סיכום השנה – בלאק מטאל

2004 היתה יכולה להיזכר בתור השנה שבה יצאו כמה מאלבומי המטאל החשובים ביותר של השנים האחרונות. במקום זה היא תיזכר בתור השנה בה ידע עולם המטאל את אחד האובדנות הקשים ביותר שלו מאז ומעולם. Dimebag Darrell, האיש שבנגינת הגיטרה האגדית שלו עיצב למעשה את המטאל מחדש, הלך לעולמו, בדרך כאובה ומיותרת. את הסיפור המלא כולם כבר מכירים, ומבחינתי די בסיפור זה על מנת לסכם את השנה הזו, שכל מעלותיה מתגמדות למול הטרגדיה הנוראית הזו.

אך בכל זאת, השנה שחלפה הביאה איתה לא מעט אלבומים מוצלחים, בעיקר בתחום הבלאק, שבו כידוע אני נוטה להתמקד. השנה הזו היתה גם חשובה למדי לבלאק הישראלי, וגם על כך יש מה לדבר. אז בואו נתחיל.

אלבומי השנה בבלאק מטאל, 2004:

1. Mayhem – Chimera

לא נותרה עוד מחמאה שלא הורעפה על אלבומם החדש של מייהם. רבים הופתעו מהברוטאליות הנוקשה שניתן לשמוע באלבום זה, לאחר Grand Declaration of War האקספרימנטלי משהו. מייהם מוותרים הפעם על וירטואוז התופים והגיטרה לטובת אלבום קודר, ברוטלי וחסר פשרות. צרחותיו של Maniac חודרות לעצמות המאזין כמו שלא חדרו מעולם, והאלבום כולו רדוף על ידי צליל הבס המאיים של Necrobutcher. מדובר באלבום פשטני הרבה יותר מיצירתם הקודמת של מייהם, ושונה מאוד, בעל אווירה מצמררת במיוחד. אין ספק, מייהם עשו זאת שוב.

לאחרונה חלה תפנית קיצונית במבנה הלהקה: Maniac, סולנה מזה כ-7 שנים, עזב את הלהקה, והוחלף על ידי Attila Csihar, הסולן ששר באלבומה האגדי של הלהקה, De Mysteriis Dom Sathanas. בשנת 2005 צפויה הלהקה להקליט אלבום חדש, הפעם עם אטילה. התוצאה, שצפויה לצאת לאור לקראת סוף השנה, בטח תהיה, לכל הפחות, מעניינת מאוד.

2. Tsjuder – Desert Northern Hell

פאק. לעזאזל. אני לא יודע מה הולך פה, אבל זה טוב. זה ממש ממש טוב. נכון, Tsjuder לא ממציאים מחדש את הגלגל, אבל להקה שמבצעת בלאק אולד-סקול בלי לגרום לו להישמע חרוש, ושמצליחה להכניס בו כאלה כמויות מטורפות של אגרסיות, זכאית לכל הכבוד שרק ניתן לתת לה. אין טעם להרחיב פה בתיאורים מסובכים, כי Tsjuder היא לא להקה מסובכת, אבל היא כן להקה מעולה. זה פשוט מאוד, אם אתם אוהבים בלאק מטאל אתם חייבים לשמוע את האלבום הזה. כל מילה נוספת היא מיותרת.

בתחילת שנת 2005 תצא הלהקה לסיבוב הופעות אירופאי עם Carpathian Forest. בשלב זה אין חדשות לגבי תיכנונים של הלהקה להקלטות חדשות בזמן הקרוב.

3. 1349 – Beyond The Apocalypse

1349 היא אחת הלהקות המבטיחות ביותר שפרצו לתודעת סצינת הבלאק בשנים האחרונות. אלבומם האחרון, Beyond The Apocalypse, מוכיח את הטענה הזו מעבר לכל ספק. מדובר בלהקה שאיכשהו, תוך לקיחת השפעות חזקות מהבלאק האולדסקול של תחילת שנות התשעים, מצליחה ליצור צליל מאוד מקורי משל עצמה. הבלאק פה הוא ת'ראשי מאוד, מהיר מאוד וטכני מאוד. עבודתו של כל כלי נגינה באלבום הזה מבוצעת במלאכת מחשבת, והתוצאה היא, לטעמי, אחד מאלבומי הבלאק החשובים ביותר של השנים האחרונות. 1349 יכולים בקלות לזכות בתואר "Immortal של שנות ה-2000". כל הכבוד.

ממש לאחרונה הכריזה חברת התקליטים של הלהקה, Candlelight Records, כי 1349 תיכנס בחודש מרץ הקרוב להקלטת אלבומה החדש, Hellfire. האלבום מתוכנן ליציאה בחודש מאי 2005, אם כי ההנחה הרווחת היא שתאריך זה עוד יידחה. על כל פנים, אחרי השינוי הדרסטי מאלבומה הקודם של הלהקה, Liberation, שהיה אמנם מעולה אך הרבה יותר מלוכלך והרבה פחות מבריק, לא ניתן ממש לשער כיצד יישמע אלבומה הבא. אני, בכל אופן, מחכה לו בקוצר רוח.

4. Frost – Talking to God

Frost הוא הרכב בריטי יחסית עלום שם, מה שלא באמת מפתיע, הן בגלל השם הלא מקורי במיוחד שלו, והן בגלל שההרכב לא זוכה לחשיפה רחבה מחוץ לממלכה המאוחדת. עם זאת, האדם העומד מאחורי ההרכב הוא Mick Kenney הידוע גם בכינויו Irrumator, אחד האנשים הפעילים ביותר בסצינת המטאל הקיצוני בבריטניה. הוא עומד מאחורי הלהקות Anaal Nathrakh, Mistress, Frost, ועוד כמה וכמה. Frost עושים גוון כבד במיוחד של בלאק מטאל, עם נגיעות חזקות של Sludge והארדקור, מה שיוצר אלבום שבהתחלה אולי לא נשמע הכי מקורי, אך תוך כמה האזנות הוא מתגלה בתור משהו מיוחד באמת. זה אולי לא אלבום שיעצב מחדש את פני הבלאק מטאל, אבל הוא מיוחד לאללה, והוא בהחלט שווה את תשומת לבכם.

לאחר שחברת התקליטים של הלהקה, Rage of Achilles, הכריזה על הפסק פעולתה, הלהקה נמצאת כרגע בחיפושים אחר חברה חדשה. ניתן רק לקוות שבשנת 2005 נזכה לשמוע מהלהקה עוד קצת חומר חדש.

5. Peccatum – Lost in Reverie

אז נכון, זה לא ממש מטאל. זה יותר כמו אינדסטריאל-ג'אז-טריפ הופ-פרוג רוק-פרוגרסיב בלאק ניאו קלאסי או משהו כזה. זה גם במקרה האלבום החדש של ההרכב של Ihsahn, מנהיג אמפרור האגדיים לשעבר, ביחד עם אשתו Ihriel, העומדת מאחורי הרכב מיוחד לא פחות בשם Star of Ash. אלבומם החדש של פקאטום הוא בהחלט האלבום המאתגר ביותר שלהם עד היום. אם אומר שדרוש ראש פתוח על מנת להקשיב לאלבום הזה, יהיה זה האנדרסטייטמנט של השנה, אך בכל זאת, אין ספק שהאלבום הזה שווה את ההשקעה לחלוטין. ניתן לחפור בו בלי סוף, ולגלות דברים חדשים עם כל הקשבה והקשבה. אם ציפיתם מ-Ihsahn למשהו שנוטה בצורה חזקה לכיוון הבלאק, אין ספק שתתאכזבו מהאלבום הזה, אבל ם אתם פשוט רוצים לשמוע מוזיקה שהיא מקורית באמת, Lost in Reverie הוא האלבום המושלם בשבילכם, ללא צל של ספק.

חברת התקליטים שהקימה הלקה, Mnemosyne Productions, צפויה ככל הנראה, בשנת 2005,לשחרר EP חדש של Peccatum, וכמו כן גם אלבום סולו חדש ל-Ihsahn, שכיוונו הכללי נותר בינתיים בגדר תעלומה. אין ספק שעתיד הלהקה הזו הוא מסקרן בהחלט.

בלאק מטאל ישראלי, שנת 2004:

הבלאק הישראלי עומד השנה בסימנה של להקה אחת בלבד: Bartholomeus Night. באמצע השנה השיקה החבורה הקודרת את אלבומה המלא הראשון, Theosophia Pneumatica, שהוקלט באולפני Selani שבפולין. אלבום זה הוא כנראה אלבום הבלאק המושקע ביותר שראתה ארצנו מעולם. על אף שנאתי המשוועת לסאונד התופים שבאלבום, מדובר באלבום מקורי, מופק לעילא ולעילא, בעל נגיעות מדהימות של בלאק סימפוני המשתלב עם בלאק יחסית ברוטאלי, קצת סטייל Marduk אולי, תוך נגיעות נוספות של דת' מטאל בסגנון Morbid Angel. היצירה המרהיבה הזו הושקה בהופעה מרהיבה אף יותר במועדון הבארבי שבתל אביב, יחד עם Sitra Achra הצעירים, שמסתמנים גם הם לאט לאט כהבטחה בסצינה המקומית. בהופעה זו גם חנכו BN בסיסט ומתופף חדשים, Ratimus ו-Belagror, בהתאמה, ועושה רושם כי הרכב הלהקה מעולם לא נראה ונשמע טוב יותר. לפי האתר הרשמי של הלהקה, היא צפוייה להקליט בקרוב מיני-אלבום חדש, שצפוי לצאת לאור מתישהו בסביבות חודש מרץ 2005, בליווי הופעת השקה, כמובן.

כמו כן, בשנת 2005 צפוי לנו כנראה אלבום חדש של Arafel, אחת מלהקות הבלאק המסתוריות והמעניינות ביותר שידעה ישראל. יש למה לחכות.

שנת 2004 היתה גם שנה טובה להופעות הבלאק בסצינה הישראלית. בערב יום העצמאות ראינו את Melechesh חוזרים לישראל להופעה מרהיבה וחד פעמית, ורק לפני כחודש ביקרה אצלנו להקה בסדר גודל גדול באמת, הלא היא Dark Funeral השוודית. ניתן רק לקוות כי מגמת העלייה הזו תמשיך בשנת 2005.

שנת בלאק טובה לכולם!