סיכום ינואר \ פברואר 2009 במגזין מטאליסט
לאחר סוף שבוע גשום במיוחד, כזה שעדיין לא נראה בחורף האחרון, נראה כי אפשר לסכם את החודשים האחרונים של החורף האמיתי שמגיע לארצנו. ברור, אם כך, להתייחס להופעת החורפית האמיתית היחידה בתקופה האחרונה, זו של Draconian, שממשיכה מגמה מבורכת של להקות שלא מבטלות כאן הופעות ברגע האחרון, וזוכות ליהנות מההערצה של הקהל המקומי שמשווע להופעות מחו"ל והמשך של אלו בארץ.
העובדה שמאות מעריצים הגיעו אל ההופעה ביום שישי גשום וקר במיוחד, מעידה מצד אחד שמשתלם ללהקות האלו להגיע לארץ, ומצד שני שכשמוזיקה מתאימה למזג האוויר, השילוב יכול להיות מושלם. עוד הופעות מענייניות צפויות בחודשים הקרובים, אם זו חזרתה המדוברת של ענקית הפרוג Opeth, או הגעתה המדוברת של להקת הפרוג מטאל הגדולה בעולם, Dream Theater, לצד עוד שמות צפים ועולים, כולל זו של Behemoth – ענקית המטאל הקיצוני שכבר אישרה רישמית את הגעתה לארץ.
אם בחודש הקודם לא עלה סיכום חודשי כתוצאה מקיומו של זה השנתי, אין ספק שבחודשיים שחלפו עברנו לא מעט כאן באתר, ראיונות עם להקות כמו Prey For Nothing, שפתחה את השנה אצלנו, דרך להקת ההבי המסורתית Wolf שאלבומה החדש מגיע בימים הקרובים לארץ, Hollenthon – הרכב המטאל הסימפוני הקיצוני של סולן Pungent Stench לשעבר – וכלה בלהקות ישראליות עכשוויות כמו Immaterial ו-Distorted שחנכה סולנית חדשה שכבר זוכה לשבחים רבים.
בתחום אחר, נראה שאלבומים רבים שיצאו ב-2008 ולא הגיעו לארצנו, סוף סוף מוצאים דרכם בחזרה למדפים, בעיקר בזכות חוזה הפצה חדש לחברת Nuclear Blast, שמגיעה לארץ ע"י בעלי חנות המטאלשופ בתל אביב, שלאחרונה גם נגסו נתח רציני משוק המיין-סטרים עם חוזה הפצה של חברת הענק Warner. ניתן רק לקוות שהמשך צבירת הכוח של החברה ימשיך להוביל בהשקעה שלה בתחום המטאל בארץ, ושכולנו נדע להמשיך לתמוך במוזיקה הזו בישראל בעצמנו – דרך קניית אלבומים, הגעה להופעות, והמשך האזנה של הז'אנר המוזיקלי הנעלה הזה. המשך חודש מהנה!
אלון מיאסניקוב – עורך ראשי
ראיונות אחרונים
מיכל עקרבי, סולנית להקת Distorted
2008 הייתה ככל הנראה השנה העמוסה ביותר על להקת המטאל הישראלית המצליחה Distorted, שנה שכללה הוצאת אלבום שני מדובר בשם Voices From Within, הופעת השקה חגיגית, והופעות בארץ ובחו"ל. ההפתעה הגדולה הגיע לפני זמן לא רב כאשר הלהקה נפרדה מהסולנית הוותיקה מירי מילמן – באחת ההודעות היותר מפתיעות שזכורות מהסצנה המקומית – וגייסה סולנית חדשה להמשך הדרך. לאחר ההתגברות על ההלם הראשוני, עברה ההתעסקות אל אותה סולנית חדשה, מיכל עקרבי, שמוכרת בעיקר מעבודתה עם ההרכב Key Of The Moment של קלידן Orphaned Land לשעבר עדן רבין. הופעת הבכורה המדוברת של מיכל עם Distorted תעשה תחת חשיפה מירבית, כאחת משתי להקות החימום בהופעה של להקת הדום השבדית Draconian, בסוף השבוע הקרוב, וזה אולי הזמן הנכון ביותר להבין מי היא מיכל, איך היא הגיעה ל-Distorted, ומה צפוי לה ולחברי להקתה בהמשך.
לראיון המלא בעברית
Martin Schirenc, המוח מאחורי Hollenthon
אחת מלהקות הדת' מטאל הנחשבות בתחום הייתה Pungent Stench האוסטרית, שהתפרקה לפני כשנתיים ככה פתאום. אחד האנשים מאחורי אותה להקה אגדית הוא Martin Schirenc, שבזמנו החופשי הקים את הפרוייקט Hollenthon ששילב בין אהבתו לדת' מטאל (בעיקר) לבין מוזיקה סימפונית ונגיעות מלודיות אחרות. תחת הפרוייקט Martin הוציא 2 אלבומים מלאים ב-1999 וב-2001, והם זכו לשבחים רבים בקהילת המטאל הנרחבת, אך היה זה רק ב-2008 שהאלבום השלישי של Hollenthon ראה אור. כדי להבין למה בדיוק לקח כל-כך הרבה זמן עד ש-Opus Magnum יצא ואיך הפרוייקט הזה, שכבר הפך ללהקה, נוצר מלכתחילה, תפסנו את Martin שהסכים לענות על שאלותינו הבוערות.
לראיון המלא בעברית
לראיון המלא באנגלית
חברי להקת Immaterial
דוגמא מוכחת לכך שעבודה קשה משתלמת היא להקת הדת' מטאל המלודי Immaterial. במקור מרחובות והסביבה, הצליחה הלהקה שקמה ב-2005 להקליט חומרי דמו, להפיץ אותם לכל עבר, להיכנס לאולפן ולסיים להקליט EP ראשון, בשם The Beast Remembers. כעת, שלב אחד לפני ש-Immaterial מוסיפה את הנדבך הנוסף לתוצרים ישראלים מכובדים לצד Phantom Pain ו-The Fading, הלהקה סוללת את דרכה לא מעט גם במילים. תפסנו את כלל חברי הלהקה – יובל "גולי" גרטי (שירה), גיא לילוף ושי משעלי (גיטרות), מאור פישר (תופים) וחזי מנשה (בס) – לדיבור צפוף על העבר, העתיד וההווה, ומעבר לכפכפים שהועפו לשמע המילים "פתח תקווה" שלא במקום, הלהקה הייתה פורייה מוזיקלית כמו היא יודעת להבהיר את העניין.
לראיון המלא בעברית
Anders Jacobsson, סולן להקת Draconian
כבר 3 אלבומים עומדים מאחורי להקת הדום המלודי Draconian, אך כשזה נוגע להופעות, המזל שלה לא האיר פנים בשנים האחרונות. רק לאחר צאת אלבומה הרביעי, Turning Season Within, הלהקה החלה להופיע יותר מבעבר למרות שהיא עדיין לא אחת מאותן להקות שעסוקות בסיבובי הופעות בין אלבומים. אף על פי כן, Draconian מצאה זמן להופיע אצלנו לפני כשנה וחצי ביחד עם חברתה השבדית Therion וכעת היא חוזרת אלינו שוב, לבד, להופעה משל עצמה. כדי להבין קצת יותר את הסיבות מאחורי חוסר ההופעות, האלבום האחרון והתוכניות לעתיד, שוחחתי עם סולן הלהקה Anders Jacobsson, שגם הסביר לי למה הוא לא כותב על גלידות תות בין השאר ולמה צער זה השמח החדש. איש מוזר הייתי אומר, אבל ככה זה כשמתעסקים בלהקות מהסגנון, הן תמיד כאלה אפלות…
לראיון המלא בעברית
לראיון המלא באנגלית
Niklas "Viper" Stalvind, סולן \ גיטריסט להקת Wolf
להקת ההבי מטאל המסורתי Wolf היא תופעה נדירה למדי. הלהקה קיימת מ-1995, הוציאה עד היום חמישה אלבומים של מטאל מלודי, וחייבת את כל הווייתה למטאל של שנות השמונים, עם השפעה מלהקות כמו Judas Priest, Iron Maiden ו-Mercyful Fate בין השאר. לכאורה לא ממש המתכון להצלחה, אבל הלהקה זוכה לשבחים רבים, מעריצים באירופה ובארה"ב, והיא חתומה ב-Century Media, לייבל שידוע יותר בלהקות עכשוויות שעושות מטאל עדכני כגון Lacuna Coil ,Arch Enemy ועוד. Wolf מוציאה בימים אלו אלבום שישי בשם Ravenous, עוד יצירה של מטאל מלודי וכבד, שהופק ע"י Roy Z, מי שעבד עם Bruce Dickinson ו-Rob Halford בין רבים אחרים, ובו הופעות אורח של אנשים כגון Hank Sherman (מ-Mercyful Fate) ו-Mark Boals (לשעבר Malmsteen). כדי לשמוע עוד על האלבום, ועל דעותיו של Viper על מטאל מסורתי ומטאל מודרני יותר, ישבנו לדבר איתו.
לראיון המלא בעברית
Igor Hubik, בסיסט להקת Root
אם יש להקה שקשה לשים במשבצת ספציפית, הרי ש-Root הצ'כית היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך. הלהקה הוקמה ב-1987 ע"י הסולן והכותב העיקרי שלה, Jiro Walter, שכבר היה דמות מעוררת עניין עם הקרחת, הזקן הארוך, הכינוי יוצא הדופן "Big Boss" וקול הבס העבה והאופראיי שלו. לאחר מספר דמואים ואלבום אחד בשפה הצ'כית הוציאה הלהקה את Hell Symphony, אך את המעמד האגדי שלה היא השיגה עם האלבום שהגיע לאחר מכן, The Temple In The Underworld, ששילב מוטיבים של בלאק מטאל קודר עם השירה רבת העוצמה והמלודית של Walter. יותר מ-20 שנה לאחר הקמתה ועם 8 אלבומי אולפן, הלהקה ממשיכה להיות מוכרת…
לראיון המלא בעברית
לראיון המלא באנגלית
אורי "Dabitter" שלו, סולן \ גיטריסט להקת Dark Serpent
אי שם בעפולה של סוף שנות ה-90', קמה Dark Serpent. היא אולי לא הראשונה ולא האחרונה במיעוט הדל של להקות הת'ראש מטאל הישראליות, אבל היא ללא ספק אחת מהלהקות המבטיחות בתחום של ז'אנר זה. בשעה שישראל מוכרת יותר בתחום הדת' מטאל, ובשנים האחרונות גם בבלאק ובמטאלקור, איפה שהוא הז'אנר המצליח ביותר בעבר הלא-רחוק די נידחק כאן לפינה ו-Dark Serpent היא אולי הלהקה שתשנה את זה, כשבין ההשפעות על חבריה ניתן למצוא שמות מוכרים כמו Exodus או Slayer, וגם שמות פחות ידועים כמו Defiance ו-Sacrifice. כדי שגם אתם תכירו אותה, תפסנו את אורי שלו, גיטריסט וסולן הלהקה, לשיחה צפופה על העבר, העתיד וההווה ב-Dark Serpent, ולמה לוקח לברנשים הת'ראשרים האלה כל כך הרבה זמן לשחרר הוצאה נוספת.
לראיון המלא בעברית
יותם "Defiler" אבני, סולן להקת Prey For Nothing
כבר מספר שנים שאנחנו שומעים על Prey For Nothing, הרכב הדת' מטאל הישראלי, המכיל מספר נגנים מלהקות ישראליות מוכרות כמו DamnNation, Eternal Grey ו-Abed. לאחר מספר לא מבוטל של הופעות, יצאה הלהקה להקליט את אלבום הבכורה המדובר שלה באולפני Hansen שבדנמרק אצל המפיק \ גיטריסט \ סולן הידוע Jacob Hansen, איש הלהקות Invocator ו-Anubis Gate בין השאר. עם אלבום שנשמע כמו מיליון דולר הגיעה הלהקה לחברת התקליטים ההולנדית Rusty Cage, שהוציאה את היצירה המוגמרת, Violence Divine, בחודש ספטמבר האחרון. השילוב של דת' טכני אך עם זאת מלודי שיוצרת הלהקה קצר שבחים בקרב מגזינים רבים בחו"ל…
לראיון המלא בעברית
סקירות אלבומים נבחרות
ציון: 
Crimfall – As The Path Unfolds…
מאת: אופיר מסר
הפולק מטאל של היום הוא לא הפולק מטאל של פעם, במיוחד כשמדובר בפינלנד. למרות שרוב הלהקות שהביאו לפריחה של הז'אנר ברחבי העולם עדיין פעילות, רבות מהן הלכו לדרכים שונות, אם זה בניסיון להתבגר, או בשאיפה לחקור מחוזות אחרים בתחום שנהיה כה פופולארי. שתיים מהלהקות הפיניות האהובות עלי, ואלו שתמיד תהיה לי חיבה לאלבומים הראשונים שלהן, הן Finntroll ו-Moonsorrow. בזמנו, ואני כולה מדבר על תחילת העשור האחרון, שתיהן עשו "פולק מטאל", גם אם זה לא היה בדיוק פולק מטאל כפי שהוא מוגדר כיום – ל-Finntroll היה את הפסיכוטיות והאקורדיון ואילו ל-Moonsorrow היה את האווירה האפית והמקהלה הויקינגית בין השאר.
לסקירה המלאה
ציון: 
Eisbrecher – Sünde
מאת: אוראל להב
הצמד Alexx ו-Noel Pixx, החברים המובילים של להקת Eisbrecher, חוברים בשלישית לנגנים René (תיפוף), Jürgen (גיטרות), Oli Pohl (באס), ולמתכנת והמלחין Maximator. יחדיו הם יצרו את האלבום המלא השלישי של הלהקה, Sünde. הדבר הראשון בו ניתן להבחין בקלות יתרה הוא הדמיון הרב בין Eisbrecher לקולגה Rammstein. על פני השטח, הדמיון כמעט בלתי נמנע – שתיהן להקות Industrial Metal גרמניות שמלחינות וכותבות שירים בנוסחה דומה. אך בהאזנה יותר מדוקדקת, Eisbrecher מתבלטת בזכות עצמה. המוזיקה שלה אמנם מעט רכה יותר, אבל מפצה בתשומת לב גדולה יותר לאלמנטים האלקטרוניים, ובל נשכח את ההשפעות הגותיות המובחנות כמעט בכל שיר.
לסקירה המלאה
ציון: 
Gojira – The Way Of All Flesh
מאת: נדב אבני
Gojira היא אחת מהלהקות המבטיחות של המטאל העתידי. החבורה הצעירה מגיעה מבאיו שבצרפת, והיא בגדול הפרוייקט של משפחת Duplantier, כאשר האח הגדול Joe מנגן בגיטרה, שר ועושה את ה-Artwork של האלבום, והאח הצעיר Mario מתופף – יחדיו הם מלחינים את כל החומר של Gojira. אליהם מצטרפים Christian Andreu על גיטרה ו-Jean-Michel Labadie על באס. האלבומים הקודמים של Gojira היו אלבומי דת' טכני וייחודי שבולט בסאונד ובכבדות העמוקה של המוזיקה והנגינה. את האלבום החדש של הלהקה אי אפשר לתאר בפשטות כזאת – הוא נכנס עמוק מעבר לזה, הוא, אם להגדיר בקצרה, יצירת מופת של מטאל.
לסקירה המלאה
ציון: 
Impiety – Dominator
מאת: טל זכאי
את ה-EP הקצר הבא מביאה לנו להקה פסיכית לחלוטין בשם Impiety שמקורה בסינגפור וקיימת עוד מתחילת העשור הקודם, כאשר בעברה לא פחות משישה אלבומים מלאים. Impiety מתמחה בבלאק \ ת'ראש מטאל המושפע רבות מלהקות קלאסיות כמו Hellhammer, Bathory, Possessed, ואף Sarcofago, שקאבר לאחד משיריה נמצא ב-EP המדובר. את Dominator הוציאה לא אחרת מאשר חברת התקליטים Pulverized Records שאף צירפה את Impiety לאוסף 18 Atomic Years Satanniversary ששחררה לאחרונה (באופן מפתיע) לרגל 18 שנים להיווסדות הלייבל. Dominator מונה כ-5 שירים ומתפרש בסך הכל על 15 דקות (לא-כל-כך) תמימות, ומיד נגלה בדיוק כמה רוע מצליחים Impiety ליצור בזמן כה קצר.
לסקירה המלאה
ציון:
Marshall Law – Razorhead
מאת: אלון מיאסניקוב
מזה שבוע יושב אצלי במערכת האלבום של להקת פאוור \ ספיד בריטית וותיקה בשם Marshall Law, שלאחר כמה מאות האזנות אני יכול לקבוע סופית – מדובר כנראה באלבום המטאל הכי טוב שיצא ב-2008. הלהקה אף פעם לא הייתה מוכרת או גדולה במיוחד, למרות שהיא קיימת מ-1987 והוציאה עד היום 4 אלבומי אולפן שכמה מהם הם יצירות מופת של ממש. גם האלבום החדש יוצא בעצם בסוג של הוצאה עצמית, עם הפצה של Neat Records – לייבל המטאל הבריטי האגדי – ללא פרסום או רעש גדול במיוחד, אבל לאט לאט ובשקט בשקט, הלהקה הבריטית הזאת נתנה כאן אלה לראש לכמעט כל אלבום מטאל אחר שיצא השנה…
לסקירה המלאה
ציון: 
Almah – Fragile Equality
מאת: עדי כהן
Almah הוא פרוייקט הסולו של הזמר Edu Falaschi, המוכר לנו מ-Angra הברזילאית. לצורך הפרויקט, שתחילתו ב-2007, חברו אליו נגנים משכמם ומעלה מלהקות כמו Nightwish, Kamelot, Stratovarius ו-Queensryche בין השאר. Fragile Equality הוא האלבום השני של הפרוייקט, בליין אפ שונה לגמרי הכולל נגנים מברזיל (כולל ייבוא של הבסיסט של Angra, שאפילו ניגן עם Paul Di'Anno בכבודו ובעצמו). באלבום הזה, Almah הפך מפרויקט סולו להרכב של ממש ולכל נגן כבר יש יכולת ביטוי מוגדרת ומורגשת.
לסקירה המלאה
ציון:
Séance – Awakening Of The Gods
מאת: אלעד מיאסניקוב
Séance, הרכב דת' שוודי טכני וותיק, עומד לשחרר אלבום חדש בשם Awakening Of The Gods. לכאורה ידיעה שלא תאמר הרבה, אם בכלל, ליותר מדי אנשים. אבל למספר אחרים הידיעה תאמר המון. פה ושם ברחבי הגלובוס (ובמיוחד בשוודיה הרחוקה, הקרירה והעמוסה לעייפה בבחורות תכולות עיניים וזהובות שיער האסוף בצמות) יהיו רבים שמאוד ישמחו בעת קריאת הידיעה, ובעת שמיעת האלבום שהולך לצאת בחברת Pulverized Records. קודם כל, קצת רקע היסטורי. אי שם ב-1990, בשיא פריחת הדת' הקלאסי, שתי להקות דת' שהוקמו קודם לכן ב-1987 – Orchriste ו-Total Death – התאחדו להרכב דת' שבדי אחד בשם Séance…
לסקירה המלאה
ציון:
In Arkadia – Blind Opression
מאת: יותם Defiler
להקת הדת' המלודי In Arkadia מגיעה מצרפת, עם מעט מאד קילומטראז' קיומי אבל עם הרבה מאד פוטנציאל. על מנת לחתוך במהירות אל תוך הבשר של אלבומה השני והחדש, Blind Opression, ולהשאיר לכם לבד לנחש מהי ההיסטוריה של הלהקה, הבא נתרכז רגע בפועלה העיקרי. הלהקה עושה דת' מטאל מלודי, אבל מעורבב בהרבה אלמנטים מטאליים אחרים. ת'ראש מטאל מודרני, כדוגמת Hatesphere או Darkane נמצאים פה בנוכחות שלהם, בעיקר מבחינת מדד הגיטרות, בעוד אפשר לשים את היד גם על כמה השפעות של הבי מטאל קלאסי יותר. השירה אמנם לא מבוצעת ללא רבב, אבל היא בהחלט מבוצעת היטב, כאשר המעבר של סולן \ גיטריסט הלהקה Theo Dumont בין שירת גראולים לשירה נקייה נשמעת טבעית ומסודרת.
לסקירה המלאה