סקירת סרט – הנוסע השמיני: קובננט
בואו נדבר ברצינות רגע: "הנוסע השמיני" היה תוצר של אולפנים. הדבר היחיד שהיה מפתיע בסרט הראשון היא העובדה שהוא היה מבוסס על תסריט מקורי. אז התסריט אמנם היה מקורי, אבל הטיפול בסרט היה טיפול הוליוודי קלאסי: לקנות בזול (יחסית) תסריט מתסריטאים בתחילת דרכם, להצמיד לו במאי צעיר להשכיר שאף אחד לא שמע עליו, להפיק אותו בזול (שוב, יחסית) ולצוות לו שחקנים צעירים ולא מוכרים. וזה עבד, כי "הנוסע השמיני" היה סרט מרענן. זה היה סרט אימה בחלל, הוא היה מסתורי, מותח ולא זרק לכם פייס-האגרים בפנים כל שתי דקות. הזינומורף המפחיד נחבא בצללים ותקף בשיטתיות ובשקט את הצוות. מאז ראינו את סדרת הנוסע השמיני מתפזרת לכל כיוון עם שלל סרטי המשך, משחקי וידיאו, קומיקסים וספרים בז'אנרים שונים שסותרים את עצמם, חלקם מוגדרים כקנון וחלקם פאן פיקשן עם תקציב.
אחרי הקבלה הפושרת לה זכה הסרט הרביעי בסדרה הקולנועית (ואחרי שני הסרטים הכושלים של "הנוסע השמיני נגד הטורף") אולפני פוקס היו זקוקים למשהו חדש. אז במקום להפיק את "הנוסע השמיני 5" (שכרגע מת רשמית. לפחות בינתיים) הם עשו את "פרומיתאוס" – סרט פריקוול שמתרחש באותו יקום ועונה על הדרך על השאלה "מאיפה הגיעו הזינומורפים" ובו זמנית לא מתעניין בהם אלא במי שיצרו אותם ואת האנושות כולה. רידלי סקוט חזר לביים והביא את הטאץ' הויזואלי הייחודי שלו בחזרה לסדרה אבל רבים מהמעריצים התקוממו וטענו שהסרט לא רק מנסה לענות על שאלות שאף אחד לא שאל – הוא גם לא עשה את זה בצורה חכמה מדי.
אבל כל זה שייך לעבר, כי עכשיו "הנוסע השמיני: קובננט" הגיע לבתי הקולנוע. מדובר בסרט הזינומורפים פרופר הראשון מזה 20 שנה, והראשון שסקוט מביים מאז הסרט המקורי שיצא עוד ב-1979. הסרט מספר על ספינת החלל "קובננט" שנושאת קהילת מתיישבים שמטרתם למצוא בית חדש לאנושות, כעשר שנים אחרי אירועי "פרומיתיאוס". תקלה טכנית גורמת לצוות על החללית להתעורר מוקדם מדי מההקפאה שלהם ובמקום לחזור לשינה אחרי הטיפול בתקלה, הם מחליטים לחקור שדר שהגיע במקרה מכוכב סמוך שאמור לקיים תנאים ראויים יותר למחיה מהכוכב אליו הם מועדים. צוות הספינה נוחת בכוכב החדש ובא במגע עם אותו וירוס מ"פרומיתאוס" ויאללה בלאגן.
דבר נוסף שחשוב להבהיר: "קובננט" הוא יותר המשך ל"פרומיתאוס" מאשר חזרה מוחלטת להתמקדות בזינמורפים. אז כן, סרט פרומיתאוס חדש. אבל לא סתם פרומיתאוס אלא "פרומיתאוס 3". בין הסרט הראשון ל"קובננט" יש סרט שלם שלעולם לא נזכה לראות. הדבר בפירוש נעשה בידי הסטודיו כדי לזרז את סקוט לחזור ולהתמקד בזינומורפים ואכן הסרט הזה מציג כמה מהם במלוא הדרם המריירת והאדירה. אבל אל תצפו ליותר מדי מהם. עובר קצת יותר מחצי סרט לפני שהאקשן מתחיל וגם אז אנחנו נתקלים קודם במין החדש שזכה כבר לכינוי "ניאומורפים". הם כמו זינומורפים, רק לבנים וחלקלקים ונראים מגניב כשהם מכוסים בדם. הם אפילו קצת חמודים כשהם רק בוקעים מהגוף האורגני התורן. ולמען הסר ספק: מהרגע שהאקשן מתניע – "קובננט" שווה כל שניה. האפקטים הויזואלים והסאונד פשוט יוצאי דופן. סקוט הוא המלך הבלתי מעורער של מצגות אודיו-ויזואליות וכל פריים בסרט צועק את זה. הסרט נראה ונשמע מדהים, בעיקר באיימקס שרק מגביר את החייתיות והפראיות של הזינו והניאומורפים. הסרט אמנם לא כל כך מפחיד, אבל הוא מאד אינטנסיבי, מותח ומלחיץ.
בגזרת השחקנים אפשר לסמן את קת'רין ווטרסטון ואת מייקל פסבנדר כאטרקציות המרכזיות. ווטרסטון ממשיכה עם הטרנד של דמות נשית ראשית וחזקה: היא המשנה לקפטן הספינה, היא אמיצה, נחושה ופשוט לא דופקת חשבון. בקיצור, היא אדירה. וקת'רין ווטרסטון מגישה את התפקיד בצורה נהדרת. מייקל פסבנדר משחק כאן שתי גרסאות שונות של אותו אנדרואיד והוא קריפי בתור כל אחת מהדמויות. איכשהו גם דני מק'ברייד וג'יימס פרנקו הגיעו לכאן, כאילו מדובר באחרונת הקומדיות אבל באופן מפתיע התפקידים שלהם סבבה. בעיקר פרנקו שמת בדקות הראשונות של הסרט.
המחלקה שבה הסרט נופל היא דווקא התסריט. החל מ"אוקיי, מה שעשית הרגע היה מטופש אבל אם אני הייתי בסיטואציה הזאת יש מצב שזה היה קורה לי", דרך "לעזאזל, אנשים, אין לכם שום פרוטוקולים?!" ועד לעובדה שהסרט הוא בסופו של דבר עוד תחנת ביניים עד לסרט הבא שיצולם כבר בשנה הבאה. הדמויות ב"קובננט" באמת מטופשות, אפילו יחסית לסטנדרטים של סרטי אימה אחרים. ודווקא על פני השטח הצוות בסרט אמור להיות יותר מעניין לפחות מהסיבה שכולו מורכב מזוגות, אבל דווקא הטעויות של הדמויות לא נובעות מלחץ רגשי או פחד כלפי הגורל שמצפה לבני ובנות הזוג – וחבל. ציפיתי ליותר מהמעורבות של ג'ון לוגן (שלנצח אעריץ אחרי "פני דרדפול") אבל אני מתאר לעצמי שהידיים שלו היו כפותות בסרט כזה שהוא בפירוש תוצר של האולפנים.
וזאת הבעיה העיקרית – פוקס מתייחסים לפרנצ'ייז הזה בצורה שהיא לעיתים תמוהה. "קובננט" כן עונה על שאלות, אבל הוא לא עקבי. בין "פרומיתאוס" ו"הנוסע השמיני" המקורי, הסרט הזה הוא איפשהו באמצע וזה לא בהכרח דבר רע. בסופו של דבר נהנתי. אפילו מאד. מעריצי הזינומורפים לא יתאכזבו (חלקנו בכלל לא, אחרים לא יתאכזבו יותר מדי). אחת המפלצות האהובות עלינו חזרה למסך, והיא יפה ומגניבה מתמיד.