פלייליסט מטאליסט – מיאסניקוב בכאב אוזניים
בהמשך למדור החדש שהשקנו לאחרונה במטאליסט – המוזיקה שעשתה אותנו, אנחנו משיקים מדור חדש – פלייליסטים של צוות כתבי האתר, כל אחד ותתי הז'אנרים המטאלים שלו, שבהם נפרט ונציין לאילו שירים אנחנו מאזינים בימים אלו. לא רק שירים חדשים, לא רק ישנים, ולא רק בתת-ז'אנר אחד – אלא כל מה שנעים (אבל רועש) לנו באוזן בזמן כתיבת הפלייליסט. המספתח הוא עורך האתר וזקן חברי הצוות – אלון מיאסניקוב
Iced Earth – Anthem
ההשקה של הוידיאו קליפ החדש, לשיר השני שיצא מהאלבום Dystopia, הזכירה לי עד כמה ענק הוא האלבום החדש של הלהקה, ועד כמה משובח הוא השיר השני והיותר Mid-Tempoשיש כאן. המנון מטאלי רב עוצמה, הריפים האופיינים של הלהקה, והשירה של Stu Block שהתגלה כמחליף לא רק ראוי לסולנים שקדמו לו בלהקה, אלא גם לפחות שווה ערך. מי שאוהב מטאל מסורתי מלודי לא יכול שלא להתחבר ליצירה המופלאה הזאת.
Tyr – Hall Of Freedom
הלהקה המעולה הזו, שהתחילה כלהקת פולק/ויקינג לכל דבר, עברה לכיוון פרוגי ונמצאת בשני האלבומים האחרונים על קו התפר שבין ויקינג מטאל ל Manowar, אולי הצליחה לעצבן את המעריצים הוותיקים שלה ("משתעל..עומר…"), אבל מבחינתי האלבום החדש שלה – The Lay Of Thyrm הוא יצירת מופת מלודית, מגובה בהפקה איכותית, נגינת גיטרה וירטואוזית ולחנים מעולים. Hall Of Freedom הוא אחד המובחרים בין מבחר של שירים מצויינים, יש שם עוד קצה של ויקינג מטאל, אבל לא משנה איך תקראו לזה – מדובר באחלה שיר.
Pagan's Mind – Eyes Of Fire
לקח לי זמן להפתח ללהקת הפרוג-מטאל הנורבגית הזו, בהתחלה גם לא קיבלתי אותה בכלל כלהקת פרוג אלא יותר כלהקת פאוור קיטשית למדי. בסופו של דבר למדתי להעריך את העובדה שהם לא עושים פרוג אוננות מורכב מידי, אלא פרוג קליט יחסית, מנוגן היטב, מופק היטב, ומלודי מאד. הגיטריסט Jorn Viggo Lofstad, שגם הפיק את האלבום החדש של הלהקה – Heavenly Ecstasy, כרגיל עושה עבודה מעולה עם סאונד בשרני מאד ועשיר, דומה לזה שנתן לכמה אלבומים מצויינים שבהם גם ניגן לסולן הנורבגי המשובח Jorn Lande. שלבו את זה עם השירה הקיטשית אבל איכותית מאד של הסולן Nils K. Rue, ויש בידיכם יצירת מופת של ממש.
Flotsam and Jetsam – The Cold
שיר הנושא מאלבומה החדש של הלהקה האמריקאית הוותיקה הוא פשוט התגלמות כל מה שגדול בה: לחן טרגי קודר, שמשלב מטאל מסורתי עם קו מודרני יותר, השירה הלא פחות מענקית של הסולן Eric A.K, והפעם גם סאונד מלוטש שהוא אולי הדבר שהכי דפק את הלהקה הענקית הזו במהלך 30 שנות הקריירה שלה. למי שלא מכיר – Flotsam גדלו לצד להקות כמו Metallica, ומהם נגנב הבסיסט Jason Newsted לטובת האחרונים, זה היה רק עוד סימן אחד בסדרת מאורעות חסרי מזל שהשאירו אותם הרבה מאחרי להקות אחרות עם הוותק שלהם. לפני שנתיים דברים השתנו בלהקה, חתמו בלייבל שהקים גיטריסט להקת Korn לשעבר, זכו להפצה באירופה ע"י ענקית המטאל Nuclear Blast, והוציאו אלבום שהוא אחד מגדולי המטאל של השנים האחרונות. אי אפשר לשים על זה חותמת של תת-ז'אנר מטאלי ספציפי, אבל בכל מקרה זה שיר מעולה מתוך אלבום מעולה.
Marshall Law – Gods Of Deception
Marshall Law הם עוד להקה ענקית שמעולם לא זכתה להכרה שמגיעה לה. ההרכב הבריטי עשה פאוור מטאל כבד עוד מסוף שנות השמונים, והוציא את האלבום הראשון והקלאסי ב 1990. מאז יצאו אלבומים בהפרשים ארוכים במיוחד, אבל כל אחד מהם הוא מופת של מטאל מלודי וכבד – שלא עשה מספיק כדי להביא את הלהקה למודעות באופן מלא. אלבומה האחרון של הלהקה – Razorhead, יצא ב 2008 ומאז אני רואה בו אחד מאלבומי המטאל המלודי הטובים של העשור שעבר. בינתיים הודיע הסולן Andy Pike שהוא עזב את ההרכב, מה שכנראה משאיר אותנו ללא הלהקה, בשורה עצובה – אבל לפחות נותרנו עם אלבום אחרון מבריק.
Heaven's Gate – In Control
ככל הנראה השיר הישן ביותר בפלייליסט הנוכחי שלי, שיר הנושא מאלבום הבכורה של הלהקה הגרמנית המצויינת, שיצא עוד ב 1989. היום יש לא מעט שמכירים דווקא את גיטריסט ההרכב – Sascha Paeth, שהפך להיות אחד המפיקים החזקים ביותר בתחום המטאל המלודי, שהפיק אלבומים ללהקות כמו Kamelot ו Rhapsody בין השאר, אבל ההרכב הספיק להוציא 5 אלבומים טובים ב 10 שנות הפעילות שלו, כשהראשון בהם הוא בהחלט מאלבומי ההבי/פאוור הטובים שיצאו בסוף שנות השמונים. מעבר ליכולת הנגינה המרשימה של Paeth, הרוויח ההרכב מהסולן המלודי Thomas Rettke, שמזכיר לא מעט את Rob Halford ביכולת הווקאלית המרשימה שלו, חברו את הכול לכתיבה מוצלחת, ויש לכם יופי של אלבום מטאל מסורתי.
Overkill – Bring Me The Night
אלבומה האחרון של להקת הט'ראש האמריקאית הוותיקה Overkill היה הפתעה אדירה ונעימה לחובבי הז'אנר, סוג של חזרה למקורות עם ט'ראש מהיר, מלודי ואיכותי, והסינגל Bring Me The Night היה הבחירה המושלמת לקליפ מהאלבום. חברו את הריפים של שיר קלאסי כמו Hello From The Guttar עם סאונד איכותי, ואת התמיכה של חברת התקליטים הענקית Nuclear Blast, וקיבלתם אלבום קאמבק מושלם שהסתובב אצלי במערכת לא מעט, וממשיך עד היום.
Hibria – Nonconforming Minds
להקת המטאל הברזילאית Hibria היא עוד הוכחה שבברזיל פועלים הרכבים ששמים לא מעט הרכבים מוכרים יותר מאירופה ומארה"ב בכיס הקטן. במקרה הזה מדובר בלהקת הבי/פאוור מטאל כבדה, המורכבת מקבוצה של נגנים וירטואוזים וסולן מלודי בשם Iuri Sanson שהוא אחד החזקים בז'אנר באופן כללי לדעתי האישית. לאחר שני אלבומים חזקים הוציאה הלהקה בשנה שעברה את אלבומה השלישי Blind Ride, וגם כאן מדובר במטאל מלודי אבל כבד במיוחד שתופס את המאזין באוזן וגורר לו את הפנים לאורך כביש אספלט מטאלי הדוק במיוחד. מומלץ גם לי שבדרך כלל לא אוהב מטאל מלודי קיטשי ורך יותר.
Evergrey – Nosferatu
Evergrey אף פעם לא היו ממש להקת פרוג מטאל כמו שרבים מתארים אותה, כשקניתי את האלבום הראשון The Dark Discovery ראיתי בהם סוג של Dark Metal, שמרוויח בעיקר מהקול המחוספס ומלא הרגש של הסולן והגיטריסט Tom Englund, וזה המשיך לאורך השנים. אז באלבומים האחרונים אין כמעט ספק שהם איבדו את העלילה, אבל אני עדיין זוכר לטובה את השיר הזה, אליו נחשפתי כשתפקדתי ככתב במטאל האמר ישראל ז"ל. הסאונד באלבום Solitude Dominance Tragedy היה בעייתי מאד, אבל שום דבר לא יכול היה לחסום את האיכות והרגש שבקעו משירים כמו Nosferatu. גם 13 שנה אחרי צאת האלבום, אני עדיין חוזר אליו כיום.