Brutal & Gore – מדריך למשתמש
יותם דפיילר – על דם, קיא וקצת מוגלה: הבעיה הכי גדולה של ז'אנר המטאל – כל-כולו – הוא שיש בו יותר מדי סגנונות. אחד אוהב Old School Speed Metal בנוסח קנדי, והאחר אוהב Symphonic Gothic Metal עם אלמנטים פרוגרסיבים. למעשה, מאז ומעולם ה-Heavy Metal כמטרייה ענקית נפתח לכל כך הרבה כיוונים – שכל להקה שנייה חשבה שהיא ממציאה משהו משלה, וכל להקה שלישית חשבה שהיא עלתה על השילוב המקורי ביותר בין תת-תת-תת ז'אנר א' לתת-תת-תת ז'אנר ב'. הדבר פשט בעיקר בסגנונות הקיצוניים יותר במטאל. ככל שמתרחקים מאור הזרקורים ומגיעים למעשה לשוליים האפלים והמדממים של הסקאלה המטאלית, אנחנו מוצאים כמה שיותר סגנונות אצל כמה שפחות להקות. נדמה לפעמים שמתקיימות סצינות מחתרתיות שלמות, מנותקות לחלוטין מסצינת המטאל המרכזית יותר, שפורחות מבחינה סגנונית (ולפעמים גם יצירתית בהתאם) לבדן כאוטונומיות מופרדות. מטאליסט ותיק שחושב שהוא מכיר Death Metal על בוריו יכול לצעוד יום אחד אל מסיבת Brutal Slam ולמצוא כל כך הרבה להקות שלא רק שהוא לא שמע, אלא לא ידע על קיומו של הסגנון. אז לכבוד מאורע המטאל הברוטאלי ביותר בשנה, החליט מגזין מטאליסט לגייס את תומר הזנפרץ – גיטריסט / סולן להקת Viscera Trail הברוטאלית מאין כמותה, ולסקור את קצה הקרחון של הז'אנרים האלימים והחולניים ביותר במטאל.
תומר, הבמה – ותפאורת הגידים והרקמות הקרועות, כולן שלך.
חלוקה והפרדה סגנונית :
Brutal Death Metal
ז'אנר ה-Brutal Death Metal התחיל בשלהי שנות השמונים. מספר שנים מועט בלבד לאחר שפרץ הז'אנר, שעוד לא הספיק להתפתח מספיק, הלוא הוא Death Metal, מוחות חולניים וקשים הבינו שאפשר לקחת את המוסיקה הקיצונית הרבה יותר רחוק, ולהפוך אותה לאלימה חסרת פשרות ושואפת אל הקצה ככל שאפשר. אלה נתנו לז'אנר את הכינוי היאה Brutal Death Metal. הלהקה שלרוב מזוהה כאימא ואבא של ה- Brutal Death Metal היא לא אחרת מאשר Suffocation מניו יורק שקיימת עד היום, שהוציאה את אלבום הקאלט שלה Effigy Of The Forgotten ב1991. אבן דרך לכל ברוטאליסט מתחיל.
Brutal מתאפיין בריפים חסומים רבים, דיסוננטים, מעבר חד ותדיר בין מקצבים מהמהירים ביותר לבינוניים ולאיטיים במיוחד ולעיתים גרוב מפותח מאד וכבד מאד. מבחינת שירה, מדובר בגראולים נמוכים במיוחד, מגורגרים ולא ברורים בעליל, בתדרים שונים ובגוונים שונים, מלווים בצרחות רצחניות ופתאומיות.
Brutal Death Grind
בשלהי שנות ה90 התחילו להתפתח שני ז'אנרים שלקחו את Brutal Death Metal לרמה הקיצונית ביותר שניתן היה לקחת את המוסיקה בעולם אליה וכנראה שהגיעו פחות או יותר לשיא באותן השנים. הז'אנר האחד שנקרא בזמנו Ultra Brutal Death Metal או Brutal Death Grind בשונה מה- Brutal Death Metal הטהור המטאלי, לקח את הבלאסטים והגריינדים שהם המקצבים המהירים של ה- Brutal Death Metal וה-Grindcore ובנו עצמם בעיקר סביב מקצבים מהירים אלה, ביחד עם שבירות מידי פעם. בנוסף לכך – השירה הפכה למגורגרת וחולנית הרבה יותר, בעלת תדר גבוה מאד, או נמוך מאד. כך נוצרה במוסיקה אווירה בלתי מתפשרת ומרסקת של מוסיקה חסרת אלוהים. דוגמא מעולה לחלוצת הז'אנר היא Disgorge האמריקאית.
Slam
ה-Slam הוא הז'אנר השני שפיתח את הצד הגרובי השמן והאיטי ביותר של הסגנון. הלהקה שלקחה את העניין למקום אחר ולימים התחילה סגנון חדש בשם זה, או Slamming Brutal Death Metal, היא Devourment הטקסנית. שהביאה רמה אחרת של כבדות למטאל והוכיחה שגם מטאל איטי מאד יכול להיות ברוטאלי ביותר. בתחילה היו הלהקות בעלות סאונד נוראי, מחריד וכבד מנשוא. מה שנתן את הטעם הייחודי לאותה תקופה והפך הרבה להקות במחתרת למעין קאלט. להקות ה-Slam של היום נפלו קורבן לסטנדרט הממוחשב והמהוקצע של האולפנים, אך עדיין מצאו לעצמן סאונד שמחמיא ומבהיר את כוונת המשורר אי שם בין 1996-2000.
להאזנה לשיר של Waking the Cadaver
Grindcore
ה-Grindcore הוא הז'אנר הוותיק מבין הסגנונות הקיצוניים הנ"ל. הוא הוקם לקראת אמצע שנות השמונים כמו סגנונות רבים אחרים בבריטניה. אחת הלהקות החלוצות שנחשבות כאבות ה- Grindcore היא Napalm Death. ה- Grindcore עבר שינויים רבים משנות השמונים עד סוף שנות ה90. כאשר בשנות השמונים התאפיין בריפים שדמו לפאנק והארדקור פאנק במהירות שיא ובטעם מטאלי יותר, תופים שלקחו את אותם סגנונות למהירות גבוהה הרבה יותר ושירה שפשוט נשמעה כמו נביחות או נהמות ברבריות. ה- Grindcore התעצב לו בשנות ה90 כאשר הסאונד של הלהקות השתפר ונהיה נקי יותר ומשוכלל יותר. והשאגות הוחלפו ברוב של צרחות גבוהות וכואבות. דוגמא אגדית לאותו Grindcore שהתפתח בשנות ה90 היא Nasum שסולנה נהרג באסון הצונאמי בתאילנד ב2004.
Death Grind
התפתח בעיקר באירופה פשוט מאד כשילוב של Death Metal ו- Grindcore. הגיטרות היו ברובן Death Metal, עם נגיעה של Grindcore, התופים ברובם Grindcore והשירה משלבת לחלוטין בין צרחות ה-Grindcore לשאגות ה-Death Metal. דוגמא מעולה ללהקת Death Grind מובילה בתחום היא Rotten Sound .
Technical brutal death metal
בשלהי שנות ה90 התחילו הלהקות לפתח את הסאונד שלהן, לסאונד נקי הרבה יותר, מקצועי ובוגר. כך באה גם הטכניקה והצורך במוסיקה מהירה ומרשימה במיוחד מבחינת ביצועי הגיטרה והתופים, ועם זאת -ברוטאלית עד כמה שאפשר. חלק מהלהקות אף התחילו לפתח מלודיות שהיו זרות בסגנון עד כה. דוגמא מעולה היא להקת Decrepit Birth.
Gore-Grind
ה-Goregrind הוא האח החורג של הברוטאל. הוא מרושע, אכזרי, מיצי ומלא ב-Gore (זוועות, להבא פשוט 'גור') אך שונה מבחינה מוסיקאלית. ל-Goregrind יש כמה מרכיבים. הראשון הוא מקצבי פאנק וגריינד מהירים יותר מכל דבר אחר בעולם. מקצבים גרובים וריפים שלקוחים ישירות מה- Old school Death Metal השוודי של תחילת שנות ה90 רק בכיוון נמוך בכמה טונים, וכמובן מקצב האומצה אומצה, הפולקי המפורסם והמבדח.
אך המאפיינים הבולטים ביותר שכמעט תמיד מצביעים על ז'אנר ה-Goregrind, מסתכמים בשירה עם אפקט ה-Pitch-shift.. אפקט אשר מנמיך את הקול של הסולן לטון נמוך ובלתי אפשרי. לעתים קרובות גם משתמשים באפקטים נוספים שגורמים לסולן להישמע כמו מפלצת ביצות, בעיות עיכול, פכפוך מים, ניאגרה וגרגור מי פה, וכמובן מכונת תופים – שכן נדירים המתופפים שמגיעים למהירויות של ה-Goregrind במציאות. יש לזכור כמובן שלא כל להקות ה-Goregrind משתמשות במכונת תופים או באפקטים על השירה, אך זהו מאפיין בולט בז'אנר. טעות נפוצה היא להחליט לקרוא לסגנון מסוים בגלל הליריקה שלו. אפשר לדבר על גור גם בשירי בלוגראס.. זה לא הופך את זה ל-Goregrind. נכון ה- Goregrind מתבטא לרוב בכותרות של גור, אבל נקרא כך בשל הסאונד שלו בין השאר. מה שמביא אותנו אל התת-ז'אנר Porno-grind שמתבטא בדרך כלל ביתר מקצבי אומצה אומצה, וכמובן עוסק בפורנו רובו ככולו.
להאזנה לשיר של Last Days Of Humanity
דוגמא מעולה ל- Goregrind גרובי היא Gruesome Stuff Relish >
להאזנה לשיר של Gruesome Stuff Relish
דוגמא מעולה ל- Goregrind "אומצה-אומצה" (קלאסי) Dead Infection
דוגמא טובה Porno-Grind למשל היא – Cock And Ball Torture
להאזנה לשיר של Cock and Ball Torture
ה- Goregrind ניחן ביותר הומור ביחס לשאר הסגנונות, הומור עצמי וחוסר רצינות כללי אשר עושים לכולם שמח, ויוצרים תחושה של צחוק וכיף יותר מאשר בעסה בשל הקונטקסט הדוחה שבהם.
ברוטאל לפי גיאוגרפיה:
Latin/South American/South East Asia style
ניחן בעיקר בסאונד קשה, מלוכלך, מחתרתי וקשה לעיכול המתבטא בדיסטורשן עם גיין לא אנושי, תדרים נמוכים ככל האפשר הן בגיטרות והן בשירה. הטריידמארק הבולט ביותר בסטייל הוא הסאונד של הסנייר, או כפי שאני מכנה אותו "סנר פחית", סנר גבוה קטן וחודר – הנותן תחושה של ניקור במוח ומעצים את הקיצוניות. אזורים אלה יותר מוכרים בשל להקות ה Ultra Brutal Death Metal שלהם.
European style
הברוטאל שהגיע לאירופה התפתח בצורה שונה מעט. האירופאים החליטו לקחת את המרובעות של הברוטאל האמריקאי ולתת לו סאונד יותר רך חם ואירופאי, וקצת יותר ברברי.
American style
הברוטאל ברובו ככולו, התחיל והתפתח בארצות הברית ויש לו גם סאונד ייחודי. חד, שמן ומכאיב בעל אופי גרובי יותר.
ליריקה:
יש לציין כי רוב הסגנונות מדברים על נושאים הכוללים גור, אלימות, מין קשה, מין חולה, פוליטיקה, הומור שחור, הומור שחור מוגזם, ומקאבריות כללית.
נסיונות אחרים מהמקובל
בנוסף נעשו ניסיונות רבים, חלקם מוצלחים וחלקם מוצלחים פחות בשילוב של הסגנונות הנ"ל, דהינו שילובים שונים של סגנונות מוסיקה אחרים כגון, הארדקור, מוסיקה קלאסית, ג'אז, פולק וכל דבר שעולה על רוחכם עם הסגנונות הקיצוניים שצוינו. באופן עקבי, פרוגרסיביות ואקספרימנטאליות נוסו ומנוסים כל הזמן יחד עם הז'אנרים השונים גם עם הז'אנרים הללו.
אז מה פוקד את תל אביב ב-24/2 ? הרי מדריך קצר למשתמש עבור הלהקות אשר ייקחו חלק בהופעות של פסטיבל ה-Tel Aviv Deathfest III.
Viscera Trail – Brutal Death Metal עם שילובים שונים ומשונים
Blasphetized – Technical Brutal Slam
Pighead – Brutal Death Metal בסטייל האירופאי
Vomitous – Slam
Vaginal Penetration With An Amelus With A Musty Carrot – Goregrind נטול אפקטים בשירה!
בר מינן – Grindcore הומוריסטי משולב עם הארדקור פאנק
Soul Torture – Melodic Death Metal עם סולנית
Silent Sin – Death / Groove Metal
Absent Mourn – Old School Death Metal עם Melodic Death Metal