פנים רבות למטאל, ופנים רבות לדת' מטאל. הז'אנר – שהחל דרכו באגרסיה הפשוטה יחסית של אלבומים כמו Scream Bloody Gore של Death, Severed Survival של Autopsy, ו Slowly We Rot של Obituary, פנה במהלך השנים לכיוונים רבים שונים ומשונים, לכיוון הברוטאלי, לזה המלודי – ולה הטכני, או הפרוגרסיבי – מושג מיושן יותר שמתאר בעצם את אותו הדבר: גרסא טכנית, מנוגנת להפליא של הז'אנר הקיצוני, ולהקות שמשלבות את הברוטאליות והאגרסיה עם יכולת נגינה מדהימה ומורכבות מוזיקלית קיצונית. אין ספק שתחילתו של תת-הז'אנר הזה באלבומים הקלאסים של Death, Atheist ו Cynic – אך במהלך השנים הוא התפתח ללהקות שלקחו את הסגנון למקומות רחוקים וקיצוניים ביותר מכל הבחינות. בכתבה הנ"ל אנו מציגים את אבות המזון של הז'אנר, לצד להקות מובילות בו כיום, וגם כמה קצת פחות מוכרות שבכל זאת השאירו את סימנן עליו:

Atheist – Piece Of Time
Atheist האמריקאים הם פרי מוחו הקודח של הגיטריסט והסולן Kelly Shaefer. ההרכב התחיל דרכו עוד ב 1984, מה שכנראה עושה מהם להקת הדת' הטכני הראשונה. אלבום הבכורה של ההרכב – Piece Of Time, יצא ב 1988 והשפיע על הז'אנר כולו לנוע בכיוון הטכני, הוא בעצם הוכיח כי ניתן לשלב את האגרסיה של הדת' מטאל עם יכולות נגינה של נגני ג'אז, וליצור מוזיקה שהיא קיצונית ומתוחכמת בו זמנית. ההרכב הוציא עוד שני אלבומים לפני שהתפרק, ואז חזר עם האלבום Jupiter בשנה שעברה. גם היום – Piece Of Time מהווה מופת של הז'אנר, לא סתם מהירות קיצונית וחילופי ריפים בלתי פוסקים, אלא אלבום מוזיקלי וטכני במקביל, עם התיפוף חסר הרחמים של Steve Flynn, ונגינת הבס המרשימה של Roger Patterson, מי שהיווה השפעה גדולה על כמה מנגני הבס של הז'אנר, ונהרג בתאונה ב 1991.

Athiest – I deny

Cynic – Focus
Cynic הם עוד פורצי דרך בז'אנר, ההרכב – שהוקם ב 1987 ע"י הגיטריסט Paul Masvidal והמתופף Sean Reinert הוציא את האלבום הקלאסי Focus ב 1993, אלבום ששילב נגינה מרשימה ומורכבות ג'אזית עם שירת גראול ושירה מלודית שעברה דרך אפקט Vocoder, מה שנתן לה צליל כמעט חללי באופיו. בסיסט ההרכב Sean Malone הוא ללא ספק אחד מנגני הבס הגדולים שניגנו בז'אנר, בסיסט פיוז'ן מבריק שניגן גם ההרכב Gordian Knot, הרכב על של נגני מטאל שיצר פרוג רוק/מטאל מורכב. גם ההרכב הנ"ל עשה קאמבק מרשים עם האלבום Traced In Air ב 2008, והוציא ממש לאחרונה EP חדש, כשהם ממשיכים לקצור מחמאות כאחת הלהקות החשובות ביותר בז'אנר.

Cynic – Veil Of Maya

Death – Human
אבות המזון של הדת' מטאל לקחו שינוי מפתיע עם אלבומם הרביעי – Human, שיצא ב 1991. מהדת' הכבד והפשוט יחסית של Spiritual Healing סולן ומנהיג הלהקה Chuch Schuldiner הוכיח שכל מה שמוזיקאי דת' אחר יכול לעשות – הוא יכול לעשות יותר טוב. הוא גייס את Paul Masvidal ו Sean Reinert מ Cynic, צירף את Steve Digiorgio מ Sadus, אחד מנגני ה Fretless Bass הגדולים של הז'אנר – ויצר את Human, אחד מגדולי אלבומי הדת' הטכני בכל הזמנים. הרוח המשיכה מכאן ועד סופה של הלהקה ומותו של Schuldiner מסרטן, כשהוא מגייס נגני מופת כמו Gene Hoglan מ Dark Angel ו Andy Larocque מ King Diamond באלבום שאחרי, אבל היה זה Human שהפך את ההרכב למוביל דרך גם בז'אנר הדת' הטכני המוקדם.

Death – Lack Of Comperhension

Gorguts – Considered Dead
זה שהקנדים הם ממובילי ז'אנר הדת' הטכני זה כבר ידוע, מה שיש כאלו שלא יודעים, הוא ש Gorguts הם ככל הנראה אבות בסגנון במדינה ההיא. ההרכב התחיל דרכו ב 1989, מה שעושה ממנו בן זמנם של חלק מהמקבילים לו בסצנה האמריקאית, והוציא את Considered Dead הקלאסי עוד ב 1991. האלבום היה מופת של דת' קלאסי עם סאונד פלורידה איכותי, ששולב עם יכולת נגינה ומורכבות מוזיקלית שהגיעה במיוחד ממוחו הקודח של סולן והגיטריסט Luc Lemay. ההרכב הוציא עוד אלבום נחשב ב 1993, ושניים מאוחרים יותר בהפרשים ניכרים אחד מהשני, ואולי זו האיכות שלהם ואולי מרחק השנים שהרחיק את הלהקה מהמודעות של אוהבי הסגנון, כשרק אלבום הבכורה נשאר עד היום כנכס צאן ברזל של הסגנון.

Gorguts – considered Dead

Theory in Practice – The Armageddon Theories
בין מובילות הגל המאוחר יותר של הדת' הטכני הייתה Theory In Practice השבדית, ההרכב, שהוקדם על ידי שני חברים לשעבר של להקת הדת' השבדית Adversary, הושפע מהדת' הטכני האמריקאי המוקדם יותר, אך שילב בו יותר אלמנטים של פרוג וגם קלידים, לאחר 3 אלבומים בלבד ההרכב התפרק, שניים מחבריו הוציאו אלבום טכני מבריק נוסף תחת בשם Mutant ב 2001, ואז צצו מחדש בהרכב העל השבדי Scar Symmetry.

Theory In Practice – The Visionaire

Anata – The Conductor's Departure
Anata השבדים הם עוד להקה מוקדמת בז'אנר, שהחלה דרכה עוד ב 1993. ההרכב המבריק שילב דת' קלאסי עם יכולת נגינה מרשימה ופנה לכיוונים טכנים יותר במהלך השנים, כששיאו באלבום The Conductor's Departure ב 2006, אלבום ששילב מספיק אגרסיה ויכולת כתיבה בתוך כל המורכבות והיכולת המוזיקלית כדי לעשות אותו לאחד מאלבומי המופת של הז'אנר.

Anata – The Great Juggler

Martyr – Feeding the Abscess
Martyr הקנדים נעים על קו התפר שבין דת' טכני המושפע מאד מהרכבים כמו Atheist ואלו המוקדמים, כלומר יותר מוזיקלי ופחות קיצוני – לט'ראש טכני מורכב, וזאת בעיקר בגלל השירה הספק גראולית ספק לא של שני סולני ההרכב. איך שלא נגדיר אותם, ההרכב הוותיק – שהתחיל דרכו עוד ב 1994 בקנדה, הוציא ב 2006 את אחד האלבומים הטובים ביותר של הז'אנר, שילוב של נגינה מהמרשימות שנשמעו בסגנון ויכולת כתיבה שחסרה ללא מעט מההרכבים. מאז לא נשמע יותר מידי מההרכב החשוב, כשרק הבסיסט/סולן שני Francois Mongrain צץ אחרונה – דווקא בפרויקט Ex Deo של סולן להקת Kataklysm הקנדית.

Martyr – Perpetual Healing

Decapitated – Organic Hallucinations
להקת הדת' הפולנית Decapitated התחילה בגיל צעיר מאד וכבר בשנת 1996, הגיל הממוצע של חבריה בעת הקלטת אלבום הבכורה Winds Of Creation היה בין 17 ל 18, ולמרות זאת ההרכב השאיר כבר אז רושם עז וסימן את עצמו כאחד הכוחות העולים של עולם הדת' מטאל. בשנים שאחרי פנה ההרכב יותר ויותר לכיוון הטכני, כשהוא משלב טכניקה מרשימה עם קיצוניות חסרת פשרות, שהגיעה לשיר באלבום Organic Hallucinations, יצירת מופת ברוטלית שעד היום נחשבת לאחד הקלאסיקות הגדולות של הז'אנר. סיפורה המדהים של הלהקה נחתך ב 2007 כשמתופף ההרכב Vitek, אחיו של גיטריסט הלהקה והכותב העיקרי בה – נהרג. לאחר עזיבת הסולן Covan, שגם הוא נפצע קשה בתאונה ועובר טיפולים עד היום – נראה היה שההרכב גמור, מה שהוכח אחרת עם הוצאת האלבום החדש Carnival Is Forever השנה, אחד מהאלבומים השנויים במחלוקת ביותר שיצאו לז'אנר.

Decapitated – Visual Delusion

Necrophagist – Epitaph
Necrophagist הגרמנים הם פרי מוחו הקודח של הגיטריסט הטורקי Muhammad Suizmez, שהקליט בעצם בעצמו את אלבום הבכורה של ההרכב Onset Of Putrefaction. האלבום שאחרי – Epitaph, כבר הפך מזה שנים לאחד מנכסי צאן הברזל של הז'אנר – דת' טכני מנוגן לעילא, משולב בנגינה ניאו-קלאסית מרשימה, מורכב אך עם זאת מוזיקלי במיוחד. שבע שנים לאחר מכן – ועדיין אין חדש מהלהקה, אך ביום שבו תוציא אלבום חדש, אין ספק שיהיה מדובר באחד האירועים החשובים בתולדות הדת' הטכני.

Necrophagist – Epitaph

Dying fetus – destroy the opposition
Dying Fetus הם עוד להקה מוקדמת, שהחלה דרכה עוד ב 1991 והוציאה את אלבום הבכורה Purification Through Violence ב 1996, אלבום שזכה לשבחים אך לא השאיר סימן רציני מידי על הז'אנר. Destroy The Opposition, שיצא ב 2000 בחברת התקליטים האגדית Relapse, כבר ביצע סוג של מיני מהפך. האלבום שילב טקסטים בעלי אופי פוליטי, שונה מאד מהתוכן של מרבית הלהקות בז'אנר, ושילב אותו ביכולת הטכנית המרשימה מאד של חברי ההרכב. מלבד הגראול והנגינה האופיינית של הסולן ומקים ההרכב John Gallaghar, היה זה גם התיפוף של Kevin Talley, מי שהפך מאז לאחד המובילים בז'אנר המטאל הקיצוני – שעשה את האלבום למה שהוא היום, אחד החשובים ביותר בתולדות הדת' הטכני המודרני.

Dying Fetus – Born In Sodom

Cryptopsy – Blasphemy Made Flesh
Crytopsy הקנדים החל דרכם ב 1988 תחת השם Necrosis, אך רק עם גיוס מתופף העל Flu Mornier הפכו ללהקת דת' טכני של ממש, וכזו שמשלבת ברוטאליות מהסוג שרק עשור מאוחר יותר הפכה להיות מזוהה עם הז'אנר הטכני. Blasphemy Made Flesh, שיצא ב1994 נחשב עד היום לאחד האלבומים הטכנים הטובים ביותר שיצאו, החל מהשירה החולנית והייחודית של הסולן Lord Worm (Dan Greening) והנגינה המורכבת של הגיטריסט Jon Levasseur, אבל היה זה התיפוף של Mournier, מי שנחשב כיום לאחד הענקים של התיפוף הקיצוני – שבאמת הציב אותם בכמה דרגות מעל מרבית ההרכבים הפעילים של אותה תקופה. הלהקה המשיכה להוציא אלבומים במהלך השנים, האחרון בהם הוא The Unspoken King ב 2008, אלבום שזכה גם לביקורת לא מעטה על השימוש שלו ב Breakdowns לא אופיינים, אך אין ספק שאלבום הבכורה הוא זה שייזכר להרכב לאורך השנים הבאות כאלבום שהשאיר את הרושם הגדול ביותר.

Cryptopsy – Serial Messiah

Nile – Among The Catacombs Of Nephren-Ka
עולם המטאל הקיצוני געש ורעש ב 1998 עם הוצאת אלבום הבכורה של Nile האמריקאים, נראה היה שסוף סוף סצנת המטאל הקיצוני מתרגשת מאלבום ומלהקה באותה רמה של התרגשות שהייתה מגל הלהקות מפלורידה בתחילת אותו עשור. האלבום שילב מוטיבים טקסטואלים ומוזיקליים מצריים, ביכולת טכנית מהגבוהות שנשמעו בז'אנר, וברוטאליות ומהירות בלתי מתפשרת. הכול באלבום עבד לטובת ההרכב – החל מהגראול הכפול של סולן הלהקה Karl Sanders והבסיסט שלה – Chief Spires, ודרך התיפוף הטכני המבריק של Pete Hammoura. האלבום היה הצלחה אדירה, וסימן את תחילת אחת הקריירות הארוכות והמצליחות ביותר של להקה בז'אנר הדת' הטכני, כשגם השינויים שחלו בהרכב לא הצליחו לפגוע במהות או באיכות של הלהקה. שני האלבומים האחרונים של ההרכב הציגו לעולם את George Kollias, מי שטוענים שהוא מתופף המטאל הקיצוני הטוב ביותר בעולם כיום, אבל בבסיס תמיד עומד Sanders, שממשיך להנפיק חומרי מופת של ממש.

Nile – Ramses Bringer Of War
אלבומי דת' טכני ודת' טכני ברוטלי מומלצים נוספים:

Augury – Fragmentary Evidence
Braindrill – Apocalyptic Feasting
Obscura – Cosmogenesis
The faceless – Planetary Duality
Fleshgod Apocalypse – Oracles
Neuroaxis – Trilateral Progression
Origin – antithesis
Quo Vadis – Defiant Imagination

Capharnaum – Fractured
Sickening Horror – The Dead End Experiment
Illogist – The Insight Eye

Aeon Of Horus – The Embodiment of Darkness and Light
Decrepit Birth – polarity
Visceral bleeding – Transcend into Ferocity
Spawn of Possession – Noctambulant
Gorod – Leading Vision
Sceptic – Pathetic Being
Hour of penance – The Vile Conception
Man Must Die – The Human Condition
Arsis – A Celebration of Guilt