פרוג מטאל בישראל – ניתוח המצב הקיים

הרבה זמן אני מתחבט בסוגייה הזו. בעצם מאז שנחשפתי ללהקות ומוזיקת פרוג מטאל מחו"ל, היה בי את הרצון לגלות ולהכיר גם להקות מקומיות שיוצרות מוזיקה שכזו, כאשר ב-3 השנים האחרונות אני משתדל לעשות כמה שיותר על מנת לפתח את הז'אנר הזה בישראל. להקות דת' ובלאק מטאל לא חסר לנו בישראל,הבי,גריינד והארדקור גם יש, מה שחסר לנו בעיקר זה להקות פרוג מטאל. הפרוג מטאל היה ונשאר ז'אנר שוליים של המטאל בדיוק כמו שהרוק המתקדם הוא ז'אנר שוליים כיום של הרוק (למרות שבשנות ה-70 היה פופולארי). בעוד אין ציפייה מסגנונות אחרים להשתנות ולהתחדש, הרי שהפרוגרסיב מיסודו הוא סגנון שכשמו הוא "מתקדם", הוא לא נעול על תבניות בסיס עתיקות יומין, הוא פתוח לניסויים וחידושים, ולכן הפרופורציה בין כמות להקות הדת' והבלאק אל מול הפרוגרסיב היא בהתאם. אני אנסה לנתח את המצב הקיים באמצעות דיון במספר נושאים שלדעתי הם רלוונטיים.

קהל הפרוג הישראלי – קהל הפרוג הישראלי הוא קהל מגוון, אך דומה כי מאפיין אחד זהה אצל רוב מאזיני הפרוג האדוקים והוא הדרישה שהמוסיקה תעמוד בסטנדרטים גבוהים של הלחנה,מבנה ,ליריקה, חדשנות ומקוריות. קהל הפרוג הישראלי צמא ללהקת פרוג מטאל שתצליח , מאחר ולהקות רוק מתקדם מוצלחות היו ויהיה פה. אפשר להזכיר את מופע הקאברים המוצלח של להקת אגרול שסחף אחריו כ-1000 אנשים במספר הופעות ברחבי הארץ, אפשר להזכיר את להקת אטמוספירה האגדית, ואפשר להזכיר להקות עכשוויות כמו טרספאס,סימפוזיון,אבק,סוסיתא שנחשבות מוערכות מאד בעולם הפרוג הישראלי. יש קהל לא קטן לפרוג בישראל, וברגע שתגיע להקת פרוג מטאל שתכתוב ותבצע חומר ברמה גבוהה, הקהל הישראלי ידע לפרגן לה, כי הציפייה ללהקה שכזו גבוהה.

הפרוג מטאל כסגנון שנתפס כיהיר ואליטיסטי – אינני נמנה כמובן על אלה שמחזיקים בדעה שהפרוג מטאל הוא אליטיסטי ויהיר. הדברים היו נכונים כנראה לחלק מלהקות הרוק המתקדם של שנות ה-70, לחבריהן שחיו בצורה פרועה,היו ממעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה, ובזבזו מאות אלפי פאונדים ודולארים על חיי מותרות ועל הפקות גרנדיוזיות. טענה נוספת המתקשרת לכך גורסת כי זאת "מוזיקה למוזיקאים" והנגנים הם טכנוקרטיים", שוב, מדובר בקלישאות . האם טכניקה היא מילה רעה? האם נגן בעל טכניקה גבוהה חייב להיות חסר פיל? האם שילוב ידע תיאורטי ביצירת מוסיקה פוגם בה או מונע מאנשים שהם לא בעלי ידע להנות ממנה? הפרוג מטאל היה ונשאר סגנון מוזיקאלי שמאופיין בין היתר בפומפוזיות, בשילוב של מוסיקה קלאסית יחד עם מוסיקת מטאל, ביצירת משקלים מסובכים, וביצירות אפיות סימפוניות ארוכות.זאת אכן אינה מוסיקה קלה לעיכול, אך בכך היא מאתגרת את המאזין שלא מחפש לשמוע משהו שגרתי. תרצו או לא, אך למאזיני הבלאק והדת' בישראל קשה לעכל בשנים האחרונות שסגנון הפרוגרסיב תקע יתד בארץ, כי סה"כ לבלאק ולדת' היה מונופול על המטאל כל השנים, אך פתאום צצות להן להקות פרוג מטאל וברוב חוצפתן מופיעות, נסיעות גדולות להופעות בחו"ל של דרים ת'יאטר מתארגנות, וכך הפרוג מטאל מעלה את חמתם של אחרים.

מוזיקאים ונגנים – אומרים על ישראל שהיא ארץ זבת חלב ודבש, זה בהחלט נכון, וזה לא פוסח על תחום המוזיקה בכלל ועל הפרוגרסיב בפרט. לא חסרים מוזיקאים מוכשרים בארצנו הקטנה, אני אפילו מכיר אישית כמה כאלה שמקדישים את כל חייהם למוזיקה. כדי ליצור מוזיקת פרוגרסיב, יש לדעתי להיות בעל ידע תיאורטי במוזיקה בכלל ובקלאסית בפרט,בקומפוזיציה , ואם אפשר להיות וירטואוז בנגינה הרי זה משובח. הרבה אנשים שאני מכיר הם בעלי חלום להקים להקת פרוג מטאל, הם מעריצים מושבעים של דרים ת'יאטר ולהקות אחרות,הם אפילו נגנים טכניים מאד, אך כשזה מגיע לכתיבת חומר הם נכשלים. לא מספיק לאהוב את הסגנון ולהיות בקיא בו, כי אם יש לדעת כיצד להלחין,כיצד לבנות שיר, כיצד לחלק תפקידים וכיצד לעבד, כמו כן חסרים זמרים שמסוגלים לשיר שירה נקייה בטונים גבוהים ובעלי מנעד. אם כך, נדבך חשוב בהקמת להקת פרוג מטאל מצליחה הוא שמרבית חבריה יהיו בעל השכלה מוסיקלית כלשהי, פרט לידע שלהם בנגינה על הכלי הספציפי.

קאברים מול חומר מקורי – ניתן לומר שיש קצת קשר לסעיף הקודם במידה מסוימת. תופעת העדפת הקאברים היא דבר פופוליסטי וידוע בייחוד בישראל בה לכל להקה שנייה שקיימת בעולם המטאל מבצעים ערב מחווה. גם תחום הפרוגרסיב נגוע בנגיף הקאברים לצערי, עד כה היה רק ערב פרוג מטאל מקורי אחד . האם הקהל אשם? בהחלט לא, קהל הפרוגרסיב דורש כל הזמן ומחכה ללהקת פרוג מטאל שתגיע עם חומר מקורי, אך הלהקות הקיימות מעדיפות להשקיע בביצועים מדויקים של קאברים מאשר להתאמץ ולכתוב דברים בסגנון. אותן הלהקות שמצליחות מאד בקאברים, פונות לכתיבת החומר המקורי ונכשלות ברוב המקרים, כי חלקן הגדול קם במטרה להיות להקת קאברים. קאברים זה דבר נחמד מאד, אפשר לעשות שיר אחד או שניים בהופעה, אך מוטב שרוב החומר יהיה חומר מקורי וכדאי שגם החומר המקורי לא יישמע כמו קאבר. אחד הגורמים שמתקשרים לכך הוא חוסר רצינות ואמונה של נגנים בחומר מקורי – ישנה נטייה לחשוב שפרסום,תהילה והצלחה יגיעו רק בגלל קאברים, ואז כאשר יש לחץ מן הקהל לכתוב חומר מקורי, הלהקה מקבלת פיק ברכיים ולא מצליחה לספק את הסחורה. אני מצפה מלהקות פרוג מטאל ישראליות שיתאמצו וישקיעו את מרבית זמנן קודם כל בכתיבת חומר מקורי, כי הקהל שבע מקאברים ורוצה לשמוע חומר מקורי ומרענן.

מימון כספי,עיבוד והפקה – נקודה עצובה שלא מתקשרת רק לפרוג מטאל כי אם גם לסגנונות מטאל אחרים. אין ספק שיש פה להקות מוכשרות ומוסיקאים מעולים, אך סיכויי ההצלחה שלהם יהיו קלושים אם אין להם מימון כספי עצמי ,או תמיכה פיננסית של איזה לייבל. להקות בוחרות להוציא אלבומים בהוצאה עצמית, לעיתים זה יוצא טוב ולעיתים גם רע מאד. כדי שאלבום יהיה בסטנדרטים גבוהים , צריך לעבוד באופן צמוד עם מפיק רציני ומקצועי. הבעיה היא שגם מפיקים רציניים ומקצועיים בתחום כמעט ולא קיימים בארץ, וכך להקות רבות מוצאות את עצמן נוסעות לסקנדינביה וגרמניה על מנת להקליט אלבומים. ערבי רוק מתקדם לא חסרים, הקרנות בסינמטק ובמקומות אחרים גם קיימים, אך עדיין חסר מישהו שייקח תחת חסותו להקה או שתיים, יתמוך בהן בצורה כספית ומקצועית על מנת לקדם אותן ולשים אותן על הדרך להצלחה. להקה ללא אמצעים כספיים לא תוכל להתקדם, גם אם נגניה יהיו הנגנים הכי טובים בעולם.

הצלחה בישראל מול הצלחה בחו"ל – אז נכון שאנחנו כמהים ללהקת פרוג מטאל מצליחה, אך כשמסתכלים על זה בגדול, הרי שלהקה בסגנון כזה לא תוכל להתפרנס רק מקיומה בישראל, כי אחרי הכל זה לא מיינסטרים. להקות פרוג מטאל יקבלו את הכבוד הראוי להן מהקהל הישראלי ללא שום צל של ספק, אך להקות פרוג מטאל צריכות להיות מוכוונות חו"ל, כי הפוטנציאל להצלחתן שם גבוה הרבה יותר מאשר בארץ, נכון לעכשיו. החומר חייב להיות באנגלית, חובה להשקיע כמה שיותר בהפקת אלבום / דמו ברמה גבוהה, וכמובן ליצור קשר עם לייבלים רלוונטיים בחו"ל. להקת פרוג מטאל רצינית ששואפת באמת להתפרנס מהמוזיקה שלה חייבת להיות בעלת אוריינטציה לחו"ל.

מה היה לנו? היה לנו את להקת מורפיאוס הצעירה והמפתיעה שנעלמה לשנה והיא לקראת קאמבק בקרוב (מעניין יהיה לשמוע את החומר החדש), היה לנו את להקת אנטרופיה שהתפרקה, יש לנו את להקת דמניישן שהיא לא להקת פרוג טהורה אבל בהחלט מושפעת (אין כרגע מתופף ללהקה), ויש את להקת סטורמי אטמוספיר שכרגע היא הכי פעילה מהלהקות הקיימות. מה ייצא מהלהקות האלה? קשה לנחש, הרבה תלוי במידת הרצינות וההשקעה של חברי הלהקה, במידת הרצון שלהם להצליח ולהתפרנס ממוזיקה, בפרגון של הקהל, בתמיכה כספית, ביצירת חומר מקורי ומאתגר. מאחר שאני אדם אופטימי מטבעי, קיימת בליבי עדיין התקווה שיום אחד עוד תקום פה להקת פרוג מטאל שתזעזע את אמות הסיפים ואף תוחתם בלייבל עולמי ידוע. תחזיקו אצבעות,תאמינו ותפרגנו, וזה יקרה.