Dissection – הסיפור האחרון של ג'ון

הסוף היה די ברור. Jon Nödtveidt סולן, גיטריסט, המייסד המוח וההשראה מאחורי Dissection, הצהיר כבר לפני מספר חודשים כי זהו סיבוב ההופעות האחרון של הלהקה ולאחר הופעתם האחרונה שתיערך בשטוקהולם ותסיים את סיבוב הופעותיה הנוכחי, תסתיים גם דרכה של הלהקה. אולם מאחורי ההצהרה הזאת עמד משהו אפל הרבה יותר…

Jon, בעל היסטוריה ענפה של חברות בכתות שטן, בילוי של כמעט שליש מחייו בכלא שמור בשבדיה לאחר שהואשם ברצח הומוסקסואל, החליט לסיים את דרכה של הלהקה יחד עם דרכו שלו על פני האדמה, וב-16 באוגוסט הוא נמצא ירוי בדירתו כשהוא מוקף בנרות דולקים והתנ"ך השטני פתוח לפניו. נשמע קצת מופרך והזוי, כמו סוף מופרע בסרט של דיוויד לינץ', אבל למי שהכיר את ההיסטוריה שלDissection ואת ההיסטוריה של Jon, הסוף הזה נראה די צפוי ואפילו אם יורשה לי לומר, מתבקש.

Jon היה חלק בלתי נפרד מעולם המטאל בעולם כולו והמוזיקה שיצר הייתה אבן דרך ושימשה השראה לרבים בסצנת המטאל על כל גווניו וסוגיו. סיפור דרכה של Dissection ו-Jon עוד יושמע רבות, בעיקר בזכות העובדה שהלהקה הוקפאה במשך 11 שנה ופרצה חזרה החוצה לתוך תהילה עצומה, ולעדת מעריצים שרק גדלה עם השנים, וחיכתה לרגע שבו יחזור Jon לבלות את זמנו על הבמה ולא בכלא, ולעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – מטאל איכותי וייחודי שאין (וכנראה גם לא יהיה יותר) שני לו בעולם.

כמי שראה בחייו הרבה להקות גדולות גוועות ונעלמות מהעולם בשל מיתות חברים מרכזיים, אני מודע לכך שהתהילה האמיתית מגיעה תמיד "אחרי מות". אז בכדי להכניס את אלו שלא מכירים ואת אלו שכבר שכחו, לתוך התהום האפלולית והעמוקה הזאת שנקראת Dissection, הכנתי למענכם את קיצור תולדותיה של הלהקה המופלאה הזאת שחייה וחייו של Jon היו קשורים זה בזה.

קיצור תולדות Dissection

Dissection נולדה בעיירה Strömstad השבדית בשנת 1990, אולם החיבור הראשוני בין חברי הלהקה המקוריים נעשה עוד בשנת 1988 כאשר Jon Nödtveidt (גיטרות), Peter Palmdahl (שירה), Ole Öhman (מתופף) ו- Mattias “Mäbe” Johansson (בס) הקימו להקת טראש מטאל בשם Siren’s Yell ואף הקליטו דמו אשר כלל שלושה שירים. הלהקה לא שרדה, ולאחר שנה נפרדו דרכי חבריה, בעיקר בשל העובדה כי המתופף Ole החליט לעזוב ולא נמצא לו מחליף ראוי.

בקיץ 89' הצטרף Jon לחברו הנוטש Ole והשניים חברו ללהקת טראש מטאל אחרת שנקראה Rabbit’s Carrot. כיוונה המוזיקלי של הלהקה, שניגנה טראש מטאל טהור (סטייל Metallica, Destruction), לא נראה היה ל-Ole ובייחוד ל-Jon, אשר החל לכתוב מוזיקה המושפעת יותר מתחום הדת' והבלאק מטאל מאשר מתחום הטראש. שאר חברי הלהקה לא התחברו לצד האפל שהתגלה ב-Jon וב-Ole והחליטו להפרד מהם כידידים. מבחינת Jon, הפרידה מ-Rabbit’s Carrot הגיעה בזמן, ורק עודדה אותו להמשיך לפתח וליצור את הסגנון המוזיקלי המקורי שלו ביתר שאת. הבעיה הייתה כרגע גיוס חברים נוספים ללהקה. "הבעיה" נפתרה במהירות כאשר Jon צירף אליו שניים מחבריו ללהקת Siren’s Yell אולם הפעם Jon ישלוט בשירה ובגיטרות, Peter על הבס ו-Ole כרגיל כמתופף. השם שנבחר להרכב הטריו החדש היה Dissection.

באפריל 1990, עוד לפני שהופיעה ולו פעם אחת על במה, הוציאה Dissection קלטת דמו בשם “Serving into shreds”. בזכות קשריו של Jon כמפיק מקומי וכעורך כתב עת מוזיקלי-מחתרתי קטן בשם Mega Mag, הצליחה הקלטת הזו לחדור לסצנת המוזיקה המחתרתית בכל העולם. ההופעה הראשונה של Dissection נערכה באוקטובר 90', בכדי להוסיף גיטרת קצב להופעה צירפה הלהקה את Mattias “Mäbe” Johansson, חברם משכבר הימים ללהקת Siren’s Yell. חודש לאחר מכן שיחררה הלהקה קלטת דמו נוספת בשם “The grief prophecy” (עטיפה הקלטת מופיעה בצד) אשר כללה ארבעה שירים.

החלל בעמדת גיטרת הקצב, שאוישה כאמור רק בהופעות ולא בדרך קבע, התמלא בינואר 91' כאשר הלהקה צירפה לשורותיה את John Zwetsloot. הצירוף המתבקש של גיטרת קצב קבועה, הוסיף ללהקה את האופי המוזיקלי שלה – הייחודיות המובהקת של המוזיקה שיצר Jon ב-Dissection היא שאף אחד מעולם לא הצליח להגדיר את הסגנון המוזיקלי של הלהקה, גם לא הם עצמם (בראיונות שנעשו הלהקה, סירבו חבריה תמיד לענות על שאלות המגדירות את הסגנון אותו הם מנגנים). הלהקה שילבה בין סגנונות של בלאק מטאל לדת' מטאל מלודי ואף פעם לא היה ברור, על אף הגבול הברור בין הסגנונות, לאן היא נוטה יותר. בנוסף, להבדיל מהרבה להקות אחרות שצצו אחרי ובזמן פעילותה של Dissection, וניסו להלך אף הן על הגבול שבין הבלאק ולדת', אף לא אחת הצליחה באמת להתמיד וליצור מוזיקה כל כך "לא מוגדרת".

ההכרה אליה זכתה Dissection בזכות הצלחת הדמו השני שלי בקרב אנשי המטאל המחתרתי ברחבי העולם, הגיע לאוזני חברת תקליטים מחתרתית צרפתית בשם Corpsegrinder Records, אשר החתימה את הלהקה על חוזה להוצאת EP. בין לבין השתתף Jon בלהקה בלאק/דת' מטאל נוספת שנקראה Satanized. בלהקה היו חברים מי שלימים יהיו גם חברים ב-Dissection: הגיטריסט Johan Norman והמתופף Tobias Kjellgren.

הכניסה האמיתית של Jon ו- Dissection לתוך "הברנז'ה" של המטאל המחתרתי הייתה באפריל 91' הופיעה Dissection בערב מחווה ל-Dead, סולנה המתאבד Mayhem, שם ביצעה הלהקה גרסת כיסוי לשיר “The Freezing moon”. לאחר ההופעה הזאת החל Jon לבלות את מרבית זמנו באוסלו (נורבגיה) שם הצטרף לכת המפורסמת שהקים Euronymous מ-Mayhem אשר נקראה Black Circle (הייתה גם ידועה בשם Black Metal Mafia והיו חברים בה רבים מלהקות הבלאק המפורסמות באותה תקופה וביניהן Burzum). הכת עצמה התפרקה ב-93' לאחר הרצחו של Euronymous.

בספטמבר 91' שיחררה הלהקה את ה-EP הראשון שלה אשר נקרא בשם קטע אינסטרומנטאלי מדהים שכתב Zwetsloot – “Into infinite obscurity”. ה-EP הופץ רק ב-1000 עותקים (והפך מצרך נדיר לאספנים…) וכלל 3 שירים ואת הרצועה האקוסטית. במרץ 92' שיחררה הלהקה EP נוסף אשר היווה למעשה פרומו לאלבומה הראשון של הלהקה "The Somberlain". ה-EP נקרא: “The Somberlain – promo 1992” וכלל ארבעה שירים שנכללו אח"כ באלבום המלא. מיד לאחר שיחרור ה-EP חתמה הלהקה עם חברת התקליטים No Fashion Records על חוזה להקלטה/הפצה של אלבום אחד. בשנה זו השתתף Jon בשלושה הרכבי בלאק מטאל נוספים שנקראו The Black שם שימש כסולן, גיטריסט וקלידן, Niflheim שם שימש כגיטריסט ו-Ophthalamia שם שימש כסולן.

אלבומם הראשון של Dissection, אשר הוקלט בחורף 93' ושוחרר בתחילת שנת 94', הוקדש לזכרו של Euronymous שנרצח באותה שנה. האלבום זכה להצלחה מסחררת והגיע לראש מצעד המטאל בסקנדיביה. ההצלחה של האלבום וסבב ההופעות שהתלווה אליו, הביאו למתחים בתוך הלהקה – חוסר המוטיבציה של הגיטריסט Zwetsloot הביא לכך שלחברי הלהקה לא נותרה ברירה אלא להעיפו ולהביא במקומו את Johan Norman, שניגן עם Jon ב-Satanized.

ללא הפסקה המשיכה הלהקה ליצור מוזיקה – בנובמבר 94' חתמה הלהקה חוזה לאלבום אחד עם חברת הענק Nuclear Blast ובספטמבר 95' שוחרר אלבומה השני של הלהקה “Storm’ of light’s bane”. האלבום זכה להצלחה מסחררת לא פחות מהאלבום הראשון, אולם עם ההצלחה נאלצה הלהקה להיפרד מהמתופף הותיק Ole ולהחליפו במתופף Tobias Kellgren אשר ניגן אף הוא עם Jon ב-Satanized.

בשנה זו הצטרף Jon לכת השטן Misanthropic Luciferian Order (MLO). היה ברור לכל שהמלל של Dissection העוסק במסע ושירי הלל לאל האפל, אינו קוריוז, אלא הדרך האמיתית והרוחנית בה בחר Jon לחיות את חייו. סיבוב ההופעות של הלהקה בין 95'-97' עם ענקיות המטאל של אותה תקופה: At the gates, Morbid Angel, Cradle of filth, In Flames, Dimmu Borgir, הוכיח לעולם כולו ש-Dissection איננה תופעה חולפת ומקומה בהיכל התהילה של המטאל מובטח.

בשנים 97'-96' השתתף Jon במספר פרוייקטים: הוא הקליט אלבום אלקטרוני עם הרכב בשם De Infernali, שימש כסולן בלהקת Necrophoboic במסגרת אלבומם Darkside, והמשיך לנגן עם Niflheim באלבום The Devil’s force. כמו בכל סיפור טרגי גם כאן, בדיוק כשנראה היה שמעין יצירתו של Jon נמצא בשיאו, הוא החליט לרצוח מהגר אלג'יראי הומוסקסואל בפארק Keillers שבעירו. הוא נתפס, נשפט ונכלא באחד מבתי הכלא השמורים ביותר בשבדיה למשך 7 שנים (עונשו המקורי היה 10 שנים).

בכל תקופת שהותו בכלא שקד Jon בלימודים, חלקם במסגרת הכלא אולם רובם עצמיים – בעיקר בכל נושא המיתולוגיה, הפילוסופיה ודתות אפלות. עיסוקו במוזיקה לא פסק גם בכלא: בעזרת גיטרה אקוסטית שהייתה ברשותו כתב Jon 11 שירים לאלבומה הבא של Dissection. מעריצי הלהקה לא פסקו מלשלוח מכתבי אהדה, והיה ברור לכל (על אף שסירב להתראיין בתקשורת בזמן שהותו בכלא), ש-Dissection תחייה מחדש לאחר שחרורו. וכך היה…

בספטמבר 2004 שוחרר Jon מכלאו והחל במלאכת היצירה. הוא חבר אליו את Tomas Asklund, מתופפה לשעבר של Dark Funeral, ואת הגיטריסט Set Teitan אשר שיתף פעולה עם אטילה ב-Aborym ויחד החיו מחדש את מפלצת המטאל Dissection. ב-30 באוקטובר 2004, הופיע Dissection לראשונה מזה 7 שנים באיצטדיון שבשטוקהולם, לאחר ששינו את מקום ההופעה פעמיים על מנת שיהיה מקום לאנשים מכל רחבי תבל שביקשו להגיע ולצפות בפלא – Dissection קמה לתחייה, וחזרה בענק!!
ההופעה תועדה והופצה ב-DVD שנקרא: Rebirth of Dissection.

בפברואר 2005 יצא לאור אלבומה האחרון של Dissection, והראשון מזה 11 שנה – Reinkaos. מבחינה מוזיקלית קיים בין האלבום האחרון לאלבומים המוקדמים יותר: Reinkaos הרבה יותר מתון, יותר נוטה לכיוון הדת' מטאל, יותר זורם, קיצבי ואפשר אפילו לומר בוגר מהאלבומים הקודמים, אך ניתן לשמוע בברור את טביעת הנגינה, הסאונד, וההרמוניה (שלא נדבר על המלל…) של Dissection שלא השתנו גם אחרי 11 שנה.

Dissection החלה בסיבוב הופעות שנמשך שנתיים (עם קצת הפסקות באמצע) אשר בסופו הכריז Jon שלהקה תסיים את דרכה ותחדל מלהתקיים. הוא רק שכח לציין באותה הצהרה שעם סיום חיי הלהקה יסתיימו גם חייו שלו…