עלייתו וצמיחתו של הניאו-פרוג מטאל

הערה: ברצוני להבהיר שאין ממש קשר בין הניאו פרוג מטאל לסגנון הניאו-פרוג (סגנון שצמח בראשית שנות ה-80 בניסיון להחיות מחדש את הרוק המתקדם והיה ידוע בליריקה עמוקה וצינית).

רובנו מכירים את סגנון הפרוגרסיב מטאל שהחל לצמוח בסוף שנות ה-80 ושילב מאפייני רוק מתקדם יחד עם אלמנטים של מטאל. הלהקות המייסדות של הסגנון היו ונשארו: Queesnryche ,Dream Theater ו-Fates Warning, כולן פעילות עד היום. אך בעוד דרים ת'יאטר נשארה נאמנה לפרוג מטאל ופיתחה אותו לכיוונים שונים, הרי ששתי האחרות די נטשו את הסגנון ופנו למחוזות אחרים. מבחינה כרונולוגית הרוק המתקדם החל בסוף שנות ה-60 עד אמצע-סוף שנות ה-70, כאשר לאחר הפוגה של מספר שנים הגיע הניאו-פרוג עד סוף שנות ה-80, ומאז נוצר הפרוג מטאל. אם כך, מהו הניאו פרוג מטאל?

הניאו פרוג מטאל הוא סגנון שעוד לא מדברים עליו ברמת הניתוח המוסיקלית, אך אני טוען כי הוא כבר קיים מספר שנים בלי שאנשים הבחינו בו. הסגנון המדובר הוא סגנון שפותח ביודעין או שלא ביודעין כבר לפני מספר שנים בעיקר בידי להקת Pain of Salvation. בדרך כלל כשעולה המושג פרוג מטאל, אנו חושבים ישר על נגנים וירטואוזיים, יצירות ואלבומי קונספט, קטעים ארוכים המאופיינים במוטיבים ובמבנה קלאסי לעיתים, תזמורות וגם טכניקה גבוהה. חלק מהמרכיבים הללו מופיעים גם בניאו פרוג מטאל בתוספת של אלמנטים חדשים כמו: מוסיקת פולקלור, מוסיקה ודגימות אלקטרוניות, סגנון שירה המשויך לראפ-מטאל או נו-מטאל וליריקה העוסקת בעיקר בגורל האנושות ובשאלות קיומיות.

המוסיקה של Pos מעולם לא הייתה פרוגרסיב מטאל שגרתי, כי היא לא נבנתה על רקע של פרוגרסיב מטאל מצוי ומאחר ודניאל גילדנלאו הוא לא מוזיקאי משכמו ומעלה אלא גם אינטלקטואל מעל הרמה הממוצעת של רוב המוסיקאים, לכן על מאזין הפרוג המצוי קשה לפעמים לעשות את האנליזה ולהבחין שאכן מדובר בפרוג מטאל. מדוע? מהסיבות שציינתי למעלה, בגלל התחדשות הסגנון והוספת אלמנטים חדשים שלא היו בעבר. להקות פרוגרסיב טהורות בד"כ יאופיינו בנגנים טכניים ווירטואוזיים, אך לא כך הדבר בלהקת Pos, שם הנגנים נמצאים ברקע ומשאירים את הבמה ליוצר ולזמר, דניאל גילדנלאו. אם נחשוב במונחים פילוסופיים לרגע (מאחר וגילדנלאו הוא פילוסוף לא קטן בהשכלתו), הרי שהוא הצמיח את הניאו פרוג מטאל בתור האנטי-תזה לפרוג מטאל, בדיוק כמו שתנועות חברתיות בעולם קמו כאנטי-תזה אחת לשנייה, וזוהי דרך הציבילזציה המוסיקלית בדיוק כמו דרך הציביליזציה של החברה בעולם.

למרות שאני זוקף את מרבית שינוי התדמית והסטטוס של הפרוג מטאל החדש ל- Pos, הרי שגם ללהקת דרים ת'יאטר נדבכים בכך. הלהקה האמריקאית ידועה בכך שכל אלבום שונה מקודמיו, וכך למשל באלבום האחרון היא יצרה אלבום מטאלי מאד ביחס לקודמיו, וקצת נטשה את ערכי הפרוג המסורתי, השתמשה אף היא בנושא הראפ-מטאל, דגימות אלקטרוניות, והביאה אף נגן צ'לו לאחד השירים.

כמאזינים לסגנון הזה (וזאת הערה גם למאזינים לכל סגנון אחר) וככאלה שהתרגלו והורגלו למשהו מסוים, כאשר מגיע משהו חדש, לוקח לנו זמן לעכל אותו ולחשוב האם השינוי טוב או לא טוב. פרוג מטאל הוא סגנון אקספרימנטאלי, כלומר הוא אוהב לחדש ולהשתנות ולנסות דברים חדשים יותר מאשר סגנונות אחרים שיותר מקובעים על אג'נדה קבועה. לכן, המשימה של מאזיני הפרוג מטאל האדוקים לעיתים קשה יותר משל מאזיני סגנונות אחרים, כי הם נאלצים לא רק להתעמק במיקרו – בליריקה ובמוסיקה, אלא גם במקרו – התפתחות הסגנון עצמו.

לטעמי, זה בהחלט חיובי שסגנון מתחדש לו עם הזמן, ומעל לכל,זה נהדר שלהקות מתחדשות ומשתנות עם הזמן, ולא מקובעות על אותן התבניות המוסיקליות, אלא דואגות לאסוף השפעות ממקומות שונים, ומעשירות את הרקע שלהן ולאחר מכן כותבות מוסיקה מפרספקטיבה רחבה. הפרוג מטאל של היום הוא לא הפרוג מטאל של תקופת Images and Words או Operation Mindcrime. הפרוג מטאל העכשווי, או הניאו פרוג מטאל, פחות מלודי והרמוני מאשר בעבר. משולבות בו דגימות, והוא בעיקר מתעסק בליריקות הקשורות לקיום החברה בעולם המודרני ולעתיד הציביליזציה המערבית, בעיות איכות הסביבה, אך לא נוטש גם נושאים מסורתיים כמו יחסים רומנטיים בין גבר לאישה (פרידה, בגידה, אהבה).

כמובן שכמו כל סגנון מוסיקלי וכמו שאומרים בצבא "כל תוכנית היא בסיס לשינויים", כך גם הפרוג מטאל נתון לשינויים, כך שייתכן ובשנים הקרובות אנו נצפה לשינויים ולעיצובים מחדש של הניאו פרוג מטאל (תיתכן אף תקופת רנסנס של הפרוג המטאל מסוף שנות ה-80). בכל מקרה, יש לכם עכשיו נקודת הסתכלות אובייקטיבית חדשה ומעניינת על הפרוגרסיב מטאל של ימינו.