"הייתי סוכן של הסקורפיונס, בון ג'ובי, סקיד רואו, קיס. נגררתי בחרא הכי עמוק עם כל מיני חולי נפש. אבל בחיים לא עברתי משהו כמו מה שמוטלי קרו עשו לי"
ייתכן בהחלט שדוק מקגי, אחד האמרגנים הבולטים ברוק האמריקני, סבל מפוסט טראומה בשל מעלליה של להקת הגלאם מטאל Mötley Crüe, שאותה ניהל עד שפוטר בבושת פנים על ידי מנהיג ההרכב, הבסיסט ניקי סיקס. ואולם, אמירותיו לעיל של מקגי מאבדות הרבה מהאותנטיות שלהן, על רקע שילובן ב-"The Dirt", הסרט הכה מדובר של רשת נטפליקס (עלה לשידור בסוף מרץ), שמתיימר לגולל את סיפורה של אחת הלהקות השערורייתיות ברוק האמריקני.

לו היה נשאר בגזרת ה-T & A, ומבטיח לצופיו "גוד טיים" או לכל היותר הזדמנות להתרפק על התקופה שבה תסרוקות של פודל צרפתי היו באופנה – ניחא. אלא, שליוצרי "הלכלוך" לא היה כנראה די בכך, והתוצר שיצא תחת ידיהם הוא יומרני להחריד ועמוס קלישאות; אוסף של סקנדלים שמחוברים בצורה גסה ומלאכותית בפסיכולוגיה של פרחה מסאנסט בולווארד.

"יומרנות" היא רק אחת מהרעות החולות של הסרט, שיוצריו מזלזלים כל כך באינטליגנציה של קהל היעד, עד כדי כך שהם מתעקשים לדחוף את המסר הפשטני בלאו הכי של היצירה עמוק לתוך גרונותיהם של הצופים, ממש כמו ההרואין שסיקס דחף לכל נקב אפשרי בגופו בשיא התמכרותו.

ההרואין הוא רק דרך נוספת של סיקס, או בשמו המקורי פרנק קרלטון פראנה ג'וניור על שם אביו שנטש אותו בגיל שנתיים, לרפא את החור שבנשמתו: חור שנפער בבית ההרוס שבו גדל, עם אמו היחידנית והדלת המסתובבת שבה יצאו ובאו תחליפי אב, שמיררו את חייו, וגרמו לו בסופו של יום לעשות מה שצעירים במצבו עושים, דהיינו לברוח מהבית.

מוזיקה אמנם שימשה מזור לצעיר הדחוי עוד בנעוריו, אך הוא החליט לקחת את הדברים צעד אחד קדימה ולהקים להקה כדי שזו תהווה לו משפחה אלטרנטיבית; להקה כקבוצת תמיכה אם תרצו. הרגע שבו אביו הביולוגי טורק לו את הטלפון כשהוא מנסה לחדש עמו את הקשר, מיד לאחר הגיעו לעיר המלאכים, הוא רגע פורמטיבי. או אז מחליט הבחור הצעיר להשיל את זהותו וממהר להחליף את שמו, תוך שהוא מבצע רצח אב מטאפורי ושורף את תעודת הזהות הנושאת את שמו המקורי.

ההמשך ידוע: סיקס משתלב בסצנת המוזיקה בלוס אנג'לס, שהמוקד שלה הוא המועדון המיתולוגי "וויסקי אה גו גו", ומקים את מוטלי קרו עם המתופף טומי לי (שבניגוד לסיקס גדל במשפחה נורמטיבית לחלוטין) , הגיטריסט מיק מארס, והסולן וינס ניל.

כסרט ביוגרפי, "הלכלוך" עושה דווקא מלאכתו נאמנה, ועובר דרך התחנות העיקריות בחיי הלהקה: מגיוס החברים בשיטת "חבר מביא חבר", ההצלחה המטאורית, ההידרדרות לתהום, וכמובן הגאולה דרך הביבים, שבסיומה איחוד של המשפחה.

אך הצרה היא שבכל תחנה כזו אורבים דימויים קולנועיים שחוקים ובלויים. וכך, את ההצלחה מסמנים נחיריים עמוסי קוקאין איכותי, בקבוקי ג'ק דניאלס, מועדוני חשפנות, ובחורה שכל תפקידה להעניק מין אוראלי לחברי הלהקה וגם למי שהלהקה חפצה ביקרו.

אספקט נוסף של ההצלחה הוא ביצוע עבירות במסווה של חיי רוקנרול: מסתם ונדליזם ועד השלכת רהיטים על ראשיהם של עוברים ושבים. אלא שאלו הן לא העבירות החמורות ביותר בספר החוקים שלהקות מטאל ביצעו. גם הריצה של טומי לי במסדרונות של בתי מלון, ערום כבקלטות הסקס שלו, ואפילו הסנפת הנמלים של אוזי, מחווירים לעומת מרחץ הדמים שהתחולל ב-Mayhem, אם להסתמך על סרט אחר.

וגם כשהצרות פוקדות את מוטלי קרו, הן באות בצרורות: מעורבותו של הסולן ניל בתאונה שבה נהרג המתופף של להקת הגלאם Hanoi Rocks דאזל ושבעקבותיה הוא אף נכלא, והתמכרותו של סיקס להרואין, שגובה ממנו מחיר כבד מנשוא, עד כדי מוות קליני. גם לאחר גמילה מוצלחת של חברי הלהקה, זינוק לפסגת מצעדי המכירות, וסיבוב הופעות מוצלח, מגיעים מתיחות בין ניל לבין סיקס, משבר בזוגיות בין טומי לי לבין רעייתו הת'ר לוקליר שמוביל לגירושיהם של השניים, והתמודדות של ניל עם פרידה מאשתו ועם מותה הטרגי של בתם המשותפת. כל המשברים הללו מתרחשים בתקופה קריטית לגלאם, תקופה שבה הז'אנר הזה מנהל קרב הישרדות מול הדבר הגדול הבא, כפי שמרמז שוט לכאורה אקראי שבו נראה ציור קיר של עטיפת אלבומה הראשון של Pearl Jam.

אך אל דאגה: בתום מסע התפייסות של סיקס – תחילה עם עצמו ואחר כך עם הסובבים אותו – הכול בא על מקומו בשלום. המשפחה מתאחדת מחדש, כולם מספרים כמה הם אוהבים אחד את השני, והלהקה ממשיכה להופיע 20 שנה נוספות.

נקודת האור היחידה בסרט היא הקאסט, ובעיקר דגלאס בות' שמגלם את סיקס, קולסון בייקר או בשם הבמה שלו מאשין גאן קלי שמגלם את טומי לי, ואיוואן רהון, לנצח רמזי בולטון מ"משחקי הכס", שמגלם את מארס.

מי שנמנה עם מעריצי הלהקה יתעלם מן הכתוב לעיל, ולא יוותר על זמן איכות עם מוטלי קרו. לאחרים, שהספוטיפיי שלהם לא ממליץ להם על פלייליסטים של הלהקה, אני ממליץ לוותר על הסרט, ולהקדיש את הזמן לטובת חיזוק התא המשפחתי.

ציון: 2