סיכום שנת 2013 במטאליסט – חלק ג': רואים שחור
שנת 2013 נסגרה עם 2 הופעות חו"ל רועמות, ואנחנו כבר פרסמנו סיכום למיטב אלבומי המטאל הבין לאומיים – ואת כל אלו שיצאו פה, בסצנה המקומית.
עכשיו הגיע הזמן לעזרים חזותיים – בדמות סיכום השנה של צלמי מגזין מטאליסט, שהקריבו זמן, אוזניים וחוש ריח כדי לעמוד מעל ומתחת לקהל המטאליסטים המקומי ולצלם את מיטב הלהקות מהארץ ומחו"ל. הנה זה – רואים שחור:
ירון הורינג
אני אוהב לצלם את הלהקות הקטנות והמקומיות, בדיוק באותה המידה שאני אוהב לכתוב עליהן ולסקר את המוזיקה שלהן, הפידבק שלהם אלי בתור צלם הוא מצוין. זה כיף לצלם להקות שמגיבות ומתקשרות איתך כצלם, מתקרבות למצלמה, עושות פרצופים ומחייכות.
אני אמנם אוהב לכתוב על מוזיקה אבל מבחינתי גם הטקסט המוצלח ביותר שאכתוב לא יכול להשתוות לתמונה אחת מוצלחת.
טירן סולן להקת Ferium בזוית שמעבירה את מלוא העצמה של האיש הזה, מה שאהבתי בתמונה הזו היא החדות של כל חלק בה, העשן, טירן עצמו. ובעיקר, זו תמונה שמעבירה קול, רואים את הפרצוף שלו וממש קל לדמיין את הסאונד שהוא מפיק.
אפאטיקה
להקת אפאטיקה.הם אחד מההרכבים שיותר השפיעו עלי השנה. אור בר-און הוא דמות מורכבת, תרתי משמע. ובתמונה הזו רואים בדיוק ממה הוא מורכב- מטיטניום ומטאל.
תמונת אוירה מההופעה של להקת Wintehorde, צבעים משכרים, ידיים מורמות בפוקוס והסולן והלהקה מטושטשים, מטאל, לגמרי מטאל.
גיא פירסט
רבים אומרים כי 2013 הייתה שנה קשה.
אני אומר שהיא הייתה שנה כבדה!
זכיתי לנגן לצרפתים ענקיים,
להקשיב למתופף עולמי,
לראות נורבגים שחורים
ולשמוע אידניאני צורח ליד יהודי קירח.
את החבר'ה האלה הכרתי בעקבות הגעתם ארצה. היכרות מוצלחת! מחכה לראות אותם שוב.
אירוע מיוחד ואישיות מיוחדת. זו לא הייתה סתם הופעה או סתם סשן… זה היה להכיר את הבנאדם.
זה לא מובן מאליו לצלם אירוע כזה. זה גם לא מובן מאליו לצאת ממנו ולהגיע הביתה בחתיכה אחת.
הופעת השנה מבחינתי. הלהקה האהובה עליי מבין אלו שהגיעו ארצה. האנרגיות שהיו באותו ערב הפתיעו כנראה גם את הלהקה הצרפתית.
לחצו כאן על מנת לראות תמונות נוספות של גיא פירסט
אלכס ימפולסקי
שנת 2013 הייתה שנת ההופעות מבחינתי. פעמיים בחודש מינימום הייתי בהופעה (לא משנה איזה הופעה, מקומית או מחו"ל) ומבחינתי זה הדבר שאני רוצה להמשיך לעשות כל החיים. יש משהו מיוחד בצילום הופעות, במיוחד של מטאל, הלהקה והקהל ביחד מעבירים אנרגיה מטורפת וזה פשוט תענוג לתעד את זה.לכן אני מקווה שגם 2014 תהיה כזאת ואפילו טובה יותר."
מלאי אנרגיות, נתנו את עצמם ומעבר על הבמה, היה תענוג לצלם אותם.
כנראה שאתה לא צלם מטאל אמיתי עד שאתה לא מצלם מהפוגו הופעה כמו של Eluveitie
אחת הסיבות למה אני אוהבת לצלם את אורפנד לנד זה הכימיה שלהם עם הקהל, גם כשהקהל זורק חוטיני על הבמה וקובי פרחי בהלם מזה.
לחצו כאן על מנת לראות תמונות נוספות של אלכס ימפולסקי
טל צבר
הנה מתחילים. הנה, אני כותבת משהו על שנת 2013. שום בעיה. זהו, זה כל מה שיש לי. שנה עמוסה למהדרין ,מסתבר שפשוט לא עמדתי בקצב של מה שקורה פה ושם. אלבומים חדשים של קארקס רוטינג קרייסט סולפליי ואמורפיס, שלא לדבר בכלל על הרכבים ישראלים שאת חלקם לא הספקתי לשמוע אפילו (אתם מוזמנים לשלוח לי לינקים!) והופעות, הרבה הופעות…. יש שיגידו שהרבה הופעות בוטלו, חלקן גרועות ועל מה בכלל אני מדברת. יכול להיות שאני סתם עסוקה ואתם סתם אוהבים להתלונן, אבל אם לא הצלחתי לעמוד בקצב שלכם, כנראה שאתם פוריים, יוצרים, ובועטים בגולגולת של עיזה מתה. שאפו. קודוס. PARTY .BONUS.
Amorphis
אמורפיס, אחת הפייבוריטיות שלי. הופעה מעולה לטעמי, ומסתבר שהם אנשים סופר מנומסים ונחמדים מה שהפך את כל החוויה לעוד יותר מוצלחת.
וואו טל! איך את גם מצלמת וגם מופיעה באותו זמן?!" לא באמת, אבל זה היה מצחיק בזמנו (במשך שבוע שלם). המחווה לג'ודאס פריסט הייתה לא רק הופעה איכותית עם מוזיקאים מוכשרים, היא גם הייתה הופעת סיפתח למצלמתי החדשה, ולתאומתי היקרה שמתנוססת בתמונה אני מאחלת המון המון המון הופעות שעתידות לבוא בעזרת המלוואח הקדוש!
Bumblefoot
אם אני אתחתן עם באמבלפוט יקראו לי טל ט'אל ( עוד בדיחה לא מצחיקה.)עוד בחור טוב שנתן פה הופעה מרגשת, שמה שאזכור ממנה זו בעיקר העבודה שהוא בחור סופר נחמד, בלי מיתר אחד רע בגופו.בלי אטיוטיוד, בלי פוזה, רק לבוא לנגן, להופיע. הלוואי על כולנו.
לחצו כאן על מנת לראות תמונות נוספות של טל צבר
מתן פאר
מבחינתי, התמונה הזו מסכמת את כל שהתחולל בערב הזה, בנמל ת"א. פורטנוי מכה בתוף, ניל מורס מהלל את ישו הקודש והפרוג בשיאו. סצינת המטאל מתחילה להתרגל לביקור שנתי של פורטנוי, כל פעם עם הרכב קטן יותר, אך איכותי בהחלט. הופעה גדולה.
Bumblefoot Masterclass
רון ת'אל, הגיטריסט של ענקי הרוק "Guns & Roses" מגיע לסדנת אומן של 6 שעות בחנות קטנה באיזור התעשייה הישן של ראשון לציון. יותר הזוי מזה?
הוא אחד מהאנשים הנחמדים ביותר שפגשתי, ולמרות מיעוט בניגון חומרי גאנז מבוקשים, הוא השתגע על הגיטרה הכפולה שלו, ענה לשאלות צפויות וחוזרות, והצטלם עם כל מה שזז. בתור תושב העיר, איזור התעשייה מעולם לא ישוב להיות כשהיה.
אביחי לוי
2 דברים הפכו את ההופעה של Turisas ברידינג לאחת ההופעות המאתגרות יותר לצילום – קודם כל, הקהל היה משוגע לגמרי, ובצדק. הלהקה נתנה הופעה מעולה. אבל מה שעשה לי את החיים קשים – הלהקה לא כיבסה את הבגדים שלה במשך כל הטור, והצחנה הורגשה בשורות הראשונות. בכל אופן, אני אוהב את התמונה הזאת מההופעה, שמראה את החיבור והקרבה של הקהל ללהקה – אחת היתרונות בבמה הנמוכה ברידינג 3.
לא צריך להגיד הרבה. Daniel Gildenlow. פרפורמר מדהים. בהופעה גיליתי שהוא גם יכול לקפוץ די גבוה.
זה לא ממש מטאל, אבל זה ממש לא משנה.
הלהקה האדירה הזאת הגיע לארץ במסגרת פסטיבל Spring Break שבוטל ברגע האחרון, כשהלהקות המופיעות כבר היו בארץ. הם לא איכזבו את הקהל, ולמרות ביטול הפסטיבל, והפסדים כספיים ענקיים שספגה הלהקה, הם התלבשו בהפתעה על ערב הופעות מקומיות במועדון הקורו בתל אביב ונתנו שואו פסיכי, שמבחינתי זוכה ללא ספק בתאור הופעת שנה.