סיכום ישראלי לשנת 2018
בכל סיכום שנה אנחנו מתפעלים מחדש, באמת. המסע הזה שאנחנו יוצאים אליו בסיכום כל שנה, מסע מפותל לאורכה ולרוחבה של מדינתו הקטנה בין הרכבי המטאל השונים. המסע הזה הוא מסע מדהים ומרתק. סצנת המטאל המקומית לא מפסיקה לייצר הרים על גבי הרים של מוזיקה טובה ומגוונת. כמעט לכל ז'אנר מטאלי יש ייצוג בסצנה המקומית שלנו. נדמה שסצנת הבלאק היא הפורה מכולן, שכן מתוך שלושים ושלושה ריליסים שונים שאנחנו מסכמים כאן, יש שמונה נציגים לסצנה הקודרת והאפלה הזו – ויש להקה אחת מתוכן שאשכרה שחררה שני אלבומים השנה.
אז ניסינו לגעת בכל מה שיצא בתחום המטאל השנה ואפילו חטאנו בכתיבה על כמה הרכבים שנמצאים ממש בקצה הספקטרום המטאלי, הסיכום הזה הוא התודה שלנו לסצנה המקומית שלנו כאן, מקווים שנעורר בכם מספיק עניין ותרצו להקשיב ולקנות את האלבומים שתקראו עליהם כאן. רובם ממש שווים את ההשקעה שלכם.
Shiran – Release The Bounds
ז'אנר: Heavy Metal
הלהקה שנושאת את שם הסולנית, מבית היוצר של Ferium הייתה הבטחה כבר מצאת הEP שלהם, Warm Winter Day. בשנת 2018 ההבטחה הזאת לקחה צעד ענק קדימה, באלבום מלא והופעה מכובדת בWacken Metal Battle בגרמניה. האלבום שונה רק במעט ממה שלמדנו להכיר מהלהקה ומציג גרסה מיוחדת להאבי מטאל שחבריה גדלו עליו – בין ריפים כבדים ושירה שזוכה להמון השראה מברוס דיקנסון, המאזינים מקבלים יצירה חדשנית ומרעננת. האלבום מכיל בלדות מרגשות וקורעות לב לצד שירים שקשה לשמוע ולא להזיז את הראש בקצב.
Scalar – Scalar
ז'אנר –Progressive Metal
ההרכב הצעיר כמעט חריג בנוף הישראלי, עם לוגו צבעוני על רקע לבן, כמעט היה אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בהרכב אינדי. הם פרצו לחיינו בסערה השנה, חמושים בEP ראשון הנושא את שמם. הEP מכיל ארבעה שירי פרוג מטאל, בהיעדר ז'אנר אחר, עם השפעות בולטות של Dream Theater, Opeth וגם קצת מכל השאר. השירים מלאים בריפים מלודיים ומקצבים מורכבים, לצד שירה נקייה שמגרדת את כל קצוות הסקאלה ומכילים בעיקר המון קטעים שתופסים את האוזן.
Unleash The Pain – Holes
ז'אנר: Metalcore / Djent
ההרכב הוותיק שחגג השנה יום הולדת שבע, שחרר ממש לפני מספר שבועות את אלבום הבכורה המלא שלהם. חמושים בכמה מהשמות הגדולים במטאל הישראלי, הלהקה הזאת מציגה את נקודת האמצע החסרה בין Distorted Harmony ל-Walkways. האלבום מלא כולו במטאלקור נותן בראש, אולי אפילו Djent. בסאונד פרוגרסיבי ומודרני שמציג גישה חכמה וייחודית לכל מה שהולך בתחום. ההרכב מתמרן בצורה מרתקת בין קטעים מתקדמים ומתוחכמים לפזמונים קליטים שנתקעים בראש, בין צרחות נותנות בראש לצרחות קורעות לב ועל הדרך גם כמה קטעי קלין מבוצעים היטב.
Tombstone Radio – Signals from the grave
ז'אנר: Alternative Metal
Tombstone Radio משייכים את עצמם לז'אנר האלטרנטיב מטאל והסיבה ברורה, כיוון שבEP נשמעות השפעות ברורות של להקות מכל הקצוות של המטאל – מבפנים ומבחוץ. הEP מכיל חמישה שירים ויתכן שבימינו לא היו פוסלים את ההגדרה אם מישהו היה מעז לקרוא לו אלבום. הלהקה מערבבת סגנונות על ימין ועל שמאל, בין חלקים שקטים ומרגשים, לחלקים מקפיצים ונותנים בראש ואפילו כמה קטעי ראפ פה ושם.
Fatum Aeternum – Mass Suicide of Human Race
ז'אנר: Gothic Rock
אחת הלהקות האפלות ביותר בארץ חוזרת במה שהם קוראים לו "סינגל מורחב". המיני-אלבום הזה מכיל 6 שירים, מתוכם 5 מלאים ואחד מעין קטע מעבר שמשאיר את המתח חי ובועט לכל אורכו של הדיסק. כל השירים מתאפיינים במוטיבים הקבועים של הלהקה, מוזיקה שמורכבת בעיקר מבאס עוצמי וכינור אפל וצורם. השירה מתחלקת באופן כמעט שווה בין קולו הקשוח והחורקני של סטיב, מקים הלהקה הסולן ונגן הבאס, לבין שירתה המצמררת עד אימה של אוולין, הסולנית והכנרת, שנותנת להרכב את הסאונד הייחודי שלו. מפעם לפעם מבליח גם דואט אופראי בין השניים. גם הפעם, מדובר ביצירה גותית, דומית, אפלה במיוחד שמשאירה את המאזין עם תחושת אי נוחות ייחודית ואיכותית למדי.
Orphaned Land – Unsung Prophets and Dead Messiahs
ז'אנר: Oriental Metal
הענקית הישראלית אורפנד לנד חזרה השנה, אחרי 5 שנים של שתיקה, בניסיון להביא את המבול הבא. האלבום שיצא בינואר השנה, גם הוא אלבום קונספט, הפעם מספר לאורך אלבום מלא את משל המערה של אפלטון. האלבום מלא כולו בקטעים מוזיקליים מרתקים שמציגים שילוב בין הכתיבה הנקייה של All is One לצד חזרה למקורות הלהקה במבול וגימיקים חדשניים, פרוגרסיביים וייחודיים. הסיפור מתובל בקול מחאה וקריאות שרלוונטיות לימינו היום, על אף שעברו כמה אלפי שנים מאז שנכתב אותו משל. אורפנד לנד חוזרים לתת בראש בריפים כבדים וגראולים שנשכחו באלבומם הקודם, אבל לא מוותרים גם על קטעים שקטים ויפים, כלי נגינה ייחודיים ומקהלה שמלווה אותם גם בהופעות מאז השקת האלבום. אין ספק שמדובר בניסיון מוצלח למדי של אורפנד לנד להחזיר את עצמם למקום של כבוד על מפת המטאל העולמית.
Ingrain – Slough
ז'אנר : Post Black
ללא כל הכנה קודמת על להקת Ingrain הירושלמית/גלילית, האזנו לאלבום Slough ונגלה בפנינו סגנון שלא היה לנו כל מושג שקיים בארץ, אם לא בעולם. הלהקה, שעושה שילוב בין Shoegaze ובין Black Metal כמוכר אצל להקות כמו Alcest, העזה לקחת את הסגנון צעד מסקרן אחד קדימה כשהוסיפה לו אלמנטים בולטים של ה-Hardcore Punk והלבישה על כל זה מילים שנעות בין ייאוש מיזנתרופי ובין כוח וקבלה עצמית. התוצאה הסופית נעה בחופשיות בכל מחוזות ה-Post Metal ונותנת לנו אווירה אינטימית במסעות קרים אל עבר העצמי.
In Time – The Time I Have Lost
ז'אנר :Post Metal
הגדולה האמיתית שבמטאל אינסטרומנטלי היא כשאנחנו מסוגלים לשמוע את הסיפור, את המילים ולעיתים אפילו ממש את תפקיד השירה שלא קיים בו. רביעיית In Time התל אביבית, אשר נעה על כל הטווח שבין Post Rock מובהק ונוגה ובין Progressive Metal קשוח ומכה, מצליחה לעשות זאת בהרבה חן ובאחדות מרשימה. בין שבירות המשקלים והדיסוננס לבין סאונד הגיטרה החשמלית הנקייה והאווירה העשירה, ניתן להרגיש בבירור את האהבה של חברי הלהקה לשלל סגנונות ואמנים מגוון. ה-EP הזה נותן מבט קל ביותר על הרבה ממה שהלהקה הזאת יודעת להביא, מסתיים מהר מדי ומאלץ אותנו להמתין להוצאה הבאה כדי באמת להבין את ייחודיותה.
Distorted Harmony – A Way Out
ז'אנר :Progressive Metal
אם ב-Progressive Metal מודרני ישראלי חשקה נפשכם והחלטתם לתפוס את המטאליסטים הקרובים לביתכם ולנער אותם בכוח עד שיגלו לכם את הידוע להם, סביר להניח שדי מהר השם Distorted Harmony ייפלט לאוויר ואכן, בעוד החבר'ה האלה נעשים מוכרים, השנה הם יצאו עם אלבומם השלישי במספר "A Way Out". כמו שהכותרת מציינת, רוב האלבום עוסק בתחושת רדיפה, בייסורים וברצון לברוח למקום מוגן. תחת מעטה סאונד מודרני ומבריק ותוך עדות ליכולת טכנית נהדרת, האלבום משתמש בהרבה הרמוניות לא סטנדרטיות שמוצאות לנו מקומות חדשים בלב.
Neriglissar – Shemot Kol Hashedim
ז'אנר : Symphonic Black Metal
אנחנו פשוט נגיד את זה. Black Metal ועברית עובדים ביחד! ראינו כבר הצצות לשילוב הזה בלהקות מהארץ ומחו"ל והנה השילוב מרים פעם נוספת את הראש בדמות "שמות כל השדים" של פרויקט היחיד Neriglissar מהגליל העליון, כששניים משלושת שיריו הם בעברית. הלחישות והדקלומים של אותיות גרוניות ושל הברות שורקות יוצרים כאן תחושה אפלה של כשפים עתיקים ויצורים קדומים ומבעיתים. הסגנון הכללי ב-EP הוא של Black Metal אטמוספרי עם פזילות קלות אל עבר הסימפוני. עם זאת, מרגישים בבירור את שורשי ה-Heavy Metal שעוזרים לנו לא להיאבד בתוך החזרתיות הנפוצה בסגנון.
Betzefer – Entertain Your Force of Habit
ז'אנר : Groove Metal
את האלבום החדש של Betzefer מאפיין מה שאפיין כל אלבום שלהם עד כה – הרבה מאוד כיף בתור יצירות בלוזיות דרומיות שקיבלו חיזוק של מטאל. מקצבים סוחפים, לחנים בלוזיים ושירה חצופה גורמים לנו להאמין שישנה אוכלוסייה שלמה שלא חובבת את המטאל במיוחד אשר עשויה להתחבר בהנאה מרובה לחלקים נכבדים ביצירה. כמעט שלא ניתן להרגיש שסולן הלהקה התחלף מאז האלבום האחרון כשההמשכיות בסגנון השירה ובאנרגיה שבה נשמרות. הצליל המשולב המדויק של הגיטרה והבס יחדיו נותן לנו תחושה של מוזיקה חיה אשר תעזור לנו הן לפרוק אגרסיות והן למלא מצברים.
Kever – Primordial Offerings
ז'אנר: Death Metal
כש-Primordial Offerings של להקת Kever ממגידו נפתח, הצלילים האפלים אמרו לנו שאנחנו הולכים להיות עדים ל-Black Metal מערות בוסרי המתאר את הילוליי בית היוצר של השטן שוב ושוב. מה שהצלילים לא אמרו לנו על עצמם זה שהם שקרנים ואפילו לא כל כך טובים בזה. עוד באותו שיר, מרגע שהתופים נכנסים למקצב קבוע, נחשף בפנינו EP שנע לפרקים בין Death Metal המושפע ישירות מחלוצות הסוגה ובין Blackened Death Metal אטמוספרי רשע. הריפים לא טכניים במיוחד ובשילוב עם הקלידים והנהמות הנמוכות מביאים תחושה מבשרת רעות המלווה אותנו לאורך כל ה-EP עד לסופו.
Ages Of Atrophy – The Great Ascendancy Fraud
ז'אנר: Deathcore
אולי הלהקה היחידה בישראל שקמה אחרי 2006 והצליחה להוציא EP בחברת תקליטים בהוצאה עולמית, Ages Of Atrophy הולכים תמיד כנגד כל הסיכויים. הם גם מנגנים Deathcore, ועושים אותו לא רק עם כמות מטומטמת של אהבה לז'אנר, לז'רגון וזוהמה האופיינית לו – אלא גם עם מספיק מודעות עצמית ומספיק כיף בין כל מיתר על כל גיטרה וכל מכת תופים שגם חובבי Death Metal מיושן יבואו ויגידו "שמע זה טוב החרא הזה!". AOA לא קמו אתמול, היו להם כמה שירים בודדים בעבר אבל כעת כשהזמר/מפלצת מאי (לשעבר מ-Let Us Be Spoken והאיש מאחורי Hamamazer) נעמד אל מול המיקרופון, וכשמתן מנדלבאום (Sinnery, לשעבר Tales From The Morgue ואולי המתופף היחיד בכל ה-Deathcore הישראלי שבאמת יכול לנגן את המהירויות הלא אנושיות האלה) חוזר למשבצת האהובה עליו מבחינה סגנונית – אנחנו יודעים שמחכה לנו פה ממתק של מטאל מודרני, מרושע, כועס וכבד כמו שש משאיות שיוצקות בטון על המאזין. אפילו חייזרים יעשו לזה הדבאנגינג.
Funeral demon– Far From All Life
ז'אנר: Depressive Black Metal
אלה אשר מכירים את סיכומי השנה שלנו במטאליסט יודעים שאנחנו סוקרים הכול, כולל הכול. זה כולל כל פיסה מוסיקלית שעלתה על פני דיסק, קובץ או סטרימינג ונשזרה לה יחד עם מספיק אהבה (או שנאה) כדי להתאחד עם אחיותיה לכדי מכלול שירים שהוא יותר מרק שיר בודד לחלל הרשת. הקטע עם Funeral Demon, אותו פרויקט יחיד של יוצר אנונימי שקורא לעצמו "Hevel" (ספק האח של קין, ספק זה שמתאבדים איתו בתלייה), זה שאין שנה שמשהו רשמי שלו לא יוצא. ב-2015 הוא הוציא אלבום מלא לרשת שנקרא The Afterlife ולפני שנה את אלבומו השני Obliterate Mankind. כאילו בשם אלי השאול – הוא אפילו אסף את הכול לכדי אוסף. השנה יצא ה-EP העצמאי Far From All Life, ואלה שממש אוהבים את הבלאק שלהם מדכא, בודד וגלמוד יכולים למצוא פה מזור ליסוריהם. צריך אמנם להחזיק בעצבי ברזל כדי לצלוח את ה-EP בהפקה החורנית, אבל חייבים להודות שכן קיימת מגמת השתפרות אצל Hevel בכל התחומים והיצירות הולכות ונהיות יותר ויותר מפחידות, מצמררות וחולניות. זו עדיין הפקה ביתית, בלי מיקס או מאסטרינג אחיד – אבל מי שאוהב את הבלאק שלו עמוק ממעמקי המחתרת, חולון משחררת עלינו את שד הלוויות הזה שנה אחר שנה ובצדק.
Infernal Nature – Defilement
ז'אנר: Black Metal
Ferum, הגיטריסט של להקת ה-Black Metal הישראלית Dim Aura, מחפש לפרוק מכתפיו מטען מוסיקלי כבד ואפל כבר הרבה שנים. הוא התחיל את מלאכתו עם Infernal Nature כבר לפני כ-15 שנה – כשיצא אלבומו הראשון Satan Is Within Me. מאז הרבה דם נשפך על נהרות בבל, וה-EP החדש, Defilement הוא פחות יצירה חדשה שנועדה לפצוח בקריאת התעוררות לחובבי הבלאק המחתרתיים יותר, ויותר מה שנדמה כפרידה והשלמה עם סיום הפרויקט. מרבית השירים הוקלטו בין 2010 ל-2013, לאחר האלבום המלא האחרון של Infernal Nature שיצא ב-2010, Requiems of Misanthropic Wisdom. תמו ימי השטניות התמימים יותר והתחלפו בשנאה תהומית לעצמי וסובב ולעולם. אפשר להוסיף לטקס הקבורה המוסיקלי הזה גם את העובדה שארבעת השירים הללו יצאו אך ורק על קלטת, ובעשרים וחמישה עותקים ולא יותר, ומכאן ניתן להסיק ש-Ferum לא מעוניין באמת להשיב את IN, אלא לקבור אותה סופית ולהמשיך אולי למקומות פחות קודרים ונוראיים בנפשו. אבל לאלה שרוצים בכל זאת לבקר בתחלואי הנשמה ואוהבים סאונד מנסר ובלאק מטאל מדכא, נחשו מה מחכה לכם ממש כאן? יפה. בדיוק את זה.
Mortuus Umbra – Omnipraesent
ז'אנר: Black Metal
Mortuus Umbra הפכו די מהר להיות, סליחה על המונח הדיסוננטי, התקווה של הבלאק מטאל הישראלי. לאחר EP מעולה מ-2015, הכנופיה המסתורית עם שני שירים ששוזרים יצירה שלמה אחת שנקראת Omnipeaesent – שני שירים שחולקים את השם Void על חלקו הראשון והשני, ובהפקה מרהיבה ובגישה מאיימת הם שילחו את היצירה האפלה ביותר לשנת 2018 בכל מה שידעה ארצנו. למרות שהם שוחים עמוק בתוך השוחה השחורה של ה-Black Metal, הם מייצגים סוג של רוח רעננה על הז'אנר, מריפים ותופים שלוקחים למקומות הרבה פחות מינימליסטים וממש גובלים ב-Death Metal מהוקצע ואכזרי, דרך נהמות חולניות ואמירה מבשרת רעות של חורבן וכילייה. אין ספק ש-Mortuus Umbra משחקים את תפקיד הדבר החריף ביותר בבלאק הישראלי היטב, וכעת כל מה שנותר לחכות זה להמתין לאלבום מלא ומפחיד לא פחות.
Sklep – Gem
ז'אנר: Black Metal
Skelp באו משום מקום והוציאו את Gem, EP קצר בעל שלושה שירים שנועד להוכיח שהם כאן כדי להכתים את עולם המוסיקה עם היצירה שלהם, ערבוביה חולנית בין Black Metal מהאופל, המינימליזים הקלסטרופובי והגישה הממעיטה בפרטי מידע על הפרויקט, ההרכב וחבריו. מצד שני – יש להם לא מעט מה-Sludge Metal, אם זה ההתמסרות הלא מעטה בכלל לגרוב שכזה שמושך אותך להדבנגינג ולקצב איטי ומרוצץ. בשלושה שירים הרביעייה מ-Skelp הצליחו לסמן בקלות שיש להם גם את הפוטנציאל המוסיקלי באמצעות ריפים מהפנטים והגשה נכונה ומסנוורת של המוסיקה שלהם, שנשמעת גולמית ופצועה מצד אחד וגם מעובדת ומחוזקת בפלדה מצד שני – וכאן אפשר בקלות להאמין שאלבום הבכורה שלהם, או אם ירצו השדים גם ההופעות שלהם, יהיו חלק מהמערך המוסיקלי של 2019 בבלאק הישראלי, או בבלאק מטאל העולמי בכלל.
Svpremacist – Black Fuck You Metal / Book Burner
ז'אנר: Old School Black Metal
Suvpermacist היו מאד פעילים השנה. נדמה שהם רק הופיעו יש מאין בשנה שעברה, הופיעו עם כמה הרכבים מחתרתיים וכעת הספיקו להוציא גם EP בינואר, וגם, בעיטה קצרה לפני סוף השנה, עוד שני שירים ב-EP הקצרצר Book Burner. אפשר להבין שהחבורה אוהבת את ה-Black Metal שלהם חשוף, פרוע, מבולגן וחורני, מה שלפני 15 שנה היו פוטרים פשוט ב"בלאק מערות". הפקות עם המון ריוורב, המון בלאסטים, ותזוזה בלתי פוסקת בין אהדה גדולה לסצינה הנורבגית ולתחילת הדרך של Bathory. למרות החבירה הזו לבלאק מטאל של פעם – Svpremacist מתעקשים להנגיש את התכנים המוסיקליים שלהם עם טקסט כועס של כאן ועכשיו ובעוד שרוב להקות ה-Black Metal בישראל מתחפרות בסגנון המרוטש של ריפים היפנוטיים וחוזרים על עצמם למשך שבע דקות בממוצע. Svuremacist מתעקשים להביא המון Thrash לג'מעה המוסיקלית שלהם, מה שהופך אותם עוד יותר לנציגים מודרניים בז'אנר שהוא אולי חבוט אבל כועס יותר מאי פעם, לא משנה אם הם מפאקין אוסלו או מפתח תקווה.
Structural – Metacognition
ז'אנר: Technical Melodic Death Metal
אלבום בכורה ללהקת הדת' מלודי – גרוב. האלבום מלא בכמויות של טכניקה, השפעות בולטות של מיטב גדולות הז'אנר, ביצועים מדוקדקים וריפים רציניים ביותר. עבודת הגיטרות והתופים, יחד עם ווקאלס חסרי פשרות יוצרים אלבום שכולו מקשה אחת וייחודית שנדיר לשמוע בארצנו. סטרקטורל לוקחים ברצינות כל תו ותו שהם מנגנים לאורך 10 שירים מורכבים.
Venus In Fear – The dot above the eye
ז'אנר : Progressive Metal
החבורה הצעירה מאזור חיפה פתחה את הקריירה עם אלבום פרוגרסיב מטאל ראשון לרזומה. האלבום מצליח להישאר חי ומעניין מבלי להיגרר לקלישאות הז'אנר המעיקות לעיתים, ויש לו חתימה מוזיקלית ייחודית, על אף ההשפעות הניכרות ממגוון להקות. מאחורי הזמרת המצוינת נגה קדם עומדת (חוץ מהמתופף שכנראה יושב) חבורת נגנים שכל אחד בתורו יודע איך לפרוץ בתוך המיקס של השיר ולבצע היטב תפקידים מגוונים ומעניינים.
Clapsodra – Endless Agony
ז'אנר : Doom Metal
להקת הדום המתחדשת, שהפציעה עוד בשנת 1991 (!!!) חוזרת בשנתיים האחרונות בהרכב צעיר ובהובלת חבר הלהקה המקורי – הסולן/גיטריסט אבי צדקני. השם קלפסודרה היה שמם של היהודים במחנה ההשמדה טרבלינקה שסומנו כנידונים למוות, וכזהו גם האלבום. מעל 50 דקות של דיכאון, אימה, שירים הרבה יותר מלאים וקצביים ממה שכל חובב דום היה מצפה, ואלבום אינטנסיבי ומלא אמוציות מהסוג שהיה שווה להמתין לו כל כך הרבה שנים.
Thirst Planet – The Essence
ז'אנר : Stoner Metal
לסצנת הסטונר המקומית הצטרף גם הטריו מנצרת עילית שהוציא השנה את אלבום הבכורה שלו. צימאון יש לחבר'ה האלה בשפע, כנראה בעקבות התבלון האוריינטלי שהם מוסיפים לז'אנר ושמסייע להם להתבלט על רקע שפע של להקות גנריות, שנשמעות ומנגנות כמעט אותו דבר. רצועה זכורה: The Essence.
Heavy Stone – Red Eyes Blues
ז'אנר : Stoner Metal
בשנה שבה Greta Van Fleet הפכו לשם החם ברוק העולמי, אין סיבה שלא לתת את אותו יחס מפרגן גם ל-Heavy Stone. שכן, ממש כמו הלהקה האמריקנית, האבי סטון – הגיטריסט והסולן אהוד דנן, הבסיסט אבירן חביב (שההרכב העיקרי שלו The Great Machine מופיע גם הוא בסקירה זו), והמתופף דן דויטש – לא מותירים שום ספק באשר לזהות הפוסטר שתלוי בחדרי השינה שלהם. עם סולן שנשמע כמו אוזי לפני שהתחלף לו הקול ועם הרבה סולואים מושקעים, האבי סטון נשמעים כמו הדבר הכי קרוב לבלאק סבאת' שיש למדינה שלנו להציע.
The Great Machine – Respect
ז'אנר : Stoner Metal
המכונה הגדולה, שגלגלי השיניים שלה הם האחים עומר ואבירן לבית חביב והמתופף מיכאל יצחקי, הוציאו בתחילת השנה את אלבומם השלישי. נקודת ציון נוספת בקריירה של הטריו האנרגטי הזה נרשמה כשהם זכו לחמם את אוזי אוסבורן בהופעתו ביולי השנה. האלבום השלישי של הלהקה פחות אקספרימנטלי מקודמו "Love", אותו הוציאו "המכונה" רק חודשים ספורים קודם לכן, אבל מגיע לו מקום של כבוד במדף האלבומים הישראליים שיצאו השנה. במשך 40 דקות של רוקנרול טהור ומהודק, ובלי פילרים, מוכיחים חברי ההרכב ש"המכונה" היא פויקה, שלתוכו אפשר לצקת סטונר, גראז' ובלוז. רצועות זכורות: Motor Charlie, Miraj ו-Witches.
Love Your Witch – Love Your Witch
ז'אנר : Stoner Metal
קשה להאמין, אבל מאחורי האלבום הזה, שנרשם סביבו הרבה באז, עומדת שלישיית סטונר, שגילם הממוצע הוא ככל הנראה כזה שדורש נהג מלווה. האלבום, שיצא בלייבל המקומי "Reality Rehab Records", שמתמחה בסטונר, מסמן את ההרכב הטרי כתקווה החדשה של הז'אנר, בזכות ריפים קליטים ומהירים וסולן שנשמע לפרקים כמו קורט קוביין עם מזרק נעוץ בזרועו. רצועות זכורות: Beauty Smoke ו-Balthazur.
Alarm the captain – I know you’ll get hurt
ז'אנר : Alternative Metal
עשרים ושש דקות שלמות הן פרק הזמן שתזדקקו לו כדי לשמוע את האלבום הזה במלואו, קחו אותן, שימו אוזניות או סתם תנו לרמקולים שלכם דרור. זהו הריליס השני של ההרכב הזה, אחרי איפי ששוחרר ב2016 – זה למעשה האלבום המלא הראשון של הרכב האלטרנטיב הזה (על פי הגדרתם), ומכיוון שהגדרת הז'אנר הזו היא קצת "משוחררת" מדי לטעמם של מטאליסטים קשוחים שכמונו, ננסה לתת פה כמה כותרות ז'אנריות, כדי לחדד. תמצאו באלבום הזה ספקטרום ברור שנע בין הרוק המלודי, דרך מטאלקור ופאנקוסטי ועד להארדקור ישיר ובועט. המלודיות שלהם נעימות ומשכרות, השירה צרודה ומרופדת בכעס תל אביבי מעודן. בקיצור, הרביעייה התל אביבית הזו בהחלט ראויה לזמן שלכם, שימו אוזן.
Attashe – Event horizon
ז'אנר : Heavy Metal
וואו, מאיפה הגיע אלינו הדבר הזה, ככה סתם בהפתעה, אי שם בשנת 2018?
אטשי הגיחו לאוויר העולם בשנת 1987 ברוסיה הרחוקה, וכמו שזה נראה, לא שחררו שום חומר עד לשנת 2013, מאז הם שחררו עוד אלבום ב 2016 והשנה הם שחררו את האלבום השלישי שלהם. אטשי מייצרים הבי מטאל של פעם עם גישה והפקה מודרנית ונקיה להפליא, האלבום נע בין ההארד רוק לבין הבי מטאל של ממש. האלבום הזה כולא בתוכו שירה נקיה לצד שירת מטאל של פעם, גיטרות מייללות ודומיננטיות וכל זה לצד חטיבת קצב מרשימה ואנרגטית. החברים מאטשי אוהבים גיטרות, זה ברור בכל תו ותו. סולואים מייללים מצד אחד, פריטות קלאסיות והבלחות בלוזיות זו לצד זה. אז אם אתם מתגעגעים למטאל של פעם ובא לכם אלבום שמגיש מטאל של פעם, אבל בהפקה גרנדיוזית ומפוצצת של 2018, אל תפספסו.
Akrabut – Hiroshima palastina
ז'אנר: Crust
הירושימה פלסטינה – מלבד היותו טייטל גאוני לאלבום וחרוז מבריק, הוא פשוט הדבר הכי גולמי שתשמעו השנה, אם האוזניים שלכם יעמדו בזה, ז"א. עקרבות, או עכשוב –אם בא לכם לשמור על עברית נכונה הוא סוג של חרק גדול ומפלצתי שנפוץ בעיקר בדרום הארץ, רובנו הכרנו את המפלצת הזו בזמן שירותנו הצבאי. ואין שום ספק שהמוזיקה שמייצרת השלישיה החיפאית הזו דומה מאוד לייצור שממנו השאילו את שמו. עקרבות עושים קראסט, אם אתם מחפשים הגדרה. אבל הגבול שבין הסוגים השונים של הז'אנרים כבר היטשטש מזמן. יש שיגידו שעקרבות הם יותר פאנק ממטאל, אנחנו חושבים שהאנרגיות שלהם משאירות עקבות בוץ ורפש על שני הז'אנרים. הסאונד שלהם מחוספס ולא מופק כמעט בכלל, הם אפלים, כועסים ו"שרים" בעברית. הם שרים על המדינה שלנו, על הצבא שלנו ועל החברה שלנו, הם שרים על זוהמה וביוב והם עושים את זה בזעם תהומי. האלבום הזה קצר וקולע, שישה שירים קצרים שינסרו לכם את הנשמה וישאירו אתכם פשוט מפורקים מעוצמת הזעם והטירוף שספגתם בזמן ההאזנה.
Death in Your Yard – Make Crossover Attack Again
ז'אנר : Crossover Thrash
מה אתם יודעים, יש להקה ישראלית שעושה קרוסאובר. למי שלא שוחה בנבכי הז'אנר, מדובר בילד הסופר בעייתי של הת'ראש וההארדקור פאנק, ז'אנר מהיר ואלים במיוחד שנציגיו המפורסמים ביותר הן להקות כמו Suicidel Tendencies, Municipal Waste ו D.R.I. אז Diyy הם הנציגים שלנו בז'אנר, והם יצרו פה אלבום שהוא כולו שיר הלל לתרבות ה Diy והקרוסאובר. הטקסטים שלהם נעים משירים על בירות, באנגים ווויד ועד לשירים על רציחות חולניות וכתות פסיכוטיות. המוזיקה שלהם מהירה, חותכת, נותנת בראש ומהווה את התפאורה המושלמת לערב של שתיה מוגזמת עם חברים, או סתם כמוזיקת רקע למושפיט של פורקן לסוף השבוע. אז אם אתם אוהבים את המטאל שלכם מהיר, בועט, נותן בראש ולא כבד יותר מדי בגישתו, החבורה התל אביבית הזו יכולה לעשות לכם טוב.
Har – Visitation
ז'אנר : Black Metal
נדמה כאילו ש"הר" היו פה מאז ומעולם, לפחות כך נדמה לנו. זה בסך הכל האלבום השני של החבורה הזו שהיא ללא ספק האולסטארס של הבלאק המקומי שלנו, חברי ההרכב הזה היו ועודם מעורבים בכל כך הרבה הרכבים (בלאק ואחרים) שקצרה היריעה מלפרט את כולם. אז כמו שאמרנו, מדובר בep קצר, בסך הכל שלושה שירים. אבל כשמדובר בהרכב הזה, הלחיצה הראשונה על כפתור הplay או ירידת המחט הראשונה אל חריץ התקליט, תלוי לאיזו אסכולה אתם משתייכים – שואבת אתכם בן רגע אל העולם האפל שלהם. האוויר סביב הסאונד של הר רוטט ובועט, אין דרך אחרת לתאר את המוזיקה שמייצרים הח'ברה הללו. הסאונד שלהם מרושע, עמוק, מפרק ולא נופל אל קלישאות בלאק מערות שטוח, ממש ממש רחוק מהסאונד הבסיסי שמאפיין הרכבי בלאק אחרים. פה רצינו להכניס קלישאה כלשהי על הקשר בין שמם לבין הרף שהם מציבים ללהקות אחרות, אבל ויתרנו. לכו לשמוע את הר!
Kislember – Winter Is Coming
ז'אנר : Melodic Death Metal / Doom
כשהוא חמוש במשפט המפורסם מתוך סדרת הספרים "שיר של אש וקרח" יצא לו אלעד זלמן, מוזיקאי חיפאי עם האלבום הזה לאוויר העולם. כשהמוזיקה של כיסלמבר (הפיכתו של כסלו לחודש לועזי בהלחם גאוני של ממש) תתנגן לה ברמקולים שלכם, הדבר הראשון שתרצו לעשות זה להדליק את האח, להתכסות בשמיכה ולהתענג על המוזיקה האינסטרומנטלית של הבחור המוכשר הזה. האלבום חף מקולות שירה לכל אורכו, הוא אווירתי ומלא בסאונד מורכב ובמלודיות חורפיות של ממש, הוא נע על הספקטרום שבין דום מושלג לבין דת' מלודי במיוחד. אם הבנו נכון, אלעד מנגן על כל הכלים ועומד מאחורי המיקס וההפקה של היצירה הזו לגמרי בעצמו, ככה שיש פה לא רק אלבום חורפי ושלם, אלא הגשמה של חזון מרשים במיוחד.
KLUVIM – Lo Yikre
ז'אנר : Grindcore
אחח, חיפה חיפה, כמה טוב שאת מייצרת לנו השנה. כלובים – הרכב חיפאי שחבריו מוכרים משלל הרכבים מקומיים נוספים (אנחנו אישית זוכרים להם את Barren Hope, אבל יש שם עוד כמה) הEP הזה מתפרש לו על גבי שבעה קטעים ועשר דקות שלמות, של משהו שניתן לתאר אח ורק בתור גריינד ישראלי שורשי. עשר דקות של גריינד על גבול ההארד קור, גיטרות ותופים מהירים, בסים דומיננטיים וזעקות אימים של בן, סולן ההרכב הזה – וכל זה בעברית. המוזיקה של כלובים נוגעת עמוק עמוק בפנים, יש בשירה של בן ובסאונד הכללי שלהם אופל של אמת והמון המון רגש. המוזיקה של כלובים חודרת אל תוך בטן המאזין ומפעילה את הזעם והרגש מבסיס הנשמה.
Desert Battles (2018) – Arallu
ז'אנר: Black Metal
אם היינו צריכים לסכם את האלבום הזה של אראלו ממש בקצרה, היינו בוחרים ב: המון כלי הקשה, סאונד ים תיכוני ובלאק "שמח". אבל יש לנו עוד קצת מרחב יריעה, אז בואו נרחיב מעט. האלבום הזה הוא למעשה הוצאה מחודשת של האלבום הרביעי של ההרכב הירושלמי: Desert Battles – Descending to the Sands . מה חדש באלבום הזה? ובכן, כותב שורות אלו לא שמע עדיין את הגרסה המקורית של האלבום הזה, אבל בגדול – כל השירה הוקלטה פה מחדש, כך לפי הלהקה. בכל מקרה, מדובר בעשרה קטעים, ארבעים ודקות של מוזיקה שנעה על בין בלאק מהיר ואגרסיבי דרך דת' אוריינטלי ועד למלודיות כובשות של ממש. עושה רושם שאראלו יושבים להם טוב טוב בתוך הנישה המזרח תיכונית ויוצרים סאונד מעניין ומגוון יחסית. הנגינה באלבום הזה נעה בין כאוס מוזיקלי מוחלט לבין הרמוניות מתואמות להפליא. שימו אוזן, יש סיכוי לא קטן שתאהבו את זה.