סיכום קיץ 2009 במגזין מטאליסט

כמו שאפשר לראות, סיכום החודש חזר והגיע הזמן לשאול מה היה לנו בתקופה האחרונה במגזין? בעיקר בלגן. הטרול המקומי הידוע כאופיר, ה-Webmaster המיתולוגי של האתר, מצא לנכון לצבוע את זקנו באדום ולנדוד בין מדינות סקנדינביה ומערב אירופה בחיפוש אחר להקות מטאל ובתולות גויות (להקריב), ועדכון האתר הפך למטלה קשה. למרות כל זה הצלחנו לערוך ראיונות עם הרכבים כגון Dream Theater שהגיעו ארצה ומילאו את גני התערוכה באלפי אנשים, Crimmfall – אחת מלהקות הפולק מטאל העולות מפינלנד, וכן Nevermore שעדיין לא אמרו את המילה האחרונה. עוד שוחחנו עם מספר להקות ישראליות כמו Fidelity ,Capillaries ,Xenolith ו-Kna'an, שכל אחת מהן שחררה איזה אלבום או EP במהלך הקיץ לשמחת ולגדולת הסצנה המקומית.

בחודש האחרון תפסנו הרכבים נוספים כמו Meliah Rage – מלהקות המטאל האמריקאיות הטובות שפעלו בשנות השמונים שמוציאה עכשיו אלבום חדש, דיברנו גם עם Christian Olde Wolbers, פליט Fear Factory, שחוגג עכשיו הרכב חדש. החלפנו מילים עם Nergal, סולן ומנהיגה הבלתי מעורער (אולי קצת מעורער) של ענקית המטאל הקיצוני Behemoth, ועל הדרך התעדכנו עם Arafel, שגייסו לאחרונה סולן גרמני מוצלח במיוחד. בין לבין גם ראינו כאן את הופעותיהן של Dream Theater ו-Nevermore שהדהימו את הקהל המקומי, וממש בשבוע שעבר, Behemoth, שריסקו, שברו והתעללו נפשית בכל מי שנכח בהופעתם המוצלחת במועדון הבארבי. כמו כן היו לא מעט אירועים שונים, אחד מהם היה מעשה הסדום שאדם ביצע באתר באיזה סוף שבוע אחד במהלך החודש, מה שגרם להורדתו ונזקים כספיים נכבדים, שכמובן ייגבו מאותו האקר לא-ממש-אנונימי בהמשך. מעבר לזה התמודדנו עם ספאם בפורומים, מקללים ומאיימים, ומידי פעם גם עם הודעות ויוזרים נורמאליים…

הקיץ הגיע רשמית לסופו, וכל התלמידים מוצאים עצמם חוזרים לבתי הספר – חלקם ממוזגים יותר מאחרים, ונראה שגל הלהקות המגיעות מתחיל להצטמצם, כבר יודע לנו על Korpiklaani, שהביקוש לכרטיסים למופע שלה מראה עד כמה חסרה לנו כאן הופעה של להקת פולק מטאל אמיתית, ועכשיו גם על חזרתה המדוברת של Opeth, שהספיקה לאכזב מספר פעמים מאז הופעתה היחידה בארץ. הקיץ גם הביא לנו אלבומים חדשים של כמה להקות אדירות מהעבר, ביניהן Megadeth שהפתיעה עם אלבום שכבר הוכתר לטוב ביותר של הלהקה מאז Rust In Piece, ולא מעט להקות ת'ראש שעושות קאמבק בשנה האחרונה, ביניהן Whiplash, Forbidden וגם Heathen. בואו נקווה לימים קצת פחות חמים, הופעות שמתקיימות כמתוכנן, ועוד אלבומים טובים של הרכבים וותיקים, כי רק במטאל יש כאלה שלא מזדקנים עם השנים – אלא רק משתבחים.

אלון מיאסניקוב – עורך ראשי

---

ראיונות קיץ 2009

---

נאשה, פליקס ו-Helge, מלהקת Arafel
למרות שלהקות בלאק מטאל קיימות בישראל, והיו קיימות כבר לא מעט שנים, Arafel היא משהו יוצא דופן בנוף המקומי – להקת פולק \ בלאק מטאל, שמשלבת מוטיבים הלקוחים מהמוזיקה הרוסית והסלבית העממית, תוך שימוש יוצא דופן בכלים שונים, ובשנים האחרונות גם בכינור – כחלק קבוע מהלהקה. 4 שנים לאחר צאת אלבומה השני, הלהקה עובדת במרץ על אלבום שלישי אותו תקליט בקרוב לאחר שינויי הרכב נוספים, הכוללים גם את צירופו של Helge Stang – סולן להקת הפולק-ויקינג מטאל הגרמנית Equilibrium. לכבוד זאת ולקראת הופעתה הקרובה של Arafel עם להקת הדת' מטאל הפולנית Behemoth, שוחחנו עם שלושה מחברי ההרכב, כולל הסולן החדש – וזו התוצאה של אותה שיחה.
לראיון המלא בעברית

Nergal, סולן להקת Behemoth
מאז הפעם הראשונה שלהקת המטאל הקיצוני הפולנית Behemoth הגיעה לישראל, עברו כמה וכמה שנים, ומאז הלהקה הפכה מהרכב מצליח בקנה מידה אירופאי לאחד מהרכבי המטאל הקיצוני הגדולים ביותר בעולם. עד כדי כך שאלבומה האחרון – Evangelion, שיצא ממש עכשיו, נכנס למצעד הבילבורד האמריקאי עם מכירות של למעלה מ 8,000 עותקים – וזאת בשבוע אחד בלבד. אחרי סיבוב הופעות מוצלח לצד אמני ענק כמו Marilyn Manson ו Slayer, חזרה הלהקה לאחרונה לפולין מולדתה, שם האלבום כבר מוצב במקום השני במצעד המכירות, הרבה מעל לא מעט אמני פופ-רוק גדולים ומצליחים. את Nergal, הלא הוא Adam Darski בשמו המקורי, תפסתי לשיחה מייד לאחר סיום ראיון לטלוויזיה הפולנית, שם הוא הופיע לא מעט לאחרונה גם בגלל יחסיו עם Doda, כוכבת פופ פולנית מצליחה, שבניגוד לשמה – ממש לא נראית כמו שום דודה שאני מכיר.
לראיון המלא בעברית

Christian Olde Wolbers, גיטריסט להקת Arkaea
אני, כמו רבים וטובים ממני, גדלו על המוזיקה של Fear Factory מאז שרק נכנסתי למטאל. הם היו בכל מקום, אולי זה בזכות שיטות שיווק מבריקות שקירבו אותם מאד אל עולם הניו-מטאל שהיה דאז באופנה, על כל הסממנים המסחריים (מלוגו שנראה כאילו שייך לחברת נעליים ועד לדואט עם ראפר) או המוזיקליים שהיו בהם (דילול השירה הקיצונית ושימוש במינון גבוה בעזרתם של כמה דיג'ייז נחמדים) – אבל אי אפשר לקחת מ-Fear Factory את התרומה האדירה שלה לעולם המטאל, גם בתקופה החשוכה ביותר מוזיקלית שלה. תוף הבאס של מפסיק לדפוק בראש, במהירויות שגורמות לכל מטאליסט מתחיל לשאול אם מדובר בתוכנת תופים, או היוניסונים המכניים האלה שמסחררים לך את הראש – הפכו את Fear Factory למכונה של מטאל משומן היטב.
לראיון המלא בעברית

Anthony Nichols ו-Mike Munro מלהקת Meliah Rage
להקת הת'ראש \ פאוור האמריקאית Meliah Rage הייתה אחת מלהקות המטאל האהובות ביותר עלי עוד מאז סוף שנות השמונים, מהרגע ששמעתי את אלבום הבכורה של הלהקה – Kill To Survive ב 1988. הלהקה שילבה באופן מושלם אגרסיה ומלודיה, וידעה לכתוב שירים שהציבו אותה מעל מרבית להקות המטאל שהיו פעילות באותה תקופה בסצנת המטאל האמריקאית. אלבומה השני – Solitary Solitude לקח והרחיב את מה שעשה האלבום הראשון, הוא הוסיף לו יותר עומק, שירים ארוכים יותר ואפים יותר, וסאונד מלא יותר – במה שבעיני הוא אחד מאלבומי הת'ראש/פאוור מטאל האמריקאים הגדולים ביותר. בשעה שבשני אלבומיה האחרונים של הלהקה שר סולן חדש בשם Paul Souza, שמחתי לשמוע לא מזמן שהסולן המקורי של הלהקה – Mike Munro חזר לתפקיד…
לראיון המלא בעברית
לראיון המלא באנגלית

חברי להקת Xenolith
מבין כל להקות המטאל המקומיות, שעוסקות בעיקר במטאל קיצוני ומורכב, בולטת Xenolith כמו פרח סחלב בין סלעים של גרניט. Xenolith היא אמנם להקת דת' מטאל מלודית, בסופו של דבר, אך עם יצירות שמתמשכות בממוצע על 12 דקות ולחנים מוזיקלים שמקומם לא מעט בג'אז ובמוזיקה הקלאסית מאשר שמקומה הטבעי במטאל, החבורה שמקורה בהוד השרון מצליחה לשזור בחן לאורך אלבום מלא (אלבום מלא, ולא, אני חוזר, לא רק EP) מוזיקה שנעה בין Opeth לבלאק מטאל אפל. קבלו אותם בראיון בכורה.
לראיון המלא בעברית

חברי להקת Kna'an
Kna’an היא שם ודבר בסצינת המטאל המקומית. תמיד צנועה ומנגנת בחרדת קודש את העיבודים המטאליים שלה לסיפורי בראשית ומהווה את הדוגמה המוחלטת שיש דת' מלודי קצת אחר בארצנו, הלהקה הצפונית (מאיזור נהרייה) הצליחה לשלב בשכל כמה מעולמות המטאל הקיצוניים מבלי להשמע כבליל בלתי ברור. לקראת צאת אלבומם החדש, First Impressions אשר מלכד את סיפורי התורה המטאליים שכתבו לכדי אלבום אחד, מצאנו שזה הזמן הנכון לדובב את דמויות המפתח התנ"כיות של המטאל הישראלי.
לראיון המלא בעברית

Jeff Loomis, גיטריסט להקת Nevermore
Nevermore עושים דרכם לישראל, להרביץ בנו תורה והופעה שאמורה להיות ערב שכולו רעש והד בנגינג, כשמעריצי הלהקה נושאים בליבם זיכרון כואב על ביטול ההופעה שהייתה אמורה להיות חלק מפסטיבל אנת'ם, שבוטל בשנה שעברה. שנים לא קלות עברו על הלהקה, עם סיבוב הופעות ארוך, בסופו הלהקה נעלמה לתקופה, ואז חזרה לעניינים, עם הופעה שבוטלה בישראל. בזמן הזה, הספיקו הסולן Warrel Dane וגיטריסט הלהקה, Jeff Loomis, לשחרר אלבומי סולו, ולהעלות סימני שאלה בנוגע להמשך קיום הלהקה. בנוסף, לפני כמה חודשים יצא ללהקה אלבום אוסף, המסכם את הקריירה עד כה. אז השאלה נשאלה, כמתבקש – האם Nevermore החליטו ש Never היא מילה חזקה מדי? בשיחה טלפונית, ג'ף מכחיש ואפילו מעלה כמה הצהרות מעניינות, השמות קץ לדיון על הפירוק…
לראיון המלא בעברית

חברי להקת Capillaries
Capillaries היא להקת דת' מטאל מקומית מאיזור הדרום, שביחד עם Phantom Pain ו-Immaterial הולכת לייצג בקרוב את הדת' מטאל הישראלי בגאון. לקראת השקת EP הבכורה שלה, אשר נקרא Genocide The Sins With The Victims It Created (שם מוזר שהלהקה מסרבת לגלות את משמעותו בשלב זה) והופעת השקה שמגיעה בקרוב לכבוד צאת האלבום קצר-הנגן, תפסנו את חברי הלהקה, לשיחה צפופה אודות מחשבות על ההווה העבר והעתיד של Capillaries, ובין התלונות על הופעות במתנ"סים וחדרי חזרות עם זאטוטים שעלו מאתיופיה, מצאנו להקה לקראת פריצת דרך. קבלו את Capillaries, צעד אחד לפני כולם.
לראיון המלא בעברית

Jakke Viitala, מייסד להקת Crimfall
להקה פינית צעירה יחסית שזוכה להכרה הולכת וגדלה לאחרונה היא להקת הפולק מטאל הסימפוני Crimfall, פרי מוחו הקודח של Jakke Viitala, מי שאחראי על הגיטרות, הבס, התכנות וכתיבת החומר, ושאלבום הבכורה שלו As The Path Unfolds זוכה לביקורות נלהבות מאז יציאתו מוקדם יותר השנה. הלהקה, שעתידה לחרוט לעצמה מקום ברשימה הלהקות הפיניות הבולטות בגל הרכבי המטאל העכשווים, גם עושה שימוש בשירה נשית וגברית לצד העיבודים התזמורתיים וכל זאת עם נגיעות שיזכירו למעריצי הפולק הוותיקים את ימיהם הראשונים של Finntroll ו-Moonsorrow בין השאר. כדי להבין יותר על הבחירות המוזיקאליות והאלבום החדש, ישבנו לדבר עם Jakke שחלק עמנו פרטים נוספים.
לראיון המלא בעברית
לראיון המלא באנגלית

Jordan Rudess, קלידן להקת Dream Theater
בין אם אנחנו אוהבים את Dream Theater או לא, אין ספק שההופעה של הלהקה בארץ הייתה יום חג עבור כל קהילת המטאל הישראלית. בלי שאף אחד שם לב, ובלי יחסי ציבור, זו הפכה לאחת מהופעות המטאל הגדולות בארץ, לפחות מאז Metallica, אי שם ב-1993. מעל 10 אלף קנו כרטיסים, למה שהיה ערב מיוזע במיוחד. Dream Theater (להלן DT) היא להקת הפרוגרסיב מטאל המצליחה בעולם, הפועלת מעל עשרים שנה. כמה מאלבומיה נחשבים ליצירות מופת בתחומם, ונגניה נחשבים לטובים ביותר (אם לא בין חמשת, או עשרת) הנגנים הטובים בעולם. לפני כמה ימים יצא האלבום החדש של הלהקה, וכשבוע לפני יציאת האלבום בארץ ובעולם, נחתה DT בת"א, על מנת לקיים הופעה ראשונה בישראל, הופעה שמעריצי הלהקה חיכו לה המון שנים…
לראיון המלא בעברית

Zak Stevens, סולן Machines Of Grace ו-Circle II Circle בהווה, ו-Savatage בעבר
Zak Stevens נחשב כאחד הסולנים הגדולים של עולם המטאל המלודי, כשהפריצה הגדולה שלו היתה באלבום המופת Edge Of Thorns שהוציא עם להקת Savatage. לאחר מותו של הגיטריסט המיתולוגי של הלהקה – Chris Olivia, Zak המשיך לשיר בהרכב גם בשלושת אלבומי האולפן שהגיעו לאחר מכן, עד שעזב כדי להתרכז בגידול משפחתו. בשנים שלאחר מכן היה Stevens פעיל עם ה Trans-Siberian Orchestra, הרכב רב נגנים שמשלב מטאל והארד רוק בביצועים לשירי חג המולד מסורתיים ושזוכה להצלחה רבה בארה"ב, והקים את Circle II Circle, להקת מטאל שהספיקה להוציא כבר 4 אלבומים. עכשיו Stevens מגיע עם הרכב חדש, שהוא בעצם וותיק מאד – Machines Of Grace, גלגול שני ללהקה המקורית של Stevens לפני שהצטרף ל-Savatage…
לראיון המלא בעברית

חברי להקת Fidelity
בשנים האחרונות להקות המטאל המקומיות רק הולכות ומתמקצעות. זוהי תופעה בהחלט כמעט ומאיימת על מעמדן של הלהקות הוותיקות יותר, מכיוון שלאן שלא תעיף מבט, נגנים מצויינים בני פחות מ-18 מתקבצים להם ביחד להלחין מוזיקת מטאל ורוק כבד משובחת, ואחת מאלה הן Fidelity. לא בכדי, הלהקה הזו (שפעלה עד לא מזמן תחת השם Blasphemy) מוציאה ממש בימים אלה אלבום קצר נגן ראשון שנקרא Conscious Convict, ובין הדת' מטאל, הפרוגרסיב רוק והמטאלקור אפשר למצוא המון השראה, המון פוטנציאל והמון כיף חיים. רק אל תזכירו להם את נושא ההשתמטות, כי בתור להקה שכל חבריה מתגייסים בגאון לצה"ל, הם מאסו בסטיגמות האלה, אבל תרגישו חופשי להתפעל מסולו סקסופון שנמצא באחד השירים. ראיון נוקב עם אחת מההבטחות הגדולות של המטאל הישראלי.
לראיון המלא בעברית

ציון:

Root – The Temple In The Underworld (Re-Issue)
מאת: אלעד מיאסניקוב

כשכותבים או מדברים על להקות בלאק' עולות שתי אסוציאציות. האחת, בלאק מטאל מלוכלך, קלאסי, שלצליליו שורפים כנסיות. להקות הקוראות בין השאר לפגניזם, חזרה לעולם ללא דתות, בואו של השטן, מלחמות וכד'. אסוציאציה שנייה היא להקות הבלאק הסימפוני, המלודי, הקליט ואפילו המיינסטרימי. אבל יש להקות אשר מוגדרות כלהקות בלאק בגלל תכני השירים אך מוסיקלית לא נופלות בדיוק לאף אחת מההגדרות. Venom נכנסת בקטגוריה הזו למרות שניתן גם להגדיר את המוזיקה שלה כ-NWOBHM. מה לגבי Root?
לסקירה המלאה

ציון:

My Dying Bride – For Lies I Sire
מאת: אלון מיאסניקוב

My Dying Bride הם אגדות, לפחות בתחום המטאל – מה שעושה אותם בעיני לאגדות באופן כללי במוזיקה, כי העליונות של הז'אנר היא מוחלטת לדעתי הצנועה, ו My Dying Bride הם הוכחה לכך. את הלהקה הבריטית הנ"ל, מהממציאות והראשונות שלקחו את ז'אנר הדום מטאל אל העתיד בתחילת שנות התשעים, הכרתי פחות או יותר בהתחלת קיומה. היה זה בתקופה בה התחלנו לגלות בארץ להקות חדשות ומרתקות, שוברות מוסכמות – כמו Anathema, או Paradise Lost, עוד להקות בריטיות, שגדלו במקביל ל My Dying Bride.לאחר שהתוודענו לט'ראש, להבי וגם לדת', הגיעו אותן להקות בריטיות והכניסו את הדום והגות' מטאל לתמונה. אי שם בתחילת שנות התשעים ראינו לראשונה קליפ לשיר Symphonaire Infernus et Spera Empyrium, הלקוח מ-EP הבכורה של הלהקה…
לסקירה המלאה

ציון:

Behemoth – Evangelion
מאת: אלון מיאסניקוב

מי אמר שפולנים טובים רק לצורך גפילטא פיש איכותי, תחושות אשמה והכחדת גזע הקרפיון מהעולם? להקת Behemoth, ככל הנראה הלהקה בעלת התדמית המרושעת והכוחנית ביותר בעולם המטאל כיום מגיעה עם אלבום תשיעי – ונראה שהפולנים יודעים גם איך להשתמש בפטיש למשהו מעבר לדפיקת דגים עד אובדן צלם "אנוש". אין ספק שבמהלך השנים האחרונות, להקת המטאל הקיצוני הפולנית Behemoth הפכה להיות אחת מהלהקות המובילות והחשובות במטאל הקיצוני, אי שם לצד הרכבים ענקיים כמו Cannibal Corpse ו Nile מצד אחד, ו Dimmu Borgir מהצד השני. הלהקה לקחה את הבלאק מטאל שאיתו היא התחילה אי שם ב 1991 ובאלבומי הראשונים, והתרחבה לכיוון שקרוב יותר לדת' מטאל במהלך השנים, כשכיום היא מתייצבת איפה שהוא בין שני הסגנונות.
לסקירה המלאה

ציון:

Dream Theater – Black Clouds & Silver Linings
מאת: איתן גפני

כמעט חודשיים עברו מאז יציאת אלבום האולפן העשירי של להקת הפרוגרסיב מטאל הגדולה בעולם. כמעט חודשיים עברו מאז ההופעה הראשונה של הלהקה בישראל, הופעה ענקית שהייתה יום חג לכל חובבי המטאל בארץ. כמעט חודשיים של שקט בגזרת הביקורת. למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב ביקורת על האלבום הזה? כמעט חודש לפני ההופעה וכבר היה לי עותק של האלבום הזה. ישבתי והקשבתי לו רבות, כמו שתמיד עשיתי עם אלבום חדש של הלהקה האהובה עליי. וכן, תמיד ספגתי ביקורות על הכתיבה בנוגע ל DT, מכיוון שבמשך שנים הייתי "פאן בוי". אמנם, לפרקים הייתי "פאן בוי מפוכח", שיכול להעיד על רגעים מביכים בקריירה המוזיקלית של אליליו…
לסקירה המלאה

ציון:

Fejd – Storm
מאת: עמר ברזילי

את Fejd הכרתי כאחת מלהקות הפולק (ולאו דווקא מטאל) הראשונות ששמעתי. היא נוסדה בשנת 2001 כששני אחים מוזיקאים עם חיבה מאוד גדולה למוזיקה עממית, ממשפחת Rimmerfors בשוודיה, החליטו לחבור לשלושה חברים שלהם, שבמקרה מנגנים בלהקות הפאוור מטאלNostredamus ו- Pathos וכך הוחלט ליצור הרכב פולק שההבלחות שלו לכיוון המטאל לא תמיד מורגשות, אך עם זאת יודע למשוך את אותם מטאליסטים שמחפשים בדיוק את זה, בעזרת נגינה מעולה, שלל כלי נגינה מסורתיים ומקוריות אמיתית.
לסקירה המלאה

ציון: 10/10

Iron Maiden – Flight 666
מאת: בועז בר-לוי

הנה רעיון שנשמע לא מציאותי: להקה של שישה נגנים מקיפה את העולם פלוס צוות של עשרות אנשים שמלווה אותם בסיבוב הופעות , עם ציוד של עשרות טונות שכולל במה ענקית, פירוטכניקה, תאורה, סאונד, כלי נגינה ו… בובת אדי אחת בגובה 6 מטר – בעצם עד כאן נשמע מספיק הגיוני לכל להקה גדולה… מסתבר שלאיירון מיידן זה לא מספיק, להקת המטאל הגדולה בפלאנטה החליטה לקחת את הרעיון צעד קדימה: מאחורי עמדת הטייס יושב הסולן ברוס דיקינסון (אל דאגה הוא בעל רשיון טיס כבר שנים ואף מבצע גיחות לישראל). על המטוס מודבק הלוגו הענק של הלהקה וכמובן דמותו של אדי. השליש האחורי של המטוס עבר את השינויים הדרושים כדי שיוכל לשאת את כל הציוד, וכל הלהקה על צוותה עד אחרון פועלי הבמה (וכמובן הצוות שמצלם את הסרט הדוקומנטרי) בתפקיד הנוסעים…
לסקירה המלאה

ציון:

Hellsaw – Cold
מאת: טל זכאי

להקת הבלאק מטאל Hellsaw מגיעה אלינו מאוסטריה עם אלבום חדש בשם Cold, שהוא למעשה האלבום הראשון שמוציאה הלהקה דרך לייבל גדול, הלא הוא Napalm Records, וזאת לאחר 2 אלבומים נוספים ופחות מוכרים שהוציא ההרכב מאז הקמתו ב2001, הם Spiritual Twilight מ2005 וPhantasm מ2007. הסגנון של האלבום Cold אינו בדיוק בלאק מטאל מסורתי לפי הספר, ולמעשה הוא שואב הרבה מן ההשראה שלו מחומרים מודרניים יותר בסגנון, החל מהאלבומים האחרונים של Enslaved וSatyricon, וכלה בנגיעות מהUSBM של השנים האחרונות. עם זאת, האלבום עדיין משלב בגישתו אלמנטים של בלאק מטאל אכזרי ומקפיא כפי שרק הבלאקרים האירופאים יודעים לספק…
לסקירה המלאה