על איטלקים, ישראלים ומטאל מלודי

שנות התשעים העליזות

קשה בדיוק לסמן את הרגע שבו סצנת המטאל המלודי האיטלקית התחברה עם זו הישראלית, יכול להיות שזה היה אי שם בסוף שנות התשעים כשמגזין מטאל הישראלי Metal Hammer, בו כתבתי לאורך תקופה מסוימת – היה בשיא הצלחתו, עם ההוצאה של Tales From The North של להקת הפאוור מטאל White Skull. משהו במוזיקה של הלהקה, פאוור מסורתי מהיר וכבד עם השירה הניחרת של הסולנית Fredrica De Boni – תפס בארץ, בערבי תקליטנות בתקופה ההיא שירי הלהקה התחילו לככב, והקשר האישי בין חברי ההרכב לחברי Metal Hammer התחיל להתהדק. הבסיס לקשר הזה היה דווקא מי שהפיק את האלבום ושר בו – Chris Boltendahl, איש Grave Digger ואגדה גרמנית שלא נופלת משום פרנקפורט איכותי או סאוורקראוט משובח. בסופו של דבר זה הוביל להופעה בישראל, חבורת האיטלקים השמחה אך עם זאת קצת עילגית באנגלית הגיעה ונתנה הופעה שזכורה לרבים מחובבי המטאל המלודי בארץ, שחוו בתקופה זו עדנה של ממש. אם העשור האחרון מסומן בעיקר כזה של המטאל העכשווי והקיצוני, הרי שהפעילות של מטאל האמר ישראל ומנהליו חובבי המטאל המסורתי תרמה לכך שהמטאל המלודי היה הדבר הגדול ביותר בישראל בתקופה הנהדרת ההיא.

להאזנה לTales From The North של White Skull
עשור עבר, ודברים נראים אחרת.

Rhapsody הפכו ל Rhapsody Of Fire בעקבות סכסוך מתוקשר עם מנהלם לשעבר, Joey Demaio איש Manowar, Labyrinth ו Vision Divine, שתיים מהלהקות הגדולות שאחרי Rhapsody הוציאו עוד אלבומים, אבל די נעלמו מהסצנה העולמית, סצנת המטאל האיטלקית חזרה למקום שבו הייתה לפני כן, קטנה – איכותית, אבל לא מוכרת Hollow Haze. נכנסת לתמונה. בבסיס הלהקה יושב מי שהיה הגיטריסט המוביל של White Skull, בחור מוכשר בשם Nick Savio שכבר לפני 10 שנים יצר קשרי ידידות עמוקים עם כמה מהדמויות הבולטות בסצנת המטאל הישראלית המלודית, ביניהם חברי הלהקות Desert ו Metal Scent.

Savio מיודענו פרש מ White Skull, שגם החליפה את Fredrica הסולנית ודי נעלמה, והקים את Hollow Haze, סוג של סופר-גרופ של מוזיקאי מטאל מלודי איטלקיים, שהוציאה את אלבום הבכורה ב 2006. לעומת White Skull, שעשתה פאוור מסורתי לחלוטין, Hollow Haze בהדרכת Savio פנו למטאל מלודי עכשווי יותר, עם סאונד מודרני ומלוטש ושילוב של קלידים שהזכיר קצת דת' מטאל שבדי מסורתי – רק כזה המשולב בשירה מלודית איכותית. הלהקה אמנם לא שמרה על הרכב קבוע, אך הוציאה עוד 2 אלבומים חזקים, האחרון בהם הוא End Of A Dark Era שיצא ב 2010. ניכר ש Savio הוא הבסיס של ההרכב, המוח שכותב, מפיק, ומנגן לעילא בשילוב של מטאל מלודי עם קצה מודרני וכבד לעומת מרבית הלהקות האיטלקיות של התקופה.

End Of A Dark Era הוא בהחלט לא אלבום פאוור איטלקי אופייני, השירה של הסולן Alex "Ramon" Sonato היא שירה איכותית ומחוספסת יחסית, הריפים הם ריפים שמשלבים מודרניות וכבדות שלא מוכרת במחוזות של להקות כמו Labyrinth, והסאונד המלוטש של Savio בהחלט לא מאפיין אלבום מטאל איטלקי, ואת כל זה אני אומר דווקא לחיוב. למי שמטאל "שמח" לא ממש מתאים, מדובר באלבום מלודי אך קודר וכבד, על גבול הט'ראש בחלק מהריפים, שבהחלט מפתיע לטובה ונשמע שבדי הרבה יותר ממה שהוא נשמע איטלקי.

להאזנה לקאבר של Hollow Haze לשיר של Rainbow

בקרוב אצלנו

עוד שבוע הלהקה הנ"ל נוחתת בארץ לאורגיה של מטאל מלודי לצד שתיים מהלהקות הוותיקות והמצליחות יותר בז'אנר בישראל – Desert הישראלית, שהוציאה ממש לאחרונה את Star Of Delusive Hopes, אלבום הבכורה שלה שהופק ע"י Nick Savio בכבודו ובעצמו, ו Metal Scent הוותיקה – שגם הוציאה את Homemade, אלבום הבכורה המדובר. אז נכון שעברו 10 שנים מאז ימי התהילה של המטאל המלודי בישראל, נכון שהיום Lamb Of God הם שם גדול יותר מ Rhapsody בקרב מרבית המטאליסטים הצעירים, אבל בשבוע הבא – ליומיים בלבד, נראה כי המטאל המלודי עושה קאמבק בישראל – ב 29 לחודש בסבליים, וב 30 ב D-Music בחיפה. הכינו את כרטיסי ההסתדרות.