על ט'ראש ואלכוהול – חוגגים את הזכייה עם Hammercult ברוק בר

צילום: אביחי לוי

עברו עלי 15 דקות מתוחות במיוחד כשאני ממתין מחוץ לפאב הרוק בר הסגור באלנבי. בבית אישתי עם תינוק עירני שמונע ממנה שינה מהבוקר, אני עצמי ער מהבוקר ואחרי עבודה, וצריך עוד להיכנס, לשתות, לשמוע מטאל, לברך את חברי האמרקלט על הזכייה בוואקן וגם על הדרך לפגוש חלק ניכר מצוות כתבי מטאליסט. אחרי 15 דקות גיליתי שאני ממתין מחוץ לפאב "המעבדה", והוא לא נפתח. זזתי כמה מטרים מטה לכיוון תחילת אלנבי לפני שמישהו שאני מכיר ישים לב לטעות המביכה, ומצאתי את הרוק בר. מקום לא גדול, מבוסס על בר בצורת ח שעובר לכל אורכו, באמצע ברמנית מהוקצעת וחביבה, וברזים של בירות – אחד מהם הוא זה הגינס – וזה כל מה שחשוב.

עם כניסתי, הפעם למקום הנכון, נתקלתי בדני ואביחי מצוות האתר, כבר מצוידים בבירות. הערב התחיל עם חצי גינס מהחבית, וברקע גרנג' רגוע יחסית, אבל משעה 21:30 ואילך, דברים התחילו להתחמם. חברי האמרקלט הגיעו למקום, מפגש בין הח'ברה ואיחולי מזל טוב, והערב המשיך. בסביבות 22:00 הגיע למקום הרזידנט DJ אם לעשות שימוש במושג תל אביבי מטופש מתחום המוזיקה האלקטרונית, למזלנו היה מדובר בליאור פלג, חצי מצד האחים של Met Al Metal, שהיה אחראי על התיקלוט שנטה הפעם בכבדות לכיוון הט'ראש.

אחלה מוזיקה, הווליום הוגבר, עברנו לתקשורת בקול רם, והחצי השני של הגינס הגיע ככל שהרוק בר התמלא בעוד דמויות מסצנת המטאל הישראלית, ביניהם מיכאל – מזקני השבט האמיתיים ובסיסט להקת Salem, מוטי Arallu- נציג של הסצנה הירושלמית, סרגיי מ Desert, חיים מ Dim Aura ועוד כהנה וכהנה, כולם באו לשמוע מטאל, לברך את האמרקלט על הזכייה בוואקן – ובעיקר, להרביץ כמויות היסטריות של אלכוהול.

הצוות של מטאליסט מתחיל גם להגיע, אחי הצעיר אלעד, עדי, יותם דפיילר, אנחנו לא בהרכב מלא אבל מספר נציגים מכובד. ברקע ליאור פלג מרביץ עם כמה מהיציאות היותר מהנות ששמעתי ותקלוט מטאל, אם זה E.V.I.L Never Dies הענק של Overkill, Thrown To The Wolves מאלבום הקאמבק המצוין של Death Angel, Khomaniac המבריק של Artillery, Battle Angels מהאלבום הראשון של Sanctuary, וגם קלאסיקות אולד-סקול נצחיות כמו Thrash t'ill Death של Destruction, Black Metal של Venom ו Into The Crypt Of Rays של Celtic Frost.

ליאור מושיט לנו בשם המקום שוט של וויסקי, ולמרות שנים של שתייה העייפות והאלכוהול מתחילים לתת את אותותיהן בי, העובדה שדני מאמין בתיפוף אלים במיוחד עם השירים על דלפק הרוק בר לא עוזר בלהשאיר את הבירה על השולחן לא שפוכה.. בין לבין משותלים שירים של האמרקלט, שיושבים בדיוק בתוך הגוון הט'ראשי של התיקלוט, החיבור שנוצר עם השמעת קטע מההופעה של הלהקה בו היא מבצעת את Arise ואז את Dead Embryonic Cells של Sepultura עובד מעולה, במיוחד שקצת לפני כן צפינו על המסך וגם שמענו את הקליפ הקלאסי ל Inner Self של הלהקה.

השעה התקרבה לחצות, והמחשבה של אשתי והתינוק הדהדה בראשי אפילו מבעד לגינס, הוויסקי, הט'ראש של ליאור ודפיקות השולחן של דני – ובשלב הזה נטשתי את האירוע, שע"פ הסיפורים המשיך עד שעות הלילה הקטנות. אז שוב מזל טוב להאמרקלט, קשה לי לחשוב על להקה שזה מגיע לה יותר, ותודה לצוות הרוק בר שבשלב החשבון סיפר לי שאת השתיה שלי ביצעתי במסגרת Happy Hour ועל 2 חצאי גינס אני משלם רק על אחד, הבוקר אחרי התחיל עם מיגרנה, אבל היה שווה כל רגע מטאלי שעבר.