאה מהנה!

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי

29/10/2007
אריק אנטון אורל, הידוע גם כ-DJ Von Elixir

מטאל מתכתב עם לא מעט ז'אנרים אחרים, הוא משתלב ומושפע מלא מעט ז'אנרים שרחוקים מהסגנון, והבולטים בהם ככל הנראה עם הז'אנר התעשייתי והגותי. בחור אחד שהיה פעיל בכל התחומים, הוא אריק אנטון אורל, מי שבעבר היה אחראי על תחום המטאל במועדון ה-Vortex, וכיום הוא אחד ממארגני ההופעות וערבי התיקלוט הבולטים בתחומי הגותי והתעשייתי. למרות שהמגזין עוסק במוזיקת המטאל ובתחומים הקרובים אליה, החלטנו לשוחח עם אריק על שני הז'אנרים שבהם הוא עוסק היום, על הדמיון ביניהם למטאל, ועל סוג הקהל שאותו למד כבר אורל להכיר במסגרת עיסוקיו.

לראיון המלא בעברית

26/10/2007
Ravi Bhadriraju, גיטריסט להקת Job For A Cowboy

תקראו להם דת' מטאל, תקראו להם דת'קור, אפילו תקראו להם משה ששון, מה שבטוח הוא ש-Job For A Cowboy הם אחת ההפתעות של השנים האחרונות. אלבום האולפן האחרון שלהם, Genesis מכר 13,000 עותקים בארה"ב בשבוע הראשון ליציאתו, מה שהביא אותו למקום ה-54 במצעד הבילבורד האמריקאי – הישג עצום לכל להקת מטאל, ובטח לכזו שעושה מטאל קיצוני שכזה. הלהקה אולי התחילה כסוג של להקת מטאלקור, אבל האלבום החדש העביר אותה לכיוון ברוטאלי ומסורתי יותר, של דת' מטאל מהיר במיוחד, מורכב ועמוס, שזכה לביקורות נלהבות מכל כיוון אפשרי. שוחחנו עם Ravi Bhadriraju, גיטריסט הלהקה ואחד ממקימיה, על הלהקה ומחשבותיו על ההצלחה המפתיעה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

19/10/2007
Chris Kontos, מתופף להקת Spiralarms

כל מי שמכיר את סצנת המטאל האמריקאית ברמה טובה, סביר להניח שמכיר את השם כריס קונטוס. הבחור קנה לעצמו שם כאחד המתופפים הטובים בעולם המטאל כשניגן באלבום הבכורה של Machine Head, ומשם הוא המשיך למספר גדול של להקות, מוכרות פחות. לאחרונה כריס שילב כוחות עם כמה שמות מוכרים אחרים מעולם המטאל האמריקאי בהרכב Spiralarms, קרייג לוסיסרו, גיטריסט להקת Forbidden לשעבר, סולן להקת Systematic לשעבר טים נרדוצ'י, הבסיסט קורנברד והקלידן בראד בארת'. ההרכב עושה מוזיקה שונה למדי ממה שהחבר'ה האלו עשו בעבר, הפעם לכיוון פחות מטאלי, ויותר של הארד רוק אמריקאי מסורתי. ישבנו לדבר עם כריס על הלהקה, על מעשיו מאז Machine Head, ועל האיחוד של להקתו המקורית, Attitude Adjustment.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

12/10/2007
ישי שוורץ, מתן כהן ואלכס שוסטר מלהקת Nail Within

אין הרבה Super-Groups בישראל, כנראה כי אין לנו מספיק להקות כדי שכזו תופעה תתקיים באופן סדיר. אבל להקת Nail Within היא אחד הדברים הקרובים ביותר ל-Super-Group שיש לנו, כשהיא כוללת חברים מ-Betrayer, Betzefer, Salem ו-Whorecore. הלהקה, שהוקמה ב-2001, הוציאה אלבום אחד בלבד ב-2003 – שכלל הופעות אורח מפתיעות של תומאס לינדברג, הסולן המיתלוגי של At The Gates, של זאב טננבוים מלהקת Salem, של רוברט גונלה מלהקת הת'ראש הגרמנית Aassasin ושל מילה פטרוזה, מ-Kreator – יום אחד פשוט התמוססה. כל אחד מחבריה המשיך לכיוון אחר, ונראה היה כי ההרכב נשכח אי שם בנבכי העבר של סצנת המטאל הישראלית. אך מסתבר שטעינו, ולאחר שהחלו לזרום שמועות כי ההרכב התאחד, מיהרנו לפנות לכמה מחבריו כדי לקבל את כל הפרטים. הסולן ישי שוורץ ושני הגיטריסטים מתן כהן ואלכס שוסטר דיברו איתנו.

לראיון המלא בעברית

05/10/2007
Howard Jones, סולן להקת Killswitch Engage

Killswitch Engage היא ככל הנראה להקת המטאלקור הגדולה ביותר בעולם כיום, ומסיבות טובות. הלהקה מכרה למעלה ממיליון עותקים מאלבומיה בארה"ב בלבד, וידה עוד נטויה. לאחר שסולן הלהקה הראשון Jesse Leach עזב כתוצאה מדיכאון שממנו סבל, היו שהספידו את ההרכב, אך זה הפתיע ושכר את שירותיו של Howard Jones, ככל הנראה סולן המטאל האפרו-אמריקאי הידוע ביותר כיום, שלא רק שהשתווה לקודמו, אלא לדעת רבים גם התעלה עליו. יום אחד, קיבלתי ממנו שיחת טלפון שהתגלגלה לענייני Iron Maiden, גזענות וגם הלהקה שלו, כל זאת בליווי צניעות מרשימה.

לראיון המלא בעברית

01/10/2007
Dez Fafara, סולן להקת DevilDriver

Dez Fafara, אחד מהסולנים האניגמטים ביותר של עולם המטאל המודרני, מנהיג להקת Coal Chamber לשעבר אשר התרסקה במסתוריות, החליף את תסרוקת הניו-מטאל וחליפות הלטקס במחלפות שיער ולהקת דת' מטאל מלודית ומקצועית – DevilDriver. הלהקה הפכה בזכות שלושת האלבומים שהוציאה לאחת מלהקות המטאל הגדולות בעולם כיום. לכבוד צאת אלבומה האחרון, The Last Kind Words, שוחחנו עם Dez בשעת צהריים נוחה על האלבום, על גלובליזציה וגם קצת על צה"ל. שיעור תרבות עם הקול הכי חם בקליפורניה.

לראיון המלא בעברית

ציון:

Susperia – Cut From Stone
מאת: יותם Defiler

ההנאה שלי מ-Susperia היא קרובה לבלתי-נגמרת. הלהקה הנורבגית שהחליטה לערוק מכוחות הבלאק מטאל ולהתקרב בצעדי ענק לעולמות הת'ראש מטאל והמטאל המלודי, עם שמירת הראש מעל המים בל ישקע במחוזות המוזיקה הקלילה מדי, הוציאה אלבום רביעי – שממשיך בצורה רציפה את Unlimited, אלבומם הנהדר מ-2004. Cut From Stone הוא יצירת מטאל מלודי, ספק ת'ראש מטאל, ספק ניו-סקול ת'ראש – שפשוט לא מפסיקה להביא בראש מתחילתה עד סופה. להבדיל מרוב להקות הת'ראש, גם הגרוביות וגם הברבריות, Susperia לא שוכחים גם לגעת בצד הנוגע שטיפה קורץ לגותי ולא מעט לדת' המלודי – אבל עם חותם ענק של אישיות משלהם, גם אם בסופו של דבר – הם גרסה אירופאית ל-Testament…

לסקירה המלאה

ציון:

Desaster – 666 Satan's Soldiers Syndicate
מאת: טל זכאי

טוב, חברים, נעלו את מגפיכם הגבוהות, לבשו את מעילי העור, וכסו את עצמכם בברזלים דוקרניים, Desaster כאן… והם מוכנים למלחמה. הכינו עצמכם לפלישת הלגיון הגרמני מהטובים שבתחומו נכון להיום, המתמחה בבלאק מטאל דמוני ואכזרי משולב בת'ראש גרמני מעוצבן, שילוב קטלני שחוזר לקרב עם אלבום חדש בשם 666 – Satan's Soldiers Syndicate. הלהקה שאת שמה שאבה מהשיר העתיק "Total Desaster" של Destruction, כבר ותיקה בתחום וקיימת עוד משנת 1988, הספיקה להוציא 8 אלבומים מלאים ולחתום ב-Metal Blade.

לסקירה המלאה

ציון:

Raintime – Flies And Lies
מאת: איתן גפני

Raintime היא להקה איטלקית, שברוב המקומות תוגדר כ-"דת' מטאל מלודי", למרות שזה בהחלט לא מה שחבריה מנגנים. כלומר, הם מנגנים דת', והוא בהחלט מלודי, אבל מדובר בלהקת פאוור\פרוג לכל דבר, שהשכילו לנגן את החומר שלהם עם סאונד הרבה יותר מלוכלך מהצפוי, סאונד שלמעשה שייך ללהקות דת' מטאל. למרות שהלהקה קיימת משנת 1999, האלבום Flies And Lies הוא השני שלה, כשהראשון שוחרר בסוף 2005. עד צאת האלבום הראשון, הלהקה חיפשה את הכיוון המוזיקלי שלה, כאשר הדמו ששיחררה במהלך תחילת שנות ה-2000 הורכב מכמה קטעים אינסטרומנטלים, שהזכירו יותר מכל את Dream Theater – כלומר, פרוג מתוחכם, עם דגש חזק על טכניקה.

לסקירה המלאה

ציון:

Amorphis – Silent Waters
מאת: אופיר מסר

Amorphis היא להקה שאת העשייה שלה קשה להגדיר וזאת משום שהיא עברה שינויים ותהפוכות המקשים על רבים ממעריציה לאהוב את כל האלבומים ששחררה במידה שווה, אך זה גם סוד הקסם מאחוריה. היו כאלו שהספידו אותה לאחר צאת אלבומה השני Tales From The Thousand Lakes שנחשב בעיני רבים לאחת היצירות הגדולות במטאל ולאחת מאבני הדרך בז'אנר הפולק מטאל באשר הוא, היו כאלו שחיכו לאלבום Elegy ואז הרימו ידיים – אך היו גם אנשים שנתנו ללהקה הזדמנות כל פעם מחדש, גם בתקופות "המוזרות" יותר שלה.

לסקירה המלאה

ציון:

Candlemass – King Of The Grey Islands
מאת: איתי פרייז

את החבר'ה השבדים האלה אני מניח שלא ממש צריך להציג, אבל בכל זאת קצת מידע למי שלא מכיר. Candlemass הוא הרכב שהשפיעה רבות על הדום ונחשב לאחד מהאבות המייסדים של הז'אנר, הוא הכניס מימד בדום שלא היה בו קודם הרבה בזכות הסולן השמנמן (וזו מילה עדינה) שלהם מסיאה (משיח?) מרקולין, שהצטרף עם אלבומם השני. למרקולין היה קול ייחודי ביותר – אפשר לקרוא לו הפברוטי של הדום – קול אופראי ברמות אחרות ומנעד שאללה יעזור… מעבר לזה למרקולין היה שואו מיוחד, הבחור בריא הבשר התלבש בתלבושת של נזיר ונעזר בטקסטים דתיים שישבו בול על העגמומיות של הריפים שהבסיסט והכותב העיקרי בה, ליף אדלינג סיפק.

לסקירה המלאה

ציון:

Alcest – Souvenirs d'Un Autre Monde
מאת: מתן ג'ונאס

אם יש תופעה שאני מאוד אוהב בעולם הרוק והמטאל, היא לראות ולשמוע איך אמנים מתפתחים ומתבגרים בזמן אמת. אפשר היה לראות את זה בעבר אצל אמנים כגון דווין טאונסנד, שהתחיל עם האלבומים הילדותיים (ובו בזמן גאוניים לחלוטין) של Strapping Young Lad, וככל שעבר הזמן התפתח והוציא אלבומים יותר בוגרים (ולא פחות גאוניים) כגון Infinity, Terria ו-Synchestra. אותו תהליך קרה גם אצל Ihsahn מ-Emperor, שהתחיל את דרכו בבלאק המלוכלך והתגלגל בין סגנונות ולהקות עד שבשנה שעברה הוציא את האלבום הטוב ביותר שלו, The Adversary, שלקח אצלי את פרס 'אלבום השנה' של שנת 2006.

לסקירה המלאה

ציון:

Grave Digger – Liberty Or Death
מאת: גולן שי

Grave Digger היא אחת מאותן להקות ותיקות שקמו בתחילת שנות ה-80' בגרמניה, הוציאה מספר לא מבוטל של קלאסיקות והמנוני מטאל, ונשארה נאמנה לסאונד ולסגנון שלה במהלך כל הקריירה. מבחינתי היא נחשבת לאחת מלהקות ההבי \ ספיד מטאל הטובות ביותר שיש לעולם המטאל להציע. בשל כך, החלטתי לסקור את אלבומה האחרון, Liberty Or Death, שיצא בתחילת השנה דרך הלייבל הספרדי Locomotive Records.

לסקירה המלאה

ציון:

Mehida – Blood And Water
מאת: עדי כהן

אולי במבט ראשון Mehida תישמע לכם כלהקה אנונימית באלבום הבכורה שלה, אך בירור קצר מעלה כי חברי הלהקה כבר שועלים ותיקים מלהקות מוכרות היטב כגון Candlemass, Therion ו-Sonata Arctica. אמנם השם הלא מוכר, העטיפה הבנאלית וההבטחה ל- "Progressive Melodic Metal" הם לא הגורמים שהיו משכנעים אותי לבחור באלבום בחנות דיסקים, אבל מסתבר שזה דווקא התאים לי לאוזניים יופי. אז כן, מדובר בפרוגרסיב, ולא בפרוגרסיב מפתיע מדי או חדשני, אבל השילוב של המלודיות הכתובות בטעם עם קול איכותי וורסיטילי, יחד עם פזמונים קליטים עד כאב וטקסטים דתיים – הכל משתלב יחד לכדי משהו שמאפשר לך לצלול אליו ולהרגיש בבית. כמו ש-Threshold סיפקו לנו השנה אלבום שפשוט עושה טוב על הלב – כך גם Mehida, ללא יומרות מיותרות, שירים ארוכים או סולואים מפוצצים.

לסקירה המלאה

ציון:

3Inches Of Blood – Fire Up The Blades
מאת: אלון מיאסניקוב

3Inches Of Blood היא להקה שמבלבלת אנשים. היא חתומה ב-Roadrunner, בירת המטאלקור והמטאל המודרני, יש לה בין השאר סולן שצורח צרחות מטאלקור אופייניות, את האלבום הזה, השלישי שלה והשני בחברת התקליטים הנוכחית הפיק ג'ואי ג'ורדיסון, מתופף להקת Slipknot, אבל חבריה עושים מטאל מסורתי, שכולל גם זמר נשמע כמו רוב הלפורד עם עוד קצת הליום. הם שרים על חרבות, דרקונים ומלחמות, וניכר כי הם הקשיבו ל-Iron Maiden מספיק כדי שאלו לקחו אותם כלהקת חימום למספר הופעות של האלבום A Matter Of Life And Death.

לסקירה המלאה

ציון:

Menhir – Hildebrandslied
מאת: עמר ברזילי

Menhir מאז ומתמיד זכתה למקום של כבוד בליבם של חובבי ויקינג מטאל, כי גם מי שלא התחבר למוזיקה או לרוח הדברים, לפחות העריך אותה על כך שהיא מהווה אבן דרך בדרכם של רבים מהמטאליסטים שדורכים בסצנת הויקינג מטאל ולומדים להכיר את המוזיקה. בנוסף, היא מהווה פרמטר השפעתי דיי גבוה ללהקות מהסצנה הגרמנית, אבל לא רק, ועוזרת להן לגבש את אופי החומר שלהן. עם זאת, Hildebrandslied הוא רק אלבומה הרביעי של הלהקה, אך הו מגיע כ-6 שנים לאחר ההוצאה הקודמת של הלהקה… וזה המתנה ארוכה במיוחד.

לסקירה המלאה