סיכום ספטמבר 2007 במגזין מטאליסט
אז הקיץ נגמר. אני יודע שלא ממש מרגישים את זה עדיין, כי חם ולח באופן מענה כרגיל, אבל מבחינה כרונולוגית אנחנו כבר במחלקת הסתיו. מבחינת תכני האתר אין ספק שחם מתמיד, לאחר הראיון עם Dream Theater שסגר את חודש אוגוסט, המשכנו להפציץ עם כמה מהשמות הגדולים במטאל, ביניהם, Attila ו-Necrobutcher מלהקת הבלאק הנורווגית Mayhem שדיברו עמנו מספר רגעים לפני שנחתו בארץ ונתנו את אחת ההופעות האימתניות שראתה ארצנו. כמו כן, דיברנו גם עם Angela Gossow, האישה הראשונה של האקסטרים מטאל והגיטריסט Christopher Amott, שניהם מלהקת הדת' השבדית Arch Enemy.
גם החודש אנו נמשיך במגמה זו וכבר התחלנו בראיון עם DevilDriver, אחת הלהקות האמריקאיות שמובילות את מה שכבר הוגדר רשמית כ-"גל החדש של להקות המטאל האמריקאיות", לצד הרכבים כמו Lamb Of God ודומיהם. מלבד זאת, הטורים האישיים שהמגזין החזיר, התגלו כהצלחה מסחררת, שגוררת אחריה תגובות וחוות דעות שונות ומגוונות, וזה כיוון שהמגזין עומד להתמיד בו בתקופה הקרובה. עוד דבר, הוא המשך הרחבת תחומי העיסוק של המגזין. נכון, אנחנו מגזין מטאל, אבל בכוונתנו לספק תכנים גם בתחומים שונים שלרוב מתקשרים עם תחומי העניין של המטאליסטים, "מטאליסט" מכוון להיות מגזין לתרבות מסוימת, ולא רק ידיעון מוזיקלי.
אז לסיום, שיהיה לכולם חג סוכות שמח, המשך קריאה מהנה ובואו נקווה שהחורף יבוא בקרוב וימנע מאיתנו את הזיעה המיותרת הזאת…
אלון מיאסניקוב – עורך ראשי
ראיונות החודש
28/09/2007
Butchered, סולן \ בסיסט להקת Arallu
להקת הבלאק מטאל הירושלמית Arallu הוציאה עד היום כשלושה אלבומי אולפן, EP וגם DVD, ומהווה אחת הלהקות הוותיקות והפעילות יותר בסצנה העכשווית. מאז ומתמיד לוותה הלהקה בוויכוחים ודיונים הקשורים אליה, לתדמית שלה, ולמוזיקה המחוספסת והאלימה שלה. ביום שבת הקרוב צפויה הלהקה לעלות להופעה עם Mayhem מראשונות להקות הבלאק, והשפעה מרכזית על Arallu עצמה, שתעלה עם הרכב שמתוגבר בכמה מנגני המטאל הקיצוני הטובים שפועלים כיום בארץ. כדי להכין את עצמנו מראש לקראת אותה הופעה, ישבנו לשוחח עם Butchered, בסיסט וסולן ההרכב, על עצמו, הלהקה, עברה, ועתידה.
לראיון המלא בעברית
25/09/2007
Matthias Zimmer, סולן \ גיטריסט להקת Perzonal War
להקת הת'ראש הגרמנית Perzonal War מוכרת לרבים בעיקר בגלל הדמיון הברור שלה ל-Metallica, בעיקר בקולו של סולן הלהקה, מתיאס זימר. הלהקה הוציאה עד היום כ-5 אלבומים, מרביתם בחברת התקליטים הגרמנית AFM. אלבומם האחרון, When Time Turn Red, היה סוג של שינוי בהרכב – הם נגעו בסאונד מלוכלך יותר ועשו אלבום שהרחיק אותם מכל אותן השוואות ל-Metallica. בימים אלו הלהקה עובדת על אלבום חדש, עם כמה אנשי מטאל שמתארחים בו מלבד חברי הלהקה. שוחחנו עם סולן הלהקה שעדכן אותנו היכן עומדים הדברים.
21/09/2007
Angela Gossow ו-Christopher Amott מלהקת Arch Enemy
זה לא קורה כל יום שיוצא לך לדבר עם שניים מחברי הלהקה האהובה עליך, אבל מי אני שאתלונן כשמדובר ב-Arch Enemy. הלהקה השבדית, ממובילות סגנון הדת' מטאל המלודי של השנים האחרונות, ממשיכה להפתיע כל פעם מחדש, עם שירים כוחניים ואנרגיות שלא נגמרות לרגע. חלק נכבד מההצלחה שלה, חייבת הלהקה לאנג'לה גוסו, סולנית מטאל משכמה ומעלה שמגרגרת עבורה כבר למעלה מ-7 שנים. אנג'לה, שמגיעה במקור מגרמניה, אמנם לא הסולנית הראשונה שעשתה גראוולים, אבל היא, בעזרת חבריה ללהקה, נחשבת לפורצת דרך בתחום ונותנת השראה להרבה בנות שרצו ופחדו להשתלב בעולם המטאל…
14/09/2007
Attila Csihar ו-Necrobutcher מלהקת Mayhem
Mayhem. גם למי שאינו שומע בלאק מטאל, הלהקה הזו אפופה בהמון מסתוריות, אניגמטיות ואפלוליות שלא הייתה מעולם לאף להקה בהיסטוריה המוזיקלית המודרנית. למי שאינו חי בעולם הזה בעשרים שנה האחרונות, ואינו מכיר את סיפור הלהקה הזו, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר Lords Of Chaos או לעשות שיעורי בית על מנת שתוכלו להכיר קצת את העבר המוזר, המפחיד והלא ברור שלה ולדעת איזה מפלצות מטאל יגיעו להופיע בארץ בסוף החודש הקרוב. לקראת ההופעה, פניתי לסולן החדש-ישן של הלהקה Attila Csihar ולבסיסט Necrobutcher, אחד ממייסדי הלהקה והחבר הותיק בה ביותר, ושוחחתי עימם על מוזיקה, אמונות, דתות, וכן על העבר, ההווה והעתיד הלא כל כך ברורים של הלהקה.
07/09/2007
Ulf Theodor Schwadorf מלהקת The Vision Bleak
את Ulf Theodor Schwadorf יש כאלו שמכירים דווקא מלהקת הפולק מטאל הגרמנית Empyrium אבל אני דווקא שמעתי עליו לראשונה מההרכב הזה – הרכב ה-Horror Metal שלו שותף רק אדם אחד נוסף, Allen B. Konstanz. למי שתהה, אלו רק השמות בהם השניים ידועים בסצנת המטאל, מכיוון ששמותיהם האמיתיים הרבה פחות דרמטים. The Vision Bleak התחילו דרכם בצורה ייחודית עם האלבום The Death Ship Has A New Captain, אלבום שהכיל מוזיקה כבדה עם רמת האגרסיה והסאונד של להקות דת' מטאל, שירה גותית אפלה ועיבודים תזמורתיים עשירים שגרמו להרכב להישמע כמו קטעי המעבר המתוזמרים של Cradle Of Filth…
04/09/2007
Demonos Sova, סולן \ בסיסט להקת Barathrum
Barathrum הנחשבת אחת מנושאות הדגל של הבלאק הפיני, קיימת עוד משנת 1990 ומתמחה בבלאק\דום איטי ומאוד לא קונבנציונאלי המושפע רבות מלהקות כמו Celtic Frost ו-Venom. בראש הלהקה עומד Demonos Sova, סולן וגיטריסט הלהקה והאחראי על כתיבת החומר. באמתחתה של הלהקה כ-8 אלבומים מלאים, האחרון שביניהם "Anno Aspera" שיצא בשנת 2005. אם תצרפו את כל האותיות הראשונות משמות האלבומים המלאים של Barathrum תקבלו את הצירוף "Heil Sova" ולכן האלבום Anno Aspera היה אמור להיות אלבומה האחרון אי-פעם של הלהקה ובכך להשלים את אותו האקרוסטיכון מהדיסקוגרפיה. האם אכן לא ייצאו עוד אלבומים של Barathrum? איך שומר Demonos Sova על איכויות קולו? ומה לעזאזל המשמעות של Barathrum? – כל זאת ועוד בראיון הבא.
סקירות אלבומים נבחרות
ציון:
Shining – V: Halmstad
מאת: עמר ברזילי
מעולם לא הייתי יותר מדי קרוב לתת-הז'אנר שקרוי בפי מומחיו, "בלאק מטאל דכאוני". אני יודע איך אני אוהב את ההוצאות השחורות שלי, והן בדרך כלל מתעסקות יותר במלחמה תמידית והשמדה ונושאים הקרובים לכך, מדי פעם מעורבב עם טירוף קליל ברקע. תמיד התרחקתי, לא כי לא רציתי אלא פשוט כי לא ממש יצא לי. עם זאת, החלטתי לפתוח את הוריד, אה סליחה, את הלב ל-Shining שעליה שמעתי רק דברים טובים וגם יש לי דעה עליה מפעם, אבל עבר זמן רב מאז. כבר מהעטיפה, חוץ מאשר היותה "יפיפייה", מצאתי אותה תואמת ביותר את מצב הרוח ששרר אצלי באותם רגעים.
ציון:
Arch Enemy – Rise Of The Tyrant
מאת: אופיר מסר
פיצוץ עז ולאחריו אזעקה מחרישת אוזניים, נשמע כמו עוד יום רגיל בישראל אבל בעצם מדובר בתחילתו של השיר "Blood On Your Hands" שפותח את האלבום החדש של Arch Enemy בלי לקחת שבויים וזורק אותנו היישר לאזור המלחמה עם ריף מלא זעם. המהלומות ממשיכות להכות כשהתופים נכנסים לתמונה ואנחנו כבר בפנים, מסובבים את הראש בתנועות מעגליות ולא יכולים לעצור. קולה של Angela Gossow נשמע לפתע, עוצמתי יותר מאיי פעם ומנחה אותנו בין ירי המקלע לבין ריפים חדים נוספים מצד צמד האחים Amott.
ציון:
Queensrÿche – The Best Of: Sign Of The Times
מאת: אלון מיאסניקוב
קודם כל, למי שלא מכיר את Queensrÿche, אז סיכום קצר. הלהקה היא מהחשובות בעולם ההבי מטאל, עם נטיות פרוגיות, אך בכיוון שונה מאד מזה ש-Dream Theater הפכה לפופולרי בעשור האחרון. הלהקה הוותיקה התחילה דרכה בתחילת שנות השמונים בסיאטל, ובהתחלתה עשתה משהו שקרוב יותר לפאוור מטאל קלאסי, עם השנים היא החלה לעשות פרוג מטאל מלודי, שלא התבסס על ווירטואוזיות יוצאת דופן, אלא על כתיבת שירים מתוחכמת, שירים בנויים היטב, והשירה האיכותית של ג'ף טייט ,שנחשב לאחד הסולנים הטובים בעולם המטאל. ב-1988 הלהקה הוציאה את Operation Mindcrime, אלבום קונספט שנחשב ע"י רבים, כולל אצלי, לאחד מאלבומי המטאל הטובים שיצאו מעולם.
ציון:
Fair To Midland – Fables From A Mayfly
מאת: ג'ינו אריאלי
ההפסקה המעצבנת של System Of A Down מעבודה משותפת והציפייה לאלבומי הסולו של חברי הלהקה השאירה אותי במתח. אחרי הכל, אני כבר רגיל לקבל את האלבום השנתי של System, אלבום שתמיד מוצא את עצמו להיות דיסק השנה שלי, לא משנה כמה דיסקים שאני אוהב יוצאים באותה השנה. לכן כש-Srerj Tankian, סולנה של להקת System Of A Down, מחליט להחתים להקה בלייבל שלו, רוב הסיכויים הם שהוא יודע מה הוא עושה. ואכן תצוגת התכלית שמציגה להקת Fair To Midland באמת מרשימה.
ציון:
Boris – Pink (Re-Release)
מאת: איתי פרייז
Boris היא להקת סטונר \ סלדג' יפנית הקרויה על שם השיר הראשון מהאלבום Bullhead של ה-Melvins מ-91', וכמובן שיש הרבה מאוד במשותף לשתי הלהקות. חברי Boris גם אוהבים לנגן על גיטרות מונמכות בצורה קיצונית, וגם הם דבקים בסטונר מחורע שובר עצמות עם לכלוך סלאדג'י שנשפך לכל הכיוונים. הם ידועים גם בזכות הצד היותר אקספרימנטלי שלהם שכולל שיתופי פעולה עם מגוון של אומנים כמו קיג'י האיינו – אומן אוונגרד גיטרה הזוי במיוחד, ומישיו קוריהרה מ-Ghost שתרם לסאונד בפרויקט היותר שקט שלהם והמדהים לא פחות Rainbow – שנשמע כמו גרסה יפנית להרכב הפוסט רוק הידוע Sigor Ros.
ציון:
Mayhem – Ordo Ad Chao
מאת: יונתן שקדי
מהשניה הראשונה של "A Wise Birthgiver" אפשר כבר להבין שמדובר פה בחיה שונה. בטראק הזה, שפותח את אלבומה האחרון של Mayhem אין בלאסט-ביטס, אין צרחות, אין נאומים ואין הכרזות. יש פה גיטרות איטיות, תופים מסויגים ומגוון לחשושים משונים. ברוכים הבאים, אנחנו Mayhem מודל 2007. את Mayhem לא צריך להציג. הלהקה עם ההסטוריה הכי מופרעת במטאל, שהסאונד שלה עבר יותר מטמורפוזות מגוש פלסטלינה של ילד בן 4, הלהקה ש-כמו שאמרו רבים וטובים לפניי – לא עשתה טעות אחת כל הקריירה שלה, ומעולם לא עשתה משהו שמישהו אחר עשה לפניה.
ציון:
Korpiklaani – Tervaskanto
מאת: טל זכאי
לשם השינוי המרענן הוחלט לתת לי לסקר אלבום מעט שונה ממה שאני רגילה לכתוב עליו, והפעם אפתיע אתכם במוזיקה שנעשתה עם הרבה שמחה, רגשות חיוביים, וכמובן – בירה. להקת הפולק הפינית הזו לא דורשת יותר מדי הקדמות, ובכל זאת, למי שמאיזו שהיא סיבה שבעולם עוד לא נתקל בשם Korpiklaani, אשמח לפתוח בכמה מילות הקדמה. Korpiklaani הוקמה עוד בשנת 1993 תחת השם Shaman אך רק ב-2003 שינתה לשמה הנוכחי, אשר דרכו הספיקה להוציא 3 אלבומים מלאים.
ציון:
Labyrinth – 6 Days To Nowhere
מאת: איתן גפני
Labyrinth היא להקה די וותיקה, כשהאלבום הראשון שלה יצא בשנת 1996, לאחר EP ששוחרר שנה קודם לכן. במשך 11 השנים שעברו מאז, הלהקה שומרת על הספק עבודה לא רע בכלל – של חמישה אלבומים – והנה מגיע אלינו האלבום המלא השישי שלה. רק על ההתמדה מגיע לה כבוד גדול, מכיוון שלא מדובר בלהקה מצליחה במיוחד בעולם המטאל. השיא שלה אולי היה בתחילת שנות ה-2000, עם כמה סיבובי הופעות ביפן והופעות בפסטיבלים גדולים (Wacken וכיו"ב), אבל מאז אותן שנים, היא הסתבכה בשינויים פרסונאליים תכופים. אמנם היא עדיין יחסית מוכרת והדיסקים שלה מגיעים לנתוני מכירות לא רעים – אבל המון להקות אחרות כבר היו מתייאשות ממזמן.