את סוואלו דה סאן הכרתי כשהייתי בן 18 כבר. זה היה בכיתה י"ב ובגדול נתתי צ'אנס לכל להקה שיש בה גראולים בערך. לא יודע איפה נתקלתי בהם אפילו (בכל זאת, אנחנו מדברים על שנת 2005 העליזה, שעוד לא הייתה מלאה בפלטפורמות חינמיות וזמינות כמו היום), ונמשכתי לשם. אשכרה שם הלהקה סיקרן אותי. ואז ראיתי שיש להם אלבום ובתוכו את השיר Swallow ובתור בן אדם שאוהב אוכל, רציתי לשמוע את הדבר הזה והשאר היסטוריה.

אני חייב להגיד שזאת הייתה להקת הדום הראשונה ששמעתי בחיי. עד אז הייתי בעיקר בניו מטאל, ת'ראש ופה ושם דת' כזה או אחר. מי היה מאמין שפתאום כל האיטיות הזאת תעניין אותי, כשבעיקר מה שקנה אותי באותם ימים זה הגראולים האימתניים של מיקו.

ללהקה יש 9 אלבומים מעולים אחד-אחד (ואני מהזקנים שבכל להקה מעדיפים תמיד את החומרים הישנים בעיקר) אבל בתוך הדיסקוגרפיה שלה חשוב לציין לטעמי שני אלבומים שעבורי הם לא רק אלבומים נהדרים של להקה נהדרת אלא לא פחות מאלבומי מופת, שלא לומר אלבומים שבעתיד יחשבו כאלבומים אגדיים בז'אנר.

הראשון הוא אלבום הבכורה – The Morning Never Came. אמרתי לכם שהתאהבתי בגראולים? אז האלבום הראשון הוא המלא ביותר בגראולים שיש ללהקה. מעבר לזה, הטקסטים, הסאונד, האווירה, אלבום שנשמע שנות ה-90 למרות שהוא כבר בשנות ה-2000, מלא במלודיות, צרחות אימתניות, ליריקה מצוינת ועוד. פשוט אגדה.

האלבום הנוסף החשוב לציון הוא האלבום Songs From the North I, II&III מ-2015. מעבר לכמה שהוא מצוין, הוא האלבום שמראה על הכי הרבה אומץ, להוציא בעידן הנוכחי אלבום משולש (!!!). להוציא אלבום של 3 דיסקים, אחד הוא מה שלמדנו להכיר מהלהקה, אחד אקוסטי ואחד בסגנון פיונרל דום, שהוא לא מה שהלהקה עושה בד"כ, אבל גם אותו היא הצליחה לעשות פשוט מצוין. אלבום מופת.

למי שלא מכיר את הלהקה, מדובר (איך לא) בלהקה מפינלנד שהוקמה בשנת 2000 ע"י הגיטריסט Juha Raivio והספיקה להחליף כמה גיטריסטים, מתופפים וקלידנים לאורך השנים, אך השלד של הגיטריסט, סולן ובסיסט נשאר יציב לאורך שנותיה.

עשרת השירים האהובים עליי:
01. Swallow
02. The Morning Never Came
03. Fragile
04. Deadly Nightshade
05. These Lowlands
06. Falling World
07. Stone Wings
08. Lost & Catatonic
09. Songs From The North
10. Abandoned By The Light