ערפדים – מהמיתוס למציאות

הם נצחיים, אפלים ומסוכנים, הם ילדי הלילה… והם חיים!

סיפור עתיק מספר שבכפר אחד היה רועה שמת מסיבות לא ברורות והובא לקבורה. מספר ימים לאחר קבורתו חזר הרועה מהמתים ורדף את בני הכפר וכל מי שבא עימו במגע מת כעבור 8 ימים. אנשי הכפר המבועתים רצו לשים סוף לביקורים הליליים האלו ולכן הוציאו את גופתו מקברה ושיפדו אותה באמצעות יתד בלב אך לתדהמתם הרועה המשיך לחזור, כועס יותר ואכזרי יותר, ורק כאשר שבו הכפריים לקבר ושרפו את הגופה בא הקץ להרס שזרע הרועה בכפר.

סיפורים מעין אלה היוו את היסוד למיתוס הערפדים שתופס תאוצה בעיקר בזמננו, ביחד עם הערפדים האגדתיים כמו דרקולה (ולאד צפיש) שהגיע מטרנסילבניה שברומניה ונחשב לראשון הערפדים ואליזבט בת'ורי שרחצה בדמם של מאות נערות כי האמינה שזה ייתן לה חיי נצח נבנתה התשתית לכל מה שכרוך בדם והשימושים שונים בו.

אבל כמו לכל מחלה חדשה שצצה ברור היה שבשלב מסויים ימציאו תרופה גם לתופעת הערפדים. ככל שרבו הפרשיות כך החלו במקביל להמציא דרכים מגוונות להשמדה של ערפדים, ממים קדושים ועד לצלב וחפצים מכסף. ככל שעבר הזמן אנשים החלו פחות לפחד מהמתים החיים ואפילו להתעניין בהם עד יצירת סרטים, משחקי מחשב ואף ניסיונות לחקות אותם. הבעיה התחילה כשהחיקוי החל להתעלות על המקור…

בפברואר 2002 נמצאה גופתו של פראנק האקרט בדירתם בספרד של מנואלה ודניאל רודה כשעל חזהו 66 דקירות בצורת פנטגראם. הזוג הואשם ברצח ובאופן מוזר למדיי הודה בכך בלא הכחשה מיוחדת… כשהמשטרה בדקה את הבית, היא מצאה חיקויי גולגלות אדם וכן ארון קבורה שמנואלה נהגה לישון בו במשך שעות היום. כמו כן, נמצאה גם רשימה של 16 קורבנות עתידיים שהזוג תיכנן לרצוח, הם טענו שהשטן אמר להם להקריב קורבן אדם למענו. מה שהיה הכי מוזר זה שדניאל ומנואלה לא הסתפקו בשפיכת דמו של פראנק… הם גם שתו אותו!

Portrait of the Dead Countess
Deep stained pain that I had dreamt
Flaunted demise, life's punishment
Leaving little strength to seal this wretched tomb
– Cradel of Filth –

ביולי 2002 הואשם נער בן 17, מתיו הרדמן מאנגליה, בדקירה למוות של שכנתו בת 90. במשפט מתיו אמר שההתעניינות שלו בערפדים מועטה (כן בטח…) והוא טען ש-"זה היה משהו בתוכי, הגנים שלי השתוללו, לא יכולתי לעצור את עצמי מלהשתגע", חלק מהמושבעים פירשו את דבריו כזרימה מוגברת של אדרנלין,ר ק חזקה בערך פי 60, אבל הם התקשו להסביר את העובדה שהנער עקר את לב האשה ממקומו והניח אותו על מגש לרוטב ליד הגופה ושתה ממנו מתוך מצקת. הטענה העיקרית הייתה שהוא קיווה להשיג חיי אלמוות ע"י המעשה.

את פשר המעשים האלו ניתן היה לסווג כפסיכופטיה או סאדיזם שיצא מכלל שליטה וזו אכן אפשרות סבירה, אבל הסבר יותר הגיוני הוא אנשים שפיתחו אובססיה לוואמפיריזם ואימצו אותו כדרך חיים מכיוון שיש לא מעט כאלה. כיום סצנת הערפדים היא רחבת ידיים ומתוקשרת בעיקר ע"י האינטרנט. ישנם מאות ואולי אלפי אתרים שעוסקים בהיסטורית הערפדים, במיתולוגיה, בסוגים השונים ואף מספקים תמיכה לכל הגולשים צמאי הדם שהיו רוצים להגשים את הפנטזיות שלהם או לפחות לחלוק אותם עם אנשים דומים להם.

כמובן שרוב האתרים דווקא מזהירים מפני אלימות שיכולה לנבוע מאנינות הטעם המסוכנת ואף הם נותנים עיצות איך להתגבר על הצורך לדם אבל יש מעטים שממש נסחפים ומתחילים להתעסק בשאלות של "האם ערפד ובן אנוש יכולים לחיות במערכת זוגית והאם האובדן הודאי כדאי?" תוך ביטחון מלא בכך שהם ישארו צעירים ויפים לנצח. ואולי הם צודקים?

An endless night – this, the end of life
From the dark I feel your lips
And I taste your bloody kiss
– Type O Negative –

הרבה רואים בערפד יצור על טבעי וכן יש הגורסים שהגן הערפדי עובר מדור לדור אבל לטענת הניורולוגיסט הספרדי ד"ר ג'ואן גומז אלונסו מקור הגן דווקא במחלה ולא במקור על טבעי. לפי התיאוריה שלו ערפדים הם בעצם בני אדם נגועי כלבת!

הד"ר צפה בסרט על הרוזן דרקולה ונדהם מהדימיון שבין מקרה של אדם החולה בכלבת לבין הסימפטומים שמייחדים את הערפד.
הסימפטום הכי בולט זו האגרסיביות המיוחסת לשניהם שמתבטאת ביחס לקורבנותיהם של הערפד והאדם הנגוע. בנוסף גילה הדוקטור שלכ-25% מחולי הכלבת יש נטיה לנשוך אנשים אחרים… גם לאפקטים המחלישים את הערפדים מוצא גומז קשר. הוא טוען שחוסר היכולת של הערפד לסבול אור שמש מקבילה לרגישות המיוחדת שבה נתקף חולה כלבת. וכן העובדה שהערפד ער בשעות הלילה מיוחסת לחלק במוחו של החולה שאחראי על מחזור השינה התקין שנפגע כתוצאה מהמחלה. ואם עדיין לא השתכנעתם, בעבר אדם היה מסווג כלא חולה בכלבת אם הוא היה מסוגל להסתכל בהשתקפות של עצמו, ולפי האגדה לערפד אין השתקפות בכלל… הערפד תמיד נקשר לחיות כמו זאב ועטלף, מה שלא מפתיע לאור העובדה שאלה חיות שמעבירות את הכלבת לאדם.

Pour submission into me
No church shall bar our paths
Seductive evil drink
– Cradel Of Filth –

כמו כל נושא אפל ומעניין, הרבה להקות קפצו עליו ואימצו אותו בחום, הן כמוטיב מרכזי ללהקה והן לשירים מסויימים או אלבומים שלמים. להקות כמו Cradle Of Filth האנגלית ששרה בעיקר על ארוטיקה אפלה וכך גם Bathory "להקת" היחיד ששר על השטן, על רשע, פגאניזם, אודינזם, אנטי קרייסט ועוד נושאים ברומו של עולם. עוד להקה שמחוברת לנושא היא Type O Negative האמריקאית שכותבת ליריקת דיכאון על החיים] על המוות ועל האומללות שבינהם ,וכמובן Theatres des Vampires מאיטליה שמשחררת השנה את אלבומה השישי ומתמחה בערפדים כפי שניתן להסיק מהשם שלה. מטאל ויצורי האופל תמיד הלכו זה לצד זה.

אם כן ייתכן וקיימים באמת ערפדים בימינו כמו בימים הקדומים יותר בין אם אמיתיים לפי המיתולוגיה ובין אם לפי הסבר הגיוני אחר, אז להבא כשאתם יוצאים מהבית ודאו שלקחתם איתכם לפחות פלח שום אחד או אלבום של Christian Metal, ואוליי איזה יתד למקרה חרום… רק כדי להיות בטוחים…