Distorted – יומן הקלטות – חלק ב'
אחרי כל השבוע הכיפי והקצת לחוץ שעברנו, הכל ערוך ומוכן לבואו של בני, שרק יפול לתוך הכיסא ויתחיל להקליט. מגיע יום שישי ה-4.2, בני אמור לעלות על טיסת קישור לאיסטנבול ומשם לשבדיה. הטיסה הראשונה יוצאת בשעתיים איחור, הטיסה השניה ברחה מזמן, בני הגיע לשבדיה ב-11 בלילה אחרי טיול קל מתורכיה לוינה, המתנה של עוד כמה שעות שם ואז טיסה לשבדיה. המזוודות שלו לא הגיעו איתו.
לא שזה שינה משהו .. אחרי שראינו אותו וקפצנו עליו מרוב אושר, האכלנו את הבן אדם ושלחנו אותו לישון. הדבר הראשון כשהוא ראה כשהוא קם היה הגיטרה וזה כמעט הדבר היחיד שהוא ראה עד ששילחנו אותו הביתה. פלה, הסאונדמן לא עובד בימי שבת (להזכירכם, מקביל ליום שישי אצלנו) וראשון. הוא שלח אלינו את חברו הטוב LARS, הבסיסט של להקת Carnal Forge. לארס עבד בעיקר איתי, התחלתי להקליט שירה והוא תיפקד כטכנאי הקלטה.
בצד אחד של האולפן, אני מקליטה שירה, אורי מרוח על הספה בקונטרול מקשיב לשירה שלי ושאר החבר'ה מקליטים גיטרות בצד השני של האולפן. מ-10 בבוקר בערך ועד השעה 19:00 בערב הקלטתי שירה. זה ממש לא היה קל, אבל ככה העברנו את רוב השבוע בממוצע של 7-9 שעות הקלטות שירה ביום. באותו היום גיא בילה 21 שעות ו-12 דקות רצופות בקונטרול רום, גיא שלנו קרע את הטוסיק ועשה עבודה נפלאה!
ביומיים הבאים שחלפו המשכנו לעבוד כמו מטורפים, הבנים בקונטרול רום, מקליטים גיטרות ואני ממשיכה עם השירה. ד.א. המזוודה של בני עדיין לא הגיעה ליעד, בני בנתיים שואל בגדים מגיא. אורי ואני השלמנו עוד לילה לבן בעבודה על המחשב וב-7.2 בבוקר, אורי חזר הביתה (העבודה קוראת), הוא עלה על טיסת קישור לפראג ושם המתין כ-6 שעות עד לטיסה לישראל. בנתיים המזוודה של בני הגיעה, יום לפני שהוא חוזר הביתה נזכרו להביא לו את המזוודה (!!!) כולה רטובה וספוגה. קצת על קצב העבודה אני בנתיים מסיימת להקליט שלושה שירים כולל הרמוניות, החבר'ה סיימו להקליט כמעט את כל תפקידי הגיטרות כולל סולואים, נשארו רק תיקונים קטנטנים.
במהלך השבוע האחרון, טומי – הבחור שעבד באולפן, נשאר כמעט כל יום לישון באולפן! טומי היה מדהים, נשאר איתנו והעביר איתנו את השעות הקשות של הלילה. בנתיים, הזמן הלך ואזל ואנחנו מתחילים להיות לחוצים.
בני
יום רביעי ה-9.2, בני חוזר הביתה – רפי, גיא ואני נשארים לבד עם המון המון עבודה. רפי מתחיל להקליט שירה וגיא מתחיל להקליט באס. גיא הספיק להקליט כבר 4 שירים רק שבסוף היום הוא גילה שאחד מהמכשירים לא עבד כמו שצריך וכל מה שהוא הקליט בעצם לא הוקלט, אחרי כאפה של באסה גיא מתאפס על עצמו וחוזר לחדר להקליט הכל שוב. בנתיים אני ורפי מקליטים אחד את השני בתורות, ככה המשכנו לשיר אל תוך הלילה. יש דד ליין וצריך לסיים הכל עד יום שבת בערב. ביום חמישי בלילה כבר ממש נפלנו מעייפות, סובלים מחוסר שינה עצבני, אבל העבודה מחכה..
יום שבת מגיע, 12.2, היום מתחילים לעשות מיקס לשירים. פלה מגיע לאולפן בוחר שיר אחד ומתחיל לעבוד. במטרה לשמור על אוזניים נקיות הוא לא עבד רצוף, 3 שעות עבודה, שעה הפסקה וחוזר חלילה. פלה בחר להתחיל עם השיר Children Of The Fall, אחרי כמה שעות עבודה, כולנו מתקבצים לחדר סטריאו ומאזינים למיקס הראשוני של השיר. הסאונד נשמע ממש טוב, השיר מתחיל לקבל צורה, מעירים כמה הערות ופלה חוזר לעבודה כשבנתיים אני ורפי ממשיכים להקליט שירה. בשעה בערך 23:00 פלה הולך הביתה.
למחרת בבוקר כולנו קמים ממש מוקדם, מתחילים לעבוד, מסיימים כמעט את כל ההקלטות ומחכים לפלה שיגיע. פלה אמר לנו שהוא יגיע בערך ב-9, השעה כבר 11 ופלה עוד לא מגיע, אנחנו מתקשרים אליו לסלולרי והוא לא עונה, כבר חשבנו שהוא נתקע איפשהו עם האוטו כי הייתה סופת שלגים מטורפת. פלה מגיע לאולפן בערך בשעה 12:00, נראה כולו חיוור, כאילו עבר עליו לילה קשה, מסתבר שהוא יצא לפאב בלילה ושתה ממש המון ולא יכל לקום כי הוא סבל מהאנג-אובר קשה. במשך היום, הוא יצא החוצה והקיא את נשמתו. רוב היום הוא עבד על המחשב בחדר הקטן ותוך כדי שהמחשב עובד, הוא מנמנם. אנחנו מודאגים, יום לפני אחרון למיקסים והסאונדמן לא מתפקד.
נתנו לו כמה שעות לנוח ולקראת הערב הוא התאושש והתחיל לעשות מיקסים כמו שצריך. בנתיים, אנחנו סיימנו כמעט את כל העבודה ונשארנו חסרי מעש, אז ירדנו קצת למטה, גיא השלים כמה שעות שינה ואני ורפי עשינו טורניר טאקי. בערב, סופת השלגים התחזקה וכל המקום כוסה בשלג. בלילה הגיעה לאולפן הלהקה שמתחילה להקליט אחרינו, חבורת שוודים גדולים שנהגו בחוכמה והביאו איתם מחשב נייד. הם התחברו לאינטרנט דרך קו הטלפון של הסטודיו ואני רפי יושבים אכולי קנאה מתבוננים בהם כמו ילדי שואה. בשעה 2:00 אני מתחילה לנקות את המגורים, כי צריך להשאיר אותם נקיים ומצוחצחים לקראת הלהקה הבאה. פלה מיקסס את השירים עד 3:00 בבוקר, הלך הביתה וחזר לאולפן כבר בשעה 7:00 בבוקר, כי זה היום האחרון שלנו, אנחנו אמורים לצאת בשעה 12:00 מקסימום לכיוון שדה התעופה.
מאזינים
המיקסים עבדו בצורה שהוכיחה עצמה יעילה, פלה ממקסס את השירים בעזרת אוטומציה של הקונסולה, משמיע לנו, אנחנו מעירים הערות, תיקונים, אישור סופי והופה אל תוך ה-DAT, תוך כדי שאנחנו מארגנים את התיקים לנסיעה. בשעה 12:10 בדיוק סיימנו את המיקסים ויצאנו אל המונית לכיוון שדה התעופה. נפרדנו מכל החבר'ה, הצטלמנו והתחבקנו, למען האמת גם רקדנו הורה יחד עם פלה (אל תשאלו!!) .נסענו עם נהג מונית קצת מפחיד שכל הדרך התכתב בפלאפון ונסע על 150 קמ"ש על כביש קפוא ומחליק. לא הצלחנו להבין למה כל פעם שהייתה לו שיחה בסלולרי הוא מוציא אותו מהדיבורית ולוחש לתוכו… הרי לנו אין מושג בשוודית והרי חצי דרך אנחנו מנסים לתקשר איתו באנגלית. שוודים, לכו תבינו… הגענו בשלום לשדה התעופה, התכרטסנו והלכנו לאכול מקדונלד'ס של ניצחון.
בשעה טובה, עשינו את זה!!! הקלטנו סוף סוף אלבום, אחרי שנים רבות של בישול וטיגון בשמן עמוק, אלבום מקצועי ואיכותי.
טסנו בטיסת קישור לפראג, שם המתנו כ-6 שעות עד לטיסה לישראל, העברנו את רוב השעות בטורניר טאקי אינטנסיבי ואז עלינו על הטיסה בדרך לישראל. נחתנו בישראל עייפים ותשושים אך שמחים ומאושרים. זהו, עכשיו מחכים לאלבום שיגיע הביתה, נשארו כמה פינישים קטנים ומאסטרינג בשבדיה. אנחנו כבר על סף טירוף מרוב סקרנות!!!