אז מה היה לנו החודש? בעיקר הופעות, והרבה, מלבד שתי הלהקות הוותיקות ביותר, Salem ו-Orphaned Land כמעט כל להקת מטאל ישראלית הופיעה החודש האחרון, חלק גדול מהחשובות בהן בפסטיבל Break Your Neck שסיקרנו כאן, ואחת בשם Nail Within בהופעת איחוד משלה. היו גם אורחים מחו"ל, Evergrey אשר באו לביקור חטוף, שתו הרבה אלכוהול, דיברו איתנו ונתנו הופעה. עכשיו אנחנו מחכים לבשורה הבאה – מהארץ או מחו"ל.

אצלנו במגזין? הבשורה הגדולה היא שהגענו גם לוידיאו. בטח שמתם לב שחומרים מצולמים של המגזין מופיעים על בסיס קבוע באתר הוידיאו הישראלי Heep, שם בינתיים מככבים סטלה מאריס, Mayhem, ולאחרונה גם Nail Within בראיון שנערך עימם בערב ההופעה המדוברת ע"י כתב האתר אלי גרוסמן. זה עדיין לא הסוף, מומלץ להמשיך להתעדכן ולראות מה יבוא בהמשך.

מלבד זאת, החודש המשכנו במסורת סקירות סרטי האימה לצד כתבות בנושא, ביקרנו גם לא מעט אלבומי מטאל חדשים, כולל כמה גדולים ומצליחים במיוחד, ביניהם האלבום השישי של Nightwish עם הסולנית החדשה, האלבום השלישי והמצוין של Epica וגם אלבום הסולו הראשון של Serj Tankian (איש System Of A Down) – שמתגלה כהצלחה בקנה מידה בין לאומי וגם ישראלי. בדרך דיברנו עם טנקיאן, ואף פתחנו את חודש דצמבר עם טארייה, הסולנית לשעבר של Nightwish, שהחל מהשבוע ניתן למצוא בחנויות בארץ את אלבום הסולו שלה, My Winter Storm.

מה הלאה? כרגיל, הרבה מטאל, הרבה אמנים – מוכרים פחות ומוכרים יותר ובקרוב, סיכום השנה – מה היה שווה, ומה לא היה כדאי לשמוע ב-2007 – ע"פ מגזין מטאליסט. המשך חודש מצוין!

בהזדמנות זו רצינו גם לאחל יום הולדת 25 שמח לכתבנו, יותם "Defiler" אבני – לשנה הבאה, הופעה בוואקן הבנויה.

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי


ראיונות החודש



30/11/2007
ערן סגל מ-Whorecore ומתן כהן מ-Betzefer

מה קורה כשמשלבים בין להקת המטאלקור המובילה בחלק הזה של העולם, ביחד עם להקת הברוטאל דת' מטאל הכי איכותית מהצד הזה של היבשת? אירוע שסופו רעידת אדמה. כדי לבדוק את מצב הנוכחים, קצת לפני פגיעתם של Whorecore ו-Betzefer בחיפה – הצלחנו לשלוף את ערן ומתן הגיטריסטים כנציגי הלהקות ולדלות מהם כמה תשובות על מצבם הנוכחי של ההרכבים, האלבומים שבדרך, סיבובי ההופעות שברזומה וההתקפה הבאה לפנינו. ראו הוזהרתם, יש לשמור היטב על הצוואר!

לראיון המלא בעברית

28/11/2007
Tom S. Englund, סולן \ גיטריסט להקת Evergrey

להקת המטאל השבדית Evergrey היא לא להקה שניתן להגדיר בקלות. מכיוון שהמוזיקה שלה מלודית, עשירה בריפים, קלידים ועיבודים מורכבים יש שמגדירים אותה כלהקת פרוג, העובדה שכמעט כל אלבומיה יצאו בחברת התקליטים Inside Out, המתמחה בלהקות פרוג, שייכה אותה באופן כמעט מוחלט לסגנון. אך האמת היא שהמוזיקה שלה לא מורכבת מספיק להיות מוגדרת ככזו, והנטייה שלה לקדרות אפלה לא אופיינת גם כן. עם שישה אלבומים נראה כי שמה של הלהקה צובר תאוצה והיד עוד נטויה, בימים אלו הלהקה עובדת על אלבום חדש, המשך ל-Monday Morning Apocalypse מ-2006, האלבום הבעייתי ביותר של Evergrey שלראשונה בתולדותיה זכה בלא מעט ביקורות צוננות, אולי בגלל השוני שלו מהחומר הישן של הלהקה. שוחחתי עם טום כשהוא ניצב מחוץ לפאב תל אביבי, נהנה מאורח החיים בעיר לפני הופעתה של הלהקה בשבת הקרובה.

לראיון המלא בעברית

20/11/2007
Tomas Lindberg, סולן להקת At The Gates

ברשימה של סולני דת' מטאל אגדיים, תומאס לינדברג השבדי מככב גבוה. הבחור היה אחד מהגורמים שהפכו את להקתו At The Gates לאחת מלהקות הדת' מטאל החשובות ביותר, וזו שמייחסים לה את ייסוד הדת' מטאל השבדי המלודי שהפך לז'אנר מרכזי בעשור האחרון. לאחרונה התבשרנו כי להקת העבר שלו, שהתפרקה לפני שנים – מתאחדת לצורך מספר הופעות מצומצם. מכיוון שבסוף השבוע הקרוב תומאס יעלה על המטוס לכיוון שלנו, כדי לצרוח מלוא ריאותיו מול כל מי שאוהב דת' מלודי, תפסנו אותו לשיחה על מנת שנוכל להשלים פערים על להקתו השבה לפעילות, על החיים כמטאליסט בשבדיה – בירת המטאל העולמית – ועל ההבדל בינו לבין ילדי אימו שחושבים שהם יודעים לצרוח. מילים מהאיש שהמציא מחדש את המושג "לצעוק את דעותיך".

לראיון המלא בעברית

16/11/2007
Memnock, בסיסט להקת Susperia

שורשיה של להקת המטאל הנורבגית Susperia אולי נמצאים בסצנת הבלאק מטאל הידועה לשמצה של המדינה ההיא, אבל המוזיקה של ההרכב פונה יותר לכיוון הת'ראש, המודרני והקלאסי יותר. הלהקה, שכוללת נגנים לשעבר מהלהקות Dimmu Borgir ו-Old Man's Child, השוותה אין ספור פעמים בעבר לענקית הת'ראש האמריקאית Testament, השוואה שממנה מנסים חברי הלהקה לברוח. אלבומם החדש, Cut From Stone הוא עוד צעד לזהות משלה, אלבום מלוטש, כבד ומלודי שקוצר שבחים מאז יציאתו. לכבוד יציאת האלבום שוחחנו עם Memnock, בסיסט הלהקה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

09/11/2007
Nige Rocket, גיטריסט להקת Onslaught

כשהת'ראש משל בעולם, ארה"ב לא הייתה המקום היחידי שבו צצו להקות טובות בסגנון. באנגליה של שנות השמונים ותחילת התשעים פעלו כמה מהלהקות החשובות והמעניינות ביותר בתחום, בין המרכזיות היו Sabbat ,Slammer ,Xentrix וכמובן – Onslaught. הלהקה הוציאה שני אלבומים של ת'ראש אגרסיבי, זכתה לתמיכה נלהבת של מגזין המטאל הבריטי המיתולוגי Metal Forces והגיעה למימדי הצלחה שהפתיעו את חבריה.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית

02/11/2007
Serj Tankian, מלהקת System Of A Down

אחת הלהקות המצליחות ביותר של העשור האחרון היא System Of A Down, המשלבת מטאל, פאנק ומוזיקה אוונגרדית יותר בצורה שהפתיעה את כולם כשהצליחה בקנה מידה בין לאומי עצום. הלהקה, שכל חבריה ממוצא ארמני-אמריקאי, מכרה מיליוני עותקים מאלבומיה, למרות שאלו הכילו מטאל כבד ואגרסיבי, גראולים ולא מעט מחאה וביקורת כנגד התרבות האמריקאית והמערבית בכלל – וכנגד הממשל האמריקאי הנוכחי באופן ספציפי. לאחרונה נשמעו לא מעט שמועות על יחסים עכורים בתוך System Of A Down, ונאמר כי הלהקה ככל הנראה הפסיקה לפעול.

לראיון המלא בעברית

לראיון המלא באנגלית


סקירות אלבומים נבחרות


ציון:

Black Bonzo – Sound Of The Apocalypse
מאת: איתן גפני

כמי שאוהב מדי פעם להתרפק על מוזיקה של פעם, אני מוצא נחמה בישיבה והאזנה ללהקות כמו King Crimson, Genesis ושאר ירקות דוממים, קרי – להקות הרוק המתקדם של שנות השבעים. הבעיה הגדולה היא שאתה לא יכול להאזין להן יותר מדי, אלא אם כן אתה ממש חי על סמים. כלומר, מרביץ כמה כדורים לארוחת בוקר, ולא יכול להעביר את הצהריים בלי כמה ג'וינטים עבים במיוחד. אין מה להתבייש בעובדה הזו – שנות השבעים היו השנים בהן המוזיקאים ממש גילו את הסמים, לא סתם התנסו בהם כמו בסיקסטיז, מדובר היה בצורת חיים – המון סמים, וכמה שיותר.

לסקירה המלאה

ציון:

Led Zeppelin – Mothership
מאת: אלון מיאסניקוב

אם בעוד אתם יושבים ושומעים את האלבום החדש של כמעט כל להקת מטאל שקניתם, אתם מתחילים לתהות מאיפה זה הגיע במקור, אז הנה התשובה: מ-Led Zeppelin. הלהקה, שהוגדרה כבר ע"י רבים כלהקת ה-"הבי מטאל" הראשונה לקחה את הבלוז השחור, הכניסה לו מנה של אדרנלין ותפיסה אומנותית יותר, שילבה את זה עם פולק בריטי ועוד מבחר השפעות, והפכה להיות לאחת מהלהקות הגדולות ביותר בתולדות המוזיקה. זו, שגם אנשים שיתרחקו ממטאל עכשווי כמו מאש לא יכולים לפסול, זו שנמצאת בחמישה הפותחת של כל רשימה של האלבומים הטובים בכל הזמנים או הלהקות הטובות ביותר.

לסקירה המלאה

ציון:

Hacride – Amoeba
מאת: מתן ג'ונאס

אני רוצה להתחיל את הביקורת בהתנצלות. ממש ניסיתי לשנוא את האלבום החדש של Hacride, אבל בשום פנים ואופן לא הצלחתי. למה רציתי לשנוא אותו, אתם שואלים? בתור התחלה, בגלל שכל המקורות שבהם התעניינתי על האלבום תיארו אותו בתור שילוב בין Meshuggah ל-Opeth, והמכנה המשותף היחיד בין שתי הלהקות הללו, מלבד העובדה ששתיהן מגיעות משבדיה, היא שאני לא סובל אותן. לכל אחת סיבות משלה, אבל הנקודה היא שאני לא סובל אותן, אבל משום מה, דווקא את Amoeba די אהבתי.

לסקירה המלאה

ציון:

Hellish Crossfire – Slaves Of The Burning Pentagram
מאת: גולן שי

עוצמה, כסח, מהירות, רשע, הרס והכי חשוב מוזיקה היישר מהלב (וממפתנו של השטן). אלה הם מקצת התיאורים אשר עולים לי לראש כאשר אני שומע את להקת Hellish Crossfire באלבום הבכורה שלהם Slaves Of The Burning Pentagram, אבל בעיקר מה שעולה לי לראש הם ליטרים של דם מכל האדבאנג חסר המעצורים שהאלבום הזה גורם לי לעשות.

לסקירה המלאה

ציון:

Sirenia – Nine Destinies And A Downfall
מאת: גיא נקש

אם חיפשתם עוד הוכחה שהחלפת סולן/ית או זמר/זמרת זה לא סוף העולם ולעיתים גם ההיפך – הנה לפניכם סיפור של עוד להקה שרתמה את השינוי בהרכב לכיוון חיובי ושבה אלינו בכוחות מחודשים וצליל מרענן. זאת בהנחה שדילגתם בין היתר על Iron Maiden, Deep Purple ו-Helloween וגם בהנחה שאתם ממורמרים מהבעיטה בישבנה של טריה מ-Nightwish שאני אישית חושב שפיטוריה עשו גם הרבה טוב ללהקה.

לסקירה המלאה

ציון:

Nightwish – Dark Passion Play
מאת: אופיר מסר

לחברי להקת Nightwish אין רחמים. פשוט אין. לא מספיק שיום בהיר אחד הם החליטו להיפטר מהסולנית ואולי, הסמל שהכי מזוהה עם הלהקה, אלא שהם החליטו בנוסף לעשות זאת במכתב מרושע (צודק או לא) שהוגש לה בסיומה של הופעה משגעת שצולמה ל-DVD. בשנתיים שעברו מאז המאורע, הלהקה המשיכה להתעלל בנו, תחילה עם הפרשיות שצצו סביב נושא הפיטורין ולאחר מכן בשתיקה ארוכה שנבעה מהחיפושים אחר הסולנית החדשה של הלהקה, נשאר רק להודות לשד שהם היו מספיק נחמדים ולא עשו מזה תוכנית ריאלטי.

לסקירה המלאה

ציון:

Månegarm – Vargstenen
מאת: עמר ברזילי

Månegarm השוודית קיימת כבר כ-11 שנים, והוציאה עד כה כ-4 אלבומים מלאים. זו לכל הדעות אינה להקה חדשה בתחום הויקינג מטאל ולמרות שהיא נשמעת דומה לעצמה פחות או יותר עם כל אלבום שיוצא, חבריה יודעים בדיוק מה הם עושים, כאשר הסוס שלהם ממשיך לדהור ונראה שלאף אחד (וגם לא לי) לא נמאס. ההוצאה הקודמת של הלהקה הייתה ה-EP שנרא Urminnes Havd ונתן לנו מבט אל הצד הרגוע יותר שלה – אך המסקרן לא פחות.

לסקירה המלאה

ציון:

Serj Tankian – Elect The Dead
מאת: ג'ינו אריאלי

בשנים האחרונות הפכו צמד היוצרים הארמנים, מאלאקיאן וטאנקיאן לסוג של לנון ומקרת'ני מודרנים. מבחינתי היכולת המופלאה של System Of A Down לייצר כמות אדירה כל-כך של שירים מעולים בתקופת זמן קצרה יחסית, היא בגדר נס. נכון, יש המון להקות אחרות שכותבות מלא שירים טובים, אבל במקרה של SOAD, זה היה כבר מעבר למצופה. אולי במודע ואולי לא, ככל שהזמן התקדם היה נראה כאילו מאזן הכוחות בין שני המוחות הגדולים של הלהקה נוטה יותר לטובת דארון, שמלבד הפיכתו לזמר שני בלהקה, קיבל גם את קרדיט המפיק המוזיקלי לצידו של ריק רובין. כך שכש-System הודיעו על הפסקה זמנית, אלבום סולו מצידו של סרג' הסולן היה רק עיניין של זמן.

לסקירה המלאה