אנחנו לא נוהגים לחגוג חגים נוצריים כאן במגזין, וגם לא יהודיים, מוסלמים או אינדיאנים, אבל חג "ליל כל הקדושים" או "Halloween" שמתרחש מדי שנה ב-31 לאוקטובר, הוא במקור חג פגאני קדום, וכזה שנחשב קודר וקשור יותר לכישוף מחגים אחרים, הוא גם כזה שמתכתב עם עולם המטאל וגם עם עולם סרטי האימה, ולכן מצאנו לנכון לתת קצת רקע על החג.

המקור

מקור החג הוא דווקא בדת הקלטית הקדומה, בקרב שבטי הקלטים שחיו במערב אירופה, בצרפת ובבריטניה הקדומה, בני דת קדומה שהרישום ההיסטורי הראשון עליהם היה 500 שנה לפני ספירת הנוצרים, אך הדת עצמה הייתה קיימת הרבה לפני כן. השם המלא של החג הוא "All Hallows Eve", שפירושו "היום שלפני All Hallows Day", עוד חג פגאני קדום. עוד שם שניתן לחג הוא Samhain, המילה האירית לחודש נובמבר, יום שנועד לחגוג את אסיף התבואה.

כמו חגים ומנהגים פגאנים אחרים שהטמיעה הנצרות בתוכה, כך הפך גם החג, בהנחיית האפיפיור גרגורי השלישי, שכיהן במשרה בין שנת 731 ל-741 לספירת הנוצרים – לחג נוצרי. גרגורי עשה זאת כשהזיז חג נוצרי עתיק בשם All Saints ל-1 לנובמבר. הימצאותו של היום הקדוש לנצרות, שבו חוגגים הנוצרים את מותם של קדושים, הפכה את חג הלווין באופן רשמי לחג נוצרי למהדרין.

מנהגים

עם נדידת האירים והאנגלים לאמריקה, תפס החג גם שם, אבל הוא לא היה לחג רשמי עד המאה ה-19. המנהג המוכר ביותר בחג הוא ה-Trick Or Treat, כשילדי האזור עוטים תחפושות, לרוב מפחידות, והם יוצאים לדפוק על דלתות השכנים ולבקש ממתקים. המנהג התחיל עוד בימי הביניים תחת הכותרת של Souling, כשעניי הכפר דפקו על דלתות התושבים וקיבלו Soul Cakes (עוגות נשמה), תמורתן הם התפללו למען נשמות אותם תושבים. המנהג עודד ע"י הכנסייה, מכיוון שהחליף את המנהג הפגאני הקדום של השארת מזון ומשקה כקורבן לרוחות.

המנהג הידוע השני הוא הכנת ה-Jack O' Lantern, אותן דלעות שבהן חותכים פנים אנושיות ובתוכן שמים תאורה. מקור המנהג הוא פשוט באנשים שנשאו מנורות, וכונו Jack O' Lantern, כלומר "ג'ק עם המנורה". באנגליה היה נהוג במשך שנים רבות, עוד מתקופת ימי הביניים, לעשות מנורות מירקות שונים, ובשלב מסוים הפך המנהג למזוהה עם החג עצמו.

חג האימה

אותם סממנים של סרטי אימה התקשרו לחג בגלל המשמעות הקדומה שלו. חתולים שחורים, שנתפסו כבעלי הברית של המכשפות, או כגלגול של מכשפה ממש, הפכו לסמל לרוע, מכיוון שלחג היו מקורות פגאנים עתיקים, שתמיד נקשרו עם דתן של המכשפות, הפכו הן, החתולים השחורים ואף עטלפים לסמל של החג. מכיוון שהחג נתפס בדת הקדומה כחג לעילוין של נשמות, החג הפך להיות מזוהה כחג הנשמות של אותן מכשפות, בו הן מדברות עם המתים, ונשמות המתים הולכות על פני האדמה.

הסרטים

בעקבות קישורו של החג עם מסכות, והעובדה כי הוא נתפס כחג מפחיד גם ככה, קפץ במאי צעיר בשם ג'ון האוורד קארפנטר על המציאה, וב-1978 ביים סרט שעתיד היה לשנות את פני הקולנוע. הסרט Halloween סיפר את סיפורו של ילד בשם מייקל מיירס, שבליל החג רוצח את אחותו בדם קר. 15 שנה מאוחר יותר, אותו מיירס בורח מבית המשוגעים בו הוחזק, עטוי מסכה, הוא חוזר שוב לערב החג, לחגוג אותו כמו שרק הוא יודע – ברצח.

הסרט עלה רק 347,000$ לעשייה, והרוויח כ-47,000,000$, מה שעושה אותו לסרט האמריקאי העצמאי המצליח ביותר בתולדות הקולנוע. למרות שנעשו לו כבר תשעה סרטי המשך, אף אחד מהם לא השאיר את אותו אפקט זעזוע שהשאיר הסרט המקורי. לאחרונה נמסר שסולן המטאל רוב זומבי, שביים עד היום שני סרטי אימה מצליחים, צפוי לביים חלק חדש בסדרה, אולי זה יהיה הסרט שיחזיר עטרה ליושנה.

ואיך חוגגים בישראל?

לא היינו ממליצים לעטות מסכות ולצאת לדפוק בדלתות של אנשים, זה דבר ראשון, אלא אם כן אתם מעוניינים לסיים את הערב עם פטיש שניצלים למצח, או לחילופין בתא באבו-כביר (או שניהם), אבל יש מסיבות מתאימות לנושא ולקונספט. אפשר לגלף Jack O'Lantern מדלעת, או מאשכולית במידה ואין, ואפשר סתם להזמין פיצה ולצפות בסרט אימים טוב, עם עדיפות ל-Halloween הקלאסי.

Trick Or Treat!