סיכום דצמבר (2006) – ינואר (2007) במגזין מטאליסט

זהו, 2007 באו עלינו לטובה (אני מקווה). לאחר שעבדנו וטרחנו על סיכומי השנה שלנו, בפורמט שונה מאד מזה שהיו בשנים עברו, ניתן לומר בגדול כי 2006 הייתה שנה טובה מאד למוזיקה, עם כמה אלבומים חזקים ולהקות שהפתיעו לטובה. אני מקווה שזו שבאה עלינו תמשיך את המגמה, למרות המשך מגפת ההורדות שהורג את הלהקות הקטנות יותר בהדרגה, ולמרות המשך השגשוג של מוזיקה נוראית בחו"ל וגם בארץ, אני מקווה שהמוזיקה שלנו תמשיך להיות חזקה יותר מאופנות, מבקרים מוזיקליים פלצניים, ודעות שמרניות של העולם החיצוני – היא שרדה עשרות שנים, והיא תמשיך לשרוד.

לגבי המגזין, היה זה חודש רגוע למדי, מספר ראיונות וכתבות אבל לא בקצב הרצחני שהתאפיינה בו מרבית השנה שחלפה, הפעם זה בעיקר בגלל אותן להקות וחברות תקליטים מחו"ל שחגגו את חג המולד, אנחנו כאן אוכלים סופגניות ואילו הם זורקים שלג על עוברי אורח תמימים ועובדים את השטן תוך תליית גרביים שנועדו למילוי ע"י סנטה. החודש הקרוב בהחלט עומד להיות פעיל בהרבה.

בסוף השבוע הזה מופיעה בארץ להקת המטאלקור המצליחה Caliban, ונקווה שזו רק ההתחלה של להקות נוספות שימצאו דרכן הנה. המטאל הגיע גם לרדיו, במספר תוכניות שעלו לאחרונה, ואפילו לעיתונות הכתובה בדמות מגזין חדש. אני מקווה שכל התופעות האלו יעזרו למטאל לצבור עוד תנופה בארצנו, זה מגיע לנו. פה במגזין אנחנו נמשיך לפעול, לתמוך, להוביל, אבל בעיקר פשוט להתעסק במוזיקה שאנחנו אוהבים, כי בסופו של דבר, זו הסיבה שאנחנו עושים את זה.

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי

30/01/2007
Volker "Iron Lung" Frerich, סולן להקת Warhammer

אין הרבה שמפקפקים בכך שלהקת Hellhammer היא אחת מהאחראיות העיקריות להיווצרות ז'אנר הבלאק מטאל. הלהקה, שהייתה הגלגול הראשוני של Celtic Frost, הוציאה רק EP אחד רשמי, אבל הרושם שהותירה היה כה עז, שהרכב המטאל הגרמני Warhammer קם רק כדי להוות משהו שבין להקת Tribute ללהקת המשך, כשגם עטיפות האלבומים וגם המוזיקה של הלהקה היא העתק מדויק של מה ש-Hellhammer עשו 12 שנה לפני הקמתו. לאחר 4 שנים של חוסר פעילות Warhammer חוזרים לעבודה, ולכבוד כך דיברנו עם סולן ההרכב, וולקר "ריאות הפלדה" פריריך.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

26/01/2007
Alexei Raymar, סולן להקת Desert

אין ספק שיש מחסור בארץ בתחום של להקות מטאל מלודי, בשעה שהמדינה מייצרת ומייצאת לא מעט להקות מטאל קיצוניית מעולות, הז'אנר היה כמעט והוזנח, עם מספר קטן של להקות איכותיות שרובן לא הוציא עד היום אלבום. להקת הפאוור המלודית Desert הוציאה לאחרונה EP חדש, שזוכה כבר לתגובות מצויינות בקרב אוהבי הסגנון. לקראת הופעת הלהקה הקרובה, במופע השקה מיוחד לאלבום, שוחחנו עם אלכסיי ריימר, סולן הלהקה.

לראיון המלא בעברית

19/01/2007
Tomi Mykkänen, סולן להקת Battlelore

לפני שנה וחצי בערך דיברנו פעם אחרונה עם הסולן של להקת ה-"Fantasy Metal" הפינית Battlelore – טומי מיקאנן, היה זה לא הרבה אחרי שהצטרף ללהקה כגראוליסט והחליף את הסולן פטריק מננדר שעזב. אלבום אחרי, וטומי הוא כבר חלק מהלהקה. האלבום החדש, Evernight, הוא המשך של מה שהלהקה עשתה בעבר, מטאל מלודי אך עם זאת כבד המשלב שירה נשית בגראולים גבריים, והטקסטים, כרגיל, מבוססים על ספריו של טולקין. הפעם אבל, יש כאן גם יותר מזה, האלבום מורכב ועשיר יותר מכל אלו שקדמו לו, יש רמה חדשה של תחכום שאו שתשיג ללהקה מעריצים חדשים או שתנכר את הוותיקים יותר. לכבוד צאת אלבום שוחחנו שוב עם טומי ושמענו מה השתנה בשנה וחצי האחרונות.

לראיון המלא בעברית

17/01/2007
Moti Rokah, סולן להקת Spawn Of Evil

אם יש להקה שמזוהה יותר מכל עם דם, אש ותמרות עשן פה בארץ, זוהי ללא ספק Spawn Of Evil, המנגנת כבר כמעט עשור דת' מטאל כפי שברא אותו השטן במכוון, מסורתי, כבד ומפלצתי. על מנת שנוכל לברר מה שמסתתר מתחת לכל הדם והבלגן, וכן לקראת הופעת הלהקה בפסטיבל המטאל השנתי בירושלים, עזרנו אומץ ונכנסנו אל תוך גוב האריות, או בעצם, גוב השרצים, כדי לדבר עם סולן הלהקה, מוטי "השרץ". זה מה שיצא.

לראיון המלא בעברית

31/12/2006
להקת Seven Percent Mind Usage

עם The Finite, ה-EP הראשון שיוצא להם בימים אלו, Seven Percent Mind Usage מקבעים את עצמם בצמרת של להקות המטאל הישראליות. כמובן, אם אתם בכלל מגדירים אותם כמטאל, כי האלבום משלב מטאלקור, ג'אז, מטאל ואפילו רגאיי בתוך תבשיל שהייתם מצפים לו באלבום של The Dillinger Escape Plan או אולי Mr. Bungle. הלהקה, שתופיע השבוע בתל אביב במועדון הקולטורה, ובעוד כשבועיים בפסטיבל המטאל הירושלמי, ללא ספק עתידה להרשים, לבלבל ולעניין את המאזינים לה. לכבוד צאת ה-EP וההופעות הקרובות, תפסנו את חברי הלהקה לשיחה על מה שהיה ומה שיהיה.

לראיון המלא בעברית

22/12/2006
Johan Ericson, גיטריסט להקת Draconian

Draconian היא לא עוד להקת דום מטאל טיפוסית שרק חובבי הז'אנר הכבדים יצליחו להתחבר אליה. הלהקה, שמקורה בשבדיה, הביאה עם אלבום הבכורה שלה שיצא רק לפני 3 שנים, משהו נוסף למיקס הכבד והדכאוני הזה שנקרא דום, והצליחה לשלב במוזיקה שלה גם רקע גותי, אטמוספרי, שמשך מאזינים רבים מחוץ לתחום. לאחר ההצלחה של האלבום השני, "Arcane Rain Fell", הלהקה צברה לה קהל מעריצים אדוק שרק חיכה להוצאה הבאה, שהשנה הגיעה בדמותו של "The Burning Halo", אלבום "בונוס" שכולל קטעי דמו שהוקלטו מחדש ומספר שירים אחרים. כדי לדעת מה קורה במחנה של Draconian לפני הקלטות האלבום המלא השלישי, לקחנו לשיחה את Johan Ericson, איש המילים והגיטריסט העסוק של הלהקה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

19/12/2006
Pixel, סולן להקת Vipress

Vipress היא סוג של סופר-גרופ ישראלי, עם חברים מהלהקות Lehavoth, Betrayer ו-Enuma Elish. מבחינה מוזיקאלית, Vipress מהווה את אחת הלהקות הראשונות בארץ שמובילות את הכיוון המטאלי הקיצוני למקום מודרני יותר, עם השפעות וניחוחות של מטאלקור ומטאל אמריקאי עכשווי. הלהקה תעשה את מופע הבכורה שלה לצד Prey For Nothing ו-Dissonant שיפתחו את הופעתה של להקת Whorecore, ולכבוד האירוע שוחחנו עם גל כהן, הידוע כ-Pixel, סולן ההרכב.

לראיון המלא בעברית

12/12/2006
Andy Schmidt מלהקת Disillusion

Disillusion היא להקת פרוגרסיב מטאל גרמנית אלמונית למדי שמשלבת אלמנטים מכל סוגי המטאל והוציאה את אלבום הבכורה שלה, Back To Times Of Splendor, ב-2004. האלבום הפך במהרה לאחד מאלבומי הפרוג המדוברים ביותר, והיה זה זמן קצר ביותר עד שהלהקה תפסה לה את מקומה כאחת האהובות עלי. לכבוד יציאת אלבומם השני, Gloria, ראיינתי את Andy Schmidt (גיטרות, באס, קלידים ושירה), מקים הלהקה והמוח שמאחוריה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

08/12/2006
Niro Nox, גיטריסט להקת King Lizard

לפני מספר שנים, רבים בארץ נחשפו לתופעה שנקראת ג'ימי נון סטופ, חבורת הארדרוק מהקריות, או רוקנ'רול כמו שכינו את עצמם שהונהגה על ידי אדם אחד שאפתן – נירו נוקס – שהאמין שדלתות שנסגרו לו בפנים בישראל הן הסימן הברור לכך שלונדון תהיה המפתח להצלחה הגדולה. נירו טס, התאמץ ואף ישן ברחובות והמשיך להאמין בדרך – אותה דרך שתיקח אותו ואת להקתו, Lizard King, באוקטובר הבא לסיבוב הופעות עם Motorhead הענקית. בראיון ראשון, נירו סיפר לי על התלאות שעבר וכמובן על פירות ההצלחה.

לראיון המלא בעברית

05/12/2006
Axel Julius, גיטריסט להקת Scanner

Scanner התחילה את דרכם כעוד להקה גרמנית עם נטייה לת'ראש אי שם בשנת 1986 , ואלבומה Terminal Earth, שיצא בחברת Noise נחשב לקלאסיקה של מטאל גרמני. הלהקה המשיכה מאז, שינתה את הסגנון, החליפה את הסולן בסולנית וחזרה לסולן ועברה לא מעט גלגולים, שיזכירו לאנשים מסוימים את ספיינל טאפ. הדבר היחידי שנשאר קבוע הוא גיטריסט הלהקה וממקימה אקסל ג'וליוס. ההרכב בעבודה על אלבום חדש, וג'וליוס לקח את הזמן לדבר איתנו.

לראיון המלא בעברית

01/12/2006
Karl Landin, גיטריסט להקת Moonlight Agony

להקת המטאל השבדית Moonlight Agony משלבת את הטוב משני עולמות, את הכבדות והמלודיה של פאוור מטאל, עם המורכבות ויכולת הנגינה של להקת פרוג. אחרי ששמעתי את אלבום הבכורה של הלהקה, Echoes Of A Nightmare, שיצא ב-2004 – והופק ע"י סולן Evergrey, טום אנגלנד – התחלתי להתעניין בלהקה ובהיסטוריה שלה. כדי לקבל את הפרטים על ההרכב והעתיד לקרות לו, שוחחתי עם הגיטריסט ואחד ממקימי הלהקה, קארל לנדין.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

ציון:

Old – Down With The Nails
מאת: טל זכאי

Old הינה אחת הלהקות שחברה ל-Tyrant Syndicate, היא אחת ההסתעפויות של חברת Peaceville המוכרת, וכחברתה ללייבל Aura Noir, גם זו עוסקת בת'ראש-בלאק מטאל כמיטב מסורת האולדסקול. אם תסתכלו טוב טוב על העטיפה של הדיסק בחנות תוכלו למצוא המלצה אישית מ-Nocturno Culto (מ-Darkthrone) שתוכנה: "Old מוכיחים כי האנדרגראונד עודנו חי". אמר? אמר. למעשה, נוקטורנו ופנריז, הם אלה שהחתימו את את Old בחברה, ועל החבר'ה האלה באמת אפשר לסמוך בעיניים עצומות.

לסקירה המלאה

ציון:

Castaway – Over The Drowning Water
מאת: עדי כהן

אני יושבת כאן, מצידי האחד גלילי טישו, מצידי השני שלל תרופות סבתא. השיעולים לא פוסקים, והמיטה קורצת לי להתחפר בה עם ספר של סטיבן קינג וכוס תה. כן, מחלות החורף החליטו לקפוץ לבקר: אבעבועות רוח שהחלטתי לחטוף בגילי המופלג, ומיד לאחר מכן שפעת טורדנית. אבל בתוך כל המסכנות הזאת יש איזו קרן אור. קוראים להם Castaway ובסך הכל, הם עושים לי נחמד. הם אמנם לא איחוד נגני על מברקלי שהחליטו להקים להקה שתשאיר את כולנו פעורי פה – לא, הם דווקא חבר'ה לא ממש מוכרים מחוץ לגבולות סלובקיה, כאלה שניגנו בעבר בלהקות שלא הצליחו להוציא יותר מדמו – אבל מה, הם חמודים.

לסקירה המלאה

ציון: 9/10

(DVD) Children Of Bodom – Chaos Ridden Years: Stockholm Knockout Live
מאת: אופיר מסר

אין הרבה שלא מכירים את הסאונד הפיני, במיוחד לאחר הצלחתן של להקות כמו Nigtwish, ו-Sonata Arctica, שהפכו למעין מצרך פופ-תרבותי בכל הנוגע לפינלנד… ולא, Lordi היא אפילו לא מצרך לשירותים. Children Of Bodom הגיעה פחות או יותר לפני כל הלהקות האלו להצלחה ותמיד הייתה צעד קדימה לפני כולן, כשלמעשה הדבר הכמעט יחידי שמבדיל בינה לבין הלהקות שהזכרתי, זו השירה, שנוטה לסגנון הדת' מטאל המלודי – זו אולי גם הסיבה למה קשה להגדיר את הלהקה הזאת, פאוור מטאל קיצוני? זה מתאים יותר ל-Dragonforce… דת' מלודי? אבל הקלידים פה יכולים להיכנס לשיר עדין של סלין דיון… אז מה הם?

לסקירה המלאה

ציון:

Winterhorde – Nebula
מאת: אלון מיאסניקוב

אני חייב להודות שאף פעם לא הייתי עד כדי מקושר לבלאק מטאל. גדלתי על סוגים אחרים של מטאל, ובתקופה שהז'אנר הזה צמח לו, בעיקר במדינות אירופאיות קרות ומנוכרות, כשחבריהן דואגים להיפטר אחד מהשני וגם מעצמם, אני לא הייתי מודע למתרחש. אני זוכר במעורפל כשבתוכנית המטאל המיתולוגית Headbanger's Ball של MTV – דיברו על כל אותם מעשים לא ברורים של ענקי הז'אנר הנורבגים, אבל זה חלף לי ליד האוזן, אני יותר התעניינתי באלבומים חדשים של להקות ת'ראש ודת' באותה תקופה.

לסקירה המלאה

ציון:

Krokus – Hellraiser
מאת: גיא נקש

בוקר קייצי, כביש פתוח, כנ"ל גם גג המכונית שלי… אני משייט בקלילות, כמעט בריחוף, בין 2 נתיבי האספלט השחורים. משמאלי שדרת מלונות לבנים מבריקים ומימיני אוקיינוס כחול ואינסופי. ידי האחת אוחזת בהגה וידי השנייה מונחת על כתפה של הברונטית היפיפייה שיושבת לידי, קרני השמש החמימה מנצנצות על עדשות משקפי השמש שלה בעודה מהנהנת בראשה לצלילי השיר "Hellraiser" של Krokus שמרעידים את מושבי הרכב ומתפזרים אל האוויר הצח של הבוקר.

לסקירה המלאה

ציון:

The Accused – Oh Martha!
מאת: איתי פרייז

The Accused מגיעה מסיאטל, הלא היא בירת הגראנג' הבלתי מעורערת, רק שחוץ מגראנג' היו לה גם להקות מטאל אגרסיביות במיוחד, כגון הלהקה המדוברת הזאת, שמשלבת הארדקור-פאנק עצבני עם ת'ראש חופר וכבד במיוחד. נושאי הטקסטים של ההרכב כמעט תמיד היו על סרטי אימה ואלימות, על סוגיה, מחוברות קומיקס כשגם עטיפות האלבומים שלהם נראות כמו קומיקס מהצד האפל.

לסקירה המלאה

ציון:

Ahab – The Call Of The Wretched Sea
מאת: מתן ג'ונאס

פיונרל דום… על מובי דיק. נשמע לכם מוזר? זה צריך להשמע מוזר, אבל כך או כך, זהו הקונספט שעליו מבוססת הלהקה הגרמנית Ahab, שמורכבת מדניאל דרוסטה וכריסטופר הקטור, שני הגיטריסטים של להקת הפולק Midnattsol. ללהקה החדשה הם צירפו את סטפן אדולף כבאסיסט וסולן, ושכרו את המתופף קורני אלטהאמר מלהקת הדת' מטאל הגרמנית Legacy (לא להתבלבל עם הלהקה שהפכה להיות Testament) שיתופף באלבומם הראשון אשר יצא בספטמבר אשתקד, The Call Of The Wretched Sea.

לסקירה המלאה

ציון:

Breaking Benjamin – Phobia
מאת: ג'ינו אריאלי

Braeking Benjamin היא להקה שמגשרת בין מטאל לבלדות רוק, בין פצצות אנרגיה למלודיות יפות ואפילו דביקות. ההשוואה ל-Staind בלתי נמנעת, לא צריך להיות מבין גדול במוזיקה בשביל למצוא קווים דומים בין הלהקות, ואם כבר אז נזכיר גם את Hoobastank ,Nickleback ושאר להקות פוסט גראנג' בתור ההשפעות הבולטות של חברי הלהקה. הלהקה קמה בסוף שנת 2000 והוציאה מאז שלושה אלבומים. הדיסק החדש Phobia אולי לא בא להציב סטנדרט חדש למוזיקה אלא פשוט להביא שירים מרגשים וטובים.

לסקירה המלאה

ציון:

Demiricous – One (Hellbound)
מאת: יותם Defiler

זה די לומר על Demiricous "הם כמו Slayer, אבל עם קצת דת' מטאל". מי שאוהב Slayer, ולא מתנגד לקצת גראולים – ראו את האלבום הזה כחובה. באמת. אתם חייבים את זה לעצמכם – בהנחה שלא נמאס לכם מ-Slayer כמובן, או ממה שנשמע כמו Slayer, אבל הוא לא באמת Slayer. הבעיה העיקרית ב-Demiricous, למרות שהחבורה האמריקאית הצעירה הזאת (נוסדה ב-2003 וחתמה ב-Metalblade) עושה את הת'ראש מטאל שלה עם גראולים – מה שבועט את הסגנון למחוזות הדת' מטאל ומוסיפה גם בלאסט-ביטס בכאילו פה ושם – היא שהלהקה יותר מדי Slayer. אבל ממש.

לסקירה המלאה

ציון:

Frost – Milliontown
מאת: איתן גפני

Frost (לא להתבלבל עם 5 הרכבי המטאל האחרים תחת אותו השם) היא בעצם ג'ם גודפרי, בחור בריטי שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו ככותב שירים ללהקות פופ. קשה להאמין, אבל האיש שאחראי על אחד מאלבומי הפרוג הטובים ביותר ששמעתי בשנים האחרונות כתב 4 להיטים שנכנסו למקום הראשון במצעד הפופ הבריטי, ביניהם שיר ל-Atomic Kitten, להקת הבנות שחוץ מהיותן כוסיות חייכניות, אין ממש מה לומר עליהן.

לסקירה המלאה