סיכום נובמבר 2006 במגזין מטאליסט
עוד חודש מלא פעילות כאן במטאליסט ואחד הדברים שאני חייב לציין הוא שלמגזין מלאו החודש 4 שנות פעילות. אני אמנם מכיר אותו כעורך רק שנה וחצי, אבל אני חייב להודות שזה אירוע בעל משמעות, מגזין שמחזיק כמות זמן כה גדולה, ולדעתי רק ממשיך ומשתפר עם הזמן, יש כבוד.
החודש שעבר עלינו היה מלא בפעילות, לא מעט הופעות בסצנה המקומית, אלבומים חדשים ממשיכים לצאת, בין השאר ל-The Fading (לשעבר Execssum) ועכשיו גם ל-7% Mind Usage ולהקת הפאוור Desert, אין ספק שהמשלוח הבא ליצוא של מטאל כבר נמצא בנמל ורק מחכה למטוס.
Orphaned Land זכו ללא מעט סיקורים החודש, עם הופעה מלאת שבחים בפסטיבל העוד, וגם הופעה אחרונה לפני העבודה על האלבום החדש, ORwarriOR שמתוכנן ליציאה ב-Century Media כנראה בשנה הקרובה. חברי להקת Salem ממשיכים לעבוד בחשאיות יחסית על האלבום הכפול והחדש שלהם, וגם מ-Betzefer כנראה צפויים עדכונים בשנה הקרובה, הולך להיות מאד מעניין.
מלבד רענון וגיוס כתבים חדשים, המגזין גם ניסה ומנסה להכניס משהו מעבר לראיונות ולביקורות אלבומים, וזה מתבטא בספיישל על חג ההלוויין, ובזה הנוכחי על הקלטים הקדומים. התפיסה שלנו כאן היא שמגזין אינטרנט, גם אם הוא מרוכז במוזיקה מסוימת, יכול וצריך ולתת ביטוי גם לנושאים ולרעיונות שסובבים את המוזיקה, הוא אמור להיות נרחב ומעניין ולא רק צר אופקים.
הייתה לי נטייה קבועה לבקר את מה שקורה במיין סטרים לעומת מה שקורה אצלנו בסצנה, ואני עדיין עומד על שלי. תוכניות ריאלטי מגוחכות ממשיכות לרוקן את מוחות הצופים בטלוויזיה, עוד ועוד פוליטיקאים מוצאים עצמם מול חקירה משטרתית, שלושה חיילים שהגנו על ארצם עדיין נמצאים בשבי האויב ולא נראה כי ישוחררו בקרוב, יש תחושה שהמדינה הזאת ירדה מהשביל לפני זמן רב והיא רק ממשיכה לפנות לכיוון הלא נכון. אני רק מקווה שלפחות הסצנה המוזיקלית שלנו תמשיך להיות פעילה, ורק תנצל את החרא שבא מבחוץ כדי להתעצבן ולעשות מוזיקה טובה יותר, מטאל טוב לא מגיע מאנשים מאושרים ומסופקים.
אלון מיאסניקוב – עורך ראשי
ראיונות החודש
24/11/2006
Philippe Giordana, קלידן להקת Fairyland
ממלכה עתיקה, מלכה ענוגה ולוחם בשרות האור… אלה רק חלק מהנופים והדמויות המרכיבים את הסיפור של Osyrhia, פרי מוחו של הקלידן הצרפתי Philippe Giordana, שעומד מאחורי הרכב הפאוור מטאל הסימפוני Fairyland. הלהקה אשר הוקמה לפני 8 שנים תחת השם "פנטזיה", שחררה אלבום ראשון ב-2003 שהביא לז'אנר ה-"פנטזי מטאל", בו שלטו להקות כמו Blind Guardian או Rhapsody, עולם פנטזיה חדש, אותו קיבלו בחום מעריצים רבים ברחבי העולם. לאחר מספר שינויים בהרכב, ולבסוף איחודו כלהקה שלמה, חברי Fairyland חוזרים עם אלבום חדש בשם "The Fall Of An Empire", הממשיך את הסיפור אותו החלו עם האלבום הראשון, ולוקח את הלהקה ואת המאזינים למקומות חדשים על גבי הדמיון. כדי להבין קצת יותר את העלילה, אותו קלידן סיפר לנו מה התרחש עד כה…
לראיון המלא בעברית
ORM, מייסד הלייבל S.D.P [ראיון בלעדי]
כבר קרוב לעשור שהלייבל השוודי הקיצוני Scythe Of Death Productions מפיץ בלאק מטאל בכל אירופה. הלהקות החתומות בלייבל הזה רובן אם לא כולן להקות NSBM (בלאק מטאל נאצי). כשהרלד גינונגגף הידוע בכינויו "ORM" התחיל להפיק להקות הוא בטח לא ציפה שעד מהרה יהפוך הלייבל הקטן שלו לארגון מחתרתי קטן אך חזק. בשנת 2000 הוציא ORM ביחד עם עוד 11 להקות קלטת שכולה על טהרת הבלאק מטאל הנאצי. אך העניינים הסתבכו וידידנו השוודי נכנס לכלא. מהכלא הוא הזיז את שרשרת הארגון שלו לאט ובזהירות ובשנת 2002 יצאה הקלטת לאור ב-300 עותקים תחת השם, Manifesto Of Subterranean Obscurity, כאשר אליה מצורפת חוברת אשר בסופה ישנה תמונה של מגדלי התאומים בעת אסון ה-11 בספטמבר ורשום "מוות לאנושות" מעליה.
Peter Stalfors, בסיסט להקת Dream Evil
להקת ההבי מטאל השבדית Dream Evil היא לא רק רעש, אש ותמרות עשן, היא הדבר האמיתי – קשוחה, מרושעת וכבדה מאד, מבחינה מוזיקאלית, כמובן. למרות שחברי הלהקה לא נתפסים תמיד כאנשים רציניים, הם הצליחו להביא לעולם את The Book Of Heavy Metal שהיה יצירה של ממש בכל הנוגע לאיכות הסגנון בשנים האחרונות, עם רוח של שנות ה-80 וביצועים של שנות ה-2000. עכשיו הלהקה חוזרת עם אלבום חדש בשם United ששומר על אותה נוסחה מנצחת ובועטת של הבי מטאל טוב. עם 2 חברים חדשים, וגישה מחוזקת בכל הנוגע לעבודה ולמוזיקה, Dream Evil נמצאים בדרך הנכונה להמשיך הלאה. Peter Stalfors שיתף אותנו על מה שמתרחש בשיחה מטאלית על מוזיקה, הופעות, ציפורים וה… אירוויזיון.
אלעד מנור, בסיסט להקת Excessum
קשה להאמין שאת המיני אלבום החדש של Excessum לא ייצרה איזו להקה שבדית וותיקה, מדובר במיקס של דת' טכני ות'ראש מודרני מהסוג שכמעט ואין להקות ישראליות שעוסקות בו. אני אישית מסמן אותם כאחת התקוות הגדולות לייצוא של המטאל הישראלי, ולו בשל העובדה שהאלבום הוא אחד הבוגרים והמנוגנים היטב ששמעתי לאחרונה. עם הופעה חגיגית להוצאתו שנערכת השבוע, קיבלנו את הפרטים המלוכלכים מבסיסט הלהקה.
Tim Roth, סולן\גיטריסט להקת Into Eternity
את Into Eternity הגדרתי בביקורת שכתבתי על אלבומם החדש, The Scattering Of Ashes כעתיד של המטאל, ואני עומד מאחורי ההצהרה הזאת. האלבום החדש של הלהקה הוא אחד מהאלבומים הטובים שיצאו במטאל בשנה, או אפילו בשנים האחרונות. שילוב של סגנונות מטאלים מכל סוג אפשרי, דת' טכני, פרוג ניאו-קלאסי, פאוור מטאל, הכול משולב באלבום באופן מושלם. המוח שמאוחרי הלהקה הוא טים רות', הגיטריסט והכותב העיקרי, שסיים כרגע את סיבוב ה-Gigantour עם הלהקות Megadeth, Lamb Of God ו-Arch Enemy בין השאר. כדי לשמוע איך הפכה הלהקה למעצמה שהיא כיום, תפסתי את טים לשיחה.
Nera, סולנית להקת Darzamat
להקת הבלאק הסימפונית הפולנית Darzamat קיימת מ-1996 והספיקה להוציא ארבעה אלבומי אולפן מלאים, האחרון שבהם, Transkarpatia, זכה לשבחים רבים בשל השילוב של בלאק מלודי, יסודות סימפונים ושירה נשית גותית שבו. כדי לשמוע עוד פרטים על הלהקה שוחחנו עם נרה, סולנית ההרכב.
Chrigel Glanzmann, מקים להקת Eluveitie
בשנים האחרונות ז'אנר הפולק מטאל תפס תאוצה רבה בעולם, כאשר מרבית הלהקות שמנגנות את הסגנון מגיעות ממדינות סקנדינביה הקפואות. אבל פולק מטאל אפשר לעשות כמעט בכל מקום, ואם אפילו בצרפת נמצאת איזה להקה או שתיים, אז הגיע הזמן שגם שוויץ תספק לנו להקה הנוגעת בשורשים ובסיפורי העמים של המדינה – וכאן נכנסת Eluveitie. ההרכב קיים רק 4 שנים, אך לאחר דמו מצליח ועם אלבום הבכורה "Spirit" ששוחרר לא מזמן, תשעת הנגנים של Eluveitie הספיקו לגדול כלהקה של ממש ולהשתלב, ביחד עם כלי הפולק המיוחדים שלהם, בין כל הטרולים, הברברים ושאר היצורים של הז'אנר. כדי לדעת קצת יותר על הלהקה והכלים המוזרים שלה, תפסתי את Chrigel Glanzmann – מקים הלהקה ונגן ה-"Uilleann Pipe" שלה (בין שאר הכלים) – לשיחה מעניינת מאד.
סקירות אלבומים ו-DVD נבחרות
ציון:
Various Artists – Butchering The Beatles
מאת: איתן גפני
לא יודע מה אתכם, אבל כשאני בחדר חזרות, מתישהו יעלה לאוויר ג'אם של איזשהו שיר של ארבעת המופלאים. בדרך כלל אנו זורמים עם "Come Together", אבל גם "Drive My Car, She Loves You", ואם יש מצב רוח מתאים, "Strawberry Fileds". ככה זה עם קלאסיקות, לא יעזור – תמיד תרצה לג'מג'ם אותן, זה תמיד יבוא טוב, ובגלל שאלו שירים שכולם מכירים, הג'אם תמיד עובד, ברמה זו או אחרת. קח חמישה מוזיקאים שלא מכירים אחד את השני, שים אותם בחדר חזרות, ותן להם חצי שעה. מהר מאד אתה תקבל איזה קאבר ל-"Day Tripper".
ציון:
Gaë Bolg – Requiem
מאת: אופיר מסר
מטאל או רוק כבד, ברוב המקרים, תמיד ניתן להגדיר, כל עוד יש שם שילוב גיטרות עם דיסטורשן ותיפוף במרכז, זה פחות או יותר אומר שאתה בעסק. במהלך השנים ההגדרה הזאת הפכה לסוגיה שלמה, עם תורה, נספחים וקבלות מכל פינה. באחד מאותם נספחים נמצאת הגדרה, או יותר נכון, אמירה, שמטאל לאו דווקא צריך לכלול את אחד מהמרכיבים שמגדירים את הבסיס שלו, מטאל יכול להיות משהו שונה, משהו קיצוני בדרכו המיוחדת, שלא כולם יתחברו אליו אך עדיין ישמור על אותה הוויה והרגשה שנובעת מלהקשיב לאמן מטאל אהוב.
ציון:
Lurker Of Chalice – Lurker Of Chalice
מאת: טל זכאי
הישר מקליפורניה שטופת השמש ושטופת כוכבי הפופ הזחוחים, מגיע אלינו האלבום האחרון של להקת הבלאק \ אמביינט Lurker Of Chalice. זו, הינה פרי עמלו של יוצר יחיד, ואף מוכר למדי, הלא הוא Wrest. לאלה מכם שאולי השם לא מצלצל, Wrest הינו הפרונטמן של Leviathan היותר ותיקים, ו-Twilight הפחות (הרבה פחות). למעשה, Lurker of Chalice היא מעין השלכה של Leviathan על האמביינט, וברוחה דומה מאוד לאלבומה של Leviathan משנת 93', The Tenth Sub Level of Suicide.
ציון:
Sterbend – Dwelling Lifeless
מאת: עמר ברזילי
יש שאומרים שהחורף מביא איתו מן דיכאון עונתי שכזה. אין לך סבלנות לעשות כלום, בא לך רק להסתגר בבית, אתה מתבאס אם באמצע היום אתה נדרש לעשות סידורים כלשהם, אתה נהיה חסר סבלנות, ועוד כהנה וכהנה "סימפטומים" שכל מיני "מומחים" בטלוויזיה אוהבים לדבר עליהם בתוכניות בוקר שאף אחד לא צופה בהן גם ככה. אבל זה נכון לחלק מהאנשים, אני מניח, רק לימי חורף חזקים יותר. פה בישראל, ארץ חצי פסיכוטית לחלוטין בכל מה שקשור במזג האוויר, עדיין לא הגיע חורף שכזה, רק גשם וקצת בוץ מדי פעם.
ציון:
Pentagram – First Daze Here Too
מאת: איתי פרייז
Pentagram הוקמה בשנת 71' בוודבריד'ג שבארה"ב, והיא להקת נוספת שהשפיעה רבות על המטאל ולא זכתה להצלחה כלכלית או לפרסום גדול. למעשה עברו כמעט 15 שנה מהרגע שהלהקה פעלה כלהקה ועד שסוף-סוף יצא לה אלבום מלא ראשון בשנות ה-70'. אפשר היה להגדיר את Pentagram כאחות הקטנה של Black Sabbath כששתי הלהקות פעלו ביחד והמציאו את הדום אבל Sabbath זכו לחוזה בחברות גדולות כש-Pentagram פספסה את ההזדמנות שלה.
ציון:
Deadsoil – Sacrifice
מאת: אלי גרוסמן
את האמת, לי אישית די נשבר מאותן להקות מטאלקור שמנסות להשמע כמו Soilwork. הבעיה כשמאזינים לאלבומם החדש של Deadsoil מגלים שם כמה הפתעות והברקות שמאפילות, או יותר נכון מאירות וזוהרות, על פני אותם רגעים של אי נוחות וחוסר שקט בהם חשתי כששמעתי שוב את אותה תבנית ידועה של גרוב מהיר, מנגינה וגרואלים אגרסיביים ואז שבירה הישר לתוך פזמון בעל גרוב וגיטרה מובילה מלודיים, וקול רך, מאפיין שבעצם הביא להצלחה הגדולה של Soilwork ולהרבה "פטריות אחרי הגשם" שהחליטו להשתמש באותה תבנית ולנסות לגרוף גם הם מעט מאותה הצלחה.
ציון: 9.5/10
(DVD) Iced Earth – Alive In Athens
מאת: אלון מיאסניקוב
כבר עברו שבע שנים מאז שיצא האלבום של Iced Earth בהופעה באתונה שביוון, דיסק משולש שכלל את הלהקה במה שהיה השיא שלה, הרכב חזק, לאחר הוצאת האלבום המופתי Something Wicked This Way comes, עם אחד הסולנים הגדולים במטאל אי פעם, מאת'יו בארלו הדרמטי. הדיסק תפס את ההרכב כשהוא מבצע 31 שירים בהופעה חייה עם קהל יווני משולהב, ללא ספק אחת ההופעות המוקלטות הטובות ביותר. עכשיו, שבע שנים אחרי, יוצא סוף סוף ה-DVD. הלהקה כבר לא באותה חברת תקליטים, הסולן הוא עכשיו טים "ריפר" אוונס, לשעבר Judas Priest, והכול שונה, אבל ה-DVD הזה מנציח את אחד מאותם רגעים קסומים במטאל שכנראה שלעולם לא יחזרו שוב, עכשיו כשבארלו הפך להיות שוטר בארה"ב, קיצר את השיער הג'ינג'י הארוך במיוחד שלו, והפסיק לשיר בלהקות מטאל.
ציון:
Sepultura – The Best Of
מאת: ג'ינו אריאלי
במקרה של האוסף של Sepultura אין הרבה מקום לביקורת. כי סיכום של הפרק הזה בחיי הלהקה הוא סיכום של אחד הפרקים המעניינים והחשובים בהיסטורית המטאל. במשך תקופה ארוכה לצד הלוגו של חברת Roadrunner באתר שלהם התנוססה תמונה של מקס קאוולרה, המאסטרמיינד של הלהקה. Sepultura קנו לעצמם מקום של כבוד בסצינת הת'ראש מטאל לצד להקות ענק כמו Metallica ,Slayer ו-Megadeth, לא רק בזכות נגינה כבדה ומהירה אלא בעיקר בזכות השורשים של Sepultura.
ציון:
Seventh Wonder – Waiting In The Wings
מאת: גיא נקש
הפעם אני חייב לציין שאני שוחה במים זרים , פרוגרסיב מטאל אף פעם לא היה ספל התה שלי, מודה. אבל תמיד היה לי מקום של כבוד ללהקות האלה וכצפוי אני גם מאוד אוהב את העבודה של להקת הפרוגרסיב הכי מפורסמת בתחום Dream Theater ואף את הפרויקט Liquid Tension שגם מאוד מצא חן בעיניי, אז ליסקור את הדיסק הזה יכול להיות משהו מעניין כי אני לא מגיע מנקודה של פנאט פרוג שמרגיש רטט בכל הגוף בכל פעם שמישהו מנגן תיבה של 7/16 אחרי 19/16 ואז 3/4. אני מגיע ממקום הכי אובייקטיבי והיות ולא הכרתי אותם קודם ה-"בורות" שלי יכולה לשחק רק לטובת הלהקה במידה והם שווים משהו.
ציון:
Lamb Of God – Sacrament
מאת: יותם Defiler
Lamb Of God הוכיחו עם אלבומם הקודם שאפשר ועוד איך לקחת את הת'ראש מטאל לרמות חדשות. תקראו לזה New School Thrash או אפילו Newer School Thrash, אבל בסופו של יום אלו אותם ריפים ש-Slayer ו-Testament עושים קרוב ל-20 שנה. אז מה חדש? ובכן, באלבום הקודם, Ashes Of The Wake, מתחו Lamb Of God את הגבול היטב בין עולם המטאל המודרני, הכולל ברייק-דאונס, גרוב פסיכוטי, ריתמיקה פרועה ושאגות הארדקור מנופחות היטב – לבין עולם שהוא כמעט כולו נחתם ב-1991, בין אם זה ריפים מהירים, תיפוף אופייני לספיד מטאל, אנאלוגיות מוזיקליות ל-Anthrax, Nuclear Assault ול-Pantera. הרבה Pantera.
ציון:
Beyond Twilight – For The Love Of Art And The Making
מאת: עדי כהן
המילה היחידה שהצלחתי להוציא מפי לאחר השמיעה הראשונה של For The Love Of Art And The Making הייתה "וואו". ואכן, גם עכשיו לאחר שמיעות חוזרות ונשנות, קשה לי למצוא מילים כדי לתאר את האלבום הכל כך מעניין הזה. Beyond Twilight, שכבר הוכיחו וביססו את עצמם בעולם הפרוגרסיב עם האלבום הנהדר Section X, מציגים באלבומם השלישי משהו לגמרי אחר. קל להבחין בכך, היות והאלבום מכיל 43 רצועות, כאשר אורך ממוצע של רצועה הוא כדקה, אך הנסתר רב מן הגלוי, ויש להעמיק ולחקור כדי להבין את פיסת האומנות הזאת בשלמותה.