מרואיינים: יניר תירוש מ-Demented Sanity, אהרון רגוזה מ-Shredhead, אייל בן שושן מ-Beef וחן בלבוס מ Orphaned Land

לא כל חובב מטאל יכול לומר שהוא מעריץ של כל להקת מטאל, ולא כל להקת מטאל הופכת לקונצנזוס אצל ציבור כה גדול של מאזינים, אבל להבדיל מאנשי הזרם המרכזי – מאזיני מטאל יודעים לברור את להקותיהם האהודות בקפידה רבה. במהלך העשור האחרון הפכה Avenged Sevenfold לשם ודבר בתחום הרוק הכבד והמטאל המודרני. להקה שהתחילה בתור מה שלימים יקרא Metalcore ובשנת 2005 שינתה סגנון לכיוונים יותר מלודיים שהזכירו להקות Heavy ו-Power Metal אך עם טאץ' סליזי ומלוכלך שגרם להם לקטוף את הכתר של מובילת המטאל החדשה לפחות בקרב הצעירים. לאחר מותו הטראגי של מתופף הלהקה – הפך ההרכב הנותר לשם ודבר בתעשייה גם מחוץ לגבולות סצינת המטאל העולמית, ורחשים אודות Avenged Sevenfold היורשים של Guns And Roses החלו כבר לפעפע.

למרות שעוד רחוק היום שציבור חובבי הלהקה יוכל לממן לעצמו כרטיס להופעתה בארץ, התכנסו כמה מנגני המטאל המובילים בארץ לייצר עבורכם אירוע מחווה ללהקה. למרות שהקריירה שלה לא בדיוק משתרכת לגבי 10 אלבומים או 30 שנות קריירה – ההשפעה שלה ברורה בכמעט כל הנגנים של המטאל הישראלי בעשר השנים האחרונות.

אז חבר'ה, כיצד השפיעה Avenged Sevenfold עליכם כאומן ומוסיקאים ?

יניר: Avenged Sevenfold תמיד גוררים רגש עם המוסיקה שלהם וזאת תכונה מאוד חשובה בעיני. בין אם זה אנרכיה / דיכאון / שמחה / כעס או דרמה, לכל שיר יש טעם ואי אפשר להישאר אדישים. אני חושב שזה לקח שאני לוקח איתי בזכותם וכמובן בזכות כוד להקות שמסיבות לי את אותה הרגשה.
אהרון: אני חייב להודות שהלהקה לא לקחה חלק בהשפעה המוזיקלית שלי. אפילו שהייתי שומע אותם בתקופות מסויימות בחיים הם לאולם לא נכנסו לפאן של היצירה.

מהו השיר שכל אחד מכם מתחבר אליו באופן החזק ביותר מרפרטואר השירים של Avenged Sevenfold ? האם יוצא לכם לנגן שיר זה ?
חן: השיר שאני הכי התחברתי אליו הוא Nightmare, שהוא השיר הראשון ששמעתי של הלהקה אי-פעם. שיר בעל אופי אפל ות'ראשי עם קו מלודי נורא קליט.
יניר: Eternal Rest, שהוא שיר אלים כבר עם גרוב אמריקאי. שיר לא קליל ביחס לאחרים. השיר מדבר על נושאים אפלים וריקבון חברתי ופנימי. אני מבצע אותו במחווה – ונותן לו אפילו ביצוע כבד יותר מהמקור.
אייל: השיר שאני מתחבר אליו יותר מבין השירים של Avenged Sevenfold הוא דווקא השיר שנקרא "A Little Piece Of Heaven". כן, אני מנגן אותו- שיר מאוד אינטנסיבי, מעביר אותך במין רכבת הרים, תיאטרלי מאוד. Avenged הצליחו לעשות בשיר הזה משהו שונה, לצייר תמונות בעזרת מוזיקה וכל מילה נוספת תגרע.
אהרון: גם אצלי השיר האהוב הוא A Little Piece Of Heaven והתמזל מזלי ויוצא לי גם לבצע אותו. השיר הזה ספציפית אירח לי חברה בהרבה תקופות חשוכות בחיי הקצרים, ותמיד מעלה לי חיוך על הפנים; גם בגלל טבעו הקרקסי ומילותיו הישירות והגסות.

מהי לדעתכם תרומתה של Avenged Sevenfold לעיצוב תרבות המטאל והרוק הכבד, או בכלליות על עולם המוסיקה המודרנית ?
אהרון: אפילו שיש הרבה שלא יסכימו איתי, אני רואה את Avenged Sevenfold כלהקת קאלט, ממש כמו ה-Misfits ואפילו לא יורדים מ-Metallica. הרי שכל הסצנה העולמית יודעת מי הם, ולא רק סצנת המטאל. ולדעתי זאת להקה שיוצרת הרבה פילוג בסצנת המטאל העולמית. הם הפכו לסוג של מותג, כאשר הרבה מאנשי המטאל הם אנטי מותגיים. זה יוצר מאין סטירה כזאת ומביא את הסצנה למצב של "בעד או נגד" ובונה שתי צדדים, שמפה אני חושב שמגיע הקטע של ה"טרו מטאל" לאומת המטאל המודרני.
אייל: אני חושב ש-Avenged דווקא הצליחו ליצור משהו משל עצמם. ניתן לזהות שיר שלהם גם מבלי לדעת מראש שאתה שומע אותם. חוץ מזה, זו עובדה שמתוך קהל המעריצים שלהם צמח דור שלם של גיטריסטים, מתופפים, בסיסטים וסולנים צעירים שמנסים יותר ויותר להתקרב לעולם הרוק והמטאל דווקא דרך הדברים ה"רכים" יותר, דבר שלעניות דעתי הוא מבורך.
יניר: Avenged הם אחת הסיבות של פריצת המטאל והרוק למיינסטרים בשנים האחרונות, בדיוק כמו בשנות ה80 – ע"י החזרת אלמנט דרמטי ואווירה של כיף למוסיקה. יש בהם המון מלהקות כמו Guns & Roses ו-Motley Crue.
יניר: Avenged Sevenfold הביאו לעולם המטאל את האינטרפרטציה שלהם. היא לא נשמעת כמו סתם עוד להקת מטאל עם תבניות קבועות. החבר׳ה קצת חשבו מחוץ לקופסה. שירים שמשלבים שלל השראות של כל אחד מחברי הלהקה. שירים בעליי אופי מסויים שהם ניסו להעביר שזה הזוי לאוזן בשמיעה ראשונה, אך מתחבר.

האם לדעתכם יש קצת Avenged Sevenfold בלהקת האם שלכם ? אם כן – באילו תחומים ?
יניר: Demented Sanity שואבת השראה ממקורות רבים. Avenged היו אחד מהם ללא ספק במלודיות ובהרמוניות של הגיטרות. אי אפשר לומר ש-Demented נמצאת על אותו גל מוזיקאלי אבל זה לא עוצר אותנו מלשאוב השראה מכל כיוון אפשרי.
אהרון: ממש אבל ממש לא חושב שקיים אצלינו זכר ל-Avenged. הייתי אומר שאנחנו שני עצים שונים באותו יער. כמובן שאפשר למצוא דמיון בין המוסיקה של Avenged ל-Shredhead, כמו שאפשר למצוא דמיון בינם ל-Cannibal Corpse. אבל אין שום דבר שדומה מתוך השפעה של הלהקה, כמו שאמרתי קודם, הלהקה לא משפיעה עלינו מבחינה מוסיקלית.

אז מה עושה את Avenged Sevenfold ייחודית בעיניכם – עד כדי כך שהיא זכאית לכל כך הרבה אהדה כמו ערב מחווה שני מסוגו ?
אייל: נתחיל מזה שיש ביקוש לעניין. בהמשך למה שאמרתי מקודם, הם ייצרו משהו משלהם. נכון, יש את ההשוואות ל-Guns & Roses על סטירואידים לפעמים, ונכון, יהיו את האנשים שיבואו ויגידו שזה Metalcore טיפוסי, אבל אני חושב בשורה התחתונה שלהוציא כל כך הרבה אלבומים שונים אחד מהשני באופי ובאווירה ועדיין להצליח לגרום לזה להישמע תחת אותה קורת גג זה הישג כשלעצמו. סיבה נוספת זו העובדה ש-Jimmy המתופף שלהם שהיה מוזיקאי מבריק בלי קשר לפעילות שלו ב-Avenged Sevenfold, הלך לעולמו כידוע. המינימום שאפשר לעשות זה להנציח את העשייה שלו בערבים מסוג זה.
אהרון: כמו שציינתי קודם, הלהקה היא להקת קאלט. ממש ככה. יש להם קהל מעריצים מאד מושבע. וכמותג, הלהקה הגיעה רחוק הרבה מרוב הלהקות היום. הרי כל מטאליסט יודע את מי מיצגת גולגולת עם כנפי עטלף בדיוק כמו שכולם מכירים את הגולגולת של הmisfits. אז האם הם זכאים למופע מחווה? אני אומר שכן.
חן: בעיניי Avenged Sevenfold ייחודים וזכאים לערב מחווה מכיוון שהם לדעתי כיוונו לעוד קהל יעד מחוץ לעולם המטאל כשחשבו לשלב כמה סגנונות בשיר אחד והפכו את זה לסגנון שלהם והסאונד שלהם. אני מעריך מאפיינים ייחודיים בלהקות.
יניר: Avenged היא להקה אפית! הכל גדול…גרנדיוזי ומנופח! יש משהו בגישה שלהם שמזכיר את ה-Glam Rock מפעם… וזה צבע יחודי במטאל המודרני. ה-Glam בשילוב עם ה-Metalcore ותרבות ה-Emo ללא ספק שמו את Avenged בחזית של סגנון מטאל משלהם. העובדה שלהקות רבות נגזרו סגנונית והושפעו מ-Avenged מראה כמה תרומתם גדולה – בין אם אתה מתחבר לסגנון או לא.